המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים

"יש קונה עולמו בשעה אחת", אמרו חכמינו בפתגם שהולם את ימי התשובה הללו. אבל לפעמים יש גם מי שקונה את עולמו בוועדה אחת. הדיון שנערך ביום שלישי שעבר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הביא להישג חשוב של עצירת כיבוש ערבי נוסף באדמות הגליל בהיקף "מפלצתי", כפי שמגדירה שרת ההתיישבות אורית סטרוק. עבודת הכנה מאומצת לדיון הביאה להחלטה דרמטית, שמשנה במשהו את אזימוט ההתאבדות הקבוע של ועדות התכנון והבנייה בגליל ובנגב.

הנקודה על המפה היא ג'דיידה־מכר – מועצה מקומית בגליל המערבי, מזרחית לעכו. כיום מדובר ביישוב קטן יחסית שבו מתגוררים 20 אלף תושבים ב־5,000 יחידות דיור. חישוב מהיר מלמד שמדובר בכארבע נפשות למשפחה בממוצע, פיזור מרווח בהחלט ביחסי אוכלוסייה-מגורים.

חזרה לאחור, אי שם לימי ממשלת אולמרט. שר הפנים דאז מאיר שטרית מחליט שיש צורך להקים בגליל עיר ערבית חדשה. מה הצורך? על מה התבססה ההחלטה? לא ברור, שכן הנתונים לא הצביעו על שום צורך דמוגרפי או על צפיפות אוכלוסין שמחייבת בניית עיר. לאחר התנגדויות רבות שינה שטרית את המתווה, ובמקום עיר חדשה הוחלט להרחיב את שטחי ג'דיידה־מכר ולהפוך אותה לעיר. סדרי הגודל המדוברים היו הפיכת המקום הקטן לעיר של 120 אלף תושבים – פי שישה ממספר התושבים הקיים, והגדלת שטחו ל־12 אלף דונם.

אם ההחלטה הזאת נשמעת לכם מטורפת, אתם צודקים. אבל הנה החלק המטורף יותר: התוכנית הזאת, כמו שאר תוכניות התכנון והבנייה בישראל, כפופה מאז 2005 (ממשלת שרון, להזכירכם) לתוכנית תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 35, תוכנית שכל כולה אנומליה. בין העקרונות המובילים אותה נמצא למשל עקרון השוויון, על זה הדרך: צמצום היישובים היהודיים בגליל ובנגב באמצעות מניעת התרחבות והקמת יישובים חדשים, לעומת שיטת תכנון משונה שמעניקה הגדלה לא פרופורציונלית ליישובים הערביים באותם אזורים.

אולי יעניין אתכם

בנושא 1213b מחקר ישראלי: חיסוני הקורונה פגעו באוכלוסיות בריאות

עוד באקטואליה האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

השרה סטרוק מסבירה כי בשיטת התכנון הממשלתית המקובלת, ישנו עיקרון אחיד שמאפשר הגדלת יישובים לפי צפי האוכלוסייה בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – חישוב של כמה ילדים נולדו ביישוב מסוים, ובהתאם לכך כמה יחידות דיור יידרשו לו בעתיד. "אבל ביחס ליישובים הערביים הוקמה שיטה אחרת: לא לפי צפי לידה אלא לפי צפי שימוש בקרקעות". ובמילים אחרות: אם למוחמד מתחשק לגור בבית צמוד קרקע ולא בבנייה רוויה, הצורך הזה יובא בחשבון בתכנון שטחי העיר העתידית. גם אם מוחמד רוצה להתרחק מהשכן הטרדן שלו מוסא, ולבנות על שטח שיאפשר לו מרחב גדול יותר – גם זה יובא בחשבון על חשבון המשאב היקר בישראל – קרקעות. "זו הסיבה שהיישובים הערביים בגליל גדלו בצורה חסרת פרופורציה לחלוטין", אומרת סטרוק.

סכנה אסטרטגית בלב הגליל

לאור הנתונים הללו, עוד בשלב ההסכמים הקואליציוניים דרשה סטרוק – דרישה שהתקבלה, ולאחר מכן עברה בחקיקה – שנציגי משרדה יהיו נוכחים בדיוני הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, כך שיתאפשר להם להיאבק בשתי המגמות: צמצום היישובים היהודיים והרחבת היישובים הערביים. כאמור, ביום שלישי בשבוע שעבר התקיים דיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון, בנוגע לתוכנית של השר שטרית לגבי הרחבת ג'דיידה־מכר ממועצה מקומית לעיר. סטרוק מסבירה כי אישור של תוכנית כזו יש בו משום סכנה אסטרטגית, כפשוטו: השטחים שאליהם תתרחב ג'דיידה־מכר יהפכו אותה לעיר מפלצתית בגודלה, שתבלע לתוכה את כביש 6 צפון המתוכנן להגיע לשם, ותגיע גם לעיר עכו ממערב.

כדי לעצור את הסכנה נערכו נציגי משרד ההתיישבות היטב לדיון, בעזרת גופים נוספים כמו 'לב בגליל'. הנציגים התקילו את אנשי הוועדה בשאלות שלא ציפו להן, והם התקשו לספק תשובות משכנעות. "שאלנו אותם: לצורך מי אתם בונים את כל יחידות הדיור בעיר החדשה? הרי לאוכלוסייה המקומית אין צורך ביחידות דיור נוספות. השיבו לנו שזה יישוב קולט, יבואו אליו משפחות ממקומות אחרים. שאלנו: אם כך, מאילו יישובים ערביים יגיעו המשפחות הנקלטות? כי ביישובים האלה לא יהיה ניתן לאשר התרחבות ובנייה, שכן מספר התושבים בהם ירד". סטרוק מזכירה בהקשר זה את הירידה הדרמטית בילודה בקרב האוכלוסייה הערבית בשנים האחרונות, שמעמידה כל משפחה על 5-4 נפשות בממוצע, מה שמוריד את צורכי הבנייה ביישובים הערביים.

"ביקשנו מהם את שמות יישובי המוצא של הנודדים לג'דיידה־מכר, כי יישובי המוצא יקטנו, ולכל הפחות לא יגדלו. לא היו להם תשובות. הם הודיעו שהדיון נדחה, ולהערכתי יימשך רק אחרי הבחירות. לעת עתה קידום התוכנית המפלצתית נעצר, וזה הישג יפה", מסכמת סטרוק בסיפוק.

הסיפור הזה הוא חלק מהגשמת החזון הכולל של סטרוק ומפלגתה, שעליו הם מתכוונים לשים דגש חזק בקדנציה הבאה – ייהוד הנגב והגליל. בקדנציה הזאת היא הספיקה גם לשים תמרור עצור נוסף, כאשר הכניסה להחלטת ממשלה בנוגע להרחבת היישובים הדרוזיים פסקה שקובעת כי היישובים יורחבו לפי צפי אוכלוסייה ולא לפי צפי שימוש בקרקע. מדובר בהחלטה רלוונטית רק לתוכניות עתידיות של יישובי מיעוטים בגליל.

"תם עידן מלחמת השוחות", היא מצהירה, "אחרי הבחירות נדרוש לידינו את הסמכויות של מינהל התכנון ורמ"י, כפי שדרשנו וקיבלנו בקדנציה הזאת את סמכויות התכנון במינהל האזרחי ביהודה ושומרון. בלי סמכויות, לעולם נישאר במלחמת שוחות. ניקח את הסמכויות וניאבק מהיסוד כדי לשנות את שיטת התכנון והבנייה, שתהיה שוויונית, ציונית ולאומית ותאפשר ליישובים היהודיים לגדול".

צעדים בוני אמון עם צה"ל

סערת מעצרם של לוחמי גבעתי שסירבו להיכנס לנמ"ר עם פרמדיקית לכאורה חלפה – הלוחמים שבו ללחימה ללא סנקציות נוספות והשתלבו בחזרה בפעילות הגדוד. הסערה הזאת אולי מאחורינו, אבל גורמים ששוחחנו עימם מעריכים כי בואה של הסערה הבאה הוא עניין של זמן.

בצה"ל אומנם חשו היטב את הלחץ והביקורת הציבורית החריפה בעקבות הפרשה, וגורם בעולם הישיבות יודע לספר כי "הסוגיות הללו מטלטלות את הצבא מאוד. יש פה מגמות מעורבות. המ"פ התנהג כמו בריון והוצא נגדו מכתב חריף. מאידך כל זה קרה כיוון שלא טרחו להסדיר את הדברים עד עכשיו, ולכן זה צפוי לקרות שוב. עם זאת, אני רוצה לקוות שהם הבינו, כי יש סימנים שהחלו לעשות שינויים משמעותיים. למשל, הוחל בפתיחת יעדים לבני ישיבות לתפקידים שהיוו עד כה מוקדי חיכוך בשל שיבוצים של נשים. לאחרונה נפתח לבני ישיבות גבוהות יעד של מדריכי חי"ר, ובקנה מתוכננות גם הכשרות למדריכי כושר ופרמדיקים".

על הדהוד האירוע בחטיבות האחרות, מספר הגורם כי מפקד חטיבה סדירה אחרת הורה למפקדים בחטיבה: "תעשו הכול שזה לא יקרה אצלנו, שלא תהיה התנגשות עם הבני"שים". "הם מבינים שאלו החיילים הכי טובים, שלא באים לריב וזה לא עניין למשמעת", אומר הגורם.

ומה בנוגע למ"פ שחולל את כל האירוע? לאחר ששיקר ללוחמים באירוע קודם, והעניש אותם כשסירבו להיכנס לנמ"ר עם פרמדיקית, גברה הדרישה למצות עימו את הדין על התנהלותו חוצת הגבולות. כרגע נראה כי בצה"ל לא ממהרים לנקוט צעדים חריפים שירתיעו את המפקדים הבאים בתור, ומסתפקים בהליכים מינוריים שנועדו לצאת ידי חובה.

באתר 'בשבע און־ליין' חשף השבוע אסף משניות כי לאחר לחצים כבדים שהופעלו על צה"ל, הן בתקשורת, הן בישיבות ההסדר ובאיגוד ישיבות ההסדר והן ברבנות הצבאית, הוחלט לפתוח נגד המ"פ בהליך משמעתי פיקודי לאור התנהלותו. בתחילה ניסו בצה"ל להגן על המ"פ, ולדחות את הדרישות להעבירו מתפקידו כמפקד בחטיבה. ביום חמישי שעבר נערכה שיחת בירור פיקודית עם מח"ט גבעתי, ולפי המידע שהגיע לאתר 'בשבע און־ליין' התקבלו החלטות בנוגע למ"פ. בצה"ל מסרבים לחשוף את מהות ההחלטה.

אפרת לופו מ'פורום נשות לוחמים למען קדושת המחנה' שתחת ארגון 'חותם' ליוותה את מאבקם של הורי הלוחמים, והפורום בראשותה פועל למתן רוח גבית ללוחמים. היא מבקשת לחזור ולחזק את הלוחמים על החלטתם, שעליה שילמו בימי מאסר. לדבריה, "כדי שאירוע כזה לא יחזור על עצמו, הלוחמים צריכים להמשיך לשמור על ההלכה ולא להכיל שום חילול שבת וכדומה שהוא לא לצורך ביטחוני. בנוסף לכך, לא מכילים שום הפרה של פקודת השירות המשותף. כל חייל שעושה את זה שומר עלינו מעשית ורוחנית. כשמונעים בעיות קטנות כביכול, זה עוזר למנוע בעיות גדולות יותר. צריך לחזק את העוז בנפש בידיעה שאולי יידרש מחיר של עוד כמה מעצרים, אבל לזכור שיש רווח לאומי".

לופו הייתה שותפה בקמפיין שהעלה למודעות את המקרה, ולדבריה "חשיפת מקרים כאלה מסייעת גם לעתיד, כי היא סוללת את הדרך לחיזוק הגיבורים הבאים, שידעו לעמוד על שלהם. אנחנו ב'פורום נשות לוחמים למען קדושת המחנה' עשינו קמפיין גיוס למענק של אלף שקלים ליום מעצר. זה ביטוי ציבורי של הערכה למסירות. הכסף יוענק למשפחות הלוחמים בטקס הוקרה גדול שמתוכנן ללוחמים אחרי החגים ברבנות הראשית".

ניסינו לשוחח עם הורי הלוחמים ששוחררו, אך הם מעדיפים לשמור בשלב זה על שתיקה תקשורתית כדי לא לפגוע בצעדי האמון שמנסים לבנות כעת בצה"ל. כך למשל, לפני כמה ימים דווח בתקשורת על ניסיון להביא פרמדיק גבר שיחליף את הפרמדיקית בפלוגה.

ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר, אורי פינסקי, אינו יודע לומר אם ימוצה הדין עם המפקדים. "אני שומע אמירות שהנושא ייבדק ויהיו בירורים", הוא אומר, "אני לא יודע מה יהיה, אבל במכתב שהוצאנו מטעם האיגוד דרשנו שהדין ימוצה עם מי שצריך ותהיה בדיקה של הנושא. בנוסף לכך הבהרנו כי עמדתנו, שאותה אנו מביעים כל השנים, היא שאנו מצפים שצה"ל יפתור בעיות כאלה מראש, שיעמיד את פקודת השירות המשותף על מקומה הנכון ויקפיד שהיא תבוצע. שצה"ל יקפיד על כל נושא הפרמדיקים, העירוב בכלים סגורים, במוצבים קטנים, דברים שאסורים לפי הפקודה אבל קורים בפועל. צה"ל צריך להיערך בהתאם כדי שזה לא יקרה".

פינסקי משדר גם אופטימיות זהירה: "אנחנו שומעים אמירות חשובות של הרמטכ"ל ובכירים בצה"ל שהם עובדים על זה, מנסים לצמצם את החיכוך. אנחנו דורשים שזה יקרה ובהקדם, ומקווים שיופקו לקחים בצה"ל והסיפור לא יישנה. צריך להדריך מפקדים כדי שזה לא יקרה בשטח, וגם להיערך לזה מראש".

לתגובות:

[email protected]