דודה אסתר הייתה אישה ערירית שחיה כל חייה בדירה קטנה בצפון תל אביב. תימנייה אסלית שנולדה בתימן והקדישה את כל חייה לעבודה ולקרובי משפחתה. גם אני זכיתי לפגוש את הדודה פעמים אחדות מיד אחרי שהתחתנתי, וחמותי המקסימה, שהיא אחיינית שלה, נזכרת בגעגועים בדודתה היקרה.
"אני זוכרת כמה אהבתי להגיע לדודה אסתר, שתמיד הייתה לה פינה חמה בלב בשבילי. אומנם כמו תימנייה אסלית האופי שלה היה גם קצת מהול בסחוג, ולצד הפינוקים והמתנות תמיד הייתה צביטה קטנה או איזו הערה בנוסח הדודה. אבל לי זה לא הפריע, אהבתי אותה ממש כמו שהיא והרגשתי שהיא תמיד הכי בעדי בעולם".
קרן אור ליתומה
"נולדתי בירושלים והתייתמתי בגיל צעיר", מספרת לי עופרה, חמותי, "וגדלתי ממש בבית יתומים של פעם מגיל חודשיים. אימי נפטרה משחפת שהייתה אז מחלה חשוכת מרפא, ואבי נפל בשבי במלחמת השחרור. כך נותרתי לבדי בעולם, יתומה בודדה ועזובה שאף אחד כמעט לא מתעניין בה, עד שאבי חזר מהשבי כעבור כמה שנים. היחידה שדאגה ליתומה הקטנה וטיפלה בה הייתה סבתי – זוהרה שרה, והבת שלה – הדודה אסתר, ובשבילי הן היו קרן אור בתקופה קשה מאוד בחיי. היא הגיעה לבקר אותי בבית היתומים ככל יכולתה, למרות שזו הייתה נסיעה מאוד מורכבת בשבילה באותם זמנים. תמיד פינקה אותי והשתדלה להגן ולשמור עליי, ולעטוף אותי באהבה שכל כך חסרה לי בבית היתומים המנוכר. לאחר מכן, כשאבי חזר, הוא התחתן מחדש עם אישה ממוצא גרמני, כך שלא גדלתי בבית על אוכל תימני בשום צורה.
אולי יעניין אתכם
"גם לגדול עם אם חורגת היה סוג של סיפור מהאגדות בפני עצמו, ולא היה קל בכלל. בתוך הקושי הזה, היא הייתה נקודה של חום ואור שמאוד הקלה על ילדותי. ובכל פעם שנסעתי לבקר אותה בדירתה הקטנה, או כשהיא הייתה מגיעה לבקר אותנו, דודה אסתר הקפידה להכין לי את המנה המופלאה שלה – קובנה. לחם שמרים מופלא, שמכינים אותו בסיר של ג'חנון ומגישים לצד סחוג, רסק עגבניות וחילבה. הוא גבוה, אוורירי וחלומי כל כך, ויש לו טעם של ילדות ושל דודה אוהבת. עד היום כשאני אוכלת קובנה עיניי מתמלאות דמעות ואני נזכרת בדודה אסתר היקרה שלי, ואין מנה שאהובה עליי יותר בכל העולם כולו".
קובנה תימני
את הקובנה מכינים במקור עם חמאה, אבל אפשר גם להחליף אותה במרגרינה כמיטב מסורת יהודי תימן. הוא קל מאוד להכנה והתוצאה פשוט מופלאה. מה שכן – צריך לקנות בשבילו סיר לג'חנון, מוצר לא יקר מדי שניתן להשיג בחנויות לכלי בית. לדעתי המאמץ שווה כי את הלחם הזה לא תשכחו הרבה זמן!
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן התפחה:
שעה לבצק ועוד שעה למאפה
זמן אפייה:
50-45 דקות
קילו קמח (אני השתמשתי בקמח 80% ויצא מושלם)
קוביית שמרים טריים או 2 כפות שמרים יבשים
שליש כוס סוכר
כף מלח
100 גרם חמאה או מרגרינה מומסת
בין ½2 ל־3 כוסות מים פושרים
עוד 150-100 גרם חמאה או מרגרינה רכה למריחה
מכניסים את כל חומרי הבצק פרט למים לקערת המיקסר עם וו לישה. מפעילים במהירות איטית ומתחילים להוסיף את המים, עד לקבלת בצק רך וחלק אבל לא דביק. מגבירים את המהירות ומעבדים 8-7 דקות במהירות גבוהה. מעבירים לקערה, מכסים בניילון ומתפיחים שעה.
מכינים את הקובנה: מחלקים את הבצק לארבעה חלקים. משמנים היטב את סיר הקובנה בחמאה או מרגרינה מומסת. מרדדים כל חלק של הבצק לעלה, מורחים עליו רבע מכמות החמאה או המרגרינה ומגלגלים, ואז חוצים את הגלילה לשניים ומניחים את שני הגלילים בתוך הסיר זה לצד זה. מסדרים את כל הגלילות במעגלים בתוך הסיר, מכסים במכסה ומתפיחים עוד כשעה. מחממים תנור לחום של 180 מעלות, מכניסים את הסיר המכוסה לתנור ואופים 40-35 דקות. מסירים את המכסה ואופים עוד כ־10 דקות, עד להשחמה של החלק העליון. מוציאים, מצננים מעט, מחלצים את הקובנה מהסיר ומגישים כשהוא עדיין חמים לצד סחוג, חילבה ורסק עגבניות טרי.
לתגובות:
קובנה תימני. צילום: שושי סירקיס