'דרושה רפורמה של פירוק והרכבה מחדש במערכת החינוך'

קשה ואולי בלתי אפשרי לדבר על ריבונות, ובוודאי גם לפעול לקידומה ללא חיבור לזהותו העמוקה של העם, אך בפועל שסע הולך ומתרחב בין העם לזהותו ההיסטורית, זה בדיוק מה שמתרחש במערכת החינוך הממלכתית שלנו. על כך מתריעה עו"ד אודליה קדמי, יו"ר 'הורים מעורבים', מעל כל פלטפורמה אפשרית.

מאז הקימה את תנועתה פעלה קדמי מול גורמים רלוונטיים במשרד החינוך בניסיון לחולל שינוי של ממש, אך נתקלה במחסומי הפקידות שכובלים גם את ידי השר. כעת היא סבורה שהישועה תבוא רק מלמטה, מההורים עצמם שיתחילו לגלות מעורבות, ישאלו שאלות ויתעניינו בתכנים שילדיהם נחשפים אליהם בבתי הספר.

"מדובר בבעיה עמוקה, גדולה ושורשית", היא אומרת. "שר חינוך יכול לנסות ולהנחיל מדיניות ימין, אבל במבחן התוצאה דברים לא קורים, ולימודי תנ"ך הם רק אחת הדוגמאות הבולטות. לדוגמה, תכנית 'שורשים', שנכנסה לתוקף בשנה האחרונה, נועדה להחזיר את הזהות היהודית למוקד, ואחד הצעדים המשמעותיים לשם כך הוא חיזוק לימוד תנ"ך והגדרתו כלימוד ליבה, כלומר חובה ללמוד תנ"ך לפחות שעה בשבוע… בסך הכול שעה בשבוע, אבל גם על זה מנהלים מצפצפים בדרכים שונות".

מי שמגבה את הצפצוף הזה על חובת לימודי תנ"ך, הם אנשי הפקידות במשרד החינוך, מאשימה קדמי. "מדובר במי שאי אפשר לפטר אותם ואי אפשר להזיז מתפקידם. הם אלה שמחליטים אם הנחיה תיאכף או שניתן להתעלם ממנה. כך קורה שבבתי ספר ממלכתיים בישראל אין לימודי תנ"ך. כאשר חוזר מנכ"ל קודם חייב לימוד שעת תנ"ך בשבוע, החליטו מנהלים להכניס תחת ההגדרה 'תנ"ך' חומרי לימוד ללא שום קשר. כך מתנהלת בריחה של מערכת החינוך הממלכתית מהזהות היהודית".

אולי יעניין אתכם

בנושא 1217c ההגמוניה התקשורתית איבדה שליטה על המוח שלנו

בנושא 1217c ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם

את התופעה מזהה קדמי בעוד מגוון רחב של דוגמאות. החל משילוב סיפורים מהברית החדשה בחומרי לימוד לכיתה ט', דרך הגדרתה של ירושלים כעיר קדושה לשלוש הדתות מבלי לציין את היותה בירת ישראל, ועד ההחלטה לוותר על ימי לימוד בין יום כיפור לסוכות, כך שלא ניתן להכין את התלמידים לחג המתקרב ולהכיר את מנהגיו. "דרושה במערכת רפורמה ברמה של פירוק והרכבה מחדש", היא אומרת ומבהירה כי המאמץ למחוק ממערכת החינוך סממנים יהודיים אינה נעשית באופן רשמי ומסודר, אך זו בהחלט הרוח הנושבת במסדרונות והמנהלים מזהים זאת ומעדיפים חלופות על פני כל מה שמריח משורשים יהודיים ומסורת.

עו"ד קדמי מתריעה גם מכניסתם של תכנים פרוגרסיביים למערכת החינוך הממלכתית, משילובן של עמותות המזוהות עם חופש מיני להדרכה וסדנאות גם בכיתות הנמוכות, משילוב טקסטים פוליטיים בלימודי ספרות ושירה ועוד, כאשר הקהל הצעיר הופך ל"קהל שבוי" שהיציאה מהכיתות נאסרת עליו וההורים אינם מודעים למתרחש בכיתות ובספרי הלימוד.

"הבקשה שלנו מההורים היא להיות מעורבים יותר, לפתוח את הספרים של הילדים, להכיר את חומר הלימוד, לשאול את המחנכים והמנהלים שאלות כשדברים לא נראים, לא מסתדרים או מנוגדים לערכים שעליהם הם רוצים לחנך את ילדיהם. היום לא קיימת אפשרות לבחור את בית הספר, אז לפחות שיאפשרו להורים להוציא את הילדים מהכיתות כשבשיעורים מועברים תכנים מסוימים", אומרת קדמי.

"להורים יש כוח גדול שהם לא מודעים לו ולכן לא מפעילים אותו. בשאלת שאלות והעלאת נושא לדיון ההורים מפעילים כוח גם מול הנהלה של בית הספר וגם מול הורים אחרים שחושבים כמותם אבל צריכים את הגיבוי והאמירה המשותפת. תדרשו תשובות וקחו אחריות על החינוך של הילדים שלכם גם כשהם בשעות בית הספר. אל תסמכו על המערכת. לא פעם מי שמניעים את הגופים הגדולים במערכת הם אינטרסים זרים שלא בהכרח טובת הילדים מעסיקה אותם".