דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
מדיני

לא נעים, לא נורא – קטר במשבר כלכלי?

התקיפות האיראניות, ביטול חוזי הגז והגירעון המזנק חושפים את פגיעותה של קטר – ומציבים בפני ישראל הזדמנות מדינית

אמיר קטאר תמים בן חמד אאל ת'אני. צילום: רויטרס, נאסם זייתון
אמיר קטאר תמים בן חמד אאל ת'אני. צילום: רויטרס, נאסם זייתון

במשך שנים הצליחה קטר לתרגם את עושרה ממשאבי הגז למעמד מדיני החורג בהרבה ממדיותיה. באמצעות השקעות עתק, תיווך בסכסוכים, שותפויות ביטחוניות ומימון מוסדות במערב, הפכה האמירות המפרצית הקטנה לשחקנית בינלאומית משמעותית. אלא שאחת ההשלכות הבלתי צפויות מהמלחמה באיראן חושפת כעת את מגבלות המודל הקטרי: אותה מדינה שבנתה את עוצמתה על ייצוא אנרגיה מגלה עד כמה היא פגיעה מול שכנתה הגדולה.

קטר הייתה ב-2025 יצואנית הגז הטבעי הנוזלי השנייה בגודלה בעולם. אולם התקיפות האיראניות במתקן ראס לפאן פגעו בכ-17% מכושר הייצוא שלה, והחברה הממשלתית QatarEnergy העריכה כי הנזק יגרום לאובדן הכנסות של כ-20 מיליארד דולר בשנה. לצד זאת, השיבושים במצר הורמוז, שדרכו עוברים משלוחי הגז הקטריים, מערערים את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה המסחריות.

השבוע הודיעה חברת האנרגיה הפולנית Orlen על ביטול חוזה לרכישת מיליון טון גז קטרי בשנה עד 2034. זהו ביטול ראשון מסוגו מאז פרוץ המלחמה, והוא ממחיש שהפגיעה בקטר אינה מסתכמת בנזק לתשתיות, אלא גם בשחיקת המוניטין שלה כספקית אמינה.

במקביל, QatarEnergy חתמה על חוזים לרכישת עד שבעה מיליון טון גז בשנה מארה"ב החל מ-2030. יש לכך היגיון מסחרי: החברה תוכל לסחור בגז האמריקאי ולמכור אותו בשווקים בינלאומיים, גם כאשר הייצוא מהמפרץ משובש. ובכל זאת, יש משהו סמלי בכך שאחת מיצואניות הגז הגדולות בעולם נאלצת להישען על אספקה ממתחרתה המרכזית.

אולי יעניין אתכם

המחיר ניכר גם בתקציב המדינה. ברבעון השלישי של 2026 דיווחה קטר על גירעון של 6.25 מיליארד דולר, כמעט פי 16 (שישה עשר) מהגירעון ברבעון המקביל אשתקד. הלחץ הכלכלי מעלה שאלות גם לגבי היקף ההשקעות שבאמצעותן טיפחה האמירות את השפעתה בחו"ל. דיווחים על סגירת פעילות הזרוע האמריקנית של Qatar Foundation מצביעים על התאמות מסוימות, אף שאין עדיין עדות לנסיגה כוללת ממימון המוסדות האקדמיים. עבור קטר, צמצום כזה עלול לעלות לא רק בכסף, אלא גם בהשפעה, ביוקרה ובנגישות למוקדי כוח.

דוחה אינה מסתפקת בהתבוננות במשבר. באוקטובר חתמה עם תורכיה, פקיסטן ואינדונזיה על יוזמת "בדר", מסגרת רב-צדדית לשיתוף פעולה בתעשיות הביטחוניות; ובשבוע שעבר היא הוסיפה הסכם הגנה הדדי עם תורכיה, שכבר מחזיקה כוחות בשטחה. ההסכמים עשויים לאפשר העמקת שיתופי פעולה טכנולוגיים ופריסת יכולות הגנה נוספות. הם גם ממחישים שדוחה מבקשת לגוון את משענותיה הביטחוניות, מבלי לוותר על הברית עם ארה"ב – אך גם תוך הפסקת ההישענות עליה באופן כמעט בלעדי.

מול איראן, לעומת זאת, מרחב התמרון שלה מוגבל. שתי המדינות חולקות את מאגר הגז הגדול בעולם, והקרבה הגיאוגרפית הופכת כל הסלמה לאיום ישיר על קטר. אף שנפגעה קשות ממאות תקיפות איראניות, דוחה ממשיכה לנסות לתווך בין טהראן לוושינגטון, גם כשסיכויי ההצלחה אינם גבוהים. נראה כי ההנהגה הקטרית מעריכה שהמשטר האיראני יישאר שכנה שיש לחיות לצדה, ולכן מעדיפה כהרגלה ריסון והכלה על פני עימות ישיר.

ומה לגבי ישראל? לפי פרסומים, חברות ישראליות סיפקו בעבר לקטר רכיבים ומערכות ביטחוניות, בין היתר באמצעות עסקאות אמריקניות. קשה לזהות תמורה מדינית ממשית לכך: דוחה ממשיכה להעניק במה לחמאס, לשמר קשרים עם רשתות האחים המוסלמים (האח"ס) ולייצר דה לגיטימציה ארסית לישראל באמצעות רשתות התקשורת וההשפעה שלה, ועל כן שאלת התועלת ממשיכה לרחף מעל החלטות מעין אלה.

יחד עם זאת, המדיניות הישראלית כלפי קטר צריכה להיות חכמה, נוסף על היותה צודקת. קטר עדיין נתפסת בוושינגטון ובבירות אירופה כשותפה בעלת ערך, ולכן עימות פומבי חזיתי עלול להניב תוצאות מוגבלות, אף ציפוף שורות – ואף מעמדות התנצלות משפילים. ההזדמנות נמצאת דווקא בדיאלוג שקט עם דיפלומטים, גורמי מודיעין ומקבלי החלטות, ובהצגת קשרי המימון וההשפעה בין קטר, חמאס ורשתות האחים המוסלמים. החלטת הפרלמנט האירופי מחודש אוקטובר, הקוראת להגברת הפיקוח על פעילות רשתות אלה ועל מימון הקשור לקטר ולתורכיה, מציעה פתח לפעולה ולשיח דומה, המערער את קטר באחת הנקודות שהכי חשובה להן – המוניטין שלה.

המשבר הנוכחי אינו מבשר בהכרח על דעיכתה של קטר. הוא כן מדגיש שעוצמה הנרכשת בכסף ובקשרים יכולה להישחק במהירות כאשר הביטחון וההכנסות מתערערים. ישראל צריכה לנצל את הרגע הזה כדי לחשוף את המחירים של המדיניות הקטרית והחלחול האח"סי, ולא להסתפק בגינויה.

מה לקרוא עכשיו