תוצאות האמת

תוצאות הבחירות האחרונות היכו את רוב אזרחי ישראל בתדהמה בשני צידי המתרס הפוליטי. בצד הימני קיוו לגוש שמסוגל להרכיב לפחות ממשלת ימין צרה, ואילו בגוש השמאל קיוו לראות את נתניהו מובס. מבין הבודדים שלא הופתעו היה צוריאל שרון, מייסד ובעלים של חברת דיירקט פולס וסוקר החדשות של i24 news, ערוץ 15. המדגם של שרון ניבא את התוצאות באופן מדויק ביותר ושרון, צעיר הסוקרים, הוכיח את עצמו כאיש מקצוע מהימן ואיכותי, ובעל עצבי ברזל שלהם נזקק כדי לעמוד מאחורי תוצאות הסקרים שעשה במהלך מערכת הבחירות, שהיו שונות מתוצאות הסקרים של כל שאר הערוצים.

שרון, בן 42, נשוי פלוס שניים, ומילואימניק שעשה מאות ימי מילואים מאז 7 באוקטובר. "הטלפון שלי קרס מאז ליל הבחירות", הוא אומר, "אנשים לא מפסיקים לפרגן ולברך". הוא התחיל את דרכו בעולם הסקרים יחד עם שלמה פילבר, שהיה שותפו לחברה. בשלב מסוים דרכיהם נפרדו. פילבר בחר לעבוד עבור ערוץ 14, ואילו שרון ודיירקט פולס החלו לעבוד עבור ערוץ 15 הצעיר. הוא בוחר שלא לדבר על היחסים עם פילבר ועל דעתו בנוגע למדגם של ערוץ 14. "אני מעדיף שלא נדבר על קולגות, בטח לא על מי שיש לי הכרת הטוב כלפיו", הוא אומר. "חשוב לי לשמור על ענייניות ועל קלאס".

"מצביעי הימין הוציאו כרטיס צהוב"

מה הכי הפתיע אותך בתוצאות הבחירות?

"אף אחד לא צפה את אחוזי ההצבעה בחברה הערבית", הוא מציין את המובן מאליו. "הסקרים הכי מטורפים נתנו לערבים 15 מנדטים, אבל הם הביאו הצבעה פנומנלית". גם המפלגה של הנדל וזליכה הפתיעה אותו: "הייתי בטוח שביום האחרון הם יקרסו, אבל הם הביאו הישג אדיר. אם שיעור ההצבעה לא היה עולה הם היו עוברים את אחוז החסימה, אלא שהרף לאחוז החסימה עלה מ־170,000-160,000 קולות לסביבות 190,000. בסקר האחרון שלי נתתי להם 2.2 אחוזים מהקולות והם סיימו עם 2.6. הם לקחו קולות גם מווינטר, ובעיניי הייתה פה הצבעת מחאה לא קטנה. אם וינטר היה עובר, ותמיד שמתי כוכבית בנוגע לזה, גוש הימין היה אמור לסיים בסביבות 58-57 מנדטים, בניגוד לתחזית שלי שהייתה 59 עם וינטר. נשרפו לימין בין חמישה לשישה מנדטים של הנדל-זליכה ווינטר, ואלה מספרים גדולים מאוד".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת הדס צורי תערוכת יחיד

עוד מאת הדס צורי המטרה: מועלם

בעיניו, תוצאות הבחירות הן הוצאת כרטיס צהוב של מצביעי הימין לנבחריהם. "הימין הצליח להציב בלוק טכני אבל יצא מהבחירות הללו בשן ועין", אומר שרון. "לאורך כל הדרך טענתי שגוש הימין או חלקים גדולים ממנו לא מבינים את המצב, הם לא מבינים את הזעם במפלגות החרדיות וגם בקרב לא מעט ממצביעי הליכוד ומצביעי הציונות הדתית. אנשים לא החליטו עד הרגע האחרון על ההצבעה שלהם, ואחרי הבחירות שמעתי לא מעט קולות שאומרים: 'הקול שלי הלך לפח, ידעתי שיש סיכוי כזה אבל אני לא מצטער על ההצבעה, הלכתי עם הלב שלי'. זה משפט שלא היית שומעת פעם".

אבל זה משפט קצת ילדותי.

"ממש לא", הוא מתעקש. "אני לא מדבר איתך על אנשים משיחיים שמצביעים למפלגות משונות ולא מעניין אותם מה יקרה. ראיתי את זה אצל אנשים סופר־אינטליגנטיים, שהחליטו ללכת עם הלב ועם הבטן שלהם ולא עניין אותם עובר או לא עובר. מבחינתם הם רוצים את נתניהו כראש ממשלה, אבל הם גם סימנו לו כרטיס צהוב מובהק מהרבה סיבות, כולל כלכליות".

מה יצא להם מההצבעה הזאת, את אחמד טיבי בקבינט?

"לי הם אומרים שגם אם הימין היה עובר, זה לא היה מביא את ה־61 כי בכל מקרה גוש הימין רחוק מזה, ועובדתית הם צודקים. בנוסף לכך, בעיניי התוצאות מבהירות לכל הפוליטיקאים שמבחינת המצביעים האופציה הכי טובה תהיה אחדות". הוא סבור שהתוצאה מדברת בעד עצמה: "הציבור הישראלי אמר באופן מפורש שהוא רוצה ממשלה ציונית רחבה שמורכבת מהמפלגות הציוניות. את ההחלטה מי יהיה בראש, האם תהיה רוטציה וכו' הציבור משאיר לפוליטיקאים, אבל התשובה היא תשובה ניצחת. הציבור הישראלי בחר באחדות".

גם בצד השמאלי של המפה מאוכזבים מהתוצאות.

"גם בנוגע לשמאל טענתי שיש חוסר הבנה של המצב. גוש המרכז־שמאל לא הבין שהוא לא יכול לחצות את רף ה־50 מנדטים לא משנה מה, כי דמוגרפית זה לא ייתכן. זה תמיד היה בין 47 ל־50 וזה מה שכל הזמן נתתי להם במקסימום. במינימום נתתי להם 46 וזה נגמר בסוף על 48".

איך אתה אומר שהציבור בחר אחדות, אם בשמאל הצביעו למפלגות שהבטיחו לא לשבת עם נתניהו?

"כי כששואלים אותם עכשיו מה הם מעדיפים, בחירות נוספות או לשבור חלק מההבטחות, הם אומרים אחדות. יש להם כעת את ההבנה שהימין, ביום הכי גרוע ומטורף שלו, לא יורד מרף מסוים. גוש השמאל עשה את כל מה שהוא רק יכול מבחינת אחוזי הצבעה, גיוס אנשים מחו"ל וכו', הם נתנו לפוליטיקאים שלהם את התנאים הכי אופטימליים להביא את התוצאה הכי טובה, אבל הם סירבו להבין ולקבל לאורך כל מערכת הבחירות ש־50 ומשהו מנדטים זה הרף העליון שלהם".

הוא מוסיף כי בבחירות הללו גוש הימין לא היה מסודר כראוי, ובשמאל מבינים שאם יהיו עוד בחירות, התנאים כבר לא יהיו לטובתם באותה המידה. "גם הערבים לקחו אותם שני צעדים אחורה, כי ככל שהמפלגות הערביות גדולות יותר, מתרחקת מהם האופציה להקים ממשלה".

אתה לא חושב שהם מוכנים להקים ממשלה עם הערבים?

"לדעתי לא", הוא אומר. "המצביעים של איזנקוט, בנט וליברמן עוד איכשהו מוכנים להחליק את רע"ם בגרון, אבל את המשותפת הם לא רוצים בשום פנים ואופן. הפתרון והפשרה שכנראה מתבקשים פה זה קואליציה שלא תכלול את הערבים, וכנראה בסבירות גבוהה גם לא את החרדים – שהכוח שלהם קטן מאוד בבחירות האלה. כנראה שתהיה הסכמה מקיר לקיר שהממשלה גם תהיה בלי בן גביר מצד אחד ובלי הדמוקרטים מצד שני. גוש השינוי מבין היטב את החולשה שלו".

כשאני שואלת אם לגוש הימין עדיפות בחירות נוספות, הוא אומר כי "למרות שנתניהו אומר שאין לו בעיה לגשת לבחירות נוספות, הוא יודע לקרוא היטב את המספרים והוא רואה מה קרה בש"ס למשל, ומבין שלהביא 61 זה דבר לא פשוט בכלל".

שרון מסביר כי ש"ס איבדה מנדטים בתוך הבייס החרדי שלה – בני ישיבות שנשארו בבית או שהצביעו ליהדות התורה. "גם הציונות הדתית ובן גביר לא יוכלו למכור מספרים מופרכים בסקרים אחרי תוצאות האמת, בדיוק כמו שגוש השינוי לא יוכל להגיד שהוא מביא 55-54 מנדטים. אף אחד לא יקנה את זה".

לעבוד מחוץ לתיבת התהודה

ממה לדעתך נבעה ההתרסקות של המתחרים שלך? מה עשית נכון יותר מהם?

"קודם כול, כדי להפוך את מכונת הסקרים של החברה ליותר ויותר מדויקת נדרשו השקעות טכנולוגיות אדירות, גם כספיות וגם במשאבי זמן. ההוכחה שזה הצליח הגיעה בתוצאת הבחירות. המכונה שבניתי הוכיחה את עצמה במבחן המבצעי הראשון שלה. אני מעריך שהיום אני מחזיק במערכת עם יכולות שאחרים לא מחזיקים", הוא מסביר.

נקודה נוספת שהוא מציין היא תיבות התהודה שבהן חיה החברה הישראלית: "בתת־המודע זה משפיע על כולם, ובפרט על גופי התקשורת בשמאל ובימין. זה גם השליך במידה לא מבוטלת על המספרים שהם הציגו לציבור, ולכן אני מסופק אם נראה חלק מהשחקנים שהיו במגרש הסוקרים מופיעים שוב בבחירות הבאות. חלקם כבר הצהירו על זה, וחלקם כנראה יעשו חשבון נפש, כי זה אירוע שפוגע במוניטין".

הוא מעיד כי הוא מקפיד להישמר מתיבות התהודה הללו: "אני יכול להעיד על עצמי שאני פחות מעורב רגשית בסדר היום החדשותי, אני לא צרכן קבוע של חדשות ולא נכנס לכל מיני סערות. זה בהחלט ניקה אותי מרעשי רקע אדירים שקיימים היום בסושיאל, בעיקר באזורי הטוויטר, שהוא הזירה המרכזית של השיח הפוליטי כיום ומייצר תיבות תהודה מאוד מוקצנות. הטוויטר הוא זירה מאוד אלימה בעיניי, ולי זה אף פעם לא עשה טוב לנפש. זו זירה שמוציאה מאנשים דברים לא טובים. כשאתה בא לסקור ולדגום זה יכול ממש לפגוע בשיקול הדעת שלך לגבי מה שבאמת קורה במדינה. הפער האדיר בין מה שראינו שם וברשתות ובין תוצאת הבחירות הוא פער בלתי נתפס מכל הצדדים. תיבות התהודה הללו קרסו ביום הבחירות".

בהקשר הזה הוא מציין לטובה את הערוץ שבו הוא עובד: "אני מרגיש שהייתי בתוך ערוץ שמאפשר את הגיוון. מה שראיתי שם מאחורי המסך היה מאוד מגוון, כולם מדברים על העמדות שלהם – אנשי הפקה ומאפרות ומלבישות וכמובן גם טאלנטים ואחרים – והיה שם גיוון מאוד גדול".

אז הדיוק של המדגם קשור גם למגוון של צופי ערוץ 15? האם זה אומר שאתה פונה לציבורים שונים מאלה של מתחריך?

"לאו דווקא. זה יותר קשור לנקודה שממנה אני מגיע כשאני דוגם וסוקר", הוא מסביר. "אני יודע לדגום כמעט באופן אבסולוטי את כל החברה הישראלית, על כל הגוונים שלה. סקר מנדטים זה סקר שיודע להרגיש דופק אנושי. זה לא שאני חושב שאחרים לא ידעו לפנות לקהלים מסוימים, הם פשוט לא ידעו לנתח את החברה הישראלית כמו שצריך, וגם כשהזהרתי והתרעתי בפניהם ברמה החברית שיש דברים שהם לא מתרגמים נכון – הם לא ראו את זה".

שרון קושר את היכולות והקשרים החברתיים שלו, הן המקצועיים והן האישיים, ליכולת המקצועית: "אני אומנם חובש כיפה ואני חלק מהמגזר הדתי־לאומי, אבל המארג החברתי האישי וגם המקצועי שלי הוא מאוד מגוון, וזה יוצר איזון ויכולת להרגיש את הדופק האמיתי של החברה הישראלית".

"העבודה של סוקר אינה טכנית בלבד, אלא קשורה גם ליכולת לנתח את החברה הישראלית מבחינה סוציולוגית. ישראל היא חברה מאוד שבטית, וצריך להבין מה הם גבולות הגזרה של כל שבט, לדעת לקרוא את רחשי לב הציבור ולהבין את נפש האדם ואת מניעיה. במשך שנים היכולת הזאת עוזרת לי מאוד לנתח לאן הדברים ילכו ומה הם הניואנסים בין המפלגות. לדוגמה, פעם שאלו אותי מה ההבדל בין מצביעי כחול לבן למצביעי יש עתיד, וידעתי לזהות ולהגיד מי מצביע לכחול לבן ומי מצביע ליש עתיד. ברגע שיש לך יכולת להבין אנשים, זה מאוד עוזר בניתוח של דברים וביכולת לצפות בצורה מדויקת תהליכים ומגמות וזה בידל אותי מאחרים".

איך אף אחד מהסוקרים לא זיהה את אחוזי ההצבעה הגבוהים אצל הערבים?

"כחודש וחצי לפני הבחירות נפגשתי עם עיתונאי בכיר ששייך לגוש השמאל", הוא משחזר. "הוא דיבר על עליית המספרים בחברה הערבית בהיקפים שלא הכרנו והזכיר את המספר 16 מנדטים. זה היה בתקופה שאני כבר נתתי לערבים כ־13 מנדטים, וכשהוא אמר 16 מנדטים חשבתי שהוא מדמיין. הבנתי מבין השורות שהוא יודע היטב על הלכי הרוח וההתארגנות שקורית שם, וידעתי שהולך להתרגש עלינו משהו אחר לגמרי.

"יחד עם זאת, הערבים היו שווים בכנסת הקודמת עשרה מנדטים ועם בל"ד הם היו שווים 13-12 מנדטים, ודובר על 63-65 אחוזי הצבעה במקסימום. המודלים מתבססים על נתוני העבר, ולכן אף אחד לא צפה שיעור הצבעה של 80 אחוזים ביישובים ערביים, זה אירוע שלא קרה מאז קום המדינה ואני בספק אם זה אירוע שיחזור על עצמו. יש יישובים ערביים וערים ערביות ששיעורי הצבעה בהם היו גבוהים יותר מבמגזר היהודי. זה בלתי נתפס, כי לפני כן שיעור ההצבעה הממוצע במגזר הערבי היה כ־50 אחוזים. זה לא בגדר התחזית, וזה אירוע שאף אחד לא יכול באמת לצפות אותו. אני חושב שגם המגזר הערבי עצמו הופתע מהמספר".

הוא סבור שמדובר היה בחור שחור בשביל כולם, כולל השב"כ: "כל עוד הדברים נעשו באופן חוקי, אני אומר להם שאפו על ההתארגנות. הם אזרחי המדינה והם מימשו את זכותם הדמוקרטית. יחד עם זאת, אנחנו כישראלים צריכים לחשוב ולהתארגן היטב וכנראה שגם מפת הגושים צריכה להשתנות בהתאם לדבר הזה, אחרת אנחנו בחוסר הכרעה. עם 19 מנדטים של ערבים אין סיכוי לאף גוש להקים ממשלה. ייתכן שהמפלגות הערביות עשו לנו שבעה באוקטובר ברמה הפוליטית כדי להזכיר לנו כמה דברים שאולי שכחנו. מישהי אמרה לי שאנחנו כנראה הולכים לראות אירוע אחר לחלוטין ממה שהכרנו אי פעם בתורת המשחקים בהקשר הזה, ובעיניי זה משפט מדויק".

למה אתה מתכוון במילים "להזכיר לנו דברים ששכחנו"?

"אני חושב שבדיוק כמו שבשבעה באוקטובר, להבדיל, קיבלנו תזכורת כואבת למה גורם הפירוד ושילמנו על זה בדם, במערכת הבחירות הזאת קיבלנו תזכורת לעובדה שבזמן שאנחנו מתקוטטים ובערוצי ענק כל אחד מדבר לקהל שלו, יש אירוע שצומח לנו מתחת לאף שאף אחד לא נתן עליו את הדעת. אולי זה צריך להזכיר לנו שאין מנוס מללכת יחד. כנסת ישראל הולכת להכפיל את המושבים של חברי הכנסת הערבים, יש אפשרות שיהיה כאן ראש אופוזיציה מהמשותפת שיצטרך להיות נוכח בסקירות ביטחוניות עם ראש הממשלה מעת לעת. אפשר לנטרל את ההישג של החברה הערבית רק באמצעות ממשלה רחבה, שאר המשחקים פשוט לא יעבדו. מי שמשלה את עצמו שבבחירות חוזרות המגזר הערבי יחזור למספרים של 10 מנדטים, לא יודע על מה הוא מדבר", הוא מזהיר. "גם אם היו זיופים, עדיין המגזר יגיע לכ־16 מנדטים ואין איך לברוח מהפתרון היחיד שקיים כרגע במערכת".

"התנתקתי לחלוטין מעמדותיי האישיות"

אתה חדש יחסית במקצוע, ומועסק בערוץ צעיר. היית צריך הרבה אומץ כדי להציג תוצאות אחרות וללכת נגד הזרם. האם היו עליך לחצים מגורמים שונים לשנות את ההערכות האלה?

"ברור לגמרי שהמערכת הפוליטית היא אירוע מאוד יצרי שמעורבים בו מאבקי שליטה אדירים והיא מורכבת מהמון אנשים שמחפשים עמדות כוח", הוא פותח בזהירות. "זו זירה שמתאימה את עצמה לאנשים, ואלה אנשים שבדרך כלל קשה מאוד להגיד להם לא, וקשה מאוד לרצות אותם אם המספרים לא מתכתבים איתם. בעניין הזה עשיתי לי שני כללים: א. לא משנה עם מי אני עובד ולאיזה צד של המפה הפוליטית הוא שייך, יש מסך ברור בין כולם ברמת המידור. ב. תמיד להגיד את האמת לכל אדם, גם כשהיא לא נעימה. זה קשה כי אתה חייב לנתק את עצמך לחלוטין מבחינה רגשית". הוא מספר כי גם ראשי מפלגות השינוי התייעצו איתו, וכמובן גם ראשי המפלגות של גוש הימין: "ניתקתי לחלוטין את העמדות האישיות שלי כשבאתי לתת לאנשים תובנות".

בין המפלגות שהזמינו ממך סקרים היה גם עופר וינטר. האם לדעתך הוא התאכזב מהתוצאות?

"את וינטר ספציפית הפלתי מתחת לאחוז החסימה שבועיים לפני הבחירות. היו כל מיני ניסיונות להדהד קשר מיוחד שיש לי איתו, אבל עובדה שלמרות שזו הייתה מפלגה צעירה שנלחמת על חייה, הפלתי אותה מתחת לאחוז החסימה כשבועיים לפני הבחירות. דווקא בסקר האחרון לפני הבחירות צפיתי שהוא יכול לקבל ארבעה מנדטים ואני עומד מאחורי זה, אלה המספרים שראיתי בנקודת הזמן ההיא. במדגם הוא קיבל אצלי 1.9 אחוז ובסופו של דבר הוא קיבל 100 אלף קולות כי ביום בחירות יש דינמיקות שאינן כלולות בתחזית שלך".

כמה היית מתוח בליל הבחירות? הרגשת שהקריירה שלך על כף המאזניים?

"אמרו לי שהייתי נראה מתוח מאוד וזה נכון, למרות שאני בדרך כלל בשליטה עצמית. היה לי ברור שזה המבחן הראשון שלי בתצורה החדשה של דיירקט פולס, שבה זה רק אני בלי אף גורם אחר, ולמבחן האישי הזה ניגשתי ממש בחרדת קודש. אני לא יודע מה ילד יום ומה יהיו ההשפעות על החברה, אבל יש המון אנשים ששמחים בהצלחה שלי, כי הם יודעים גם שהרבה דברים לא באו לי בקלות. עברתי דרך חתחתים בהמון נקודות בחיים שלי, ועבדתי קשה מאוד כדי להגיע לזה".

הוא מבין שההצלחה שלו ושל החברה היא אירוע מקצועי מכונן, שעדיין קשה לאמוד ולהעריך לאן הוא יוביל. "המוכרוּת שלי לפני הבחירות הייתה מאוד מוגבלת, ואנשים רבים נחשפו ליכולות המקצועיות וליכולות הניתוח שלי רק במערכת הבחירות הנוכחית. היו פה פערים אדירים משני הקצוות ואני הייתי בודד בזירה מול כל הערוצים. כל צד פוליטי היה בקצה אחר ואני הייתי לבד באמצע. אנשים רבים כתבו לי: 'צדקת לאורך הדרך, ואנחנו טעינו'. אין לי עניין להוכיח את האנשים ואני לא בן אדם שמדבר בסימני קריאה. תמיד אמרתי לקולגות שלי: 'יכול להיות שאתם צודקים, אני עושה את הכי טוב שאני יודע'. לא באתי עם היבריס או עם ביטחון שאני יודע הכול, אבל ידעתי מה אני אומר".

כששרון מדבר על דברים שלא הגיעו בקלות, הוא מדבר גם על הנס הגדול בחייו שהתרחש ממש בזמן מערכת הבחירות הנוכחית – הלידה של בתו נאיה אודיה, אחות קטנה לעמית בן העשר וחצי. "אם את רוצה לדבר איתי על מה שחשוב באמת, תדברי איתי על הלידה של הקטנה שלי שנולדה בתקופת הבחירות, אחרי עשור של טיפולים", הוא אומר. "תאמיני לי שאין פרסום הנס שהוא יותר גדול מזה. קראנו לה נא־יה על שם התפילות הרבות שלנו, ואודיה על ההודיה הגדולה שאנחנו חשים לאחר שהגיעה. אני רוצה לתת תקווה לאנשים, כי עשר שנים של טיפולי פוריות זה סיוט שאין לתאר. אנחנו חיים בעולמות של תדמיות ואנשים מוכרים כל הזמן הצלחות וכמה הכול טוב ומוצלח, אבל מעבר למה שמתפרש כהצלחה מקצועית, בסופו של דבר משימת חיי בכל השנים האלה הייתה הגדלת התא המשפחתי שלנו. לפני חודש וחצי נולדה נאיה, וזה מבחינתי הניצחון האמיתי. עשרות אלפי אנשים בישראל מתמודדים עם המלחמה הזאת, ואם הנס האישי שלנו ייתן תקווה לאנשים להמשיך להילחם, להאמין ולא לוותר – עשיתי את שלי".