הזמני הוא קבוע. על רצפת הסלון מונחים עשרות ארגזים מקרטון. על אחד כתוב 'מטבח', על השני 'ספרים', על השלישי 'שביר'. בתוך שעות ספורות הבית ששקק חיים הופך למחסן זמני. התמונות יורדות מהקירות, הווילונות נעלמים, והחדרים שהיו עדים לשמחות, לדמעות, ללילות ללא שינה ולימי הולדת, נותרים עירומים ושקטים. כעת מתרחשת פרדה שקטה מזיכרונות, מהרגלים, משכנים, מקהילה ומעוד קשרים בלתי נראים. מעבר דירה הוא אחד האירועים המטלטלים ביותר שאדם ומשפחה חווים. כרופאה אני פוגשת נשים בתחנה הראשונה של מעבר דירה, שהיא המעבר של תינוק מהרחם החמים לעולם הקר והאכזר. אבל גם בתחנות נוספות במעגל החיים פגשתי אין־ספור משפחות בתקופות של שינוי: אם זה מעבר לדירה הסמוכה להורים כי האיש מתגייס לשנה וחצי, ואם זה מעבר לגבעה או לחווה נטולות מים וחשמל, כי יש אחריות לאומית והשעה דוחקת. ומעל הכול חוויתי את האירוע האיום והנורא של הגירוש מגוש קטיף, אז ליוויתי את נשות נצרים היקרות והגיבורות. גיליתי שמעבר דירה הוא אירוע שמשפיע על הבריאות, על היחסים בתוך המשפחה ועל התחושה העמוקה של שייכות, גם אם המעבר היה לגמרי רצוני, על אחת כמה וכמה אם הוא כפוי.
יש משפחות שזוכות ועוברות דירה פעם אחת בחייהן, ויש משפחות שנודדות שוב ושוב בעקבות עבודה, לימודים, שליחות או אילוצים כלכליים. זוגות צעירים רבים מתחילים את חייהם בדירות שכורות במחסנים, קרוואנים או יחידות דיור, חווים הרבה מעברי דירה, ורק לאחר שנים עוברים לדירה משלהם. ויש זוגות רבים מהציבור שלנו שהזמני אצלם הוא הקבוע והחיים שלהם בנויים ממעברים, נעים משליחות לשליחות. הם בתנועה מתמדת עם הפנים אל עם ישראל, ללא רצון להתקבע בנוחות ארעית כאשר חיי עולם מחכים בסוף המסלול.
גלות של עשרים שנה. יותר מעשר פעמים עברנו דירה, המעבר העיקרי שלנו התרחש בעקבות שרפה שפרצה בדירת האברכים שמעלינו. בכל פעם שאני פוגשת סיפורים קשים של בתים שעולים באש בתוך דקות ספורות, אני נזכרת ביום המר והנמהר שבו חזרתי הביתה כדי להיתקל במראה של ספרי קודש מפויחים ורטובים מושלכים בחצר ביתנו, ספרים שהשליך השכן החוצה בתקווה שיינצלו, כאשר הזרנוקים של מכבי האש עשו את עבודתם. אז הוגלינו לנוף איילון ולקח לנו יותר מעשרים שנה לחזור לכור מחצבתנו.
בכל מעבר ארזנו ארונות ופירקנו ספריות, כשהילדים הקטנים התרוצצו בין קרטונים. בשלב מסוים זה הפך לתוכנית הקבועה של חופשות הקיץ. והיה גם תסריט קבוע – אני ניסיתי לצמצם את כמות הארגזים, בעוד בעלי הנוסטלגי התקשה להיפרד ממכתבים ישנים, מציוד צבאי, מכלי מטבח וממזכרות. הילדים כבר למדו את חלוקת התפקידים: אחד סוחב, אחד מפרק, אחד צובע, ואחד משכנע את אבא שאפשר להיפרד לפחות מחלק מהאוצרות שבבוידעם. בדרך כלל הניסיון לא ממש הצליח, אבל דווקא הרגעים האלה, של ויכוחים קטנים וצחוק גדול בין ערמות הקרטונים, הפכו את המעבר ממשימה לכיף.
אולי יעניין אתכם
תג המחיר של המעבר. עבור ילד העולם כולו מורכב מהרחוב שהוא משחק בו, הגינה השכונתית, בית הספר והחברים. מחקרים מראים כי ילדים שעוברים דירות בתדירות גבוהה מתקשים לעיתים ליצור קשרים חברתיים יציבים, וחלקם חווים ירידה זמנית בהישגיהם בלימודים. מצד שני, ילדים שעוברים יחד עם משפחה מגובשת ותומכת מפתחים לעיתים דווקא גמישות, יכולת הסתגלות וביטחון עצמי גבוה יותר. מה שחשוב הוא האופן שבו המשפחה מתמודדת. גם אצל מבוגרים המחיר אינו זניח. שכן טוב הוא האדם שיקפוץ לשמור על הילדים במקרה חירום, שידפוק בדלת כשהוא שומע רעש חריג, או שיביא מרק חם כשמישהו חולה. כל רשת התמיכה הזאת נבנית במשך שנים, וביום אחד היא מתפרקת. הקשרים החדשים לא נוצרים מיד, ולכן הרבה אנשים מרגישים בתקופה הראשונה תחושת בדידות, גם כאשר הבית החדש גדול, יפה ומרווח יותר.
מחקרים בתחום הכלכלה המשפחתית מראים שמעבר דירה כרוך כמעט תמיד בהוצאות בלתי צפויות. גם מי שתכנן תקציב מדויק מגלה פתאום שצריך להחליף ברז דולף, לתקן תריס שלא נסגר או לקנות ארון נוסף. ולפעמים דווקא ההוצאות הקטנות, שכל אחת מהן נראית שולית, מצטברות לסכום לא מבוטל. אבל יש גם רווח שלא נמדד בכסף. המעבר מאלץ משפחות לפתוח ארונות שלא נפתחו שנים. לפתע מתגלים צעצועים שנשכחו, אלבומי תמונות, מכתבים ישנים, כלי מטבח כפולים ומכשירי חשמל ששרדו שלושה מעברי דירה בלי שהשתמשנו בהם. בכל משפחה יש בדרך כלל אדם אחד שקשה לו להיפרד מחפצים שאולי עוד נצטרך, ומולו יהיה בן משפחה אחר שרק מחכה להשליך את הכול. זה ריקוד בין נוסטלגיה לבין הרצון לפתוח דף חדש.
אקורדיון בסלון. יש תופעה מוכרת בשם עייפות מעבר, שמתבטאת בשבועות ארוכים של הפרעות שינה, כאבי גב ועומס רגשי. מבחינה בריאותית, מעבר דירה נחשב לאחד מאירועי החיים המלחיצים ביותר ומופיע תמיד במחקרים בעמודה של החלפת מקום עבודה או מחלה במשפחה. רמות הורמוני הסטרס עולות, איכות השינה יורדת, ולפעמים יופיעו כאבי ראש, כאבי גב, הפרעות עיכול או עייפות ממושכת. כל זה בנוסף לעומס על השרירים בעקבות סחיבות ממושכות. מדי שנה מגיעים אנשים לחדרי המיון בעקבות הרמת ארגזים כבדים בצורה לא נכונה. פציעות גב, קרעים בשרירים, נפילות מסולמות וחבלות הם תופעות מוכרות בתקופות של מעברי דירה. גם בגיל המבוגר יש למעבר דירה השפעות מורכבות. קשישים העוברים מבית שבו חיו עשרות שנים עלולים לחוות בלבול, ירידה בתחושת הביטחון ואפילו הידרדרות קוגניטיבית זמנית. ועם כל זה, כאשר המעבר נעשה לסביבה נגישה יותר, קרובה לילדים או מותאמת למגבלות הגיל, הוא יכול לשפר שיפור ניכר את איכות החיים ולהפחית בדידות ונפילות.
בכל מעבר דירה הרגשנו שהשארנו מאחור תקופה מחיינו. בדירה אחת נולדו חלק מהילדים, באחרת הם הפכו לנערים, בשלישית עברו לישיבות, התגייסו, וברביעית כבר הגיעו הנכדים. הסיפורים עברו יחד עם הארגזים, וכשפתחנו קופסאות מצאנו זיכרונות. גילינו שמה שבאמת יוצר בית הוא האנשים שחיים בו, והשולחן המתמלא שוב בצחוק, בארוחות משפחתיות ובקולות של ילדים ונכדים. אך בחלוף השנים חל מפנה. אנחנו מתבגרים, והילדים עוזבים את הבית בזה אחר זה. והנה, הבית שהיה פעם מבעבע ומלא חיים נעשה גדול מדי ושקט מדי. ואז נשאל את עצמנו אם הגיע הזמן לעבור לדירה קטנה יותר. אבל בהגיע שבת קודש, השולחן המרכזי נפתח כמו אקורדיון (וגם הלב), הנכדים ממלאים את החדרים, והקירות כאילו מתרחבים כדי להכיל עוד צחוק, עוד סיפור ועוד חיבוק. כמה טוב שהגעתם הביתה.
לתגובות:
עיבוד AI: עדי דוד