החוק שמתקן את הגזל של בג"ץ

גם בלי להבין לעומק את הסבך המשפטי־פוליטי שמאחורי הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, שאושרה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה במליאה, רשימת הבכי והנהי הבאה יכולה לעזור לקורא הפשוט למקם את עצמו בצד הנכון: הפורום החילוני, שדולת הנשים בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרכז רקמן, האגודה לזכויות האזרח וכמובן – יאיר לפיד. מה שרע להם, כלומר הצעת חוק שמבחינתם היא כרגיל קץ הדמוקרטיה ותחילתו של משטר הלכתי חשוך ודכאני, כנראה טוב למי שנמצא מעברו השני של המתרס.

את הצעת החוק הזאת מנסים חבר הכנסת משה גפני וחבריו בסיעות החרדיות, לצד חברי סיעות דתיות, לקדם קרוב לעשרים שנה. בניגוד לאופן שבו מוצג העניין בכלי התקשורת, לא מדובר בהרחבת סמכויות במובן של השתלטות בתי הדין הרבניים על מערכת המשפט בישראל במסגרת "דילים מושחתים". הצעת החוק מבקשת למעשה לתקן עוול ולהשיב את הגזלה מפיהם של שופטי בית המשפט העליון, שבפסיקות עקביות ועקרוניות נגסו ללא רחם בסמכויות שהיו מאז ומעולם נתונות לבתי הדין, במטרה לפורר את כוחו המועט של הממסד הדתי בישראל.

ההזדמנות הפוליטית נוצרה כעת, כאשר הסיעות החרדיות הכריזו על חרם הצבעות בשל אי־קידומו של חוק הגיוס המתוקן, והן אינן מצביעות עם הקואליציה. הדרך שנמצאה בקואליציה כדי לסדוק את החרם היא "חוק תמורת חוק", כלומר הח"כים החרדים ניאותו להצביע בעד חוק מסוים לבקשת הקואליציה, ולהעביר תמורתו חוק משלהם. כך, תמורת תמיכה חרדית בחוק השידורים של השר קרעי, אישרה הקואליציה בקריאה ראשונה את חוק הבוררות, שמקנה לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בבוררות בסכסוכים אזרחיים. מוקדם יותר תמכו הח"כים החרדים בחוק פיצול סמכויות היועמ"ש, ובתמורה אישרה הקואליציה בהצבעה הצעת חוק נוספת המקנה לבתי הדין סמכות לדון בענייני מזונות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת חגית רוזנבאום הכנסת מחוקקת, הפקידים מתעלמים, בג"ץ פוסל והמחבלים נהנים

עוד מאת חגית רוזנבאום המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים

בסקירה שהכין מרכז יכין של מכון 'תורת המדינה', עולה תמונה היסטורית־משפטית עגומה שממנה עולה היטב הצורך בחקיקה החדשה שתשיב את סמכויות בית הדין על כנן. מגמת הכרסום בממסד הדתי ניכרה עוד מתקופת המעבר משלטון המנדט לממשלת בן גוריון, אז הורשו בתי הדין לעסוק בסוגיות המעמד האישי לענפיהן. הסמכויות עוגנו בחוק בתי הדין הרבניים, אלא שעם הזמן ניסו שופטי בית המשפט העליון בפסיקותיהם לצמצם עוד ועוד את הסמכויות המעטות של בתי הדין. זאת באמצעות פרשנות מצמצמת של חוק בתי הדין הרבניים, וכן בכפיית בתי הדין לפסוק בהתאמה לדין האזרחי ופסיקות בג"ץ, ולא בכפיפות לדין תורה.

כך הלכו ונשרו מבתי הדין הסמכויות: תחילה הסמכות לדון בדיני צוואות, ובהמשך הופקעה מהם הסמכות לדון בדיני הקדשות. לאחר מכן נשמטו מידי הדיינים דיני המזונות בסכסוכי גירושין, וגם נושא חינוך הילדים, שמעיקרו היה כרוך בתוך נושא סכסוכי הגירושין. הפקעת דיני המזונות הייתה החלטה שהתקבלה לאחרונה שוב, ובניגוד מוחלט ללשון החוק. בשנת 1994 הגדיל לעשות השופט ברק, ובשני פסקי דין – בבלי ולב – קבע כי בתי הדין כפופים בפסיקתם לדין האזרחי ולא לחוקי התורה. המדובר בתחומים של חלוקת רכוש בסכסוכי גירושין ובתחום של סדרי הדין. כך גם החלקה הדלה שבה נתנה מדינת ישראל דריסת רגל למשפט התורה נמחקה בידי כהני העליונים.

בשנת 2006, במסגרת בג"ץ סימה אמיר, הנחיתה השופטת אילה פרוקצ'יה עוד מכה אנושה על בתי הדין, כאשר ביטלה את סמכותם לדון כבוררים בכל ענייני ממונות בהסכמת שני הצדדים. פסק הדין עורר סערה בעולם בתי הדין, ובמשך השנים שחלפו מאז נעשו ניסיונות שונים לתקנו בחקיקה. בפועל, הצעות חוק שניסו לקרום עור וגידים ולהשיב לבתי הדין את כוחם הגזול נתקעו בוועדת החוקה.

את השבת הסמכות לבוררות בדיני ממונות ניסו כבר לפני 20 שנה לקדם חברי הכנסת גילה פינקלשטיין וזבולון אורלב. המהלך הזה כאמור לא הצליח להתקדם, ובשנים האחרונות אנשי מרכז יכין מנסים לקדם הצעות דומות בחקיקה כדי לתקן בחזרה את מעמדם של בתי הדין. דווקא בכנסת הזאת, תחת שרביטו של חבר הכנסת שמחה רוטמן כיושב ראש ועדת החוקה, ועם קואליציה שנוטה לטובת היהדות באופן כללי, ההזדמנות לשקם את מעמד בתי הדין נראית קרובה מתמיד. על הפרק חוק הבוררות שכאמור אושר בשבוע שעבר, ובמקביל החזרת הסמכות לדון בנושא המזונות – תיקון שמקודם כרגע בחוק כהוראת שעה. בקנה, אגב, ממתינות הצעות נוספות שישיבו לבתי הדין סמכות בנושא בירור יהדות, אכיפה והוצאה לפועל ועוד.

הרב יעקב יקיר, איש מרכז יכין, שמעורב קרוב לשבע שנים ושלוש כנסות במאמצים לתקן את מעמד בתי הדין בחקיקה, מברך על אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה בעניין הבוררות, ומסביר כי זהו המאני טיים של הצעות החוק הללו, שעליהן הוא וחבריו עמלים שנים ארוכות.

"סוף סוף, מזה עשרים שנה, במושב הנוכחי יש את הסיכוי הגדול ביותר להעביר את הצעות החוק השונות לתיקון סמכויות בתי הדין. יש לנו את רוטמן בראשות הוועדה, ומפלגות בקואליציה שהכניסו את הנושא הזה בהסכמים הקואליציוניים. אני לא יודע מה יהיה בקדנציה הבאה. כעת ההזדמנות להשלים את הליך החקיקה. לא מדובר בהרחבת סמכויות כפי שמציגים זאת", הוא מדגיש, "אנחנו מחזירים לבתי הדין את מה שקוצץ במשך שנים בצורה שיטתית ומכוונת".

למעשה, מדגיש הרב יקיר, על אף שהחוקים להשבת סמכות הבוררות והמזונות מוצגים כפיצוי לחרדים על אי קידומו של חוק הגיוס, הרי שלא רק שקידומם נעשה יד ביד עם מפלגות הציונות הדתית, אלא שחובשי הכיפה הסרוגה הם בעלי האינטרס היותר גדול בתיקון ההיסטורי הזה. "צריך לומר שמדובר בתהליך מאוד ארוך, שזו הצעת חוק שרשומה על שמו של חבר הכנסת גפני אבל בפועל מקדם חבר הכנסת רוטמן", הוא מבהיר, ומברך את כל הגורמים בממשלה שפועלים לקידום חוקים עוקפי בג"ץ אלו.  

לגופו של עניין טוען הרב יקיר: "זה לא פיצוי לחרדים. אנחנו רוצים את אותם הדברים, זה מקדם גם את מה שאנחנו מאמינים בו וזה חלק מקווי היסוד שלנו בכניסה לממשלה. אדרבה, מי שיש לו אינטרס גדול יותר שלבתי הדין יהיו סמכויות הוא הציבור האמוני־גאולי. מה סמכויות בתי הדין מעניינות את הציבור החרדי? הם יכולים ללכת לבית דין של הרב קרליץ. דווקא אנחנו, שרוצים שיהיה דגל ישראל מאחורי הדין של התורה ושדין התורה יהיה בעל השפעה במדינת ישראל, דוחפים את זה בצורה יותר משמעותית. זה ממש לא משהו של חרדים, זה אינטרס מובהק שלנו כציונות דתית".

להתחבר לחברון

חברון, חשבנו לעצמנו, מי לא מכיר את חברון? מערת המכפלה, שכונת אברהם אבינו, רחוב דוד המלך – הכול כבר מוכר וידוע, מה כבר יכול להתחדש? ובכן, כך התברר לנו בסיור טרי מהשטח, הרבה יכול להתחדש כאן.

את הביקור הזה ערכנו אומנם בחול המועד סוכות, אבל טעמו יפה גם לשבת חיי שרה, שבה עם ישראל חוגג בהמוניו את הברית הראשונה בין אבי האומה למקום שהוא פתח גן עדן. מאיפה מתחילים? מהכי רחוק, שכונת אדמות ישי – תל רומיידה. אל השכונה היחסית מרוחקת הזאת מלב חברון היהודית צריך להעפיל בכביש תלול כשהנשימה קצת מתקצרת, אבל אז מתגלה שהשכונה הזאת, שהצטופפה בלב אוכלוסייה ערבית עוינת, התמתחה לה בשנה האחרונה נגד כל הסיכויים והרחיבה גבולות. בצומת הכניסה לאדמות ישי ניצבים שלטים, ימינה ושמאלה: אל בית גאון יהודה, ולשכונת נצח דוד.

בית גאון יהודה, בניין שעבר ברכישה לידיים יהודיות אחרי סיפור מפותל כיאה לעסקה עם ערבים, מאכלס בתוכו כיום שתי משפחות, שמתגוררות בצמוד למשפחה ערבית שעדיין גרה בבניין. התנאים רחוקים מלהיות בית מלון ואפילו לא דירה ממוצעת בעיר, אבל הילדים שמרצים לנו ברהיטות ובשטף את סיפורו של המקום, מלמדים שהשורשים כבר אחוזים שם היטב.

תמר סיקוראל, אחת מתושבות הבית, מספרת על המהפך האסטרטגי שחוללה האחיזה היהודית בבית הזה, שהיה נחשב מעבר לגבולות גם בשביל יהודי חברון. היא מצביעה מהמרפסת על האתר הארכיאולוגי שנמצא ממש מתחתינו: תל חברון – חברון המקראית, אתר של רשות הטבע והגנים ובו ממצאים קדומים של יישוב יהודי בעיר עוד מתקופת המקרא ואחריה. עד לא מזמן התל היה סגור למבקרים למעט זמנים מיוחדים, בשל ריחוקו מהיישוב היהודי. בית גאון יהודה, על שם החייל יהודה יהלום הי"ד, תושב חברון שנפל בלבנון, שינה את המפה: הנוכחות היהודית הביאה גם לשעות פתיחה מסודרות בחלק מימי השבוע, עם הדרכות וסיורים.

צמוד לתל המקראי, בראש הגבעה, שוכן מתחם הקברים של רות ונכדה – ישי, אביו של דוד המלך. המקום שבמשך שנים היה מוזנח ובעל חזות של חורבה מקומית, הפך לגן יפהפה שכל כלה הייתה חולמת להצטלם בו: מרפסת עץ עם תצפית על העיר חברון, מתחם עם דשאים ירוקים, ספסלים מעוצבים, צמחייה ססגונית ועוד. מקום הציון של ישי ורות עבר גם הוא שיפוץ ועיצוב מקצועי בעץ ובזכוכית, והוא אתר נעים ומזמין עוד לפני שמזכירים את התפילות במקום הקדוש.

יוצאים בחזרה וממשיכים עם השלט אל שכונת נצח דוד. השכונה היא למעשה עוד מתיחת איברים, הפעם של בית העלמין היהודי העתיק. בקצה בית העלמין נותר מגרש חולי שממלא את החלל בינו ובין המשכה של חברון הערבית. השטח הזה הפך גם הוא לאחרונה משטח הפקר לשטח יהודי: שכונה שבה מתגוררות שתי משפחות, שתיים במבנים יבילים ואחת באוטובוס. הקרקעות כאן היו שייכות ליהודים לפני פרעות תרפ"ט, וכעת הן שבות למקורן. צריח המסגד שמתנשא ממש מעליהן לא מפריע לחדוות היצירה במקום, ונראה שהיד עוד נטויה.

בחזרה לכיוון מערת המכפלה. ברחוב הראשי של חברון היהודית ניצב חריג בנוף המתחם של בית רחל ולאה. שני הבניינים שנגאלו על ידי עמותת 'הרחיבי' זכו לשיפוץ יסודי והפכו ממבנים ישנים לבניינים מעוצבים ומוארים, שבהם מתגוררות משפחות יהודיות. גם צימרים וחדרי אירוח מושקעים מוצעים למי שמבקשים להתארח בעיר בשבת או בסתם חופשה של חולין.

החדשות עוד רבות: אל בית 'מעלה דורון', הבית החדש שנגאל בחברון בערב ראש השנה ונקרא על שמו של עורך הדין דורון ניר צבי, שעסק רבות בגאולת בתים וקרקעות, עוד לא הספקנו להגיע. כך גם 'בית ולירו', שאותו גאלה ישיבת שבי חברון – בניין מרשים שהיה שייך ליהודי חברון בתרפ"ט, וכעת נרכש מחדש ומשמש פנימייה לתלמידי הישיבה. אז למי שמחפש רגעים של הרחבת הדעת בימים של קטנות מוחין, זה הזמן להתחבר לחברון.

לתגובות:

[email protected]