הכנסת מחוקקת, הפקידים מתעלמים, בג"ץ פוסל והמחבלים נהנים

לא פחות מתשע שנים וחצי נלחמו הרצל ומירב חג'אג', הוריה של סגן שיר חג'אג' הי"ד שנרצחה בפיגוע בטיילת ארמון הנציב, על העברת החוק הקרוי על שמה. לא מדובר בחוק הנצחה, טקסים או זיכרון. אם תשאלו את הרצל ומירב, מדובר בחוק מציל חיים נטו, "והוא נולד בדם של שיר", כואבת מירב. אבל בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני שהמערכת כבר הייתה מוכנה סוף סוף למימושו המלא של החוק, החליטה השופטת דפנה ברק־ארז שחייהם של אזרחי ישראל אינם ערך ראשון במעלה. מעליהם בסולם ישנו ערך נעלה בהרבה: "זכויות אדם" של קרובי משפחות המחבלים.

'חוק שיר חג'אג" החל להתגלגל זמן קצר אחרי הירצחה. בעקבות הרצח הוציא שר הפנים אריה דרעי צו המבטל את אישורי השהייה שניתנו ל־20 בני משפחת המחבל שרצח את שיר. אישור שהייה הוא מעמד אזרחי בדירוג הנמוך ביותר, שאיפשר להם לגור בשטחי ישראל, ועליהם לחדש אותו מדי שנתיים. השר דרעי הודיע אז כי הוא מסרב לחדש לקרובי המחבל את אישורי השהייה. הללו פנו לבית משפט השלום, ולאחר חמש שנים של מסע ייסורים שבו נאבקו ההורים חג'אג' למען החלטתו של דרעי, אישר בית המשפט לבטל את אישורי השהייה. נוכח מאבקם העיקש של הרצל ומירב, המשיכה גם משפחת המחבל להיאבק וערערה לבית המשפט המחוזי. אחרי שנתיים של דיונים הודיעה השופטת כי היא מקבלת את הערעור ולא ניתן לבטל אישורי שהייה תחת סעיף של הרתעה, "ואם אתם רוצים – תלכו ותשנו את החוק".

הרצל ומירב לא התייאשו והחלו במסע במסדרונות הכנסת כדי לשנות את החוק. הם עברו מחבר כנסת אחד למשנהו, זכו לאמפתיה, אבל מי שבאמת הרים את הכפפה היה חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד. "יצרנו ביחד את החוק הכי אפקטיבי בעולם מבחינת הרתעה", מספרת מירב, "החוק קבע כי לא יינתנו אישורי שהייה בישראל לקרובי משפחה של מחבלים. נאלצנו לעבור איתו הרבה משוכות, יועצים משפטיים מכל עבר ניסו לעקר ולסרס אותו, להוריד ממנו חלקים מסוימים, אבל לא ויתרנו. התעקשנו שזה יהיה רוחבי, שזה יחול גם על דודים, בני דודים וכן הלאה. הייעוץ המשפטי ניסה לעשות כל מיני טריקים כדי שלא נוכל להעביר את זה, דרשו רוב של מעל 50. יצאנו למסע מטורף במטרה לשכנע את המפלגות החרדיות לתמוך בחוק, העברנו אותו בוועדות, ובסוף ברוך השם הצלחנו".

"שער הטרור של מדינת ישראל"

אולי יעניין אתכם

בנושא 1208b המועצה לזכויות הסבתא: מערכת המשפט מבזבזת את זמנה לחינם

עוד מאת חגית רוזנבאום המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים

חבר הכנסת עמית הלוי, שיזם וקידם את החוק בכנסת, מזכיר את הכאוס הדמוגרפי והביטחוני שקדם להצעת החוק. מאז שפרצו הסכמי אוסלו והוקמה הרשות הפלשתינית, איפשרה מדינת ישראל לפלשתינים לקבל מעמד אזרחי בישראל במסגרת איחוד משפחות. כך, למשל, בחור מרהט שרצה להתחתן עם בחורה מחברון, יכול היה להביא אותה לרהט ולזכות אותה באזרחות ישראלית, על כל זכויותיה. יותר מ־130 אלף פלשתינים הפכו באופן הזה לאזרחי ישראל, וגם הילדים שנולדו מאותו איחוד הפכו לאזרחים, עד שהמציאות התפוצצה. ב־2003, לאחר הפיגוע הרצחני במסעדת 'מצה' בחיפה, נחקק חוק שאוסר על איחוד משפחות ולמעשה קוטע את האפשרות של פלשתינים להפוך לתושבי ישראל. אלא ששתי עתירות שהגישו לבג"ץ ארגון 'עדאללה' וחברת הכנסת זהבה גלאון, הזכירו היכן נמצאת המשילות האמיתית: שופטי בג"ץ הודיעו כי יואילו לאשר את החוק ולא להכריז על בטלות, בתנאי שהכנסת תעשה בו שינויים נדרשים.

"הכנסת, באופן מזעזע למדי, מתקנת את החוק", מספר חבר הכנסת הלוי, והתוצאה היא גברת אחרת עם שיריים של האדרת הקודמת: הסעיף הראשון של חוק איחוד משפחות נראה מבטיח, ומצהיר כי לא תתאפשר תופעה של איחוד משפחות. אלא שהסעיפים הבאים, 9-4, מחוררים את החוק עד כדי ריקונו מתוכן. שורה של החרגות מפליגות מאפשרת למעשה איחוד משפחות במקרים נרחבים מאוד, כך שב־15 השנים האחרונות מאז נכנס החוק המתוקן לתוקף, הצטרפו אל מקבלי התעודות הכחולות עשרות אלפי פלשתינים במחוזות שונים, מהנגב ועד ירושלים. אלא שלא מדובר היה באירוע רומנטי של זוגות שזכו לממש את אהבתם ולחיות יחד, אלא בזרם בלתי פוסק של מחבלים שנכנסו בשערי ישראל בסמכות, ברשות ובעצימת עיניים מוחלטת של רשויות המדינה. "נהרות של דם", מגדיר זאת חבר הכנסת הלוי.

"איחוד המשפחות הפלשתיניות התברר למפרע כהרס המשפחות היהודיות", זועם הלוי, "האיחוד הפך לשער הטרור של מדינת ישראל". הדברים קיבלו גושפנקה בדבריו החמורים של הנציג ששלח ראש השב"כ דאז, רונן בר, לדיון שהתקיים בוועדה על הצעת חוק 'שיר חג'אג". "מגיע נציג השב"כ לוועדה ואומר: כמעט כל הטרור שבוצע בידי ערבים ישראלים, מגיע מאלה שנכנסו לישראל בחסות חוק איחוד משפחות", מצטט הלוי, "בבתי הכלא יש כאלף מחבלים עם תעודות זהות כחולות, שהשתמשו בתעודה כרישיון להרוג. כמעט כולם הגיעו באיחוד משפחות. הם נכנסו דרך החורים בחוק שיצר בג"ץ, למשל המחבל שרצח את החייל רון קוקיא".

החוק על שם שיר חג'אג', שנרצחה על ידי תושב ג'בל מוכבר ממזרח ירושלים, ביקש להטיל סייג על הסעיפים שחוררו את החוק: "החוק שלנו אומר: בואו נצמצם. סוגרים את שערי הטרור. ישראל לא חייבת לתת מעמד אזרחי לזרים, נקודה. בטח שלא לאוכלוסייה שעוינת מהיסוד. זה שיגעון מוחלט, זה לא זכויות אדם. רוצה להתחתן? שיגור בג'נין. במצב של ישראל כיום היא לא יכולה לחלק אזרחות. זו גם לא זכות טבעית של אדם, זו זכות מוקנית. שיבשו לגמרי את הפירוש של זכויות אדם, לאום, מדינה", הוא מתייחס לחוליי הקונספציה, "הם גם מורידים מהאדם את כל הזהויות והאידאולוגיות שלו, מתייחסים אליו בצורה מופשטת, ולא רואים את המציאות. יש פה אויב קונקרטי".

התיקון של חבר הכנסת הלוי קובע כי הסעיפים המקילים 9-4 בחוק איחוד משפחות, לא יחולו על קרובי משפחה של מחבלים. "צריך להבין שמדובר במעגלים רחבים מאוד, מאות אלפים, החמולות סביב כל מחבל הן גדולות. קרוב משפחה כזה שיבקש מעמד אזרחי בשל איחוד משפחות, ייענה אוטומטית בשלילה".

החוק עבר, הפקידים התעלמו

משפחת חג'אג' וחבר הכנסת הלוי הצליחו להעביר את החוק, שנכנס לתוקף ביולי 2025, וחשבו שיוכלו לנשום לרווחה בתום מרתון סיזיפי של שנים. אלא שלפני כחצי שנה גילה הלוי להפתעתו כי החוק רשום על הקרח בלבד, וגם הוא כבר הפך למים: פקידי רשות האוכלוסין, כך התברר, ממשיכים להעניק תעודות זהות למבקשים פלשתינים, תמידים כסדרם. חוק? את מי זה מעניין כשהריבון האמיתי הוא בג"ץ. "הקמנו מהומה שלמה סביב זה, ולבסוף הפקידים הסבירו שהם לא יודעים מי נחשב קרוב משפחה במבחן בג"ץ, ולכן המשיכו לתת תעודות כרגיל. זו שערורייה, כי הם נתנו 1,500 תעודות בניגוד לחוק שכבר עבר, מהן גם לאביו של המחבל שרצח את שני האחים פלאי בשכונת רמות בירושלים".

סביב הגילוי הזה התעוררה מהומה ציבורית, שכן רשות האוכלוסין הפרה בגלוי חוק שנכנס לספר החוקים, כשהיא ממשיכה להעניק אזרחות לקרובי משפחות מחבלים. אולם לאחרונה סיימה רשות האוכלוסין עבודה יסודית שמיפתה את כל קרובי המשפחה של המחבלים, והודיעה כי היא יכולה כעת לממש את החוק – כל מגיש בקשה ייבדק לפי המידע הקיים, ובמידה שהוא קרוב של מחבל, בקשתו תסורב.

אז קפץ עורך הדין אליעד שרגא ומיהר לעתור לבג"ץ בטרם ייסגר השער על נהר הטרוריסטים בפוטנציה, ממש בדקה ה־90 טרם צאתו של החוק אל הפועל. כאמור, השופטת ברק־ארז הקפיאה את החוק בהינף קולמוס. הצו הארעי לא רק מקפיא את החוק, אלא חמור מכך – מורה להמשיך לתת את התעודות כרגיל, עד לקיום דיון בעתירה נגד החוק בהרכב מורחב בחודש נובמבר. "ומה מעניין אותה בכלל מה קבעו 70-60 מחוקקים", זועם הלוי, "זו חוצפה שאין לה שיעור, ואסור לנו לנרמל או להתרגל לזה. בג"ץ מבטל פה חוק שמהווה מעטפת ביטחון לאזרחי ישראל, מבטל חוקים שעוסקים בביטחון ומצילים חיים. ואחר כך הם מיתממים ואומרים שהם לא עוסקים בביטחון?!"

מירב חג'אג' משתפת בתחושת אכזבה עמוקה: "מגיע לנו צדק, נקמה, אני לא מתביישת לומר את זה, והחוק העניק לנו אותם במידה מסוימת. שנית, מדובר פה בחוק מציל חיי אדם. תחשבי על 20 בני משפחת המחבל שרצח את שיר, שמוציאים אותם מג'בל מוכבר. זה כפר שכולם בו עם תעודות כחולות, יצאו משם מאות מחבלים שרצחו יותר ממאה יהודים. את יודעת איזה אפקט יש לזה שיעיפו אותם מפה? קרובי המשפחה האלה הגיעו לכל דיון בעתירה נגד ביטול התושבות שלהם, הם מבינים מה המשמעות של להישאר פה. אז זה החוק הכי אפקטיבי בעולם".

מירב תוקפת בחריפות את שופטי בג"ץ על האטימות והזלזול בחיי אדם: "בא בג"ץ ונותן צו ארעי, זה תסכול ענק אחרי תשע וחצי שנים. ואני אומרת לעצמי: אלוקים אדירים, מה זה לבטל להם אישורי שהייה? הם הרי לא אזרחי המדינה, הם אורחים פה. שופטי בג"ץ הם אנשים רעים, רשעים, מדברים על לקיחת זכויות של אותם פלשתינים – אילו זכויות יש להם בארץ הזאת, ולמה צריכות להיות להם זכויות? למה איכות החיים של בני משפחות המחבלים גוברת על הזכות שלנו לחיות? כולם מבינים שזה חוק מציל חיים, והשופטים עוצרים אותו. הדם שלנו כל כך זול בעיניהם. אנחנו, אזרחי המדינה, לא מעניינים אותם, רק זכויות אדם וכל מיני אג'נדות. זה פשוט כואב לי, אבל אנחנו לא נוותר. בסופו של דבר החוק הזה ייושם. כמו שתשע וחצי שנים מאז ששיר נרצחה לא שתקנו, גם עכשיו אנחנו לא נשתוק".

לתגובות:

[email protected]