על סף פיצוץ: המזרח התיכון בדרך לחידוש המלחמה מול איראן

מזרח התיכון ניצב כיום בפני דינמיקת הסלמה רחבה, המאיימת להצית מחדש זירות שונות במקביל. הסבב האזורי הנוכחי החל במחלוקת שנראתה תחילה טכנית: מי שולט בפועל במצר הורמוז ומה בדיוק הוסכם במזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן. טהראן פירשה את הסעיף שהטיל עליה להבטיח מעבר בטוח במצר כהכרה בסמכותה לנהל את התנועה הימית, לגבות תשלומים ולפקח על נתיבי השיט. וושינגטון, לעומתה, ראתה בו התחייבות איראנית לפתוח את המצר לכלי שיט, ובמקביל תמכה בשימוש בנתיב הדרומי הסמוך לעומאן כדי לעקוף את השליטה האיראנית.

הפער בין הפרשנויות הפך במהירות למאבק על ריבונות, יוקרה ושליטה באחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם. עד מהרה הוא הסלים לסדרת התקיפות האמריקנית של הימים האחרונים, שהתבצעה מול המשך המתקפות האיראניות נגד מדינות המפרץ והנוכחות האמריקנית במדינות אלה. במקביל, איראן ראתה בהסכם בין ישראל ללבנון, המתנה נסיגה ישראלית בפירוק חיזבאללה מנשקו, פגיעה נוספת בהבנות האזוריות שלטענתה נכללו במזכר.

מבחינת איראן, המאבק על הורמוז אינו רק ויכוח על נתיבי שיט. המצר הוא פוליסת הביטוח האסטרטגית שלה: באמצעות היכולת לשבש סחר ואנרגיה היא יכולה להעלות את מחיר הלחץ עליה, לדרוש הקלות ולהרתיע תקיפות נוספות. בטווח הרחב יותר, הפגיעה בבסיסים אמריקניים ובמדינות המארחות אותם נועדה לערער את אמינות המטרייה האמריקנית וליצור חיץ בין וושינגטון לשותפותיה הערביות. ארה"ב, מנגד, אינה יכולה להשלים עם תקדים שלפיו איראן קובעת מי יעבור במצר ובאילו תנאים, שכן משמעותו אובדן חופש השיט, פגיעה בשווקים והחלשת מעמדה כערבה לביטחון המפרץ.

שאגת הארי יצר הרתעה ישראלית אפקטיבית

לאחר תקיפות איראניות נגד ספינות סוחר, הנשיא טראמפ הכריז כי הפסקת האש "מתה" והורה על גלי תקיפות נרחבים באיראן. עיקר המאמץ האמריקני התמקד במטרות לאורך החוף ובסביבת הורמוז, מערכי טילים נגד ספינות, מכ"מים, כלי שיט ותשתיות של משמרות המהפכה, אך התקיפות לא הוגבלו למרחב זה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אהד מרלין ביחסים מול סעודיה אסור לתת מתנות חינם

עוד מאת אהד מרלין הטרם תדע כי אבדה טהרן? ארה"ב חונקת את הכלכלה האיראנית

איראן מצידה ירתה על בסיסים ויעדים במדינות המפרץ ובירדן, בניסיון להמחיש כי הנוכחות האמריקנית אינה מגינה על שותפותיה אלא הופכת אותן למטרות – ואין לדעת האם הצדדים יסיקו בקרוב כי יותר ישתלם לפנות את הבסיסים הללו ולהסיג את הכוחות – מאשר לבנות מחדש את הנוכחות האמריקנית במפרץ.

יש לציין כי עד כה טהרן נמנעה מתקיפה ישירה של ישראל בסבב הנוכחי. אין בכך ערובה להמשך, אך הדבר עשוי להעיד כי קיים מנגנון הרתעה ישראלי אפקטיבי בזירה לעת עתה, וכי טהרן עדיין מבקשת להימנע מחידוש חזית מלאה שבה הוכחה פגיעותה ולשמר את העימות בעיקר מול ארה"ב ומדינות ערב – שתגובותיהן המדודות והנדירות אינן משתוות לכוחה ונכונותה של ישראל לתקוף בעוצמה.

חזיתות הפרוקסי עלולות להיפתח מחדש

במקביל, איראן החלה להרהיב עוז גם בתימן. הפעלת טיסות איראניות לצנעא נועדה לפרוץ את הסגר האווירי, לחזק את הקשר הישיר עם החות'ים ולהמחיש כי טהראן מסוגלת לשקם נתיבי אספקה ותיאום. בתגובה כוחות הממשלה התימנית הנתמכת בסעודיה תקפו את מסלול נמל התעופה כדי למנוע נחיתת מטוס איראני.

החות'ים, מצידם, הכריזו כי שלב הפחתת המתיחות הסתיים ואיימו לפגוע בסעודיה ובממשלה התימנית. לצד דיווחים על פעילות מחודשת נגד הספנות, ההתפתחות מעלה את האפשרות שהחזית בים האדום תיפתח מחדש, הפעם כחלק מעימות איראני-ערבי רחב יותר ולא רק כשלוחה של המלחמה בישראל.

גם בלבנון ובעיראק ניכרת אותה מגמה. לפי פרסומים, טהרן מייחסת לנסיגה ישראלית מלבנון חשיבות שאינה נופלת מסוגיית הורמוז, משום שהישרדות חיזבאללה ככוח חמוש היא נדבך מרכזי בהרתעה האיראנית. בעיראק, כתאא'ב חיזבאללה, חרכת א-נוג'בא ופלגים נוספים הנאמנים לטהראן מסרבים להתפרק מנשקם, בעוד ראש הממשלה עלי אל-זיידי נערך לפגישה עם טראמפ ומנסה להציג צמצום של השפעת המיליציות. מסע הלוויה של עלי ח'אמנהאי בנג'ף ובכרבלאא המחיש במקביל את עומק האחיזה הדתית, הפוליטית והציבורית שאיראן מבקשת לשמר בעיראק, אותה היא רואה כעומק אסטרטגי במובנים המדיני, הצבאי והעממי כאחד.

המשימה הישראלית: להימנע מצעד שיאחד את הציר נגדה

התמונה המצטברת היא של אזור המתקרב לנקודת רתיחה. איראן מנסה לפצות על שחיקת מעמדה באמצעות הפעלת לחץ סימולטני בהורמוז, במפרץ, בתימן, בלבנון ובעיראק; אך הפעם היא פוגשת ממשל אמריקני הנכון להפעיל כוח, וכן מדינות ערביות המוכנות יותר לבלום את שלוחותיה. העובדה שישראל אינה נמצאת בשלב זה במוקד האש יכולה להיתפס כהישג הרתעתי, אך גם מצב שברירי שעלול להשתנות במהירות.

עבור ישראל נוצרת הזדמנות נדירה להוכיח נכסיות בלי להוביל את המערכה בגלוי. בזירת תימן היא יכולה לסייע, באמצעות ארה"ב, במודיעין, בניטור נתיבי אספקה, בהגנה אווירית וימית ובהתמודדות עם טילים וכטב"מים. סיוע עקיף לסעודיה ולממשלה התימנית עשוי לבנות אמון, לבלום את איראן ולבסס שיתוף פעולה אזורי מעשי.

לצד זאת, על ישראל להימנע ממהלך גלוי שיאחד מחדש את "הציר" סביבה, ולהיערך לאפשרות שהלחץ על איראן יוביל אותה לבסוף להסיט את האש בחזרה ציונה.

הכותב הוא חוקר בכיר בזירה האזורית ב"מיינד ישראל"