דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
אקטואליה

חצי הדרך

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבוחר להישאר עם מפלגתו בממשלה לעת עתה כדי "לעמוד בהבטחות שלנו לציבור", מזהיר מפני פרישה במקרה שחמאס לא יוכרע * הפתרון, לשיטתו, לבעיה האסטרטגית של החטופים, הוא חוק עונש מוות למחבלים שמפלגתו מקדמת

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. ללא קרדיט צילום

כמעט שבועיים חלפו מאז הסכם סיום המלחמה בין ישראל לחמאס, והתוצאות בשטח לא משכנעות. ההצהרות הגדולות שהגיעו הן מירושלים והן מוושינגטון ביחס להסכם נתקלו בחומת המציאות, ששידרה תמונות אחרות לגמרי. הפיגוע הקשה ברפיח בראשית השבוע, בשטח שעל פי ההסכמים נמצא בשליטת ישראל ולחמאס אסור להיות בו, הראה עד כמה ההסכם מחורר.

בתוך כך ביום שלישי השבוע התפרסם כי חמאס לוקח תפקיד מרכזי בהרכבת הממשל החלופי לרצועה שמופיע בהסכם. הרכבת האווירית של בכירים אמריקנים לישראל, ובראשם סגן הנשיא ואנס ושר החוץ רוביו, שנועדה לוודא שישראל לא מבטלת את ההסכם בעקבות ההפרות הרבות של חמאס, וחוסר העמידה האמריקנית על ההתחייבויות שלהם, הראו בצורה המדאיגה ביותר את היקפי חופש הפעולה של ישראל בגזרת עזה.

התסכול בישראל מפני התוצאות בשטח של ההסכם הולך ומתגבר. הביקורות הקשות על המרחק בין תוצאות המלחמה להצהרות הממשלה לאורך השנתיים החולפות, הובילו לשינוי הטון של ראש הממשלה והבכירים בישראל. דוגמה בולטת לכך ניתנה ביום הרביעי השבוע, בזמן פגישתם של נתניהו וסגן הנשיא ואנס, כאשר נתניהו אמר כי "ישראל אינה מדינת חסות של ארצות הברית. ישראל היא זו שתחליט על ביטחונה". האמירה הזאת הגיעה בתגובה לטענות שהלכו ונפוצו בישראל על התערבות אמריקנית יתרה ועל חיבוק הדב שממשל טראמפ נותן לישראל, כזה שמונע ממנה לפעול.

אחד מאותם בכירים ישראלים שלאורך כל הדרך, מאז שהוצגה תוכנית טראמפ לפני יום כיפור, הביעו הסתייגויות חריפות מההסכם המתגבש הוא השר לביטחון לאומי ויושב ראש עוצמה יהודית איתמר בן גביר. בן גביר ושריו, לצד סמוטריץ' וסטרוק, גם היו היחידים שהתנגדו באותה הצבעת ממשלה שאישרה את ההסכם. בריאיון ל'בשבע' אומר השר בן גביר כי ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שאלה יהיו תוצאות המלחמה.

אולי יעניין אתכם

"אי אפשר להגיד שניצחנו את המלחמה כשאלה התוצאות. אנחנו עדיין לא שם. עשינו דברים טובים וחשובים לאורך השנתיים האחרונות, אבל המקום שבו אנחנו נמצאים כרגע הוא לא הניצחון שעליו דיברנו כל השנתיים האחרונות ולא מה שהבטחנו לציבור. כל עוד יש חמאס בעזה, כל עוד יש להם ג'יפים ונשקים, זה לא באמת משנה שהורדנו להם עשרות אלפי מחבלים. הם ממלאים את השורות מהר. כל עוד חמאס קיים, אי אפשר להגיד שניצחנו במלחמה", הוא אומר.

לאור מה שאנחנו רואים בשבועות האחרונים, בכלל ריאלי לחשוב שישראל תעמוד ביעדים הללו שהיא הציבה לעצמה?

"בוודאי. ואסור לנו לחשוב לרגע אחד שמותר לנו להסתפק בזה. היעדים שהתקבלו בהחלטות קבינט הן המקום שאליו אנחנו צריכים לשאוף. כל הממשלה חתומה על זה, כולל ראש הממשלה נתניהו".

הצהרות והחלטות חתומות הן דבר אחד, אבל המציאות מראה שאנחנו לא שם ולא בדרך לעמוד ביעדים האלה.

"אני מקווה מאוד שאנחנו בדרך לשם, ואם אכן לא נהיה שם, גם עוצמה יהודית לא תהיה שם. אני אגיד לך יותר מזה, עוצמה יהודית גם תפעל נגד כל מי שימנע מאיתנו להגיע אל הניצחון המוחלט. אני לא יכול לשבת בממשלה שלא חותרת ליעד הזה".

ביום ראשון ישראל קיבלה הזדמנות לחזור ולפעול כדי לעמוד במטרות המלחמה, בעקבות הפיגוע הקשה ברפיח, והיא לא עשתה את זה.

"התגובה שלנו לפיגוע הייתה תגובה גרועה מאוד. אנחנו מפספסים שוב ושוב הזדמנות לפתוח את שערי הגיהינום על חמאס. יש לי ביקורת רבה מאוד על ההחלטות שהתקבלו לאחרונה. לכן גם הצבעתי נגד העסקה, כי היא הייתה רעה מאוד בעיניי".

אז מדוע אתה עדיין בממשלה? אם ההחלטות שמתקבלות כרגע הן החלטות רעות, כאלה שרק מרחיקות אותנו מעמידה ביעדי המלחמה ובהבטחות לציבור, למה אתה עדיין סביב שולחן הממשלה?

"אני לא צריך להוכיח לאף אחד את הרצינות שלי. בעסקה הקודמת אני התפטרתי מהממשלה. זה לא הרתיע אותי. וגם הפעם, אם אני אראה שאנחנו לא הולכים לעמוד ביעדים, לא אישאר בממשלה. אני כיום בממשלה כדי להבטיח שלא נזנח את מה שהבטחנו לציבור. אני לא יכול להבטיח שאצליח במאבק שלי, בדיוק כמו שלא יכולתי להבטיח בתחילת הכהונה שלי שאצליח לעמוד בכל היעדים שהצבתי למשרד. אבל אני כן יכול להבטיח שאני אעשה הכול, אני אהפוך את העולם, כדי להוביל את ישראל לעמידה ביעדיה".

יש לך בכלל השפעה בנושא? כי על פניו לא נראה שיש מישהו שיכול לשכנע את נתניהו לשנות כיוון.

"זה כלל לא נכון. בעסקה הנוכחית, שהתנגדתי לה, שיניתי את עמדתו של נתניהו בכמה דברים. גם בכך שבגללי רוצחי משפחת פוגל לא שוחררו, וגם בהתעקשות שלי שרבי המרצחים ששוחררו, צעד נוראי בפני עצמו, לא יגיעו ליהודה ושומרון. אגב, הייתי היחיד שדחף לכך. אפילו סמוטריץ' חשב שזה לא אסון כזה גדול".

נתניהו בכלל רוצה לעמוד ביעדים שהוא עצמו הציב למלחמה?

"אני מאמין שכן, אבל זה לא באמת משנה. אין לנתניהו מנדט לא לעמוד בהם. אלה לא סתם יעדים שהוא הציב. אלה יעדים שעליהם יצאו מאות אלפי לוחמים לקרב. חלקם נפצע וחלקם לא חזר ממנו. אין לו את המנדט לעצור בנקודה שאנחנו נמצאים בה עכשיו. אם לא נפרק את חמאס זאת תהיה טעות איומה שנשלם עליה לדורי דורות".

לצד הטון החריף של בן גביר כלפי נתניהו וההסכם שהוביל הנשיא טראמפ, השר לביטחון לאומי חולק רשימה ארוכה של תשבחות לראש הממשלה. לאורך הריאיון כולו הוא מדגיש כי יש לו הערכה גדולה גם לנתניהו וגם לנשיא האמריקני. אך ההערכה הגדולה הזאת לא באה על חשבון הדרישה לעמוד ביעדי המלחמה.

"מה שחשוב לי זה שנעמוד ביעדי המלחמה. כרגע נתניהו וטראמפ אומרים שהדרך להגיע ליעד הזה עוברת בתהליך מדיני. הלוואי. אני לא מקובע בדעתי וחושב שרק הדרך שלי נכונה. אם אפשר להגיע ליעד שהצבנו שלא דרך מלחמה, מה טוב. אישית אני מאוד סקפטי שזה המצב", הוא אומר.

ואם יתברר, כפי שאנחנו רואים בשטח, שאכן אי אפשר לפרק את חמאס ולהסיר איום עתידי על ישראל מהרצועה באמצעים מדיניים, אתה רואה את ישראל חוזרת להילחם?

"בוודאי. ראש הממשלה אומר את זה שוב ושוב ומעל לכל במה אפשרית, ואני מאמין לו. עד היום אמרו הרבה פעמים שלא נחזור להילחם, הופעלו עליו לחצים רבים שלא לחזור ולהילחם, ובכל פעם מחדש הוא הראה שהוא לא מתקפל וחוזר להשלים את מטרות המלחמה".

ובכל זאת ישנה מערכת הלחצים מהעולם, בדגש על הממשל האמריקני. גם אם נתניהו רוצה, הוא בכלל יכול?

"אני לא מקבל את הטענה הזאת. ישראל היא מדינה ריבונית. אנחנו לא מדינת חסות של האמריקנים. ישראל היא שתחליט על גורלה והיא שתקבע אם היא חוזרת להילחם או לא. לחצים בין־לאומיים יש כל הזמן, וצריך לדעת לתמרן בהם. אבל בסוף אני לא נבחרתי לכנסת מטעם הציבור האמריקני, ולא הנשיא טראמפ מינה אותי לתפקיד. מי ששלח אותי לכנסת היה הציבור הישראלי, ואותו אני משרת".

כשטראמפ אומר בכנסת במפורש כי "אי אפשר לנצח את העולם, והעולם אמר לעצור", זה אומר שישראל נכנעה ללחץ הבין־לאומי?

"זה יהיה נכון רק אם לא נמשיך הלאה. כי לעצור בתוצאה הזאת זה לא דבר טוב. אבל כרגע כל ההבטחות וההצהרות, גם של נתניהו וגם של כל הממשל האמריקני, הן שאנחנו לא עוצרים עד שחמאס יושמד. לשם אנחנו חייבים להגיע ואנחנו חייבים להילחם".

נתניהו, בעיניך, הוא עדיין האדם המתאים להוביל את ישראל?

"אני יכול להגיד לך שנתניהו הוביל, בעזרת עוצמה יהודית וכוחות נוספים, לתוצאות טובות לאורך המלחמה תוך שהוא עומד בלחצים כבדים מאוד. חשוב לומר את זה, כי חיילים שילמו על כך בחייהם, וחובה שיהיה ברור לכולם שהם לא מתו לחינם, אלא הקריבו את היקר מכול למען ביטחונה של מדינת ישראל, והם אכן שיפרו משמעותית את מצבה של מדינת ישראל. וכל זה קורה כשכל אלה שמתיימרים להיות ראשי הממשלה הבאים מציעים הצעות כניעה של ישראל. אני ישבתי בחדרים שבהם התקבלו ההחלטות. אני ראיתי מה הציעו כל אלה שמתיימרים להיות ראשי הממשלה הבאים. ראיתי מה הניחו על השולחן דרגי המקצוע הביטחוניים. נתניהו עמד מול הלחצים שלהם בצורה טובה. לכן אני אומר שוב ושוב, יש לי הרבה הערכה לנתניהו, והוא עשה עבודה טובה בשנתיים האחרונות, אבל אני לא מוכן להסתפק בתוצאה שהגענו אליה עד כה".

אמרת שישראל איננה מדינת חסות אמריקנית, אז אני מבין שגם לא אהבת את מה שהתרחש במליאה בנאום טראמפ.

"אנחנו צריכים מאוד להודות לטראמפ ולהעריך אותו. הוא באמת ידיד ישראל גדול. אבל הפריע לי מאוד שמעט מדי אתגרו את הקו שהוא ואנשיו הציגו. הפריע לי שרק אני אמרתי בישיבה עם ויטקוף וקושנר שהאמריקנים בחיים לא היו חותמים על הסכם כזה, ושמי שמדבר על קידום עסקאות כלכליות עם עזה הוא כאילו מציע לקדם עסקאות כלכליות עם הנאצים. הייתי קול בודד מדי באותה ישיבה, וזה מפריע לי מאוד".

וכשזה המצב, למה אתה עדיין אומר לציבור שישראל תעמוד ביעדים שלה? הרי אתה רואה שזה לא רצון הממשל האמריקני, וזה גם לא הכיוון שהממשלה דוחפת אליו.

"אני לא ויתרתי לרגע אחד על מטרות המלחמה. אני אגיד לך גם יותר מזה, לא ויתרתי על פינוי העזתים מרצון, ואפילו לא על ההתיישבות בעזה. אני יודע שכולם אומרים כרגע שזה לא ריאלי, אבל זה בדיוק מה שאמרו לי כשנכנסתי לתפקיד – שיהודים לא יכולים ולא יוכלו אף פעם להתפלל בהר הבית, וביבי לעולם לא יאפשר זאת. כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי שהליכוד לעולם לא יאפשר להרע את התנאים של הטרוריסטים בבתי הכלא. אמרו לי שלא יהיה ניתן להרוס בתים בלתי חוקיים שאנשים גרים בהם. אמרו לי הרבה דברים שלא יהיה ניתן לעשות אותם. שלוש שנים אחרי כן, וכמעט בכל נושא ונושא שכזה חל שינוי דרמטי, והדברים שאמרו שלא יכולים לקרות – קרו ובהיקפים גדולים מאוד. לכן אני לא מתרגש מאמירות שטוענות שהשאיפות הללו אינן בנות השגה".

"החטופים עונו בגללי? שקר מוחלט"

בימים אלה דוחף בן גביר בכל כוחו לקדם את אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות שלו: חוק עונש מוות למחבלים. במשך שנים הוא מדבר על הנושא, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הנושא אף נכתב במפורש, ויחד עם זה, לאורך כל הדרך נתניהו דאג להסיר את החוק מסדר היום. יחד עם זאת, חוק עונש מוות כבר קיים בחוק הצבאי הישראלי, והוא מעולם לא הופעל.

לאור העובדה שהחוק כבר קיים בחוק הצבאי, ומעולם לא נעשה בו שימוש, אתה מבין את הטענה שההתעקשות שלך בנושא היא התעקשות פופוליסטית?

"ממש לא. קודם כול, החוק הקיים היום לא היה עוזר מול מחבלי הנוח'בה, כי החוק הצבאי לא חל על פיגועים שנעשו בשטחי ישראל הריבונית, וכל אזור הטבח הוא שטח ישראלי ריבוני. אם כן אין חוק כזה כיום בספר החוקים. מעבר לכך, לא מדובר פה באיזו גחמה שלנו, אלא בתפיסת עולם שאנחנו צועדים איתה כבר שנים. לא סתם זאת הייתה אחת מהדרישות הליבתיות שלנו בהסכמים הקואליציוניים. אנחנו באמת מאמינים שהחוק גם עושה צדק, וגם פוגע דרמטית ברצון של מחבלים לבצע את הזוועות האלה שוב. המאבק בטרור לא יהיה שלם ללא עונש מוות למחבלים".

למה שזה בעצם יעבוד? הרי המחבלים הללו שואפים להיות שאהידים, ומבחינתם הוצאתם להורג רק מאדירה אותם. נשמע שזה דווקא לא יעצור את הטרור.

"זה לא נכון, ואנחנו יודעים את זה במפורש. בשנה-שנתיים האחרונות כל הדברים שאמרנו בכל הקשור לדיכוי טרור עברו מטיעונים תאורטיים שלנו לדברים המבוססים על ראיות מודיעיניות. בקבוצות של טרוריסטים ביהודה ושומרון, כשמישהו מציע לצאת להפרות סדר, משתיקים אותו אחרים בקבוצה, כשהם אומרים במפורש שהם לא רוצים להגיע לבתי הכלא של 'בן גביר המג'נון'. ככה הם מתייחסים לזה היום. זה בגלל הרעת התנאים, בגלל סרטונים כמו הסרטון של ברגותי. זה עובד. היקפי הטרור מיהודה ושומרון ירדו משמעותית בעקבות הצעדים האלה. הם לא נעלמו לגמרי, אבל ירדו משמעותית. אותו דבר יהיה עם עונש מוות למחבלים".

אז למה זה לא עבר עד היום?

"כל פעם מצאו תירוץ אחר. בשנתיים האחרונות התירוץ היה שיש לנו חטופים חיים ברצועה ולכן אסור לעשות את זה. נתניהו אמר לי שזה יסכן את חייהם. לא הסכמתי עם הטענה הזאת אז, ואני לא מסכים איתה גם היום, אבל כן הסכמתי לדחות את קידום החוק. אבל תודה לא־ל אין יותר חטופים חיים בעזה. ומעבר לשמחה האדירה על עצם חזרתם, זה גם מסיר מעלינו מגבלות שהטלנו על עצמנו כדי לא לפגוע בהם. היום אין יותר תירוץ לא לעשות זאת".

מה ימנע מהחוק הזה להיות אות מתה בספר החוקים? הרי החוק כבר קיים בדין הצבאי, ומעולם לא נעשה בו שימוש.

"אתה צודק לגמרי. לכן החוק הוא רק חלק מהמעטפת. לצד החוק חייבת להגיע גם החלטת קבינט שתנחה את צה"ל לדרוש עונש מוות למחבלים. אני לא רוצה את החוק בשביל להגיד שהעברתי חוק. אני רוצה תוכנית שלמה שתוביל לכך שלא יהיה מצב שארגוני טרור יחטפו ישראלים כדי לשחרר מחבלים מהכלא. אם מחבלים יוצאו להורג, המוטיבציה לחטוף תרד כי לא יהיו אסירים לשחרר".

אתה לא חושש שהחוק יהפוך למה שהפך חוק פסילת מפלגות, כך שהוא יופעל רק נגד מי שמואשמים בטרור יהודי?

"קודם כול, אפילו בית המשפט העליון אמר שאין שום מקום להשוואה. אי אפשר להשוות לרגע אחד נערים שמרססים גרפיטי למחבלים מתועבים שנכנסים לבית של משפחת פוגל ושוחטים את המשפחה. דבר שני, בחוק הוכנס ניסוח שנועד למנוע מצב שכזה".

אמרת שהטיעונים שזה היה פוגע בחטופים אינם נכונים. בפועל אנחנו שומעים חטופים שאומרים זאת במפורש.

"אני חייב לומר לך שמדובר בשקרים מוחלטים ובהדהוד קמפיין של חמאס על ידי התקשורת הישראלית. אני כמובן לא מאשים את החטופים, אלא את התקשורת. מבחינה כרונולוגית זה שקר, כי הם טוענים שבגלל בן גביר החטופים סובלים. אז קודם כול, 7 באוקטובר לא קרה כשתנאי האסירים הורעו. להפך. הוא התרחש כשהחגיגה עדיין הייתה בעיצומה. בחודשי המלחמה הראשונים אף אחד לא ידע על שינוי התנאים, וכבר אז בקבינט קיבלנו מידע מודיעיני על היחס שהחטופים סובלים ממנו תחת חמאס. והחלק הכי חמור, זה נותן תירוץ להצדיק את חמאס. אז חשוב לומר בבירור: חמאס לא ביצע את הטבח בגלל תנאי האסירים. חמאס יצא לטבח בגלל רצונו להרוג יהודים באשר הם".

תלוי בשר

בשלוש השנים האחרונות בן גביר קידם שורה ארוכה של צעדים שהובילו לשינוי דרמטי של המציאות בשטח בשלל תחומים שתחת אחריות משרדו. סוגיית האסירים הביטחוניים היא אולי הידועה שבהם, אבל חשובים לא פחות השינויים שנעשו בנושאי אכיפת הפשיעה בנגב ושינוי מדיניות מרחב ש"י.

"אני גאה מאוד בצעדים הללו. כל אחד ואחד מהם הוביל לשינוי דרמטי בשטח. דברים שלא נעשו עשורים נעשו בשלוש השנים האחרונות. בנגב זו תוצאה שאיש לא דמיין. בשנה החולפת הרסנו 1,500 מבנים לא חוקיים של בדואים בנגב. אלה מספרים שבעשור לא הגיעו אליהם".

כל מה שהיה צריך בשביל השינוי זה שר אחר?

"בהחלט. מה שהיה צריך להיעשות זה שיגיע מישהו כמוני, עם תפיסות עולם אחרות וסדרי עדיפויות אחרים. כשאמרו לי בדיונים שאין אפשרות להרוס מבנים לא חוקיים מיושבים כי אין למי שגר שם לאן ללכת, דפקתי על השולחן. אמרתי לכל אותם אנשים בחדר שלא זכור לי שזה הפריע להם כשהם זרקו מהבתים שלהם את היתומים של נתי עוזרי מהגבעה שהם גרו עליה. אף אחד לא נתן להם בית חלופי. ילדי משפחת פדרמן סולקו מהבית שלהם יחפים, ואף אחד לא נתן להם דיור חלופי. בלי השינוי הזה שאני הובלתי, בתוספת תקנים ותקציבים כמובן, זה לא היה קורה. זה שינוי משמעותי שמשיב לנו את הריבונות בנגב".

וביהודה ושומרון אנחנו רואים גם שינוי באופי פעילות מרחב ש"י.

"בהחלט. במשך יותר מדי שנים החליטו במשטרה שהסכנה הגדולה ביותר ביהודה ושומרון היא נערה עם טוש שחור, במקום מחבלים שבאים לרצוח. היינו חייבים לשנות את זה. היום המחוז עסוק כל כולו במטרה אחת בלבד והיא להוריד את הטרור האזרחי ביהודה ושומרון. יש לזה תוצאות מאוד טובות, כולל בין היתר ירידה של 27 אחוזים בזריקת בקבוקי תבערה ואבנים בצירים. יש גם עלייה של 60 אחוזים במעצרים על הסתה לטרור. אלה דברים שכמעט ולא נעשו לאורך 30 השנים האחרונות. אני גאה מאוד באנשי המשטרה, ובראשם מפקד המחוז שאני מיניתי לתפקיד, ובכוחות הנוספים שהקמנו, כמו יחידות הית"רים, והצוותים לטיפול באנרכיסטים. זה שינוי מוחלט".

בריאיון ראש השנה שערכנו עם שר האוצר ויושב ראש הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', האשים סמוטריץ' את בן גביר בכך שתיק הדתות הגיע בממשלה לש"ס ולא לציונות הדתית. הסיבה לכך, לפי סמוטריץ', הייתה סיכום שהיה לו עם דרעי, שהמפלגה הגדולה מבין השתיים תהיה זאת שתקבל את התיק. בבחירות קיבלה רשימת הציונות הדתית שלושה מנדטים יותר מאשר ש"ס, אך לאחר התפלגות עוצמה יהודית, נושא שסוכם מראש, הפכה ש"ס להיות הגדולה יותר. סמוטריץ' טען כי אם בן גביר ומפלגתו היו מחכים עד לסיום המשא ומתן הקואליציוני, שתי המפלגות היו יכולות להשיג הרבה יותר בהסכמים הקואליציוניים. בן גביר דוחה את הטענות הללו.

"הטיעון של סמוטריץ' פשוט הזוי ולא מתחיל בכלל להתיישב עם המציאות. כל בר־דעת יודע שהיה סיכום בין בצלאל לדרעי, אבל הוא היה אחר לגמרי. בצלאל הסכים לוותר על תיק הדתות כדי לקבל את תיק האוצר ועוד כמה דברים שחשובים למפלגה שלו. זה היה ההסכם. דתות תמורת האוצר. זה עוד חלק מהניסיונות של בצלאל לפגוע בנו".

מה הכוונה?

"בתחילת הדרך הייתי בטוח שנעבוד בשיתוף פעולה טוב יחד, כי יש המון נושאים שאנחנו יכולים לשתף בהם פעולה יפה מאוד. אבל פעם אחר פעם אנחנו רואים שסמוטריץ' עסוק בלהצר את צעדינו, לשים מקלות בגלגלים, למנוע תקציבים מווסרלאוף במשרד הנגב והגליל ומעמיחי אליהו במשרד המורשת, למרות שהם עושים עבודה מעולה בשני המשרדים האלה. הייתי בטוח שנשתף פעולה טוב יותר, אבל לצערי זה לא המצב".

שעות לפני ירידת העיתון לדפוס, הצביע השר בן גביר – בניגוד לעמדת הקואליציה – בעד הצעת חוק הריבונות. ל'בשבע' הוא מסביר את הצעד הלעומתי: ״זה יום היסטורי. אני גאה שעוצמה יהודית הצביעה בעד הריבונות. ואני אומר לחבריי בליכוד: אני מבין שיש עליכם לחצים, לחצים בין־לאומיים. אבל ממשלת ימין עושה מה שנכון לתושבי מדינת ישראל. ומה שנכון לתושבי מדינת ישראל – זה ריבונות עכשיו״.

מה לקרוא עכשיו