כשהתפוצצה פרשיית הפצ"רית, נזכרתי בהתרגשות שהייתה בזמן המינוי שלה לתפקיד. תוצאות המינוי ההוא, שמתבררות עכשיו, מחייבות אותנו לחשבון נפש ציבורי ולהפקת לקחים לפעמים הבאות.
אתחיל בכמה נקודות יסודיות שצריך להבין כאשר שומעים על "קידום נשים", שריון לנשים או "העדפה מתקנת". ראשית, נקודת היסוד: אין צורך בימינו בקידום נשים. הגענו לשוויון הזדמנויות בחברה. כל בחורה שמסיימת כיתה י"ב יכולה לבחור לעסוק בכל מקצוע שהיא רוצה. לכן ברגע זה, כל המאמצים לקידום אוכלוסיות בכלל ונשים בפרט מבוססים על החתירה לשוויון בתוצאות.
שוויון בתוצאות הוא הרסני, כי הוא לא מקבל את הבחירה של הנשים עצמן. אם אישה בוחרת להיות בבית, או לעסוק בתחום שכרוך בעבודה עם בני אדם ומשמעות (מחנכת, עובדת סוציאלית, יועצת וכדומה), אין שום צורך "לדחוף" אותה להגיע להייטק. נשים וגברים שונים, ולכן גם בחירותיהם נובעות מרצונות שונים. תכירו בגדלות שלנו כנשים לבחור בעצמנו לאן דרכנו.
שנית, הרצון לשוויון בתוצאות בוחן את הנשים לפי מדדי הגברים. פמיניסטיות רדיקליות טוענות שהעולם הומצא על ידי גברים כדי לשלוט בנשים, אז מדוע למדוד נשים במדדי גברים – כסף, כוח, כבוד? אולי כנשים מעניינים אותנו תחומים אחרים? אולי משמעות או ילדים חשובים לנו יותר מעוד שעות במשרד?
אולי יעניין אתכם
נוסף על כך, כאשר בכל פעם שאישה מתמנה לאיזה תפקיד אתן, ארגוני הנשים, מוחאות לה כפיים ("איזה יופי", "האישה הראשונה ש…"), מה אתן אומרות בעצם? שלא האמנתן שהיא יכולה? אני דווקא מאמינה מאוד ביכולות של נשים, ולכן חושבת שמחיאת הכפיים הזאת מקטינה אותן. הרי לא תמחאו כפיים לשדרן מצליח. למה? כי ברור לכן שזה טבעי שהוא יצליח. אז לי ברור שכל אישה יכולה למצוא את הכישרונות שלה ולהצליח. כאשר אתן מקדמות מישהי כי היא אישה, אתן למעשה מטילות צל של ספק על יכולותיה. כי איך נדע אם קיבלו אותה כי היא מקצועית או כי היא אישה?
כך הגענו לנושא הפצ"רית. כאשר היא התמנתה כולם ציינו שהיא התמנתה בגלל כישוריה, ובאותו משפט כל הכותרות אמרו "האישה הראשונה ש…", "האישה השנייה האלופה" וכן הלאה. אז אחרי כל הכותרות האלה אנשים שואלים עצמם: רגע, אולי בעצם התקבלה כי היא אישה? באותו רגע הורדתם את כל כישוריה לרמת גוף ומראה. מה זה אם לא החפצה?
ועוד נקודה חשובה. אם כל כך פיארתם אותה כאישה, מדוע לא שמענו תשבחות לשרה אורית סטרוק שהיא אישה בקבינט? כששאלתי זאת בוועדה לקידום מעמד האישה, ענו לי שהיא לא האישה הנכונה. ובכלל, מבחינתן אין כלל נשים בממשלה או בכנסת, כי הרי הנשים שנמצאות ומשפיעות שם הן לא הנשים עם הדעות הנכונות.
ובחזרה לפצ"רית. האם היא התמנתה גם כי היא אישה וגם כי יש לה את הדעות הנכונות? התשובה ברורה ומתייחסת לתפקידה הקודם: הפצ"רית הייתה קודם יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר – היוהל"מ, תפקיד שפעם נקרא יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. היוהל"מ אחראית לא על ניצחון, לא על טובת המתגייסות או החיילות, אלא על שוויון וקידום תפיסות מגדר. אם כן ודאי שהפצ"רית היא אכן האישה עם הדעות הנכונות ובמקום הנכון.
אין מקום לתפקיד היוהל"מ, אין מקום למינוי נשים רק בגלל שהן נשים. השיטה הזאת פוגעת הן בצה"ל והן בנשים והגיע הזמן לבטל אותה.
הכותבת היא מייסדת ומנהלת תנועת 'שוברות שוויון'
