ביטחון לאומי מתחיל בעצמאות כלכלית

ההחלטה לאפשר את חזרתם של פועלים מהרשות הפלסטינית לעבודה בישראל היא אולי פתרון נקודתי למצוקת כוח האדם, אבל אסור שהיא תהפוך למדיניות. מדינת ישראל כבר שילמה מחיר כבד על התלות שנוצרה במשך שנים בכוח עבודה המגיע משטחי הרשות. המציאות הביטחונית שאנו חווים בשנים האחרונות חידדה עד כמה התלות הזו אינה רק סוגיה כלכלית, אלא סוגיה של ביטחון לאומי.

מאז תחילת המלחמה התברר לכולנו עד כמה המשק הישראלי היה שבוי בקונספציה. ענפים שלמים נעצרו כמעט בן לילה, פרויקטים הוקפאו, מפעלים נאבקו לשרוד וחקלאים נותרו ללא ידיים עובדות. אבל לצד המשבר נוצרה גם הזדמנות לבנות מודל חדש, אחראי ובטוח יותר.

במהלך כהונתי כיו"ר הוועדה לעובדים זרים בכנסת פעלתי בעקביות כדי להפחית את התלות של ישראל בפועלים מהרשות הפלסטינית. קיימנו עשרות דיונים, שמענו את המצוקות מהשטח, נפגשנו עם תעשיינים, חקלאים, קבלנים, בעלי מסעדות ומנהלי מפעלים והבאנו את צורכי המשק אל שולחן מקבלי ההחלטות. לא הסתפקנו בדיבורים פעלנו לקידום פתרונות.

אחד ההישגים המשמעותיים היה קידום הרחבת מכסות העובדים הזרים, תוספת של אלפי היתרים חדשים והרחבת רשימת המקצועות שבהם ניתן להעסיק עובדים זרים כחוק. זו אינה רק הקלה על המעסיקים, זו תפיסת עולם. מדינה חזקה אינה יכולה לבסס את הכלכלה שלה על תלות בגורם לא יציב שמושפע בכל רגע מהמציאות הביטחונית.

אולי יעניין אתכם

עוד באקטואליה האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

עוד באקטואליה חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

להעניק למשק ודאות

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מתמודדים ענפי המשק המרכזיים – בהם התעשייה, הבנייה, החקלאות, השירותים והייצור,  עם מחסור חריף בכוח אדם. אלפי עסקים ומפעלים מצאו את עצמם מתקשים להמשיך בפעילות סדירה, כאשר לצד הצורך הכלכלי עלו גם שאלות הנוגעות ליציבות התעסוקתית, לרציפות הייצור ולביטחון הלאומי.

אני מבינה היטב את המצוקה של המעסיקים. אין מי שמכיר אותה טוב יותר ממני שפגשה מאות בעלי עסקים בשטח. המשק הישראלי זקוק לעובדים ואנחנו לא יכולים להתעלם מהמציאות. אבל בדיוק משום כך דרשתי פתרון יציב, מוסדר וארוך טווח ולא חזרה להרגלים שהוכיחו את חולשתם במציאות היומיומית שלנו.

עובדים זרים המגיעים בצורה חוקית, לאחר בדיקות ובפיקוח מלא של המדינה מעניקים למשק הישראל ודאות ויציבות. הם מאפשרים רציפות בייצור, יציבות בענפי הבנייה, החקלאות והתעשייה ומפחיתים את התלות בהחלטות ביטחוניות משתנות. הרחבת האפשרות להעסקת עובדים זרים כחוק, מפחיתה את התלות בגורמים חיצוניים, מחזקת את העצמאות התעסוקתית של המשק ומאפשרת לעסקים לתכנן את פעילותם לאורך זמן.

זהו אינטרס של המעסיקים, של העובדים הישראלים ושל המדינה כולה.

היעד הלאומי: הפחתת התלות בעובדים מהרשות הפלשתינית

ההחלטה לאפשר באופן נקודתי כניסת פועלים מהרשות התקבלה, ככל הנראה, מתוך שיקולים מבצעיים ומענה לצורך מיידי. אני לא מתעלמת מהמורכבות. ברור לי שיש מי שנדרש לקבל החלטות בזמן אמת, תחת אילוצים כבדים. אך דווקא משום כך חשוב להבחין בין צורך זמני לבין יעד לאומי. אסור שהפתרון של היום יהפוך למדיניות של מחר.

ישראל חייבת להמשיך בדרך שהתחלנו לסלול. הדרך שלנו כוללת הגדלת מספר העובדים הזרים החוקיים, הסרת חסמים בירוקרטיים, קיצור הליכים לאישורי העסקה, התאמת המכסות לצורכי המשק והמשך שיתוף הפעולה בין כל משרדי הממשלה. כך בונים חוסן אמיתי.

מדיניות לאומית אחראית נבחנת לא רק ביכולת לתת מענה למשבר הנוכחי, אלא גם בראייה קדימה וביכולת למנוע את המשבר הבא. הפחתת התלות בפועלים מהרשות אינה עמדה פוליטית קיצונית,  זו מסקנה מתבקשת מהמציאות שנכפתה עלינו.

החובה שלנו היא להבטיח שמשק ישראל יהיה חזק, עצמאי ובטוח יותר. מדינה שרוצה להגן על אזרחיה חייבת גם לדעת להישען על עצמה. עצמאות כלכלית וביטחון לאומי הולכים יד ביד וזו הדרך שבה עלינו להמשיך. זו האחריות שלנו כלפי אזרחי ישראל.

כיו"ר הוועדה לעובדים זרים וכמי שפעלה לאורך כל הקדנציה לקידום הנושא במסגרת עבודת הוועדה, אמשיך לפעול בנחישות להרחבת העסקת עובדים זרים כחוק, להפחתת התלות בפועלים מהרשות הפלסטינית ולחיזוק ביטחונה, עצמאותה וחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.

הכותבת היא יו"ר הועדה לעובדים זרים