הבחירות שלפני הבחירות: המפתח אצל הערבים, ליברמן וגולדקנופף

אם לא תהיה דרמה של הרגע האחרון, ביום שלישי הקרוב, עם פרסום המדגמים במטות המפלגות ברחבי הארץ, יהיו לא מעט פוליטיקאים מאוכזבים שילוו באנשי קמפיין שמחים. הפוליטיקאים יצטערו לראות שלא השיגו רוב שמאפשר להקים ממשלה, ואילו הקמפיינרים יבינו שזכו בבחירות חוזרות – כלומר, עוד לא מעט עבודה.

כי הסקרים יכולים להטעות, אבל קשה לדמיין מצב שבו כל הסוקרים טועים. גם מי שנותן בתחזיות שלו רוב לגוש נתניהו, וגם זה שמעניק את הרוב לגוש איזנקוט, מסכימים שאין הכרעה ואף צד אינו מגיע ל־61 מנדטים. אם כן, ההכרעה לא תהיה בבחירות שיתקיימו ביום שלישי הקרוב, אלא בבחירות שאחרי הבחירות.

גורם בכיר מאוד בליכוד אמר השבוע "אנחנו מנצחים". יום אחר כך, גורם בכיר מאוד ב'ישר!' שמקורב לאיזנקוט הבטיח בשיחה סגורה: "נגיע ל־61". אבל לפי הסקרים שהתפרסמו השבוע שניהם בדרך להתבדות, ושיעור הצבעה גבוה בציבור הערבי רק יקטין את הסיכויים של כל אחד מהצדדים להכריע.

אם כן, מעניינות לא פחות מהבחירות שיתקיימו ביום שלישי הקרוב הן הבחירות של הפוליטיקאים החל מיום רביעי. כמה שחקנים בולטים יצטרכו לבחור בין הבטחות הבחירות שנתנו ובין תפקיד נחשק. תחת זכוכית המגדלת יש כמה חשודים מיידיים. הראשון הוא יושב ראש 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן, שפתח את הבחירות כהבטחה גדולה וחלום להיות ראש הממשלה, אבל הולך ומתרחק ממספר דו־ספרתי ומהתפקיד הנחשק. כדי להחזיר אליו את המצביעים הוא יצא לקרב נגד איזנקוט והיה לראשון שהודיע: לא אשב בממשלת מיעוט שנשענת על המפלגות הערביות, אמירה שאחרי 7 באוקטובר אמורה הייתה להיות בסיסית, אבל בכירי גוש איזנקוט אינם מסוגלים לספק.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמיאל ירחי 12 יום לבחירות: מה יקרה בעשר ודקה?

בנושא 1217b להמשיך בדרך העולה: למה חשוב לצאת לבחור בגוש הימין

ליברמן, אם כן, חישק את עצמו בשתי הבטחות – לא ביבי ולא טיבי – ויצטרך להכריע בין בחירות חוזרות ובין הפרת ההבטחה. בליכוד מתפללים שיבחר ביבי ולא טיבי, ומקורבים לנתניהו מוכנים לתת לו בתמורה עד חצי המלכות. חברי כנסת בליכוד טוענים בתוקף שצריך להציע לו רוטציה בתפקיד ראש הממשלה, בדומה לתקדים גדעון סער – רק תבטיח לנתניהו עוד קדנציה ונסלח לך על הכול. ובצד השני, הוא יוכל לדרוש מאיזנקוט את תפקיד ראש הממשלה בתמורה להסכמה להישענות על קולות הערבים.

אין גיוס, אולי יהיו עריקים

כמעט בקצה השני של המגרש הפוליטי יעמוד יהודי שכועס על נתניהו בכל רמ"ח איבריו, אבל סקר אחרי סקר נספר כחלק מגוש הימין. שמו יצחק גולדקנופף, יושב ראש אגודת ישראל, שבמשך ארבע שנות כהונה הצליח להסתכסך עם כל לשכת נתניהו, עם חלקים באגודת ישראל ועם עוזרו האישי או מנהלו בפועל – תלוי איך מסתכלים על מוטי בבצ'יק. וגרוע מכול, הוא לא הצליח להביא לבוחריו חוק גיוס רך, למרות הבטחות חוזרות ונשנות.

ביהדות התורה יש רבים שמגלגלים את האפשרות לא להמליץ על נתניהו. יש רק אחד שהמלצה על נתניהו תעלה לו כמעט בבריאות. אם וכאשר נתניהו ירצה להרכיב ממשלה, גולדקנופף יצטרך לבחור בין הענקת פרס לנתניהו אחרי ארבע שנים שבהן משך אותו בשטריימל ובין נקמה מתוקה. לא במקרה נפלטה לנתניהו האמת באחד מהראיונות הרבים שהעניק השבוע, כשאמר שלא בטוח שגולדקנופף איתו. אובדן מנדט אחרי הבחירות עלול להיות מכה אנושה לנתניהו, גם אם הבכיר מגור יחליט רק לא להתייצב להצבעת האמון בממשלה שיקים איזנקוט. הקמפיין הלא קיים של גור להמרצת מצביעים כבר גרם לכמעט פאניקה בליכוד. נתניהו מודאג, ולא במקרה, אחרי שלא העניק פטור לצעירים החרדים. במפלגות החרדיות יש מי שמשתעשע ברעיון שהצעירים החרדים לא יעניקו לנתניהו את ראשות הממשלה.

איזנקוט נערך להניח שלל הצעות מפתות לחברי הליכוד, ומנגד, בליכוד סורקים את רשימות המועמדים החדשים של איזנקוט, בנט וליברמן. שני עריקים עשויים להספיק כדי להשביע ממשלה, כל תפקיד יהיה אופציה, ונתניהו כבר העביר כמה אנשים מצד לצד. מה גם שהפעם המסר יהיה ברור: רק לא ממשלה שנשענת על הרשימה המשותפת, תוך תיבול העריקה בסיסמאות חיוביות על אחדות והאסון שטמון בבחירות חוזרות. לא לחינם יאיר גולן משקיע בקמפיין הנאמנות. גם הוא לא מאמין לשותפיו שכולם ידחו הצעות מפתות מנתניהו, החל מאיזנקוט עצמו. אבל בוודאי בתחתית הרשימה, היכן שנמצאים הטירונים הפוליטיים, אפשר למצוא מועמדים מתאימים. הסיכויים נמוכים מאוד אבל השלל מתגמל. אולי אחרי ארבע שנים שבהן נתניהו נכשל עם חוק הגיוס, הוא יצליח לגייס עריקים.

נשיא המדינה, בני גנץ

רמטכ"ל לשעבר מצטרף לפוליטיקה, עוקף את נתניהו בחלק מהסקרים, הופך לתקווה הגדולה של גוש השמאל. המילים הללו, שמתארות את בני גנץ של 2019, יושבות במדויק גם על גדי איזנקוט. אחד יוצא, אחד נכנס, בכל פעם יש מקום לרמטכ"ל אחד שיהיה התקווה הגדולה. אהוד ברק, מופז, אשכנזי וגנץ, כולם נכנסו לפוליטיקה. רצו להחליף את נתניהו, והתחלפו לפניו. גנץ, בניגוד ללשעברים אחרים, החליט פעמיים שטובת המדינה בשעת משבר מתעלה על המצווה לנצח את נתניהו. גם במשבר הקורונה וגם אחרי טבח 7 באוקטובר בחר באחדות ושילם מחיר פוליטי. מקידומת שלוש הוא ירד במספר המנדטים והפך למפלגת נישה, ואת החלום להיות ראש הממשלה, שאליו היה קרוב מאוד, החליף הטייטל המוזר "ראש הממשלה החליפי".

למרות החלטתו החוזרת ונשנית לקבל החלטות לא פופולריות, אבל לטובת המדינה בשעת משבר, 'כחול לבן' החזיקה שבע שנים כשחקנית פוליטית משמעותית, מתוכן שלוש שנים כיהן גנץ כשר הביטחון ועוד חצי שנה כשר בקבינט המלחמה. הפעם השלישית שבה קרא לאחדות הייתה במערכת הבחירות הזאת, משוכנע שהמדינה דוהרת לקרע. הבוחרים, להוטים לנצח, לא השתכנעו, והמפלגה הוותיקה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה חודשים ארוכים. הוא המשיך להחזיק בדגל האחדות, כך שגם הגישושים על חיבור עם הליכוד לא הבשילו.

גנץ משוכנע שבכאוס הפוליטי הנוכחי יתקיימו בחירות חוזרות, לכן הוא לא פורש מהחיים הפוליטיים אלא לוקח הפסקה. בהצהרתו האחרונה לתקשורת קרא לא לוותר על האחדות. אם להשתמש בבדיחה ישנה, גנץ מתקשה להאמין שאחרי שנות המלחמה הקשות כולם נוסעים נגד כיוון התנועה, ולא מעלה על הדעת שמכל המכוניות על הכביש דווקא המפלגה שלו לא בכיוון. גם אם בכל זאת תקום ממשלה יציבה, גנץ עדיין יתמודד בבחירות בעוד שנה וחצי, הפעם לא לכנסת אלא לתפקיד נשיא המדינה.

מוחין דקטנות

ראש ממשלה בישראל רגיל לג'נגל בין החלטות צבאיות הרות גורל למשבר קואליציוני בגלל רפורמה בחלב, אבל נראה שהשבוע נרשם שיא חדש. ביום שני קיים נתניהו פגישה מדינית חסויה ודרמטית עם מזכיר ההגנה האמריקני פיט הגסת' שעסקה באיום האיראני, שעות בודדות אחרי שקיים פגישה סוערת וארוכה על המפלגות הקטנות בגוש הימין שמסרבות לפרוש מהמרוץ.

הבעיה של נתניהו היא לא רק עופר וינטר, אלא גם ארבע מפלגות שרוב הישראלים כלל אינם מכירים אבל מסכנות את נתניהו בבחירות – 'נעם', 'הציבור החרדי', אח"י של הרב אברג'ל ו'מפלגת העריקים'. כל אחת מהן שורפת פחות מחצי מנדט, אבל ביחד הן שורפות כמעט שני מנדטים. בליכוד מבינים שמדובר בבעיה, בעיקר בגלל זהות המצביעים. וינטר לוקח קולות מסמוטריץ', אבל במקביל לוקח קולות גם מליברמן. אנשי המפלגות הזעירות, לעומת זאת, היו בבחירות הקודמות בשר מבשרו של הגוש. 'נעם' הצביעו לסמוטריץ', 'הציבור החרדי' לג', ואנשי הרב אברג'ל לש"ס. הקולות הבטוחים הולכים אל הפח, נתניהו לא הצליח לנהל את האירוע ומגיע עם גוש מפוצל, וכך הוא נגרר לביתו של הרב אלי סדן שבוע לפני הבחירות, מתקשר אל אדון מוטי לייטנר ומנסה לקבוע פגישה עם הרב טאו – ללא הצלחה. בכל המפלגות טוענים שאסור להם לפרוש כי בכל מקרה ישראל תיגרר לבחירות חוזרות, ומתעלמים מכך שייתכן שהם בעצמם גוררים את המדינה לשם. נתניהו לוחץ, צועק על אנשי 'נעם' שהם זורקים קולות לפח, אבל הם מתעקשים להמשיך מתוך מחשבה שהקולות הולכים לגניזה.