לפני הצהריים (א'), הדהים נתניהו את המערכת הפוליטית והמשפטית. אחרי הריכוך שהכין לו נשיא ארצות הברית טראמפ, באמצעות פניה פומבית לנשיא במהלך ביקורו בכנסת שיחון את נתניהו ובמכתב נוסף שהעביר לידיו כמה שבועות מאוחר יותר, הגיע תורו של נתניהו להטיל את הפצצה. במכתב שהעביר לנשיא באמצעות עורך דינו עמית חדד, מבקש נתניהו מהנשיא לחון אותו במסגרת המשפט שמתנהל נגדו בתיקים 1000, 2000 ו-4000.
במכתב מדגיש עורך הדין חדד, שעילת החנינה היא אחת מתוך שלוש שקבועות בחוק: "הגנה על אינטרסים ציבוריים רחבים". חדד מאריך לתאר את טובת המדינה שטמונה בחנינה לנתניהו, שנמצא כעת בעידן מדיני וביטחוני מהרגישים שידעה המדינה. הנרטיב שמציירים הן עורך הדין חדד והן נתניהו במכתב משלו שצירף, הוא שטובתו האישית של נתניהו היא לנהל את ההליך עד זיכויו המלא, ורק טובת המדינה היא שמביאה אותו לבקש חנינה. לטענתם, השופטים החליטו להגביר את כמות העדויות של נתניהו במהלך שבוע העבודה, מה שיצר קושי ממשי עבורו בניהול העניינים הבוערים למדינה.
בקשת החנינה שהוגשה לא כוללת הודאה באשמה מצד נתניהו. זה יוצר קושי משפטי, מכיוון שסמכות הנשיא לחון נאשם קודם שהורשע נתונה בוויכוח ועלולה למצוא את עצמה עומדת למבחן בג"ץ. בנוסף, הנשיא עצמו התבטא בעבר בנושא וציין שהיענותו לבקשת חנינה תדרוש הודאה באשמה וחרטה מצד המבקש. הנשיא טרם הגיב לבקשה באופן רשמי.
בעולם הפוליטי, התגייסו חברי כנסת מהליכוד וחברי קואליציה לגבות את בקשתו של נתניהו, אך עם זאת יש לציין שטמונות בבקשה הזאת גם סכנות. ראשית, אחרי שהפך לסמל מאבק של הימין נגד המערכת המשפטית, כניעה כביכול של נתניהו למולה עלולה לפגוע בקייס של הימין. בנוסף, קיים חשש שהסכמה לחנינה מצד הנשיא תבוא במסגרת "דיל" עם נתניהו. יש לכך אפילו רמז במכתבו של ראש הממשלה: "מתוך אחריות ציבורית כראש הממשלה לנסות להביא לפיוס בין חלקי העם, אין לי ספק שסיום המשפט יסייע להוריד את עוצמת הלהבות בוויכוח שנוצר סביבו". קרוב לוודאי, שהנשיא הרצוג שהביע פעמים רבות בשלוש השנים האחרונות את הצורך במיתון הוויכוח והורדת יוזמות חקיקה מתסיסות, ינצל את המנוף הזה מול נתניהו שמביע מראש נכונות לצעדים כאלה.
