החשיפה על ההתרעה מהאמירויות – שלב נוסף במלחמת הספינים

חודש וחצי לבחירות, נזרק לחלל האוויר ספין טיפשי כדי להתמודד עם ספין טיפשי לא פחות מן הצד השני. כל עוד מדובר בפוליטיקאים ומדינאים שמריצים ספינים זה על ראשו של זה – אין מה לכעוס ואין ממה להתעצבן. זה הדיפולט שלהם בעונת בחירות (ויש שמחמירים להאריך את עונת הבחירות מיום הבחירות שעבר עד יום הבחירות הזה, ומיום הבחירות הזה עד יום הבחירות הבא). הבעיה, לפחות בעיניים שלי כעיתונאי, מתעוררת ומתעצמת כשעיתונאים מצטרפים לספינים הללו.

הספין המוזר הנוכחי עוסק בטענה שפורסמה בעיתון 'הארץ' על ידי שלומי אלדר: "בימים האחרונים של ספטמבר 23', בשיחת טלפון שנמשכה 45 דקות, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד מסר לנתניהו התרעה חריפה לגבי כוונות סינוואר. ומה עשה ראש הממשלה? לא כלום". כותרת הכתבה היא זו: "נתניהו קיבל התרעה מפורשת ימים לפני 7 באוקטובר, אך לא עדכן את צה"ל ושב"כ". זו כותרת התחקיר. כשנכנסים לכתבה עצמה, רואים שהיא הרבה פחות חדה מן הכותרת. נשיא המדינה הרצוג מרואיין לכתבה, ולדעתי דווקא מחליש מאוד את הטענה הבומבסטית שבכותרת. "הוא דיבר איתי על כך הרבה בחודשים שלפני המלחמה", מספר נשיא המדינה יצחק הרצוג, שנמצא ביחסי ידידות קרובים עם בן זאיד. "הוא כל הזמן העביר מסרים שצריך להרגיע את השטח. הוא אפילו שלח לישראל שליח מיוחד שנפגש עם ראש הממשלה. האמיר כאילו הרגיש שהשטח לפני פיצוץ".

ובכן, כבר מהטקסט הזה אפשר להבין שלא מדובר בהתרעה קונקרטית חד־פעמית, אלא בניסיונות של האמיר במשך חודשים להרגיע את השטח. "השטח לפני פיצוץ" זו לא התרעה. אבל חשבו על כך: אם האמיר דיבר עם נשיא המדינה, כמובן שגם צה"ל, השב"כ והמוסד ידעו על כך. אם כן, כיצד ראשי זרועות הביטחון ידעו על התרעה דרמטית לפוצץ את השטח – וצמצמו את הכוחות באוגדת עזה לכבוד חג הסוכות ושמחת תורה? על פניו, גם זרועות הביטחון הכירו את הטענות הללו אך לא ייחסו להן כל חשיבות מעשית, או לחלופין המודיעין היה של "פיצוץ השטח" ביהודה ושומרון, ולא בעזה.

אלדר מנסה להתגבר על הקושי הזה, באמצעות הטענה הבאה, כשהוא מתאר את השיחה של מנהיג האמירויות עם נתניהו – לב החשיפה העיתונאית: "אבל הפעם, השיחה שיזם בן זאיד הייתה חריגה. שבוע וחצי לפני 7 באוקטובר, התקשר האמיר לנתניהו מארמון הנשיאות באבו דאבי ושוחח איתו במשך 45 דקות. בשיחה הזאת אמר בן זאיד כי מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, מתכנן מהלך גדול נגד ישראל. האמיר הביע חשש שהאירוע המדובר יביא לא רק לשפיכות דמים, אלא גם יטלטל את האזור כולו ויפגע בהסכמי אברהם".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אבישי גרינצייג תוצאות בחירות 2026: הישג פנומנלי, כישלון מפואר

עוד מאת אבישי גרינצייג הנגבי צריך להמשיך לשתוק. מי שמינה אותו צריך להסביר

לא ברור מה ההבדל המהותי, ככל שקיים הבדל כזה, בין השיחה הזאת ובין השיחות הקודמות שקיימו באמירויות עם עמיתיהם הישראלים. אלדר מנסה להוסיף נופך דרמטי לשיחה ההיא. לדבריו, בספטמבר 23', רגע לפני שנפל הפור, קבע סינוואר פגישה בארבע עיניים עם איש הפת"ח עיני פחם. "תגיד לישראלים שאם הם לא מתקדמים, אני מכין להם הפתעה אדירה… תגיד להם שיצפו ל'זילזל' (רעידת אדמה)". אותו איש פת"ח העביר את המידע לבן זאיד. לאחר מכן התקיימה שיחה נוספת עם סינוואר. האמירתים רצו לוודא שהם לא טועים בהבנת המסר. אז בשיחה השנייה אמר סינוואר כך: "תעביר להם מסר שאני מכין להם הפתעה מארץ ההפתעות. מבצע אימתני. משהו חריג. תעביר בבקשה לישראלים את הדברים שאני אומר מילה במילה". המסקנה הייתה שסינוואר מתכוון לצאת למלחמה.

זוכרים את הכותרת הדרמטית והבומבסטית שנתניהו לא עדכן את ראשי זרועות הביטחון? ובכן, בהמשך הכתבה כתוב בפירוש שהאמיר עדכן בעצמו את ראשי זרועות הביטחון הישראליים. ״האמיר הבין את גודל האיום והחליט כי 'צריך להעביר בהקדם לישראלים, לדרגים הגבוהים ביותר שם', את המסר של סינוואר", נכתב בכתבה של אלדר. ואכן, ב־15 בספטמבר העבירו עיני פחם והיועץ את ההתרעה לשב"כ. ראש השב"כ, רונן בר, ביקש שיחת טלפון מיידית עם ראש הממשלה, שאורגנה על ידי מזכירו הצבאי של נתניהו, אבי גיל. בשיחה עדכן בר את נתניהו בדבר איומי סינוואר על "רעידת אדמה", והוחלט לקיים דיון ביטחוני של כל המערכת הביטחונית הרלוונטית. בקיצור, על פי הדיווח הזה – גם נתניהו עודכן וגם כל הצמרת הביטחונית עודכנה.

לקורא ההדיוט קשה להעריך בכלל את מהות הפרסום. כמה התרעות כאלה מתקבלות מדי יום? כמה זה חריג? כמה זה קונקרטי? כיצד הגיבו בפועל בעבר כאשר התקבלו התרעות כאלה? למרות שהכתבה עשירה בפרטים, ואפילו עשירה מאוד, למעשה אין בה שום פרספקטיבה. ולמעשה, אין בה שום הסבר לשאלה בסיסית: אם מדובר היה בהתרעה בעלת חשיבות מודיעינית גבוהה – איך יכול להיות שלא תוגברה ההיערכות הצבאית? יותר מזה, איך יכול להיות שבליל 7 באוקטובר, כאשר כבר התקבלו סימנים מעידים על כוונה של חמאס לפלוש לתוך שטח ישראל – צה"ל והשב"כ היו רגועים ושאננים, וכלל לא חיברו בין ההתרעה ההיא שהתקבלה מבן זאיד היישר מפי סינוואר שהוא מתכוון לפתוח במלחמה? למה לא העירו את גלנט? למה לא העירו את נתניהו?

נתניהו לא רוצה ועדה

וכאן למעשה אנחנו מגיעים ללב העניין: נדמה שכל מטרתה של הכתבה היא לסתור את טענתו של נתניהו שלא העירו אותו. לסתור את טענתו של נתניהו שלא משכו בדש מעילו. אבל כל בר דעת אמור להבין שהכתבה הזאת אינה מוכיחה כלום, כי השב"כ פירש אחרת את האזהרה של סינוואר, והיא כלל לא השפיעה על קבלת ההחלטות בלילה של 7 באוקטובר. כלומר, האזהרה הזאת לא הייתה קונקרטית וגם פורשה באופן שגוי על ידי השב"כ. או במילים אחרות: שום חשיבות מעשית. מה נתניהו היה אמור לעשות עם המידע הזה ברמה האופרטיבית?

אבל האמת היא שהספין הזה הוא רק תגובת נגד לספין של נתניהו על כך שלא משכו בדש מעילו ולא העירו אותו. לא מצופה מראש ממשלה לאסוף מודיעין בעצמו ולהפעיל מקורות בעצמו ולנתח את המודיעין הזה ברמת השטח. מה ראש הממשלה היה עושה אם היו מעירים אותו בלילה עם התרעה על אפשרות שחמאס יפלוש לתוך שטח ישראל בשתי נקודות על הגדר, כשההערכה של צה"ל והשב"כ היא שלא מדובר באירוע מיידי, ושתיעשה הערכת מצב נוספת למחרת בבוקר? נתניהו לא היה עושה כלום. לא מצופה ממנו לנתח אחרת את המודיעין בעצמו. אם היו מעירים אותו – הייתה מתקיימת ישיבה בהשתתפותו, והייתה מן הסתם מתקבלת אותה החלטה: לקיים ישיבת הערכת מצב נוספת בשעה שמונה בבוקר. נתניהו לא היה מונע את המתקפה, ולא ריאלי לצפות ממנו למנוע את המתקפה הזאת.

אלדר ו'הארץ' לעניות דעתי נפלו לספין של נתניהו, כאילו 7 באוקטובר הוא אירוע של התרעה כזו או אחרת. יש כשל טקטי, ויש כשל אסטרטגי. הכשל הטקטי הוא של ראשי זרועות הביטחון באותו לילה. הכשל האסטרטגי הוא של נתניהו שהוביל את המדיניות מול עזה בשנים הרבות שבהן הוא כיהן כראש ממשלה.

ברשותכם, אחזור כאן על דברים שכתבתי בפברואר 2025, שלעניות דעתי לא נס ליחם. "למה לא העירו את ראש הממשלה באמצע הלילה של ה־7 באוקטובר?". ‏השאלה כשלעצמה היא לגיטימית ואף חשובה כדי להפיק לקחים, אבל היא נקודה קטנה בתוך התמונה הכוללת, ואם מתמקדים בה – מפספסים את כל הסיפור. ‏בואו נצא מנקודת הנחה שאם היו מעירים את ראש הממשלה, הוא היה מחליט משום מה לדחות את הפרשנות ואת ההערכה של אמ"ן והשב"כ, והיה מורה לתגבר כוחות ולהעיר את הגזרה. החמאס היה רואה את תגבור הכוחות, והיה דוחה את הפלישה ליום אחר. הוא היה עושה עוד תרגילי הטעיה ועוד תרגילי הטעיה, עד שבדרך כזו או אחרת – הוא היה מצליח להרדים את כולם. ‏אם זה לא היה קורה ב־7 באוקטובר, זה היה קורה בעוד חודשיים או בעוד חצי שנה. ‏בסוף, כשיש לצד השני יכולות, ואתה החלטת לא למנוע ממנו את היכולת הזאת – הוא ימצא את הדרך להפתיע אותך. ‏הקונספציה הייתה שאפשר להמשיך לנהל את הסכסוך עם חמאס בשיטת הסבבים. השאלה למה לא העירו את ראש הממשלה היא השוליים של השוליים, ולא המהות.

זה לא ייאמן שבספטמבר 2026, שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר עדיין ממשיכים להתעסק בשאלה הטקטית הזאת כאילו שהיא העיקר. נתניהו מנסה כל הזמן להפוך את מחדל השבעה באוקטובר לאירוע של לילה אחד. לאירוע של החלטה אחת שגויה. לאירוע שהיה יכול להימנע באופן פשוט וקל אם רק הטלפון שלו היה מצלצל באותו לילה. אין טענה מופרכת מזו, אבל למרבה הצער את הטענה הזו יותר מדי אנשים מהמחנה הימני קונים בחפץ לב.

המחדל של 7 באוקטובר הוא מחדל ארוך שנים מכל כך הרבה כיוונים. בין בגישת הסבבים ושקט ייענה בשקט, ובין בגזרת עסקאות חטופים (נתניהו אחראי לעסקת שליט, וכמדומני כן העירו אותו אז), ובין במוכנות הצבא, ובין בכיסוי המודיעיני החלש באופן קיצוני בתוך עזה, ועוד ועוד. ההתמקדות בלילה ההוא היא פתטית והיא ההפך מנטילת אחריות.

בהקשר הזה צריך לציין שנתניהו מונע הקמת ועדת חקירה, למרות שחלפו מאז הטבח שלוש שנים תמימות. בכל פעם היה לו תירוץ אחר, ובשורה התחתונה – שום ועדה לא הוקמה. לא ממלכתית, לא ממשלתית, לא ממלכתית מיוחדת ולא כלום. נתניהו מעדיף שהמחדל הזה לא ייחקר. כל יום שעובר הופך את הוועדה הזאת למשהו ארכאולוגי והיסטורי וחסר משמעות מעשית.

לפני כמה ימים התראיינה אשת ראש הממשלה לערוץ 14 ורמזה לתאוריית הבגידה, ואמרה שאם יום אחד תוקם ועדת חקירה אמיתית – אולי הנושא יתברר סוף סוף. לאחר מכן נתניהו נאלץ להתנער, ולהגיד ששרה נתניהו כלל לא רמזה לתאוריית הבגידה, ושלא הייתה שום בגידה. ההתנערות כמובן שקרית, אבל זה פחות מעניין כרגע. מה שחשוב הוא האמירה של אשת ראש הממשלה שאם תוקם מתישהו ועדת חקירה אמיתית אולי סוף סוף נגלה את האמת. סליחה?! מי היה בשלטון בשלוש השנים האחרונות? מי מנע הקמת ועדת חקירה, כל ועדת חקירה, באלף ואחד תרגילים של דחיית הקץ, ובסופו של דבר לא הקים אף ועדת חקירה?

כמובן שהשאלה הרטורית הזאת לא נשאלה על ידי המראיינת. אז בטורי הצנוע אשאל אותה. יש לה תשובה ברורה, וחמור מכך – ברור לחלוטין למה הוא החליט שלא להקים אף ועדת חקירה. כי גם הוא יודע שהתירוץ "לא העירו אותי" לא היה משכנע אף חבר ועדה עם אינטרנט בסיסי, גם אם אתה בעצמך היית ממנה אותו. לכן נתניהו מעדיף לדחות את הקץ ואת הקמת הוועדה הזאת עד שהיא תהפוך כבר ללא רלוונטית. שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה.

לתגובות:

 [email protected]