לכבוד
ידיד ישראל
הסנאטור לינדזי גראהם,
קראנו בעיון את הראיון שהענקת ל'ג'רוזלם פוסט' (1/11/2025), בו טענת כי הדרך היחידה לשמור את ישראל כיהודית ודמוקרטית היא היפרדות מהפלשתינים והקמת מדינה פלשתינית תחת הנהגה חדשה, שתעניק אופק מדיני לפלשתינים וחינוך אחר לילדיהם. בשורות הבאות אנו מבקשות להגיב לטענתך זו, טענה שאין לנו ספק שהיא מגיעה מלב אוהב ישראל ומתוך דאגה לעתידה של מדינת ישראל, ועם זאת היא מסוכנת ומסכנת את ישראל.
אולי יעניין אתכם
דווקא מתוך הערכתנו אותך כידיד אמת של ישראל, מצאנו לנכון להשיב לדבריך ביושר ובגלוי, ומתוך תחושה גדולה של כאב. קריאתך לוויתורים ישראליים נוספים נובעת מרצון להאמין שגם מאחורי היריב הפלשתיני מסתתרות כוונות טובות, אך משמעותה של קריאה זו היא הקרבת ביטחונה ועתידה של ישראל על מנת לקנות מעט שקט זמני.
כידוע לך, מאז 1967 ישראל נעה במסלול של ויתורים ונסיגות. לא אנחנו יזמנו את המלחמה בה שחררנו את לב ארצנו, הלב השייך לעם היהודי בזכות היסטורית שאינה ניתנת לערעור, ועם זאת נדרשה מדינת ישראל לשורה ארוכה של ויתורים, בהר הבית, בסיני, בהסכמי אוסלו, בעזה ועוד. כל אותן נסיגות וויתורים לא הובילו לשלום, אלא לעוד מחיר דמים כואב.
לאחר ניסיון מדמם שכזה אין כל סיבה הגיונית להניח שוויתור נוסף יוביל לתוצאה שונה. ויתור נוסף יותיר את ישראל כשרוחבה לא עולה על 17 קילומטרים ויעורר אצל אויביה של ישראל את השאיפה להסתער על המעט שנותר ממנה מתוך אותה מדינה פלשתינית, ובכך להגשים את החלום הפלשתיני שמעולם לא דעך, השמדתה של ישראל חלילה.
זו לא רק ישראל. זה העולם המערבי כולו.
ויתור ישראלי מסוכן שכזה אינו רק עניינה של ישראל, אלא עניינו של העולם החופשי כולו. ישראל אינה עוד מדינה מזרח תיכונית. היא הדמוקרטיה היחידה באזור, היחידה שעומדת מאחורי חתימות והסכמים, בעוד אמינות ההסכמים של שכנותיה תלויה בשליט העומד בראשן. חילופי הנהגה, כפי שקורה במזרח התיכון שוב ושוב, מערערים את היציבות האזורית ומציבים ספק אם יקוים כל הסכם שנחתם בעבר. ישראל היא המגן היחיד במזרח התיכון על ערכי המערב, חירות האדם, קדושת החיים, שוויון, מדע וקדמה.
ישראל ניצבת מול תרבות אסלאמית הדוגלת בשליטה, כפייה ומלחמה. גם המתונים שבמוסלמים מחויבים לחוקי השריעה ולהשלטת דתם על העולם כולו. נביאם היה עבורם מודל היסטורי לשימוש בשקר ובלשון חלקלקה לצורכי הכרעת האויב והשמדתו. כזכור, פיגועי ה-9.11 בוצעו גם על ידי יוצאי מדינות מוסלמיות הנחשבות למתונות. החותמים על הסכמי אברהם עושים זאת מתוך אינטרס כלכלי וביטחוני לנוכח האיום האיראני. אין כל ערובה להמשכיותם של הסכמים אלה ביום שאחרי משטר האייתולות.
בראיון ציינת את מודל יפן וגרמניה אחרי שתי מלחמות העולם כעדות להיתכנותם של עולם חדש ומציאות חדשה. ראוי לזכור ששתי מדינות אלה שינו את דרכן רק לאחר הכנעה מוחלטת. לעומת זאת, הקריאה לוויתורים ישראליים והקמת מדינה פלשתינית משמעותה תגמול לנאצים שחיים בעזה, ביהודה ובשומרון. סקרים מלמדים על תמיכה של 82 אחוזים מקרב ערביי יהודה ושומרון בטבח האכזרי של השבעה באוקטובר. האם הם ראויים לפרס על תמיכה זו?
הפער התרבותי בין ערב למערב
העולם המוסלמי מושתת על תפיסה דתית רדיקלית שאינה מאפשרת אופק מדיני ברוח זה שציינת בראיון. תקוותיהם וחזונם לא ישתנו, ומשום כך גם החינוך שיעניקו לילדיהם לא ישתנה וממילא גם לא תצמח אצלם הנהגה אחרת, מתונה ושוחרת שלום.
נביא בפניך כמה שורות מדבריו של החוקר קובי אלירז במחקרו "המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון: מעבר לאוסלו", מחקר שהתקיים במסגרת מיזם "סדר יום אסטרטגי חדש לישראל" שיצא על ידי מכון ארגמן (אוקטובר 2025):
"הזירה הפלשתינית ביו"ש אינה יציבה. המשך המצב הקיים מציב איום חמור על מדינת ישראל. ההנהגה הפלשתינית אינה מקבלת את עצם קיומנו. היא מחנכת את הדור הבא לשנאה תהומית נגד ישראל, ונשארה מחויבת לתורת השלבים להקמת מדינה פלשתינית מהנהר ועד הים.
קיימים איומי טרור מתמשכים וכוחות הרשות הפלשתינית (רש"פ) אינם מסוגלים או אינם רוצים להתמודד עימם, לצד האיום שכוחות אלה יופנו נגדנו. הרש"פ מובילה מאמצים בינלאומיים להחלשת מעמד ישראל בזירה הדיפלומטית, משתלטת על שטחי C בשיטתיות, קובעת עובדות באופן חד־צדדי ופוגעת במשאבי הטבע ובסביבה. איומים אלה אף התעצמו מאז מתקפת חמאס, והרש"פ אינה מבדלת את עצמה משאיפותיה של תנועת החמאס.
אין שום דרך שמתוך המצב הקיים תצמח הנהגה פלשתינית החפצה בשלום אמת עם ישראל, וגם ברור לרוב הישראלים שהקמת מדינה פלסטינית משמעותה "חמאסטן" ביו"ש ואיום קיומי על מדינת ישראל, כך שיש לנטוש אחת ולתמיד את אשליית ההיפרדות של קונספציית אוסלו". סוף ציטוט.
אירופה כבר נפלה קורבן להשתלטות המוסלמית. גם ניו-יורק נפלה קורבן להשתלטות המוסלמית. הכיוון הכללי הוא השתלטות האסלאם על המערב שמנסה בכל דרך לחמוק מעימות ומאבק על עקרונותיו וערכיו, ושוב ושוב הוא מוותר, נסוג ומתקפל. כך היה מאז הכרזתו המנותקת מהמציאות של צ'מברליין על "שלום בדורנו", שבתוך פחות משנה התבררה כחסרת כל ערך כאשר פלשה גרמניה לפולין ומלחמת העולם נפתחה.
כך היה גם בהסכמי אוסלו שנחתמו עם רב המרצחים ערפאת. אופוריה במדשאות הבית הלבן, פרס נובל לשלום, והתוצאה הייתה גל טרור עקוב מדם שנמשך עד ימים אלה, וגולת הכותרת שלו הייתה טבח השבעה באוקטובר.
מדבריך, לצערנו, משתמע כי גם אתה, מר גראהם, אינך רואה את המציאות ואינך מתייצב מולה. ההיסטוריה מלמדת אותנו לקח פשוט אחד: פיוס עם דיקטטורים אינו שלום אמיתי.
נוסיף כאן הערה אודות ההסכם עם מצרים שיש המתעקשים לראות בו הצלחה, אך ההתחמשות חסרת הגבולות של מצרים בחצי האי סיני בניגוד לכל סעיפי ההסכם מוכיחה שפניה של מצרים למלחמה, והפעם עם נשק אמריקני מודרני ומתקדם.
הסכר היחיד מול הטרור – ישראל חזקה
תשובתו של המערב חייבת להיות חיזוקה של ישראל ולא החלשתה. במקום ללחוץ עליה לוותר ולהקים מדינת אויב בלב ליבה, יש לחזק את ישראל על ידי החלת הריבונות הישראלית על יהודה, שומרון וחבל עזה, שהם חבלי מולדת תנ"כיים. אם יש בקרב מדינות ערב מדינות חפצות שלום באמת, בכך יהיה מבחנן. מדינות אלה מכירות לעיתים טוב יותר ממדינות המערב את שאיפותיהם של הפלשתינים להשמדתה של ישראל. אם הן מבקשות שלום, יציבות, שגשוג וביטחון, עליהן לדחות מכל וכל את רעיון המדינה הפלשתינית ולהבין שריבונות ישראלית היא שמביאה איתה את כל זאת.
ריבונות ישראל – אינטרס אמריקני
חשוב להדגיש כי לא רק שריבונות ישראל אינה נוגדת את האינטרס האמריקני, אלא היא זו שמגשימה אותו.
ארצות הברית זקוקה לבעלת ברית אמינה במזרח התיכון, לעוגן של דמוקרטיה, חירות ויציבות. ישראל היא העוגן הזה. החלשתה של ישראל או ערעור ריבונותה מחלישים לא רק את ישראל, אלא גם את המחנה הערכי והאסטרטגי של המערב כולו.
החלת ריבונות ישראלית בין הים לירדן תספק גבולות ברורים, תמנע ואקום ביטחוני שממנו ייהנו איראן ודאעש. מנקודת מבט אמריקנית, ישראל ריבונית ובטוחה פירושה התייצבות אמריקנית לצד הצדק והפחתת הצורך במעורבות צבאית אמריקנית באזור.
ידידנו הסנאטור, איננו פועלים למען רגע אחד פוליטי, אלא למען עתידו של העם היהודי ושל העולם כולו. יש אמת גדולה בדבריך על הצורך להיפרד מהערבים הפלשתינים. לשם כך עלינו לעודד ולחזק את תוכניתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להגירה ערבית. תוכנית זו היא הריאלית ביותר וזו שהוכחה באינספור אירועים לאורך ההיסטוריה ובין עמים רבים ומדינות רבות כמתכון הנכון והיעיל שיביא לקיצם של עימותים, מאבקים ומלחמות.
תכנית הגירה סדורה אפשרה חיים חדשים ובטוחים למהגרים. מול עשרות מדינות ערביות מוסלמיות המתפרסות על שטחי ענק ניצבת מדינה יהודית אחת שכל שטחה, עם יהודה שומרון ורצועת עזה, אינו עולה על זה של מדינת ניו ג'רזי. אין בשטחה הזעיר של ישראל מקום לחלוקה, גם לא עם ישות מדינית ידידה, ובוודאי לא עם ישות אויב שנשבעה להביא להשמדתה של ישראל ולקום על חורבותיה.
על מנת להגשים את התוכנית הריאלית ביותר יש להקים משרד מיוחד להגירה ערבית, ובמשרד זה יהיו שותפות מדינות הסכמי אברהם.
מר גרהאם, מי שאוהב את ישראל באמת, יחזק אותה, לא יבקש לחלק אותה.
בידידות,
יהודית קצובר ונדיה מטר
יושבות ראש תנועת הריבונות.
