דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
אקטואליה

מתמחים ממוסדות תומכי חמאס יטפלו בישראלים באיכילוב

על היוזמה המדאיגה של רם עמנואל, וגם: מינויו של ד"ר יוסי לונדין למפמ"ר היסטוריה בחמ"ד הוא בשורה של ממש אל מול הפיחות במשרד החינוך

"תפיסה שלא מעריכה את הילדים", כתב ד"ר לונדין על ההחלטה לא ללמד את נושא השואה. תלמידות ישראליות במצעד החיים באושוויץ־בירקנאו. צילום: חן שימל, פלאש 90 
"תפיסה שלא מעריכה את הילדים", כתב ד"ר לונדין על ההחלטה לא ללמד את נושא השואה. תלמידות ישראליות במצעד החיים באושוויץ־בירקנאו. צילום: חן שימל, פלאש 90 

איך מברך רב את אחיו הדוקטור שהתמנה לתפקיד בכיר? לא, אין לנו פה פאנץ' קורע, אבל כן יש תשובה מעניינת מתוך התרחשות חיובית שנרשמה השבוע (שלישי) במשרד החינוך. היה זה הרב חגי לונדין שבירך את אחיו הגדול, ד"ר יוסי לונדין, לרגל מינויו לתפקיד מפמ"ר (מפקח מרכז מקצוע) לימודי ההיסטוריה בחינוך הממלכתי־דתי (חמ"ד). "יהי רצון שיזכה להכיר לילדי ישראל את תולדות העם והעולם, מתוך הבנת דרכי ה' בהסתר־י'ה", רפרר הרב אל לשונו המפורסמת של הרב קוק זצ"ל.

ד"ר לונדין, המפמ"ר הנכנס, מקבל לידיו תיק חשוב בהיבט הערכי והחינוכי, לאחר תקופה ארוכה שמשרד החינוך הלך וקימט את המקצועות ההומניים בכלל, ואלה שמאופיינים בלאומיות ויהדות בפרט. לונדין משמש כראש החוג להיסטוריה במכללת 'אורות ישראל' ברחובות, וכרכז מקצוע ההיסטוריה בישיבת 'דרכי נעם' בפתח תקווה.

אבל לונדין לא היה רק מורה לתלמידים או לסטודנטים בכיתתו, הוא השתדל להיות מורה דרך גם בשדה הציבורי בכל הנוגע להוראת המקצוע, במבט חינוכי וערכי רחב יותר. ההתבטאויות שפיזר לאורך השנים במאמריו בכלי התקשורת ובפרסומים אקדמיים מלמדות על כיוון חיובי שעשוי לנשב כעת בלימודי ההיסטוריה בחמ"ד. אומנם עם כניסתו לתפקיד הוא עדיין מנוע מלהתראיין ולשטוח את משנתו, אבל ליקטנו בשבילכם כמה קריאות כיוון מעניינות, שמחייבות להחמיא לגורמים במשרד החינוך שקידמו את המינוי המדובר.

במאמריו לא חשש לונדין לתקוף בעבר את משרד החינוך על מהלכים פדגוגיים שאותם ראה כפגיעה חמורה במקצועות הרוח והזהות של התלמידים. כך למשל, במאמר שפרסם בעיתון זה לפני ארבע שנים בדיוק, ביום פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג, תקף בחריפות את הרפורמה שהובילה אז שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון, שלפיה לא יתקיימו בחינות בגרות חיצוניות במקצועות המח"ר (מקצועות חברה ורוח – תנ"ך, היסטוריה, אזרחות ועוד). המשמעות היא דחיקתם לתחתית הסולם, הן מבחינת המורים והן בעיני התלמידים. נציין כי הרפורמה, אומנם בגרסה מרוככת יותר, מתקיימת גם כיום תחת שר החינוך הנוכחי יואב קיש.

אולי יעניין אתכם

בגוף המאמר ביקש לונדין לנעוץ את הנקודה העיקרית לדעתו: "מטרתם של מקצועות אלו היא להעניק לתלמידים את הידע הבסיסי שיאפשר להם להבין כי הם חלק משלשלת שבה היו דוד המלך, יהודה המכבי, הרמב"ם, השואה, האצ"ל, הלח"י והפלמ"ח ומלחמת יום כיפור. התלמיד הישראלי החדש, שבצל הרפורמה לא ילמד יותר על הלח"י ועל החשמונאים, על אלטלנה, על מבצע משה ועל המעברות (כל הנ"ל ונושאים רבים אחרים קוצצו במסגרת הרפורמה הנוכחית בתוכניות הלימודים השונות), ואת מה שנותר ילמד בצורה שטחית וחסרת בקרה בחסות 'עבודות יצירתיות' שייבדקו באופן עצמאי – תלמיד זה לא 'ייאלץ' יותר לסחוב על עצמו את משא ההיסטוריה והמורשת, יכיר ויזדהה פחות עם המיתוסים המכוננים של העם והארץ. המבקשים לכבות את לפיד המורשת בשם 'התחדשות הלמידה' יפגשו דור של עמי ארצות, מנוסים במיומנויות שטחיות ומזויפות שאינם יודעים מימינם ומשמאלם, חסרי ידע בסיסי וחסרי זהות ומורשת".

בואו נגיד שכולנו חדי קרן

בריאיון אחר בעניין הרפורמה הביע לונדין את התנגדותו לפן נוסף, הפן המתודולוגי: הרפורמה ביקשה להמיר את הבגרויות החיצוניות במקצועות המח"ר בהערכה פנימית, שתתקבל באמצעות מטלות או משימות שדורשות מהתלמיד חוויה ויצירה, וללא שינון עובדות וצבירת ידע המאפיינים את מבחני הבגרות. לונדין ראה בכך זילות של המקצועות הללו.

"חשוב מאוד ליצור רפורמות מקוריות, אבל צריך לעשות אותן בזהירות. אנחנו מזמינים כאן 'שכונה'", התריע, "יש הבדל ברור בין המטלות בבית הספר שיוטלו באופן עצמאי, לבין המטלות שיוטלו ויהיו בפיקוח משרד החינוך. ממוצע הבגרות יעלה פלאים אצל כולם. בנוסף, ברגע שלא דורשים הקניית ידע, אלא סומכים על כך שהתלמיד ימצא אותו בוויקיפדיה – זה גורם להורדת כל הבסיס של ידע המשותף לכלל האוכלוסייה. כל תלמיד יבין לבד את משמעות העובדה שבמתמטיקה, אנגלית ולשון יש בגרות חיצונית. ברור לאן ילכו השעות ולאן ילך המעמד. מהר מאוד יהיה קיצוץ בשאר המקצועות, והחגיגה ברורה".

חודשים אחדים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, פורסמה החלטה של משרד החינוך המורה להסיר זמנית את נושא השואה מבחינות הבגרות בחינוך הממלכתי. זאת, לטענתם, בשל פניות שהתקבלו ומלמדות על קושי נפשי ורגשי של תלמידים להיחשף לנושא בעקבות טבח 7 באוקטובר. הדיווח הזה עורר את זעמו של לונדין, שלא ראה בהחלטה רק אירוע מקומי אלא הסתכלות חינוכית רחבה של משרד החינוך, שאותה הוא פוסל מכול וכול.

בריאיון לאתר 'כיפה' הוא יצא נגד "עטיפת התלמידים בצמר גפן", ואמר: "להגיד שאי אפשר ללמוד בכלל נושא כל כך משמעותי בתולדות העם היהודי כי למישהו זה יכול לעורר רגשות בעייתיים, זו בעיה חמורה. זה ילדים בני 17 שעוד כמה חודשים יכולים להילחם בעזה, מה עשיתם מהם?" הוא יוצא נגד הגישה הפסיכולוגית, לדבריו, שעומדת מאחורי הדברים: "זו תפיסה שלא מעריכה את הילדים ואומרת בואו לא נעורר פחדים, בואו נגיד שאין אנשים רעים, שכולנו חדי קרן". הוא ממשיך: "השאלה היא אם אנחנו מגדלים אנשים שהם קורבנות, או אומרים שבמקביל לאסון הנורא שקרה בשבעה באוקטובר אנחנו שוברים להם את העצמות ונשבור להם את העצמות. אנחנו לומדים את הדברים האלה כדי ללמד את הילדים שלנו שיש לנו אויבים ואותם צריך לחסל".

אז מה היה לנו? חתירה להחדרת ערכים, לאומיות ומורשת דרך מקצוע ההיסטוריה; סגנון למידה של עמל והשקעה ולא רק חוויות אווריריות; חינוך בעל השלכות אקטואליות מתוך דפי ההיסטוריה, להכשרת דור של לוחמים חדורים בצדקת הדרך. לא נותר לנו אלא לאחל לד"ר לונדין שיצליח לכתוב דף חדש בהיסטוריה של משרד החינוך.

הלימודים בחמאס, ההתמחות בישראל

תחום הידע שאוניברסיטת א־נג'אח בשכם מתמחה בו ביותר הוא הפקולטה למדעי הטרור. דומה שאין סטודנט או מרצה שחלף במסדרונות המוסד ולא מזדהה עד העצם עם השאיפה הפלשתינית להשמדתה של ישראל. לאורך השנים, עשרות סטודנטים ובוגרים של האוניברסיטה גויסו וביצעו פיגועי התאבדות, ירי ודקירה. המוסד דאג כמובן להנציח ולהעלות על נס את השאהידים המצטיינים שיצאו מבין כתליו.

בין כותלי האוניברסיטה מתנהלים באופן שגרתי אירועים המהללים פיגועים רצחניים וקריאות לג'יהאד. מעת לעת לוכד צה"ל במבצעים מיוחדים מחבלי חמאס המוצאים את הקמפוס בשכם כעיר מקלט נוחה במיוחד בשבילם. תא הסטודנטים של חמאס, ה"כתלה", מנצח פעם אחר פעם בבחירות הנערכות במוסד.

את כל זאת סיפרנו כאן כדי לסייע לכם לעכל טוב יותר את הכותרת הבאה, שפורסמה השבוע: 11 רופאי ילדים ו־36 אחים ואחיות מבית החולים של אוניברסיטת א־נג'אח יזכו לקבל הכשרה רפואית רב־תחומית בבית החולים איכילוב, על חשבון הברון. הברון במקרה הזה הם היהודים האמריקנים רם עמנואל ואחיו – יחזקאל וארי, שתורמים לא פחות מ־550 אלף דולר למימון התוכנית שתכשיר את רופאי קמפוס הטרור, לצורך הקמת בית חולים פלשתיני ראשון מסוגו לילדים באזור שכם. רם עמנואל, לשעבר ראש הסגל בבית הלבן בממשל אובמה, נחשב כיום למועמד פוטנציאלי לנשיאות מטעם הדמוקרטים בבחירות הבאות.

הכותרת הזאת יכולה לתסכל לא רק את אלפי המתמחים היהודים, הממתינים נואשות בצוואר הבקבוק של קבלת תקן התמחות בבתי חולים בישראל, ומגלים כי תומכי טרור מקודמים אל ראש התור בתקציב עתק פרו־פלשתיני. היא מציפה עוד שאלות קשות, שלא ברור אם מישהו נתן עליהן את הדעת: האם למשל ישנו תהליך סינון ביטחוני, שמוודא שמשתתפים בתוכנית אינם שאהידים בפוטנציה? האם קליטתם במערך בית החולים לצורך ההכשרה, על כל הנגזר מכך מבחינת משאבים וכוח אדם, לא תבוא על חשבונם של רופאים, חולים או מתמחים אחרים? והאם בכלל ראוי לקיים שיתופי פעולה מסוג זה בזמן מלחמה, גם תמורת סכום נכבד הנאמד בכ־1.5 מיליון שקלים?

התוכנית המקוממת הזאת באה על רקע נתונים קודמים, שרק מחזקים את החששות. בדיון שהתקיים לפני תשעה חודשים בוועדת הבריאות של הכנסת, נחשף כי בשנה האחרונה חל גידול של כ־74% במספר הסטודנטים לרפואה, בוגרי א־נג'אח בשכם ואל־קודס במזרח ירושלים, המתמחים בבתי חולים בארץ. בעוד שבשנת 2024 היו כ־70 סטודנטים, הרי שהיום מתמחים כבר 122.

יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת לימור סון הר־מלך, קבלה על הנתונים. סון הר־מלך טענה כי לא ייתכן שהמשאבים המצומצמים של מערכת הבריאות ישמשו סטודנטים ממוסדות תומכי טרור על חשבון סטודנטים יהודים לרפואה, משרתי מילואים, שמוצאים את עצמם מחוץ למערכת. היא הוסיפה כי "מי שבחר ללמוד רפואה במוסדות שהם חממות לטרור ושלילת הקיום של העם בישראל – לא יכול להיות חלק ממערכת הבריאות הישראלית. אינני סומכת על רופא שלמד באל־קודס או בא־נג'אח בשכם, בתוך סביבה של הסתה וקרבה לגורמי טרור, שינתח חייל צה"ל או יטפל בילדים של כולנו". בסיכום הודיעה כי תפעל לתעדוף המשרתים בצה"ל בהתמחויות רפואיות, ולפליטתם של בוגרי חממות הטרור מהמערכת.

כאמור, השבוע נוספה לנתונים העגומים ממילא קבוצה חדשה של מתמחים, שיזכו לאירוח מקצועי בתל אביב ברמה הגבוהה ביותר, היישר מאוניברסיטת חמאס. חברת הכנסת סון הר־מלך מיהרה לשלוח מכתב לשר הבריאות, חיים כץ, ולמנהל בית החולים איכילוב, פרופ' אלי שפרכר, בדרישה לעצור את התוכנית עד לקיום בירור בשאלות שהובאו לעיל. "משפחת עמנואל אינה יכולה להפוך בית חולים ציבורי בישראל, ואת משאביה של מערכת הבריאות הישראלית, לתשתית להכשרת עשרות אנשי צוות עבור מערכת הבריאות של הרש"פ", כתבה, "מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם אתגרים ומחסור בכוח אדם, ועלינו לוודא שמשאביה מופנים בראש ובראשונה לטובת אזרחי מדינת ישראל ולחיזוק מערכת הבריאות שלנו".

תגובת בית החולים איכילוב לא התקבלה עד סגירת הגיליון.

לתגובות:

[email protected]

 

 

 

 

 

 

מה לקרוא עכשיו