"הלוחמים מפחדים מהפצ"רית יותר מהאויב"

עם פרסומה של פרשת הפצ"רית, התקיימה מול ביתה הפגנה של תנועת 'מילואימניקים דור הניצחון'. "הגעתי להפגנה ועמדתי מתחת לבית שלה כרבע שעה יחד עם כמה מפגינים נוספים", פותח דובי יודקין, רב־סרן במילואים ואחיו של גיבור ישראל סרן ישראל יודקין הי"ד. "לפתע ניגשו אליי שני שוטרים ושאלו מה אני עושה פה. הסברתי להם שזו הפגנה, ואני עומד על המדרכה ומפגין באופן חוקי". השוטרים הלכו, ואז הגיע שוטר יס"מ שהודיע ליודקין שההפגנה אינה חוקית. "מה זאת אומרת?" תהה יודקין, "אני מפגין פה והחוק מאפשר". "עד עכשיו דיברתי איתך יפה, אבל החל מרגע זה, הכול באחריותך", אמר לו שוטר היס"מ. "הוא התחיל לדחוף אותי וניסה לחטוף לי את המגפון. שאלתי אותו: מה זו ההתנהגות הזו? הייתי בהלם. פתאום, משום מקום, קפצו עליי כמה יס"מניקים, הורידו אותי לרצפה והרביצו לי".

את הערב ההוא סיים יודקין בחדר מיון עם צלע סדוקה. "חטפתי מכות רצח, שמו לי ברך על הפרצוף, ואחרי שהייתי אזוק הם המשיכו להרביץ לי", הוא מעיד. בשלב מסוים הגיע למקום מפקד התחנה. הוא הבין מיד שהכול מצולם ונראה רע מאוד והורה לשחרר את יודקין מיד. הסרטונים התפרסמו ברשתות ובתקשורת ובבוקר, לאחר שחרורו מבית החולים, התקשרו אליו מלשכת השר בן גביר והזמינו אותו לשיחה עם המפכ"ל והשר.

"השר אמר שזו לא דרכה של המשטרה", משחזר יודקין. הוא עצמו הטיח במפכ"ל את כל מה שיש לו בבטן על האכיפה הבררנית: "אתם עושים איפה ואיפה בין אזרחים. הפגנתי בצורה דמוקרטית ויצאתי עם עצמות שבורות, ואילו על הפצ"רית, פושעת שהשפילה כל חייל וכל קצין ובגדה בכל הערכים שלנו – ברוח צה"ל, באמינות, וגם שיקרה לבג"ץ ופגעה ביסודות הדמוקרטיה – אתם מגינים".

מה ענה לך המפכ"ל?

אולי יעניין אתכם

עוד מאת הדס צורי רופא עם עמוד שדרה

בנושא באנר מגזין 1 כוח איתם

"הוא אמר לי: תשמע, החיים שלה לא ורודים, היא ניסתה להתאבד. אמרתי לו: היא ניסתה להתאבד בגללכם! אם החוק היה שווה לכולם, הייתם עוצרים אותה מיד, לוקחים לה את הטלפון ומנהלים חקירה תקינה ולא היינו מגיעים למקום שבו אנחנו נמצאים היום. אתם אשמים בזה".

המפכ"ל חזר באוזניו על תיאור אומללות הפצ"רית: "תראה, היא מסכנה ובכל זאת יש חקירה ואנחנו מנהלים אותה". "אמרתי לו: היא מסכנה?! ומה עם כל המילואימניקים שעצורים בגללה? עבריין לא אמור ללקק דבש. היא עבריינית והיא צריכה להיענש! אולי נחוקק חוק שיקבע שאם אדם הוא מסכן, אז מותר לו לעשות עבירות?!"

כשהמפכ"ל הזכיר את היותו של יודקין אח שכול ואמר שיש להתחשב בכך, דחה יודקין את המחווה. "אין לי שום זכות עודפת שמאפשרת לי לעבור על החוק, גם אם אני אח שכול. החוק אמור להיות שווה בפני כולם. באתי להפגנה ואפילו אם מגיע לי להיעצר, אני לא אמור לחטוף מכות בחסות המדים ובחסות המשטרה".

יודקין הגיש תלונה במח"ש והוא לא מתכוון לוותר. "מסתבר שיש חוק ישן שאומר שאסור להפגין מתחת לבתים של משרתי ציבור, והם החליטו לאכוף את החוק הזה בדיוק במוצאי שבת כשהתחילה הפגנת הימין נגד הפצ"רית. אני הייתי הקורבן של האכיפה הזאת. אמרתי למפכ"ל שהפצ"רית כבר לא בתפקיד ציבורי ולכן החוק הזה לא חל עליה. אני לא אשתוק על הדבר הזה!" הוא מבטיח. "מעכשיו אבדוק כל הפגנה שתהיה מתחת לבית של איש ציבור, ואם המשטרה לא תאכוף את זה כמו שהיא אכפה עליי, אני אגיש תלונה על אכיפה בררנית".

הקפאת שירות עד 2049

זה אינו המאבק הציבורי הראשון של יודקין. מאז נפל אחיו ישראל הי"ד, יודקין נמצא בפרופיל תקשורתי וציבורי גבוה באירועים שמתגלגלים לפתחו והוא מרים את הכפפה. תחילה היה זה מאבק במשרד הביטחון על הכיתוב "ה' ייקום דמו" על מצבת אחיו, לאחר מכן מאבק בפרקליטות הצבאית בתיק שטפלו עליו ועל לוחמיו, וכעת ההפגנה מול בית הפצ"רית. אני שואלת אותו מהיכן הוא שואב את הכוחות לכך.

"יש כוחות, ברוך השם", הוא אומר. "הקדוש ברוך הוא נתן לי כוחות לעשות הרבה דברים למען עם ישראל. זו השליחות שלי מאז שישראל נפל. גם כשנאבקתי שיכתבו על המצבה שלו 'ה' ייקום דמו' כולם אמרו לי 'אין לך סיכוי', אבל הלכתי עם האמת שלי עד הסוף בשביל אחי ובשביל עם ישראל והצלחתי. אני יכול להגיד לך שביום שבו נפגשתי עם המפכ"ל, מישהו התקשר אליי וסיפר שהם הוסיפו 'הי"ד' על המצבה של סבא שלו שנפל בתש"ח. זו המצבה הכי ותיקה בארץ ישראל ששונתה ל'ה' ייקום דמו'", הוא אומר. "זה מרגש מאוד, כי אתה רואה את השינוי במשהו שהאמנתי בו בכל כוחי. החלטתי לא לוותר וניצחתי. מאז אני עושה עוד הרבה דברים למען עם ישראל, ואני אמשיך לעשות, כי אין במה להתעסק אחרי 7 באוקטובר חוץ משליחות ועשייה למען עם ישראל".

לאחר שסרן ישראל יודקין הי"ד נפל באייר התשפ"ד בצפון רצועת עזה, ביקשה משפחתו לכתוב על המצבה שלו את התוספת "הי"ד" וסורבה. המשפחה לא הייתה מוכנה לוותר, ודובי ישב שעות ארוכות ליד המצבה הריקה במחאה על העוול. הוא התראיין על כך בתוכנית 'הפטריוטים', ואחריו התראיינה שם אימו ציפי ואמרה כי אם הצבא ימשיך להתעקש היא תוציא את בנה מהקבר ותקבור אותו בבית קברות אזרחי. המאבק הצליח, וסרן ישראל יודקין הי"ד פרץ את הדרך לרבים שרצו לכתוב על מצבות יקיריהם הי"ד וסורבו על ידי משרד הביטחון.

האירוע הבא בתור היה באמצע השנה שעברה. בעקבות פיגוע רצחני שהתרחש באמצע 2024, שבו נרצח גדעון פריי הי"ד בפארק התעשייה בראון ליד קדומים, ניתנה פקודה לסגור את כל החנויות הערביות בגזרה. עם קבלת הפקודה ניגשו רב־סרן במילואים יודקין ופקודיו לאכיפתה. "באחת החנויות נעמד בכניסה המוכר והחל לקלל ולהשפיל את הלוחמים. אחד הלוחמים זרק רימון הלם לתוך החנות, מה שגרם למוכר לברוח פנימה ולהסתגר. בעקבות כך נפתחה חקירת מצ"ח. חשוב לציין שבאירוע אף אדם לא נפצע או נהרג, והמוכר עצמו היה צריך להיעצר על השפלת לוחמים וסירוב לבצע פקודות", משחזר יודקין.

כמעט שנה לאחר מכן קיבל יודקין צו המורה לו להתייצב לחקירה, ולא – יישלח לשנתיים מאסר. כלוחם מילואים ששירת עד אז 543 יום בגזרות השונות, השאיר מאחור משפחה ועבודה וכאמור גם איבד את אחיו במלחמה, הוא חש כ"אזרח שאיבד את אמונו במערכת שהייתה אמורה להגן עליו. החקירה הזאת היא רדיפה כפשוטו, השפלה ללוחמים שמחרפים נפשם. כאח שאיבד את אחיו במלחמה, הצו הזה מראה שיש לנו עסק עם חלאות המין האנושי, אנשים שלא אכפת להם ואין להם שום שיקול דעת".

בספטמבר 2025 התקבלה החלטה על הקפאת שירותו של יודקין עד 2049 (!) בשל חקירת מצ"ח שמתנהלת נגד הפלוגה שעליה פיקד. "מה שגרם לי לסיים את תפקידי הוא הקפאת המילואים על ידי המשטרה הצבאית הארורה, ובראשה הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר־ירושלמי. כמוני יש עוד עשרות קצינים, מפקדים ולוחמים שהמערכת משפילה ומבזה באופן יומיומי על לא עוול בכפם", טען יודקין בתקשורת.

מה הסיבה להקפאת שירות המילואים שלך?

"הפצ"רית נתנה הוראה להקפיא אותי ממילואים כי יצאתי נגדה בתקשורת וארגנתי עשרות הפגנות מתחת לבית שלה", הוא טוען. "זה היה הרבה לפני שכל הסיפור של שדה תימן התפוצץ. מישהו מתוך המערכת העיד בפניי שהיא באופן אישי הורתה להפסיק את שירות המילואים שלי. אני הייתי הראשון במדינת ישראל לצעוק בכל אולפן ומעל כל במה שהפצ"רית לא כפופה לרמטכ"ל אלא ליועמ"שית, בעקבות רפורמה שנעשתה במערכת המשפט הצבאית ב־2011".

לדבריו, ארבעה חודשים בלבד אחרי 7 באוקטובר הוציאה הפצ"רית מכתב לכל החיילים במילואים ובסדיר, ובו כתבה במפורש שצה"ל מבצע פשעי מלחמה. "לא הבנתי איך קצינה בצה"ל מוציאה מכתב כזה. גם אם אכן מבוצעים פשעים וישנם אירועים חריגים, המטרה של הפרקליטות הצבאית, אם היא בעד המדינה כמובן, צריכה להיות מיצוי ההליכים בתוך הצבא ולא פרסום בריש גלי. הרי המשטרה הצבאית הוקמה כדי שתהיה חקירה פנימית ולא יבואו כל מיני ארגונים ויבחשו במה שקורה בצה"ל, ובסוף מה הם עושים? הם משרתים את האויבים שלנו! צעקתי מעל כל במה נגד הפצ"רית, נלחמתי בה עוד לפני שישראל נפל, מאז שהיא כתבה שחיילי צה"ל מבצעים פשעי מלחמה, כי זה סותר את כל הערכים שלי. בכל הזדמנות שהייתה לי אמרתי שהפרקליטה הזאת מרשעת".

אחר כך התפוצצו עוד פרשות: פרשת כוח 100 (שדה תימן), פרשת ישראל חג'בי (לוחם כפיר ששירת במילואים בשדה תימן בחשד שנהג באלימות כלפי מחבלי נוח'בה וישב בכלא עשרה חודשים), והמאבק שלו בפצ"רית קיבל רוח גבית עם כל פרשה כזאת. "מחבלי נוח'בה צריכים לקבל מכות על פי חוק", הוא אומר. "גזר דין מוות זה לא משהו שאני יכול לתמוך בו כי אני לא רוצה להרוג, זו פעולה שמשפיעה לרעה מבחינה מוסרית. אבל אלימות כלפי נוח'בות ששחטו תינוקות, אנסו נשים וחטפו ניצולי שואה, זה לא דבר שלוחם צריך לשבת בכלא בגללו. כשבאים ועושים כזה רעש על זוטות ומשפילים את הלוחמים זה גם פוגע בצבא, כי כל היחידה מתחילה לפחד מהפצ"רית במקום מהאויב".

למה לדעתך הפצ"רית נהגה כך?

"זו לא רק הפצ"רית, זה כל המטכ"ל", הוא מאשים. "כל המטכ"ל מורכב מאנשים בעלי אג'נדה פוליטית מסוימת. אתה לא נהיה רמטכ"ל או אלוף בצבא בגלל יכולת מקצועית, יכולת ארגונית וכישורים, אלא נטו בגלל האג'נדה הפוליטית שלך. תראי את יאיר גולן, אלוף, סגן רמטכ"ל, שמדבר היום כמו אחרון האנטישמים. סגן רמטכ"ל לשעבר שאומר על כולנו, כל לוחמי צה"ל, שאנחנו רוצחים תינוקות כתחביב?! איך הוא לא נעצר? שנאת היהודים בוערת באנשים האלה".

אתה חריף מאוד לגביהם.

"האנשים האלה מאוד מסוכנים. הם לא מקצועיים והם לא מבינים בביטחון. תראי לאן הם הובילו את הצבא, 7 באוקטובר לא קרה סתם. הצבא רקוב מהיסודות שלו, וצריך להעיף את כל המטכ"ל הביתה. טירון שעכשיו סיים טירונות הוא יותר כשיר בשיקול הדעת ובהחלטות שלו מאשר האנשים האלה, המסואבים".

יודקין מספר על בכיר במטכ"ל דהיום, שפעל מתוך הצבא למען ארגון 'אחים לנשק': "הגיע לידיי מסמך המעיד כי כמה ימים אחרי 7 באוקטובר התקשרו אל אותו אלוף עמותות וארגונים מאוד גדולים מהעולם, ואמרו שהם מעוניינים לתרום לצה"ל. הוא אמר לכולם שהארגון היחיד שכדאי להם להפנות אליו את התרומות הוא 'אחים לנשק'. יש לי את המסמך הזה עם חתימתו". הוא כמובן מסרב למסור לי את זהותו של הבכיר, ומבטיח שהוא עוד יפרסם את המסמך.

אם הצבא כל כך רקוב בעיניך, איך אתה משרת בו כל כך הרבה שנים?

"אני לא משרת את הפצ"רית או את המטכ"ל ולא אף בכיר במדינה, אני משרת את עם ישראל. זה הצבא שיש לנו, אין אחר. לא הופתעתי ב־7 באוקטובר, כי אני חי את השטח ויודע שהצד השני רק רוצה לשחוט אותנו. הדבר הכי נכון לעשות הוא להתגייס ולהיות חלק ממערך ההגנה. בכל פעם שהפלוגה שלי התגייסה, הייתי עושה שיחת פלוגה והדבר הראשון שאמרתי היה 'לכל מי שנמצא פה בחדר יש אלף סיבות למה לא להגיע למילואים. מספיק שכל מילואימניק יקשיב לסיבה אחת ואין לנו מדינה'. זו המשמעות ואין לנו את הפריבילגיה לא להתייצב. אחי נהרג, ושבוע אחרי שהוא נפל כבר הייתי שוב במילואים. לסבא שלי שעבר את השואה לא הייתה יכולת להגן עצמו, לנו יש, ואנחנו צריכים להילחם על המדינה הזאת. זו הזכות שלנו".

מה שלמדתי מהרבי

מה השינוי הכי גדול שעברת מאז שישראל נהרג?

"זה התחיל עוד לפני שישראל נפל", הוא אומר. "מ־7 באוקטובר הבנתי שאסור לנו לשתוק יותר. יש פה אחוז קטן במדינה שהוא קיצוני, אנרכיסטי ובוגדני, שהשתלט על המדינה ושולט בתודעה ואנחנו מקבלים את זה כמו מטומטמים. זה היה כך באוסלו, בהתנתקות, והמשיך מאז. כל הזמן מפמפמים לנו דברים שבכלל לא קשורים לאינטרסים יהודיים ולא קשורים לביטחון ואנחנו, הרוב היהודי, בולעים את זה למרות שאנחנו יודעים שזו לא האמת. הנפילה של ישראל הייתה בשבילי טריגר כדי לבוא עוד פעם ולהגיד: די, עד כאן. כאזרחים יש לנו אחריות גדולה על מה שקורה, אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד. לא מספיק להצביע בבחירות. צריך להילחם פה יום יום ושעה שעה על הדמוקרטיה שלנו, דמוקרטיה אמיתית המושתתת על הזכויות שלנו ועל ההכרח שתהיה פה מדינה יהודית".

גדלת בכפר חב"ד, בחינוך חרדי. חב"ד לא מחנכים לציונות, לפחות לא לפי המובן הרגיל שלה. מהיכן קיבלת את תפיסת העולם שלך?

"זה לא נכון", הוא מוחה. "הרבי היה מאוד בעד מדינת ישראל, אני יכול להראות לך המון התבטאויות שלו בנושא. פעם מישהו כתב לרבי שאין לו כסף לטוס לקברי צדיקים בחו"ל ושאל מה לעשות. הרבי אמר לו שילך לבתי העלמין הצבאיים, כי שם קבורים הצדיקים הכי גדולים שנמצאים תחת כיסא הכבוד. הרבי זעק נגד בלי סוף מסירת שטחים מארץ ישראל, והיה מאוד ציוני במובן של לחזור לציון – לארץ ישראל. בשבילי הרבי היה דמות מנהיגותית, ערכית, שורשית ואמיתית. אחד הדברים שהכי השפיעו עליי בדמות של הרבי היה אופן אמירת האמת שלו. כשצריך להגיד את האמת, אומרים את האמת, גם אם היא קשה. אני לוקח מהרבי את המקום הזה של דבקות באמת, וכך אני משתדל לעשות".

כיום אתה לא שומר מצוות, אבל מדבר המון על חשיבות האמונה והיהדות.

"אני לא דתי כיום", הוא מאשר, "אבל הערכים שלי הם אותם ערכים שנולדתי וגדלתי איתם, הם פנימיים. אהבת העם והארץ שגדלתי עליהן נשארות איתי לכל החיים".

למשפחת יודקין מכפר חב"ד יש שמונה ילדים, שבעה בנים ובת. האח הבכור הוא שליח חב"ד בלרנקה. דובי הוא האח השלישי והיה הראשון להתגייס לצה"ל. אחריו התגייסו גם מוטי וישראל. שאולי, אחיו הגדול שגר בכפר חב"ד, התגייס אחרי 7 באוקטובר לשלב ב' ונהיה מפעיל D-9. "הייתי הראשון בבית שהתגייס והנחתי את היסודות לכך. בהתחלה זה היה לא פשוט והיו הרבה קשיים, אבל לאט לאט זה הסתדר והייתה הבנה שזה דבר לגיטימי וחיובי, לא משהו שבא מתוך פורקן אלא עשייה מבורכת מאוד".

עזיבת הדת קרתה בעקבות השירות בצבא?

"לא. השתחררתי מהשירות כאדם דתי. זה קרה אחר כך, בגלל דברים אחרים".

ישראל התגייס ל'נצח יהודה', כמוך. הוא גם הלך לקורס קצינים ועברתם מסלול די דומה. הייתם קרובים?

"אני וישראל היינו מדברים על בסיס יומי. לאורך כל השירות הצבאי שלו הוא כל הזמן עדכן אותי, היו לנו המון חוויות ושיח משותף. הכרתי את כל המפקדים שלו, הייתי מעודד אותו ומייעץ לו, היינו חברים ממש טובים. הוא חסר לי כל יום, כל רגע. המון פעמים אני רוצה לשתף אותו ולדבר איתו ואז נופל לי האסימון שאי אפשר, שהוא איננו. אבל אני מעדיף שלא לדבר עליו, כי זה סתם עושה לי לא טוב", הוא מבקש.

ככה לא מגייסים חרדים

כחרדי שהתגייס לצבא ונהיה לוחם, מפקד וקצין, אני שואלת אותו על הסוגיה הבוערת של חוק הגיוס. "אם תיקחי את נושא גיוס החרדים ותזיזי ממנו את הפוליטיקאים ואת העסקנים שבוחשים בקדירה, גם החרדים וגם החילונים, הגיוס יעלה באופן משמעותי", טוען יודקין. "הגיוס לצבא הוא בראש ובראשונה תהליך חברתי, לא תהליך חוקי. גיוס חרדים זה עניין תרבותי. לפני 25 שנה נשים חרדיות לא עבדו, ואז המדינה הניחה תוכנית ל־20 שנה קדימה של מלגות, תארים ולימודים, והיום 98 אחוזים מהנשים החרדיות עובדות. המדינה בנתה תהליך רב־שנתי ערכי, חברתי וסוציולוגי והצליחה".

ובנושא גיוס החרדים זה לא קורה?

"אף חבר כנסת מעולם לא נפגש עם האוכלוסייה החרדית באופן רציני, הם לא מבינים את הצרכים. בצה"ל עד לרגע זה אין פקודת מטכ"ל לחייל החרדי. אם חייל חרדי קיבל בטעות בשר לא כשר אין לו למי לפנות, הוא לא יכול לקבול לאף אחד או להתלונן כי אין פקודה כזאת. כל המיזמים שיש בצה"ל לגיוס חרדים הם מיזמים שמפקדי יחידות לקחו על עצמם באופן פרטי וקידמו אותם. לעומת זאת, כשהחליטו לגייס בנות לטיס ולשירות קרבי, פתחו בכל הבסיסים מגורי בנות ותשתיות לנשים בעלות של מיליארדים. בנושא של החרדים הצבא משקר ומסית כי הוא חלק מארגון פוליטי".

מה האחריות של החרדים – העסקנים והרבנים – בנושא הגיוס?

"מדובר בתהליך חברתי", הוא אומר. "כשאני באתי לכפר חב"ד בפעמים הראשונות עם מדים הסתכלו עליי כעוף מוזר וחריג, אבל היום זה דבר שבשגרה וחסידות חב"ד מתגייסת באחוזים מאוד גבוהים. זה תהליך חברתי שצריך לעשות אותו נכון. גיוס בכפייה לא יביא שום תוצאה, אנחנו לא בעידן הזה. בעולם שלנו אנשים עושים דברים מבחירה. אם יהיו מלגות, תהיה תמיכה וליווי וישקיעו במתגייסים החרדים, השינוי יהיה משמעותי מאוד. תחשבי מה זה יעשה בחברה החרדית אם 6,000 שגרירים חרדים יסתובבו בלב האוכלוסייה על מדים ונשק. זה יעלה את אחוזי הגיוס יותר מכל כפייה".

יודקין פועל לסייע לחרדים שהשתחררו משירות צבאי ושותף בהקמה וקידום של עמותה שתומכת בהם. "אנחנו מלווים אותם מהיום שאחרי השחרור ועד בכלל כדי לעזור להם לעמוד על הרגליים. לאוכלוסייה הזאת יש פערים השכלתיים, חברתיים וכלכליים משאר האוכלוסייה. לרבים מהם אין משפחה או קהילה תומכת והם נופלים בין הכיסאות. אנחנו מקדמים הטבות רבות כדי לסייע לאוכלוסייה הזאת".

פרויקט נוסף שהוא עוסק בו כעת יחד עם משפחתו הוא פתיחת בית כנסת על שם אחיו הי"ד בשם 'אהבת ישראל' במרכז תל אביב. "קיבלנו כבר את המקום ופתחנו גיוס המונים למען הכנסת ספר תורה וריהוט", הוא אומר. "החוסר של ישראל הוא עצום, ואני יודע ומרגיש שרק עיסוק בפעילות ציבורית עוזר לי ונותן לי את הסיבה לקום בבוקר. אני אמשיך להילחם על כל דבר שחשוב לעם ישראל. צריך להאמין בשינוי וחייבים לעשות מה שאפשר כדי להביא אותו".