המחבל הסית לטרור, אבל בג"ץ אסר לנטר הסתה ברשתות החברתיות

"זה יואב, רציתי לשאול מה עם תגובה, מה עומד לקרות, מה עושים?". בשאלה התמימה והמתבקשת הזאת פתח השבוע יואב שוקרון, בנו האבל של נתנאל שוקרון הי"ד, את שיחת הניחומים הטלפונית שקיבל מראש הממשלה בנימין נתניהו. לשמע השאלה הנאיבית משהו, נשמעו ברקע קולות גיחוך מריר שיודעים היטב ששום דבר דרמטי לא עומד לקרות בעקבות אירוע שגרתי שבו יהודי נרצח ביריות במעיין ערב יום הכיפורים, שם הלך לטבול עם בנו לקראת היום הקדוש.

אבל נתניהו הצליח להפתיע את השומעים. "אנחנו כמובן נטפל", הוא הבטיח, והניח לפתע על השולחן את החוק שחוקק לאחרונה, חוק עונש מוות למחבלים. "אנחנו חוקקנו לאחרונה חוק עונש מוות, ובהחלט זה נתון גם לשופטים, אבל אנחנו יכולים לעשות את זה… יש לנו מאבק גדול ונמשיך להיאבק".

יואב לא ויתר, והקשה על הבטחותיו של נתניהו למלחמה בטרור: "זה מה שאומרים תמיד כל הזמן, נתפוס אותו (את המחבל, ח"ר) וזה, אבל איזה שינוי יהיה?"

נתניהו ציין שוב את המבצעים הצבאיים השונים: "קודם כול השינוי זה שנכנסנו למחנות הפליטים שלהם, הרסנו, זה חסך הרבה מאוד. לצערי, זה לא הספיק לחסוך את החיים של אביך היקר, אבל נמשיך במאבק הזה נגד המחבלים. אנחנו לא מפסיקים להילחם, להכות בהם, נהלום בהם, נכתוש אותם". אבל אחרי הסיסמאות הקבועות, חזר נתניהו להפתעה שהציג בראש הדברים: "לגבי עונש מוות, זה דבר חדש שעלה עכשיו, ואני מקווה שאביך היקר יהיה היישום הראשון של זה".

אולי יעניין אתכם

בנושא 1214b מאוסלו ועד 5 באוקטובר 23' – הכל היה גלוי, ולא רצינו לראות

בנושא 1214b לא לאיים, לבצע

יואב השיב בהתרגשות: "אני מקווה", וסביבו הוסיפו כל בני המשפחה: "אנחנו באמת מקווים".

הרעיון ליישם את חוק עונש מוות למחבלים לראשונה על המחבל שרצח את נתנאל שוקרון הי"ד, עלה בדיון שהתקיים שעות ספורות לאחר הרצח, ערב יום הכיפורים. המחבל הרוצח, קדרי סמרה (37) מהכפר בידו, שמטופל בבית חולים ישראלי על חשבון משלם המיסים, הוגדר בדיון על ידי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כמקרה הראשון שעומד בקריטריונים להפעלת החוק.

בדיון המצומצם, שהתקיים שעתיים לפני כניסת יום הכיפורים ועסק במצב הביטחוני ביהודה ושומרון, הגיב ראש הממשלה להצעת השר בן גביר, הביע נכונות לבחון את יישום החוק וביקש לקבל תשובות מגורמי צה"ל באשר לאפשרות ליישם את החוק במקרה הנוכחי. נציגי צה"ל שהשתתפו בדיון מסרו כי מבחינתם אין מניעה ליישם את חוק עונש מוות במקרה זה, אם כי הפצ"ר לא היה נוכח בשיחה. בעקבות הדברים הוחלט כי הקבינט המצומצם יקיים ישיבה מקצועית נוספת בנושא, בהשתתפות הפצ"ר, לצורך בחינת המשך הטיפול והיישום.

חברת הכנסת לימור סון הר־מלך, מחוקקת חוק עונש המוות למחבלים, בירכה על דבריו של נתניהו. "מבחינתי, בדיוק בשביל הרגע הזה נלחמתי במשך שנים כדי להעביר את החוק", היא אומרת ל'בשבע', "אנחנו הכנו את התשתית המשפטית הנדרשת כדי שעונש המוות לא יישאר אות מתה בספר החוקים, אלא ייושם בפועל. אני שמחה על אמירתו הברורה של ראש הממשלה, שמבין כי הדרישה שהובלנו בעוצמה יהודית לעונש מוות למחבלים היא דרישה של עם בריא שהתפכח, ומבין שהגיע הזמן לשנות מן היסוד את היחס שלנו לטרור".

חברת הכנסת סון הר־מלך מספרת גם על הדרישה של המשפחה לממש את החוק, כפי ששמעה בביקור הניחומים: "כשהגעתי לניחום האבלים אצל משפחת שוקרון, שמעתי את אותה דרישה גם ממירב, אלמנתו של נתנאל, ומילדיו. מתוך הכאב הנורא שלהם הם השמיעו קול ברור, אותו גם הבהיר לראש הממשלה הבן יואב, שהיה לצידו של אביו בשעת הרצח: להוציא להורג את המחבל שרצח את יקירם ולהפוך אותו לתקדים הראשון של יישום החוק".

היא מוסיפה ומסבירה את נחיצותו של עונש המוות, שכן מחבלים שנשארים בחיים חוזרים בסופו של דבר למעגל הטרור: "מי כמוני מכירה את המחיר הכבד של המציאות ההפוכה. המחבלים שהיו שותפים לרצח בעלי, שולי הי"ד, שוחררו בעסקת שליט וחזרו לטרור, היו מעורבים ברצח מלאכי רוזנפלד הי"ד, הגיעו לעמדות בכירות בחמאס והיו חלק ממערכת הטרור שהביאה עלינו גם את טבח שבעה באוקטובר. לעונש המוות יש משמעות הרתעתית, יש בו עשיית צדק ויש בו אמת פשוטה: מחבל שהוצא להורג לא ישוחרר בעסקה ולא יחזור לרצוח יהודים. זהו צדק לנתנאל ולמשפחתו. זו הרתעה מול אויבינו. וזו האחריות שלנו לחייהם של אזרחי ישראל".

בצה"ל התגאו שמצאו רובה ציד

אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד. עד שייושם חוק עונש מוות על המחבל הרוצח, אם בכלל, מבחינת ערביי יהודה ושומרון לא נרשמה עד כה פגיעה בשגרת חייהם הנוחה בעקבות הרצח. אומנם בדובר צה"ל בירכו מאוד על פניית 'בשבע', שביקשה לקבל פרטים על התגובה הצבאית ההרתעתית והיד הקשה שננקטה בעקבות רצח נתנאל שוקרון הי"ד. שם מיהרו לפרט בפנינו רשימה של פעולות סיכול שבוצעו במהלך יום הכיפורים, ובהן מיפוי בית המחבל בכפר בידו, מבצע חטיבתי שבו נסרקו בכפר 100 איתורים ותוחקרו 90 חשודים. "בין היתר אותר רובה ציד", הדגישו שם בהתפעלות. כמו כן, בסדרת פעולות הרואיות ומרתיעות אותרו מחרטה, שני רובי קרלו ואמצעי לחימה בכפר בית עור א־תחתא, ושני מחבלים שתכננו פיגוע נעצרו בקבאטיה. בחטיבת אפרים תוחקרו 80 חשודים, סיירת צנחנים עסקה גם היא בתחקור חשודים ומעצר מבוקשים.

ביקשנו לברר עם צה"ל היכן נמצאת ההרתעה בסדרת הפעולות הזאת, שאולי דגדגה קלות כמה תושבים שסבלו מאוד מ"תחקור", ואחרים שהרעש של הסריקות הפריע את שנת הצהריים שלהם. אבל שם הדגישו לנו שבהחלט ישנה "אינדיקציה חיובית" לכך שכל הפעולות הללו יצרו הרתעה רחבה.

בעידן שאחרי 7.10, דומה שבצה"ל, וגם בדרג המדיני, עוד לא הפנימו את הצורך בשינוי הקונספציה. מה שהיה טוב לעזה ולבנון, טוב גם ליהודה ושומרון: מעתה אי אפשר להסתפק באיתורים, סריקות ולכידה אמיצה של רובה ציד ושני רובי קרלו כדי למגר כפרים שלמים שמעודדים ומייצרים טרור. פעולות הזרבוב המפורסמות שהתרחשו ברצועת עזה צריכות להפוך לתורת הלחימה גם ביהודה ושומרון – הטרור הוא אותו טרור, הן מצידה המערבי של המפה והן מצידה המזרחי. תרחיש היפוך הקנים ביהודה ושומרון, עם תיעודי האימונים ומצעדי הראווה עם כלי הנשק והשריוניות, לא יכול להרשות לגנרלים בצה"ל את המשך השאננות הקונספטואלית על חשבון חיי האזרחים.

הכפר בידו מוחזק מזה שנים ככפר עוין עם היסטוריה ענפה של מחבלים שהנפיק מתוכו. ב־10 ביולי 2024 עצרו כוחות צה"ל את המחבל אבראהים מנצור, תושב הכפר בידו בן 24, שיומיים קודם לכן רצח באכזריות את איש השב"ס רס"מ יוחאי אבני הי"ד, לאחר שפרץ לביתו ביישוב הסמוך גבעון החדשה. לכך קדמה רשימה ארוכה של מעצרי מחבלים מהכפר בידו לאורך השנים, שהסיתו או ביצעו פיגועי טרור. פעילות צמ"ה מוקדמת בכפר, כך נראה, הייתה יכולה לחסוך כמה וכמה חיי יהודים.

צעד נוסף שרלוונטי למיגור הטרור הוא הטיפול בנושא ההסתה. המחבל שרצח את שוקרון פרסם בעבר בפייסבוק דברי האדרה למחבל אחמד אברהים זהראן, שהקים חוליית חמאס וחוסל בידי צה״ל ב־2021. בפרסומים נוספים הביע תמיכה גם במנהיג חמאס אחמד יאסין, כך פרסם אתר 'הקול היהודי'. במשטרת ישראל היו מי שהבינו כבר לפני כמה שנים את המובן מאליו: גדיעת ההסתה לטרור ומעצרם של המסיתים יוכלו למנוע קורבנות בנפש ולסכל את הפיגועים הבאים. היה זה סגן־ניצב אודי רונן, שמאז 2022 פעל במחוז ירושלים, בעקבות הוראת מפקד המחוז, להקים חמ"ל שינטר באופן יזום הסתה לטרור ברשת. מאז מלחמת חרבות ברזל הפך העיסוק הזה לעבודתו העיקרית של סגן־ניצב רונן, בניטור עצמאי מסיבי, בחינת ניטורים של החמ"ל, הכנת בקשות לגירוש משפחות מחבלים בכל הארץ וקידום בקשות לחקירה ומעצר מסיתים.

אולי היה אפשר לנטר את הרוצח

לפני כשנה הועתק הרעיון ממחוז ירושלים, ורונן מונה להיות ראש המדור הארצי במשטרה שאחראי על ניטור ההסתות. המדור ביקש לחקור מאות מסיתים לטרור ולגרש יותר מ־100. הוא הכין תוכנית מקיפה למיגור ההסתה לטרור, תוכנית ממוסמכת, מבוססת ושומטת לסת בתיאור מאות הדוגמאות הקשות למחדלים במצב הקיים והחובה לשנותו מן היסוד.

בין המיועדים לגירוש ולמעצר שדרש המדור היו וישנם מחבלים קשים ומסיתים קשים, בגדר פצצות מתקתקות. הקמת המדור הייתה אמורה לגשר על פער בלתי נתפס למה שהיה קודם לכן בתחום ההסתה: לפני 7.10, בשנת 2023, הוגשו בישראל רק שמונה כתבי אישום על הסתה לטרור. שמונה כתבי אישום במשך תשעה חודשים בכל רחבי הארץ, זאת כאשר התחום היה בשליטתה של הפרקליטות. "הפרקליטות דורשת ומתעקשת כבר שנים, בלי סמכות ואף בבריונות (למשל, נזיפות במשטרה על כל חקירה בלי אישורם), לשלוט בהחלטות המשטרה את מי לעצור ולחקור על הסתה לטרור ואת מי לא. האינטרס הוא פחות חקירות ומעצרים בתחום ופחות כתבי אישום בהסתה לטרור, מתוך השקפה אהרן־ברקית שרואה בקורבנות הטרור אשמים, ובמחבלים עצמם קורבנות", כך אומר עורך הדין מיכאל דבורין, פרקליטו של ראש מדור ההסתות, סגן־ניצב אודי רונן.

כאמור, סגן־ניצב רונן, בהחלטת המפכ"ל, מונה לראש מדור ההסתות והחל לפעול במלוא המרץ לניטור מסיתים ברשתות, הגשת בקשות מעצר נגד מחבלים בפוטנציה ועוד. אלא שהפרקליטות לא אהבה בכלל את הרעיון שהשליטה בתחום חקירת ההסתות תצא מידיה, ובצעד דרקוני הקפיאה את עבודתו של סגן־ניצב רונן, מנעה ממנו גישה למחשבים ובכך הורידה דרמטית את קצב סיכול הטרור.

"אז היום משטרת ישראל נמצאת עם כ־2,000 מסיתים לטרור פחות ממה שהיה ניתן לנטרל אלמלא הסיכול של סגן־ניצב אודי רונן במדור ההסתות, והצו שנוצר בגלל אותו סיכול", אומר עורך הדין דבורין, "המחבל שרצח את נתנאל שוקרון הסית לטרור ברשתות ולא מעט, לכן יש סיכוי טוב שהיה מנוטר. אבל כמובן אי אפשר לדעת בוודאות. מה שבטוח הוא שהביטחון של כולנו תלוי על בלימה בצו זמני בגלל שכרון כוח של מערכת המשפט. המערכת מעדיפה לחיות בשלום עם שמונה או נניח עשרות בודדות של כתבי אישום בהסתה לטרור, למרות שהתופעה היא בהיקף של רבבות רק בישראל עצמה".

נתנאל שוקרון הי"ד (48), אב לשישה, תושב עלי זהב, איש הייטק במקצועו ואיש משפחה ומסורת בחייו האישיים, נרצח כאמור במעיין עין רייא ליד נווה צוף, כשטבל שם עם בנו יואב ערב יום הכיפורים. קרוביו ספדו לו בהלוויה שנערכה ביישובו במוצאי יום הכיפורים, וסיפרו על כיבוד ההורים המיוחד שהצטיין בו, על הקפדתו בשימור מסורת יהודי אלג'יריה, על היותו עמוד התווך של בית הכנסת הספרדי ביישוב, ועל היותו איש משפחה מהמעלה הראשונה. פרט מזעזע שהתגלה בהלוויה היה כשאחיו סיפר כי לפני כ־70 שנה נרצח סבו, הרב יעקב שוקרון, רב הקהילה בעיר מדאה באלג'יריה, על מדרגות בית הכנסת. בעקבות הרצח החליטו הוריו של נתנאל לעלות לארץ ישראל.

תוך כדי הירי הורה האב לבנו ששהה איתו במעיין לברוח לרכב, ובכך הציל את חייו. בהלוויה ספד הבן לאביו והודה לו: "אבא אני רוצה להגיד תודה. תודה על השנים ביחד. תודה על שצעקת לי בפיגוע וברחתי. תודה שהצלת את החיים שלי. אני רוצה להודות גם לה' שניצלתי. אני רוצה להגיד גם למשפחה, לאמא ולאחים שנמשיך להיות ביחד".

לתגובות:

 [email protected]