גרסת המטיילים: עדי הראייה מהפיגוע בכפר תל פותחים את הפה

"רבותיי, זה לא פיגוע! אם המתנחלים לא היו מגיעים לתוך תל אתה חושב שהיה שם פיגוע? המציאות ביו"ש היא מציאות יומיומית של אותם 'טיולים', שכל המטרה שלהם היא ליצור חיכוך". הציטוט הזה שייך לאלוף במילואים אבי מזרחי, ששימש גם כמפקד פיקוד המרכז. "זה לא פיגוע, דבר כזה", הצטרף בוגי יעלון בבמה אחרת, "מדובר פה בחיכוך שישראלים יזמו להגיע למסגד בכפר תל". אלה ציטוטים חלקיים של נרטיב שנבנה במהלך השבוע שחלף מאז הרצח של בניהו מלט ויובל עזרא הי"ד ליד הכפר תל. מעל דפי 'הארץ' אף התחולל דיון יצרי וסוער בשאלה אם נציגי מפלגת הדמוקרטים היו מספיק נחרצים בדחיית השימוש במושג פיגוע, וצידוד בפלשתינים ש"נרצחו" מאש מתנחלים בעודם מנסים לגונן על עצמם.

במשך כל הזמן הזה, קבוצת המטיילים שנקלעה לאירוע שמרה על שתיקה. עד לרגע זה מתנהלות חקירות של השב"כ והמשטרה, והתחקיר פנימי של צה"ל פורסם רק אתמול (רביעי), כך שהם כעדי ראייה מרכזיים ואף מעורבים העדיפו שלא להידחף לקלחת. הם שמעו איך מציירים אותם כטרוריסטים, איך ממציאים עלילות שלפיהן נכנסו לכפר כדי להתעמת, ואיך מטילים עליהם את האשמה ברצח מלט ועזרא. הם שתקו כל העת מכוח האחריות, אך משהגיעו מים עד נפש החליטו לדבר ולפרט את הסיפור המלא, בריאיון ראשון לעיתונות המודפסת.

ניסו לפעול בדרכי שלום

כמעט בכל שבוע יוצא לדרך טיול במסגרת התארגנות 'טיולי דוד ואחיקם'. מדובר במיזם ותיק מאוד, לזכר דוד רובין ואחיקם עמיחי, שנרצחו בעת שטיילו בנחל תלם. הרעיון הוא להתארגן יחד בקבוצה גדולה ולטייל באזורים הפחות מתוירים ביהודה ושומרון, כדי להכיר את כל רגבי האדמה של חבל הארץ הזה מקרוב. ויש הרבה מה לגלות, ממה שהסכמי אוסלו הארורים הסתירו מאיתנו כל השנים.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוני רוטנברג מחקר ישראלי: חיסוני הקורונה פגעו באוכלוסיות בריאות

עוד מאת יוני רוטנברג כולם נשא הרוח: לאן נעלם "גוש האחדות" הפוליטי? 

ביום שישי ההוא, המסלול תוכנן להסתיים בחוות גלעד כאות תמיכה ביישוב שחווה שרפה קשה אך שבוע לפני כן. הטיולים, כדרכם, אינם מובלים על ידי מארגנים ברורים ומזוהים, אלא בנויים כיוזמה שבה "מי שרוצה מצטרף". ואכן, השכם בבוקר יום שישי התאספו כ־50 מטיילים בהר ברכה כדי לעשות את המסלול שעובר במצוק בורין בדרך לחוות גלעד.

בשעות הראשונות הכול התנהל כשורה. לקראת השעה שבע וחצי הגיעה הקבוצה לפאתיו המזרחיים של הכפר תל, כאשר המסלול המתוכנן היה אמור להקיף את הכפר מדרום ולרדת בסופו של דבר אל ציר גלעד, מרחק קילומטרים ספורים מהיעד הסופי שהוא חוות גלעד. שם העסק התחיל להסתבך.

כפי שכבר פורסם בתקשורת, קבוצת 'מטיילי דוד ואחיקם' לא נוהגת לתאם את הטיולים שלה עם צה"ל, אך גם לא מסתירה אותם. אנשי הביטחון של חוות גלעד, שהתעדכנו בטיול המתוכנן שהופץ בקבוצות הווטסאפ, כן עדכנו את הצבא על קיומו של הטיול ועל התוואי שלו. בקרב קבוצת המטיילים עצמה היו מספר מסוים של נושאי נשק קצר, ועוד שני נושאי נשק ארוך מתוקף שירותם הצבאי.

תושבים מהכפר שזיהו את התקרבות הקבוצה, התחילו להתארגן לתקיפה. י', אחד המטיילים החמושים, מספר על הרגעים האלה. "זה לא היה נראה משהו מאורגן, אלא מין תגובה מיידית לזיהוי שלהם אותנו מתקרבים", הוא מעריך, "הם מתקדמים אלינו וזורקים אבנים. הקבוצה לא מחפשת להתעמת, מנסה להמשיך במסלול, אבל הם ממשיכים לתקוף. החבר'ה החמושים שיותר אבטחו את הטיול התחילו לתפעל את האירוע. היו גם יריות באוויר. בשלב הזה היה נראה שהם מתקפלים בחזרה לכפר. אני מבחינתי הבנתי שהאירוע נגמר".

הקבוצה ממשיכה ללכת. היא מאגפת את הכפר מדרום, מטפסת בעלייה תלולה, וכשהראשונים מגיעים לשיא הגובה הם מזהים מחזה מאיים לפניהם. במורד, בתוך הוואדי, קבוצה ענקית של תושבים מהכפר ממתינה להם. י' מעריך שמדובר בכ־50 ערבים. "הם קוראים לעברנו קריאות ומסמנים לנו סימונים שמהם ברור שלא ייתנו לנו לעבור", משחזר י', "אנחנו מבינים שהסתבכנו, וגם לחזור אחורה זה בעיה כי מחכים שם המתפרעים מהאירוע הראשון".

בשלב הזה, קרוב לשעה 8:10, עדיין אין כוח צבאי במקום האירוע, למרות שהדיווח על אירוע זריקת האבנים הראשון התקבל כבר 40 דקות לפני כן. חלק מהמטיילים מחליטים לפתור את הבעיה בכוחות עצמם ובדרכי שלום. הם צועדים במורד לכיוון ההמון, ומנסים להסביר שאין בכוונתם להיכנס לכפר אלא לחתוך דרומה לכיוון הציר ולהמשיך לחוות גלעד. חלקם, דוברי ערבית, הצליחו ליצור שיח עם המבוגרים יותר בקרב ההמון. על פי עדותו של י', נדמה היה בשלב הזה שהיוזמה לפתרון בדרכי שלום נחלה הצלחה, ומטחי האבנים שנזרקו לעברם פסקו. הוא עצמו חשב שהבלגן מאחוריהם, והם בדרך הבטוחה להשלים את הטיול.

אבל אז העניינים התדרדרו במהירות. החלק האיטי יותר של קבוצת המטיילים, שרק עכשיו הגיע אל שיא הגובה שמעל הכפר, מצא את עצמו מותקף מאחור. תושבי הכפר שתקפו במערכה הראשונה, כך נראה, התארגנו מחדש וגייסו עוד כוחות כדי לתקוף שוב במערכה השנייה. הם רדפו אחר המטיילים המשתרכים, יידו לעברם אבנים ואיימו להגיע אליהם פיזית. הם מזרזים את צעדיהם, ומתנקזים גם הם אל הוואדי שבו עמדו כבר שאר המטיילים. בתוך הקבוצה המשתרכת מגיע גם חייל אחד, שבאופן משונה התנתק כנראה מכוח סיור שקפץ לנקודת העימות הראשונה והגיע לבדו – חסר יכולת השפעה על המצב – עם המטיילים אל הוואדי. גם זה מתוחקר בימים אלה בתוך הצבא.

"הוא יורה, הוא יורה!"

המצב בוואדי מתחמם. המגעים למעבר בדרכי שלום קורסים ברגע שהקבוצה המיליטנטית של הפורעים מהכפר מצטרפת להמולה. על פי ההערכה של י', יותר מ־100 ערבים התקבצו בנקודה. זריקות האבנים מתגברות. לפתע מתקרב רכב 'דויד' צבאי על ציר העפר. זהו חפ"ק המ"פ של יובל עזרא הי"ד. הוא פורק בנקודת החיכוך ותופס פיקוד על האירוע. הוא מורה למטיילים להמשיך במסלול שלהם לכיוון הכביש, וחוסם עם החפ"ק את האפשרות של הפורעים לפגוע בהם.

הקבוצה מתחילה לצעוד קדימה, כאשר החמושים מקרבה ממתינים כדי לצעוד בסוף הטור ולספק הגנה מפני ניסיונות התקפה מכיוון הכפר. בשלב הזה, רכב ביטחון מחוות גלעד, עם הרבש"ץ דביר ולוחם כיתת הכוננות בניהו מלט, מגיע לזירת האירוע. הם מזהים עשרות פורעים ערבים שמתגודדים סביב כוח החפ"ק – ארבעה לוחמים בלבד – ומקיפים אותו מכל עבר תוך זריקת אבנים. הם מבינים שעליהם להדוף את הפורעים וליצור מרחב סטרילי שיגן על החיילים והמטיילים שעוד משתרכים מאחור.

מלט ודביר חותרים למגע. הם הודפים בעזרת דיבורים ודחיפות את הפורעים בחזרה אל שטח הכפר. מכאן מתפתח האירוע שראיתם כולכם בסרטונים, שלמרות התיעודים הרבים שלו טרם פוענח עד תומו. השאלות הקשות, מי ירה במי ומי נפגע כתוצאה ממה, וכיצד פעלו כל הכוחות, נחקרות בימים אלה במישור הצבאי והאזרחי. אנחנו נביא את סיפור ההתרחשות, במגבלות המותר לספר, מזווית הראייה של י'.

"פתאום אני קולט את הערבים מנסים לחטוף את הנשק של הרבש"ץ", הוא משחזר. "אני עומד בזמן הזה על הציר, כביכול לא מעורב כי אני לא כוחות הביטחון ולא בתפקיד, למרות שאני לוחם במילואים. ברגע שאני רואה שהנשק נחטף על ידי ערבי אני מחליף מצב, ומבין שזה אירוע אמת ואני חייב להתערב. אני שומע יריות, ומישהו צועק בעברית 'הוא יורה, הוא יורה'. באותו רגע אני מבין שהמשימה שלי היא לאתר ערבי עם נשק ולירות בו. אני מדלג כמה צעדים אל תוך השטח, נכנס בין כוונות ומתחיל לחפש את הדמות עם הנשק. זה מורכב, כי הייתה שם צמחייה גבוהה, וצרחות מכל כיוון, ודיווחים סותרים.

"בסייעתא דשמיא, אני רואה בתוך הכוונת שלי פתאום דמות שייח', אותו אחד שתקף אותנו בסיבוב הראשון, מחזיקה בנשק. הוא החזיק אותו בתנוחה של ירי, ולהערכתי הוא שחרר צרורות לכל עבר. אני שם אותו בתוך הנקודה, משחרר כמה כדורים, והוא נופל. ברור לי שפגעתי בו והוא מנוטרל".

אחרי שהשייח' הרוצח נפל, התפנה י' לנסות להבין מה מצב הפצועים. צעקות נשמעו מכל עבר, חלקן בעברית וחלקן בערבית. הצמחייה הקשתה מאוד לזהות את הפצועים ששכבו על הקרקע. בשלב הזה ש', לוחם גולני שהיה החמוש השני מהמטיילים, רץ לעבר הרבש"ץ ששכב מתחת לשני ערבים שחנקו אותו וניסו לחטוף ממנו גם את האקדח. הוא התאמץ למצוא את הזווית שתחסל אותם בלי לפגוע ברבש"ץ, ובמיומנות גבוהה פגע בשניהם.

מטר האבנים נמשך כל העת. קבוצת הלוחמים שנשארה בזירה חששה שיש בשטח עוד מחבל חמוש, והמשיכה להתנהל בהתאם תחת חיפויים. שני הפצועים האנושים – מלט ועזרא – כבר זוהו וקיבלו טיפול ראשוני. בהסכמה משותפת של החיילים והאזרחים, הרכב הצבאי שהיה במקום הקדים לפנות את עזרא לקבלת טיפול, ומלט המתין להגעה של מגן דוד אדום. האזרחים שנשארו איתו המשיכו בניסיונות החייאה כל העת, עד שלאחר כרבע שעה הגיע אמבולנס ואסף אותו. מותו נקבע אחרי זמן קצר.

הייתם בקשר עם הצבא אחרי האירוע?

"כן, השתתפנו בתחקירים. היו לי שיחות עם קצינים בכירים מאוד".

ובשיחות האלה, הרושם שקיבלת הוא שבצבא יש כעס על ההתנהלות שלכם, או אולי אפילו האשמה שאתם גרמתם לתוצאות הקשות של האירוע?

"אני לא קיבלתי שדר כזה של ביקורת נוקבת כלפינו. אני מבין שאולי בהתחלה היה כיוון של להפיל את האשמה על המטיילים, אבל משיחות שקיימתי עם גורמים בכירים בצה"ל הכיוון כרגע הוא של 'בואו נעשה כולנו חשבון נפש ונבין מה קרה פה'. צה"ל מבין שהיו לו פה כשלים שחייבים להיחקר. איך קרה שחיילים התעכבו כל כך הרבה זמן בדרך לאירוע, איך קרה שלא חתרו למגע כפי שמצופה מהם. אלה צדדים שאני פחות מעוניין להדגיש, אבל אי אפשר להתעלם מהם, ואלה דברים שאני יודע שהצבא עוסק בהם כיום ברצינות. בסופו של דבר, חלק מהמטיילים שנשארו בנקודה תפעלו את האירוע בצורה טובה יותר מאשר חיילים שהיו שם ולא קלטו מה קורה".

ואיך אתה מגיב לכל אלה שציירו אתכם כמחרחרי מלחמה שנכנסו לכפר כדי להתגרות?

"בסופו של דבר הסיפור פה מאוד ברור. יש אויב שניסה בכל דרך לפגוע בנו ולהרוג, בזמן שאנחנו עשינו הכול כדי להימנע מחיכוך. אלה העובדות. אתה לא צריך להיות בעד התנחלויות או נגד כדי להבין מי התוקפן ומי הקורבן פה. אין ברור מזה: זה אינסטינקט של אנשים אחראיים מול אינסטינקט של רוצחים".

למחרת השיחה שלנו, צה"ל פרסם כאמור את תוצאות התחקיר שלו לאירוע. התחקיר מציין כי הטיול לא תואם אך לחטיבה המרחבית היה ידוע כי עתיד להתקיים. מבלי לפרט, צה"ל מודה כי התגלו פערים בהקפצת הכוחות – גם לוחמים וגם רפואה – וכי לא התקבלה תמונת מצב מהשטח שמשקפת נאמנה את המתרחש. את הפינוי של רס"ן יובל עזרא כשמלט עדיין בשטח תחת טיפול והשגחה אזרחיים, כינה התחקיר "תקלה חמורה". בנוגע לאירועי הירי עצמם, התחקיר קובע כי בן עזרא חיסל את המחבל ונפגע תוך כדי חילופי האש איתו, ואת נסיבות מותו של מלט עדיין לא ניתן לקבוע בבירור.

לתגובות:

[email protected]