בשמאל נלחמים על הראש, בימין נאבקים לשרוד

פעיל פוליטי שהיה מגיע ביום ראשון השבוע למתחם אקספו בתל אביב והיה שואל את השומר בכניסה היכן הכנס של המועמד לראשות הממשלה, היה נשלח לשני מקומות שונים. גם אם היה חוזר ושואל את השומר היכן הכנס של המועמד שגדל בימין, לא ממריא בסקרים אבל רץ לתפקיד הכי רגיש במדינה, הוא לא היה מקבל תשובה חד־משמעית.

בנט וליברמן, שני שועלים פוליטיים ותיקים, קיימו את אירוע הצגת הרשימות שלהם באותו מתחם בתל אביב, באותה שעה, ועם אותו המסר: למרות תוצאות הסקרים, אנחנו נקים את הממשלה הבאה. אצל בנט צעקו הפעילים עם דגלי ישראל "או הא מי זה בא ראש הממשלה הבא". ליברמן כהרגלו היה ישיר עוד יותר ואמר למצלמות: "אני מבטיח שיום לאחר הבחירות אנחנו נקים את הממשלה". וכדי להסיר את הספק שהמסר אולי לא התקבל אצל מוביל גוש המרכז־שמאל גדי איזנקוט, שלח את איש אמונו עודד פורר להצהיר בהגשת הרשימות ש"האיש שיביא 61 מנדטים סביבו יהיה ראש הממשלה". לא ראש המפלגה הגדולה, אלא הפוליטיקאי הממולח שיצליח להשיג את הרוב. תקדים בנט 2021 חוזר ופוגע דווקא בגוש השינוי, חמש שנים מאוחר יותר.

המסר, אם היה ספק, נקלט היטב בבניין המשרדים של איזנקוט ברמת השרון. יושב ראש מפלגת ישר! נעמד למחרת בכנס הצגת הרשימה שלו והודיע: "נתייצב כולנו אחר המפלגה שתזכה לאמון הציבור הרחב ביותר". איזנקוט סידר את גוש המרכז־שמאל בצורה מופתית: מרצ ששרפה קולות בבחירות הקודמות התאחדה הפעם עם העבודה. יואב סגלוביץ' מיש עתיד חבר לרע"ם, שמקבלת דחיפה קטנה כדי לא להסתכן בלא לעבור את אחוז החסימה. מפלגת בל"ד, ששרפה קולות רבים בבחירות 2021, חברה לחד"ש ותע"ל – אם כי צריך להזכיר שהמהלך הזה עוד עלול להקטין את כוחו של איזנקוט כמפלגה הגדולה. וחילי טרופר ומפלגת בית ציוני התאחדו עם איזנקוט בדקה ה־90 בתמורה לשלושה מקומות ריאליים ותפקיד שר בכיר לטרופר.

זה לא קרה במקרה. בחודשיים האחרונים טרופר עדכן את איזנקוט בכל צעד. חדי העין שמו לב שביום שבו טרופר הכריז על הרשימה שלו איזנקוט היה הראשון לברך, במהירות חשודה שחשפה אותו כמי שידע על ההחלטה מראש, כאשר כל הזמן העביר איזנקוט את המסר: אם לא תגיע לשישה מנדטים – תפרוש, יש לי כיסא בשבילך. איזנקוט יכול להביט בסיפוק על הגוש שלו, הכיסאות סודרו בצורה מושלמת. ארבע מפלגות ציוניות: ישר!, הדמוקרטים, ביחד וישראל ביתנו, ושתי מפלגות ערביות: רע"ם והמשותפת. יש מועמד לכל מתלבט, כל יושב ראש מפלגה יוכל לחתום על הסכם עודפים, כך שאף קול לא ילך לפח ואף מפלגה לא בסיכון שלא לעבור את אחוז החסימה. אבל אחרי סידור הכיסאות, נותרה השאלה מי ישב על הכיסא של ראש הממשלה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמיאל ירחי הקו הצהוב של ביבי, ללא ניצחון מוחלט

עוד מאת עמיאל ירחי הבחירות שלפני הבחירות: המפתח אצל הערבים, ליברמן וגולדקנופף

במפלגת ישר! היו מי שקיוו בעבר להביא את בנט לשבת תחת איזנקוט. לא הסכמה אידאולוגית עמדה בלב הספינים על האחדות, אלא סיכול ממוקד שיבטיח שבנט לא יהיה מועמד לראשות הממשלה. אבל שורה של סקרים פנימיים חשפו שאיחוד משולש של איזנקוט־בנט־לפיד יביא פחות מנדטים מריצה בנפרד, בוודאי אחרי השחיקה שעברה על בנט ולפיד. הגשת הרשימות של בנט ואיזנקוט בנפרד שמה סוף לספין והרגה את הרעיון, ובנט ולפיד כבר סימנו השבוע בשיחות פנימיות את המשימה הבאה – להחזיר את האנשים של איזנקוט הביתה.

איזנקוט מנסה לטרפד את החלום של שותפיו על ראשות הממשלה. יחסיו עם בנט הדוקים וכוללים שיחות טלפון, פגישות ואפילו הודעות סמס במהלך השבוע. עם ליברמן הוא נפגש לאחרונה כדי לחזור על המנטרה שמועמד הגוש לראשות הממשלה צריך להיות זה שיקבל את מספר המנדטים הגדול ביותר. זה החזיק ימים ספורים, וליברמן שב לדרוש את המפתחות ללשכת ראש הממשלה. זה יהיה קרב רציני שרק יחריף אחרי יום הבחירות. בנט כבר הוכיח שהוא מוכן ורוצה להיות ראש הממשלה גם אם יש לו רק שישה מנדטים, ליברמן מבחינתו משוכנע כי היום תורו והוא ויתר מספיק.

וישמן גוש הימין

היה רגע אחד שבו עופר וינטר הצליח להסתכסך עם נתניהו. זה קרה לפני קצת יותר מחודשיים. לכל מי שנושם פוליטיקה היה ברור שווינטר מתכוון להתמודד בבחירות הקרובות בצורה כזו או אחרת. ראש הממשלה הזמין את וינטר לפגישה והציע לו שריון ברשימת הליכוד לכנסת. להפתעתו העצומה של נתניהו, וינטר סירב. באותו הרגע, מספרים בכירים בליכוד, ראש הממשלה השתכנע שווינטר משתף פעולה עם בנט או ליברמן. הרי איזו סיבה אחרת יש לאדם לסרב למקום בטוח ברשימה לכנסת ולהמר על הקמת מפלגה עצמאית? וינטר הוא אדם חריג בגוש הימין – תומך בנתניהו אבל עצמאי, סוס דוהר, או במקרה שלו שועל סגול. לא עזרו לווינטר ההצהרות שילך רק עם נתניהו, המתקפות שלו על גדי איזנקוט או שריון אנשים שמתאימים לליכוד ברשימתו. וינטר סומן, וסירובו להתאחד עם סמוטריץ' נתן לכך את החותמת. ביום הגשת הרשימות השבוע בכירי הליכוד כבר הצהירו שאסור לאנשי ימין להצביע למפלגה כזאת.

וינטר הוא רק חלק מהפאזל. גוש נתניהו הגיע לבחירות שבע ומפוזר. אבי מעוז מתמודד עצמאית, האיחוד של סמוטריץ' ובן גביר לא יצא אל הפועל, אם כי כשרואים את רשימת בן גביר לכנסת לצד רשימתו של סמוטריץ' מבינים כי זו לא חתונה שיכלה לעבוד, גם אם היא פיקטיבית. ובניגוד לאיזנקוט, אין מספר זוגי של מפלגות כדי לחתום באופן מיטבי על הסכם עודפים. "כולם באס"ק (אווירת סוף קורס), אין גוש, כל אחד דואג לעצמו", התבטא השבוע אחד משרי הממשלה.

באופן עקבי האופוזיציה מגיעה רעבה יותר לבחירות. נתניהו מצידו חושש שהבוחרים לא רק "לא רעבים" – הם שבעים, ישבו על הספה ולא יצאו מהבית. במפגש שקיים עם ראשי רשויות סימן את אחוזי ההצבעה כמפתח לניצחון והקצין את המסרים. "נושא הבחירות הוא איך למנוע השמדה, טורקיה מצהירה שהיא רוצה להשמיד אותנו – אז מי יעמוד מולם?" אמר לנציגי הליכוד ברשויות המקומיות. מה שיכול לעודד את נתניהו, שלא הצליח לסדר את גוש הימין ערב הבחירות, הוא שבמובן מסוים הוא תמונת מראה הפוכה של איזנקוט: לאחד יש גוש מסודר אך שותפים שרוצים למלוך, לשני יש גוש מסורבל אבל עם שחקנים שלא מערערים על מעמדו כמנהיג המחנה.

קונספציה ביידיש

איך אומרים קונספציה ביידיש? השמועה הרי עברה במסדרונות הכנסת, התוכנית נרקמה שנים רבות, אבל גפני ומקלב פשוט לא האמינו שידיחו אותם מרשימת דגל התורה לכנסת. שבועיים לפני ההדחה נעשו גישושים מצידם לבחינה של פרישה מכובדת, אבל המסר מבית הרב לנדו היה שהכול בסדר.

עד כמה הקונספציה הייתה עמוקה? לשכת נתניהו שחששה מחילופי אליטות עודכנה על ידם כי הדחה לא על הפרק. הרי למה שיודחו? בפעם האחרונה שהודח חבר כנסת ותיק במפלגה הליטאית השנה הייתה 2009, וגם אז את ההדחה הסופית ביצע מלאך המוות. אם כי מה שמשותף לשני המקרים הוא שגפני היה שחקן מרכזי בשניהם: אז הדיח את יושב ראש המפלגה אברהם רביץ, השבוע הגיע תורו להיות המודח.

הסיפור הוא כמו תמיד בפוליטיקה – מאבקי כוחות. על האירוע הדרמטי ניצח דוד שפירא, נכדו של הרב שטיינמן שמנהל את הנושא הפוליטי בביתו של הרב לנדו ורצה להגדיל את כוחו במפלגה הליטאית. כבר ב־2013 נכנס לכנסת איש אמונו יעקב אשר. עם השנים גדל הכוח של השניים. יעקב אשר ביסס אחיזה במפלגה ובכנסת, שפירא השתלט על עיתון המפלגה 'יתד נאמן' ומוסדות נוספים, עד להשתלטות גם על נציגי הרשימה לכנסת.

בבחירות שבהן חוק הגיוס הוא הנושא החם ביותר, הדאגה מהחילופים הגיעה עד ללשכת נתניהו, שם צלצלו לבתי הרבנים כדי לוודא שגוש הימין עוד חי וקיים. בכל זאת, את גפני אפשר להדיח אחרי 30 שנה, לא את נתניהו. בבתי הרבנים העבירו מסר שהעסקים כרגיל, ובכל זאת לנתניהו יש סיבה לדאגה. גפני שידע לסגור דילים הוזז הצידה, השליטה של הרב לנדו גדולה יותר, וזה אותו הרב לנדו שכועס על נתניהו וכינה אותו שקרן. התשובה לשאלה אם באמת קם דור חדש, או שהיחס לגוש הימין לא הקצין אלא רק נהיה ריכוזי, תינתן יום אחרי הבחירות בשאלת ההמלצה על נתניהו.