מה הקשר בין התחממות מי האוקיינוס והתגברות תופעת "אל ניניו" באוקיינוס השקט המחיר שנשלם על דגני הבוקר או הקפה? ייתכן שבחודשים הקרובים נקבל לכך תזכורת.
ישראל היא במידה רבה "כלכלת אי". יכולתה להישען על סחר עם שכנותיה מוגבלת, ולכן היא תלויה ביבוא ובנתיבי סחר ארוכים. התוכנית הלאומית לביטחון המזון לשנת 2026 מצביעה על כך שכ-93% מאספקת הדגנים ומוצריהם בישראל, במונחי ערך קלורי, מקורה ביבוא, וכ-90% מהמזון לבעלי חיים מיובא. גם באורז ובקטניות התלות ביבוא גבוהה. לכן בצורת, הצפה או פגיעה ביבול אלפי קילומטרים מכאן עלולות להפוך למחסור בחומר גלם, להתייקרות הייצור ולמחיר גבוה יותר, ולעיתים אף למחסור, אצלנו.
"אל ניניו" הוא תופעת אקלים טבעית המתרחשת אחת לכמה שנים. מי האוקיינוס השקט באזור קו המשווה מתחממים באופן חריג ומשנים דפוסי רוח, גשם וטמפרטורה באזורים רבים בעולם. התוצאה יכולה להיות בצורת וחום באזור אחד וגשמים והצפות באזור אחר. קשה לדעת מראש היכן תהיה הפגיעה ומה תהיה עוצמתה. אי הוודאות אינה מבטלת את הצורך להיערך. היא מחזקת אותו.
בהודעה שפרסם החודש ה-NOAA, המינהל האמריקאי הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספירה, מצויין כי תופעת ה"אל ניניו" מתחזקת וקיימת הסתברות של יותר מ-90% לאירוע חזק מאוד במהלך הסתיו והחורף הקרובים. זו אינה רק ידיעה על מזג האוויר. זו ידיעה בעלת משמעות כלכלית.
אולי יעניין אתכם
הקשר לכלכלה ישיר. מזג אוויר קיצוני עלול לפגוע ביבולים. ירידה בהיצע עלולה להעלות את מחירי הסחורות. היצרן משלם יותר על חומרי הגלם, וחלק מההתייקרות מגיע בסופו של דבר לכיס שלנו כצרכנים.
הסיכון גדל כאשר כמה אירועים מתרחשים במקביל. הבנק העולמי הזהיר בחודש יוני כי תופעות "אל ניניו" בשילוב עם עלויות גבוהות של אנרגיה ודשנים ומגבלות סחר עלול לדחוף את מחירי המזון בעולם כלפי מעלה. במילים אחרות, אקלים אינו פועל בחלל ריק. הוא פוגש אנרגיה, סחר וגיאופוליטיקה וההשפעות עלולות להצטבר.
התופעה מוכרת לכולנו מהקורונה וממלחמת רוסיה-אוקראינה שהמחישו כיצד אירוע שמתחיל הרחק מישראל פוגע בשרשראות אספקה, מייקר הובלה וחומרי גלם ומשפיע על המחירים אצלנו. סיכון אקלימי יכול להצטרף לאותה מסגרת. בצורת במדינה שממנה אנחנו מייבאים, שיבוש בנתיב ימי ועלייה במחירי האנרגיה עלולים להתרחש יחד ולהעצים זה את האירוע ומכאן את השלכות והיקף הפגיעה.
לכן עבור תעשיין, יבואן או רשת מזון, השאלה אינה רק כיצד העסק משפיע על האקלים. השאלה העסקית החשובה לא פחות היא כיצד האקלים עלול להשפיע על העסק, ועד כמה העסק ערוך לכך?
נכון שהשאלה תשאל גם ברמה הלאומית. על הממשלה קיימת החובה למפות את מוצרי המזון וחומרי הגלם החיוניים שבהם קיימת תלות גבוהה במדינה מסוימת, בספק יחיד או בנתיב סחר מרכזי. חברות בעלות תלות מהותית ביבוא צריכות להכניס לתוכניות העבודה שלהן תרחיש משולב של פגיעה באספקת חומר גלם ושיבוש בהובלה. מעבר למיפוי, צריך לבנות חלופות באמצעות גיוון ספקים ומקורות גאוגרפיים, מלאים מתאימים במקום שבו הם מוצדקים ותוכניות התאוששות.
צריך להיערך למשבר הבא שבוא יבוא. בעולם שבו אקלים, סחר וגיאופוליטיקה נפגשים יותר ויותר, חוסן כלכלי נמדד לא רק ביכולת לצמוח בשגרה, בתומר ובגירעון, אלא ביכולת להמשיך לתפקד כשהשגרה נשברת.
הכותב הוא יו"ר הועדה המייעצת, מרכז אריסון ל-ESG, אוניברסיטת רייכמן; לשעבר המפקח על הבנקים
