"אסור להסכים עוד לעסקאות חלקיות"

האם ישראל שוב בדרך לעסקה? בעוד הצבא והקבינט המדיני־ביטחוני עסוקים בימים האחרונים במרץ בהשלמת התוכניות המבצעיות לכיבוש העיר עזה ומחנות המרכז, הגיעה ההודעה מצד חמאס כי הוא משיב בחיוב למתווכות בנוגע לעסקה אפשרית. מצרים היא זו שהעלתה את ההצעה לעסקה המתבססת על מתווה ויטקוף, והשבוע (שני) כאמור חמאס העביר את תשובתו החיובית להצעה.

על פי המתווה תחול הפסקת אש למשך 60 יום, ובמהלכה ישוחררו עשרה חטופים חיים ו־18 גופות חטופים. בתמורה ישראל תשחרר כ־150 מחבלים, תעביר סיוע נרחב לרצועה וכן דלק, מים וציוד מכני לבנייה ולפינוי הריסות. כמו כן תיסוג מחלקים ברצועה, תוך צמצום שטח הפרימטר. בין הסוגיות העיקריות שנותרו פתוחות ויידונו בשלב הבא: דרישת ישראל לפירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה, הדרישה להגליית בכירי חמאס למדינה שלישית, והקמת גורם שלטוני חלופי שאינו חמאס ואינו הרשות הפלשתינית ביום שאחרי. זאת נוסף על דרישת חמאס לנסיגה ישראלית מציר פילדלפי, צמצום הפרימטר, שחרור מחבלי הנוח'בה ועוד. על פי המתווה, סוגיות אלו יידונו במהלך ימי הפסקת האש.

מיד עם פרסום הידיעה נשא ראש הממשלה דברים בכנס באוגדת עזה, ואמר: "אתם יכולים להתרשם מדבר אחד – חמאס נמצא בלחץ אטומי". גם שר הביטחון ישראל כ"ץ הוסיף ואמר: "חמאס לראשונה, אחרי שבועות שבכלל לא היה מוכן לדון על שום עסקה לשחרור חטופים, פתאום זה על השולחן. הסיבה ברורה: רק החשש מכך שאנחנו מתכוונים ברצינות לכבוש את עזה".

בישראל אומנם אישרו כי ההצעה הועברה לידיהם, אך הבהירו כי עמדת הממשלה נותרה דרישה לעסקה כוללת לשחרור כל החטופים. גורם מדיני בכיר אף ציין כי "המדיניות של ישראל לא השתנתה, ובירושלים דורשים את שחרור כל 50 החטופים בהתאם לעקרונות שקבע הקבינט לסיום המלחמה". בתוך כך דווח על התקדמות טנקים אל עבר שכונות בפאתי העיר עזה, כחלק מההיערכות למבצע והפעלת לחץ על חמאס.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר כ"ץ לוינטר: "אתה לא מעודכן. צה"ל ערוך לחסל את חמאס"

עוד מאת רבקי גולדפינגר הורים שכולים לראשי המפלגות: פרסמו תכניותיכם ליו"ש

בינתיים, בצה"ל הגבירו את קצב ההכנות לקראת המבצע בעיר עזה, שייקרא 'מרכבות גדעון ב", ומציינים כי ישראל נמצאת בשלב הסופי להכרעת חמאס. בימים הקרובים צפויים להישלח עשרות אלפי צווי 8 לחיילי מילואים, ויוארך שירות המילואים של חיילים רבים ב־40 יום נוספים. על פי הערכות, בעיר עזה ישנם כיום כמיליון תושבים, ובקרוב יחלו בפינויים דרומה ובכיתור העיר. בהמשך מתוכנן השלב העצים בתמרון קרקעי לכיבוש העיר.

כך או כך, בשלב זה לא ברור לאן פניה של ישראל ואם הדברים יתקדמו לכדי עסקה במתווה הנוכחי, או שמא בישראל יתעקשו על עסקה כוללת ויורו על יציאה למבצע לכיבוש מלא של עזה.

"שלוש מילים: כניעה ללא תנאי"

אלוף משנה במיל' פרופ' גבי סיבוני, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, הודף את האמירות שנשמעות בימים האחרונים מצד גורמים שונים בישראל, ובכללם מראש הממשלה, על כך שחמאס נמצא בלחץ גדול: "אני לא יודע מה זה 'חמאס בלחץ אטומי'. אני כן מבין שאמירה כזאת היא בת הדודה של 'חמאס מורתע'. מה זאת הקשקשת הזאת? בלחץ או לא בלחץ, את חמאס צריך להשמיד, נקודה. הדיבור הזה הוא דיבור מנותק שלא קשור לכלום. שמעתי את ראש הממשלה אומר את זה, ואני לא מצליח להבין מה הוא רוצה. אותנו מעניינות רק התוצאות של השמדת חמאס", הוא אומר, "וכל עוד אנחנו לא רואים את חמאס מושמד, זה לא מעניין אם הוא בלחץ. חמאס מתעתע בנו".

ההסכמה של חמאס ללכת לעסקה חלקית נובעת מהלחץ שלו מכיבוש והשתלטות על הרצועה. האם ישראל צריכה להיעתר לכך וללכת לעסקה?

"מה פתאום", הוא משיב נחרצות, "ישראל צריכה, הייתה ועדיין צריכה, לקבוע בהחלטת קבינט שמטרת המלחמה היא, בשלוש מילים: כניעה ללא תנאי. להבהיר שזה מה שאנחנו רוצים, ולא שום דבר אחר. והעובדה שאנחנו לא עושים את זה, וראש הממשלה אומר בחצי פה שאנחנו רוצים את כל החטופים בעסקה אחת, ומאחורה כולנו מבינים שמתנהלים כל מיני מגעים מול חמאס, זה פשוט פארסה. שלא נתבלבל, חמאס הוא אסטרטג מעולה. הוא ארגון שמבין אסטרטגיה ומתעתע בנו ומשגע אותנו, וימשיך לשגע אותנו עם משא ומתן, וכן עסקה ולא עסקה. מספיק, נגמר, די, צריך ללכת להכרעה שלו. וזה שאנחנו לא מכוונים לשם, זאת שגיאה קטסטרופלית".

אבל אולי באמצעות עסקה נוכל להציל עוד עשרה חטופים חיים לפחות.

"כל הזמן אומרים לי: מה, אבל אתה לא רוצה להציל עוד עשרה חטופים? ואני אומר: ברור שאני רוצה להציל חטופים, אבל השאלה היא תמיד באיזה מחיר. כמה תעלה למדינת ישראל עסקה. אני מזכיר שהמנהיגות היהודית במלחמת העולם השנייה ביקשה מבנות הברית להפציץ את אושוויץ, ולהרוג אולי מאות אלפי יהודים שהיו שם, כדי למנוע את המשך ההשמדה. כולם רוצים להחזיר חטופים. אין מישהו שלא רוצה להחזיר את החטופים, השאלה היא תמיד שאלת המחיר. והמחיר במקרה הזה יהיה מחיר נורא", הוא מזהיר, "בהפסקת האש חמאס ימשיך להתעצם, יטמין מטענים, ישתקם, ואחר כך כשנחזור למלחמה אנחנו נשלם מחירים כבדים בחיי אדם. רק שלעת עתה אין להרוגים האלה פנים.

"לכל אורך המלחמה הייתי נגד העסקאות האלה. אני כל הזמן רציתי עסקה מלאה, שחרור כל החטופים בפעימה אחת, הנחת נשק מלאה של חמאס והגליית הפעילים הבכירים למדינה שלישית שאינה גובלת בישראל. המסר היה וצריך להיות ברור: חמאס ניצב בפני ברירה בין כניעה והגליה לבין המשך לחימה עד להשמדתו המלאה. רק גישה כזו תגביר את הלחץ על חמאס ותבהיר לו שאין בכוונת ישראל להתפשר על יעדיה המרכזיים. וכשאנחנו מושכים ומושכים אנחנו מטמטמים את עצמנו לדעת, וככה אנחנו נמשיך לטמטם את עצמנו לדעת".

אז מה לפי דעתך צריך לעשות? ישראל צריכה להמשיך בתוכנית לכיבוש מלא של הרצועה?

"רק כניעה של חמאס ללא תנאי. כיבוש, הריסה והשמדת חמאס. אין משהו אחר".

ולו ישראל תחליט כן ללכת לעסקה חלקית ולהפסקת אש ל־60 יום?

"לצערי יש לנו ניסיון, אנחנו כבר עשינו את זה כמה וכמה פעמים. אחר כך אנחנו נחזור ללחימה, וייקח עוד זמן וחמאס יגיד: רגע, רגע, נחזיר עוד שני חטופים. ואז נתחיל עוד פעם את הדיונים, ועוד פעם משא ומתן, ועוד פעם קשקשת. אין לזה קצה, אין לזה גבול. ובקצב הזה 20 שנה קדימה אנחנו נמשיך עם התעתוע הזה. מספיק", הוא מתרעם, "אנחנו נכנסנו לילדי מעלות לחלץ אותם, נכנסנו לאוטובוס האימהות וגם לאוטובוס הדמים, כל הזמן ניסינו לפעול בכוח לחלץ את החטופים שלנו, את בני הערובה שלנו. מה קרה לנו פתאום? מה אנחנו מסמנים לאויבים שלנו בהתנהלות הזאת? תחטפו לנו ואנחנו נתפרק. תחטפו לנו, כי זה מה שצריך כדי לנצח אותנו, לא יותר מזה", הוא מלין, "למה איראן צריכה להשקיע בפיתוח גרעין? היא רק צריכה לחטוף עשרה ישראלים בחו"ל, להביא אותם לאיראן ולהגיד: יאללה, בואו נתחיל לדבר. לצערי, אנחנו איבדנו כל קשר למציאות".

זאת באמת דילמה שהיא קשה, היא קורעת את הלב.

"אני מצטער, אבל הדילמה לא קשה. נכון, זה קורע את הלב, אבל היא לא דילמה קשה. ברור לגמרי שבדרך הזאת אתה מזמין עוד חטיפות ומחירים כואבים. לעומת זאת כשאתה משדר החלטיות ונחישות, המסר עובר לצד השני. ואם ראש הממשלה כל הזמן מתנדנד, אז בסוף הוא חוטף מפה ומפה וככה הוא יישאר קירח מכאן ומכאן".

אולי בזכות ההתנהלות הזאת הוא הצליח להחזיר יותר מ־200 חטופים.

"אני מסכים שהוא הצליח להציל חטופים, אבל באיזה מחיר? השאלה היא תמיד באיזה מחיר. אי אפשר לשים רק צד אחד של המשוואה. אי אפשר להסתכל על המלחמה הזאת רק דרך הקשית של החטופים. פשוט אי אפשר", הוא מזדעק, "ויותר מכך, אם היינו כל הזמן לוחצים, ולא מפסיקים בהשמדה של חמאס – היינו משיגים אולי יותר, מי יודע. אז אומרים שהוא החזיר? בסדר, אבל תמיד תגיד באיזה מחיר. מאות אנשים נהרגו על המחיר הזה", הוא מדגיש, "אילו היינו פועלים מול חמאס בלחץ מההתחלה, בלי למצמץ, אולי היינו מחזירים כבר את כולם. אני בטוח בזה. אין דרך אחרת. העובדה שאנחנו גמגמנו ושאנחנו עושים עסקאות חלקיות מסמנת לאויבים שלנו שזו הדרך. אנחנו התפרקנו מנכס מאוד יסודי של מדינת ישראל, שקובע שלא מנהלים משא ומתן עם חוטפים. בשום אופן לא מנהלים איתם משא ומתן, והנה, אנחנו עושים את זה", הוא אומר.

"עוד נכס שהתפרקנו ממנו הוא המוסכמה של 'אנשים תמורת אנשים'. כי גם כשאמרנו, אוקיי, מנהלים משא ומתן לשחרור חטופים, למשל אצל גלעד שליט, זה היה ברור לשני הצדדים שאנשים תמורת אנשים. היום זה כבר לא רק אנשים אלא זו הפסקת אש, ותיסוג לפה ותלך לשם ותפתח את המעבר ותספק סחורה. מה זה הנרמול הזה? אסור לנרמל את השיח הזה. זו פשוט קטסטרופה".

כרגע נראה שנתניהו ילך לעסקה החלקית, הלחץ גדול עליו.

"מי שלא מסוגל לעמוד בלחץ, שלא ישב שם. זה נזק לעוד שנים רבות קדימה", הוא מזהיר, "הצלחת המערכה בעזה תלויה ביכולתה של ישראל לנצל את החלון הנוכחי לפעולה נחושה. ובסופו של דבר הכרעה בעזה לא רק תחזק את ביטחון ישראל במישרין, אלא גם תעביר מסר ברור וחד־משמעי לכל אויבינו, תתרום לבניית סדר אזורי חדש ותצמצם את ההשפעה של איראן ושלוחותיה במרחב".

"אין לנו קרדיט אין־סופי"

גם תת־אלוף במיל' אמיר אביבי, יושב ראש תנועת 'הביטחוניסטים', סובר כי יש לנצל את חלון הזמן הנוכחי דווקא להגברת הלחץ על חמאס. לטענתו, עסקה במתווה ויטקוף איננה רלוונטית עוד. "בשלב הנוכחי לישראל אסור להסכים עוד לעסקאות חלקיות", אומר אביבי נחרצות, "ישראל לא יכולה להרשות לעצמה בשלב הזה לסגת מההישגים שהיא השיגה עד עכשיו, שכוללים השתלטות על 75 אחוז מרצועת עזה והזדמנות להיכנס ולחסל את המעוז העיקרי של חמאס, העיר עזה. לכן בשלב הזה אני מאמין שהאסטרטגיה הנכונה, וגם זו שמסתמן שהממשלה הולכת אליה, זו עסקה כוללת של שחרור כל החטופים ויציאת חמאס מעזה, הנחת נשקו ופירוז הרצועה. זאת אומרת, אין יותר שיח חלקי".

יש סיכוי כלשהו שחמאס יסכים להניח את נשקו?

"חמאס עומד על סף תבוסה מלאה. בסוף זה עולם פיזיקלי, וכאשר ב־75 אחוז מהשטח אנחנו כבר מחזיקים ואנחנו מכוונים למעוז העיקרי שלו והכמעט אחרון, העיר עזה, אפשר לומר שזה יהיה הסוף של חמאס. ואם בסוף נצטרך גם להשלים את המלאכה ולהיכנס לתוך דיר אל־בלאח, אז נעשה את זה. אבל ברגע שהעיר עזה תיפול, כ־85 אחוז מרצועת עזה יהיו באופן מלא בידיים שלנו, ולא תיוותר לחמאס ברירה אלא להניח את נשקו ולצאת מהרצועה. יהיה ברור שזה נגמר. חמאס הולך להיות מובס לגמרי".

אלא אם כן עכשיו הולכים לעסקה חלקית?

"עסקה חלקית תאפשר לו להיבנות מחדש, היא תיטול מאיתנו את כל ההישגים שהיו לנו והיא גם תעמיד בספק את היכולת שלנו לנצח במלחמה. אין לנו קרדיט אין־סופי", הוא מבהיר, "הנשיא טראמפ העביר לנו מסר מאוד ברור: אני רוצה ניצחון מובהק, אבל אני רוצה אותו מהר. עסקה חלקית תאט לחודשים רבים את התהליך, ולא רק זה, היא גם תסכן את החטופים שלא משוחררים. להסכים עכשיו לחודשיים הפסקת אש, שרק חלק מהחטופים יחזרו ואז גם לא בטוח שנוכל לעמוד במטרות המלחמה, זה סיכון שמדינת ישראל לא יכולה לקחת. בשלב הזה ההסכמה על עסקה והשבת חצי מהחטופים מסכנת את מטרות המלחמה".

עד כדי כך?

"ממש כך".

אבל כבר היינו בסיפור הזה, וחזרנו להילחם.

"כן, אבל אנחנו בשלב קריטי עם לחץ בין־לאומי גובר ועם צרכים בין־לאומיים של טראמפ, לכן אנחנו נמצאים בשלב שבעסקה חלקית אנחנו מסכנים את מטרות המלחמה. אילו הייתה עסקה חלקית לפני חודשיים-שלושה, הייתי אולי מדבר אחרת. וגם דיברתי אחרת. זאת אומרת שמה שהיה נכון לפני חודשיים-שלושה, לא נכון להיום. לא אל מול קמפיין ההרעבה הגלובלי, ולא אל מול הצורך לסיים כבר את המלחמה ולעבור לשלב הבא, של הסכמי שלום אזוריים וכל התוכניות המדיניות. מצד שני, אנחנו רואים שהלחץ המטורף שחמאס נמצא בו מעיד יותר מכול על ההבנה שלו מה המשמעויות של כיבוש העיר עזה".

וזה בעצם אומר לנו: לכו על זה בכל הכוח.

"בדיוק. מעצם העובדה שהוא לחוץ ברמה כזו – ואני חושב שראש הממשלה ציין את זה בצורה מאוד ברורה, כשהוא אמר שחמאס בלחץ אטומי – המסקנה העיקרית היא שצריך להיכנס פנימה ולחסל אותו".

אבל מה עם החטופים?

"זה בדיוק העניין, שלחץ והשמדת חמאס יביאו לנו את החטופים. צריך להבין שהחטופים מוחזקים על ידי חוטפים במקומות שונים. החוטפים הם פעילים זוטרים כאלה ואחרים, שבעצמם נמצאים כמעט שנתיים באיזו מנהרה, ובמידה כזאת או אחרת הם באותה מציאות שנמצאים בה החטופים. בסוף אם באים ואומרים להם: 'חבר'ה, זהו, נגמר, חמאס נפל. כבשנו את הרצועה ואין חמאס. צה״ל שולט ברצועה. בואו, קחו כסף, תנו לנו את החטופים ותצאו בחיים' – זה יכול לקרות".

אבל ככה דיברנו גם לאורך המלחמה. כשסינוואר חוסל אמרנו, עכשיו תמורת כסף ותמורת אשרת יציאה העזתים יחזירו לנו את החטופים, וזה לא קרה.

"בזמנו חמאס היה עדיין עם לא מעט פיקוד, וגם כל הזמן בהתחדשות. אבל בסיטואציה של כיבוש מלא של הרצועה כבר אין התחדשות. צה״ל בא, כובש שטח ולא משאיר כלום. צה״ל כבר כבש 75 אחוז מהרצועה, ואבן על אבן לא נשארה שם. שימו לב שבכל האזורים שצה״ל כבש פירקנו אותם, וזו כבר לא אותה מציאות שהייתה. עכשיו, כשהולכים לעשות אותו הדבר בעיר עזה, וגם להעביר מיליון אנשים דרומה וצה״ל ישלוט על כל הרצועה באופן מלא, זה אירוע בסדר גודל אחר לגמרי", הוא מסביר, "ואם צריך גם ללכת למהלך האחרון של המעוז האחרון בדיר אל-בלאח, אז אנחנו נעשה את זה. בסוף זה כמו ברלין. זה כמו מלחמת העולם השנייה. מגיע הרגע שזה נגמר. זה לא דיון על המחבל הבודד, זה דיון על הארגון כארגון. גם אצל הנאצים, זה לא שהרגת עד הנאצי האחרון, אלא אתה הפלת את גרמניה".

והלחץ מבפנים בתוך ישראל על ראש הממשלה לסיום המלחמה, אולי הוא זה שלא יאפשר לנתניהו להמשיך קדימה ולהילחם?

"אני חושב שההפגנה המאוד מאוד גדולה שראינו השבוע הייתה דווקא ההפגנה של הרוב הדומם שרוצה ניצחון, וגם רוצה להחזיר את החטופים ולהבטיח שלעולם לא יהיה עוד איום טרור מעזה. ההפגנה הגדולה היא של כל אלה שלא יצאו לרחובות והם הרוב המכריע, חד־משמעית", הוא מדגיש, "והרוב המכריע הזה בא ואומר לממשלת ישראל: אנחנו איתכם. אנחנו בעד ניצחון, אנחנו בעד הכרעה. אנחנו בעד לנצח בעזה ולהחזיר את החטופים בניצחון".

***