ככל שהלחימה נמשכת והעומס על המשרתים עולה, כך מתחדדים התחושה הציבורית והצורך הבהול לשאת יחד בנטל. הרעיון של "צבא העם" אינו רק סיסמה ריקה מתוכן, הוא תעודת הביטוח הקיומית שלנו, והוא חייב לכלול את כל חלקי העם, בכללם הציבור החרדי.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי העומס והסבבים הממושכים הם גם תוצר של אי־הכרעה ברורה, שנובעת במקרים רבים מהיעדר תפיסה מוצקה וחד־משמעית של מוסר לחימה יהודי, ששמה דגש על ניצחון והכרעה מוחלטים. אין דרך לברוח מהמציאות. הכתף של אזרחי ישראל כואבת. בעלי יחד עם גברים רבים אחרים משרתים שוב ושוב במילואים אין־סופיים. הדרך להקל את העומס הזה היא ברורה: הרחבת מערך המשרתים. אבל הדרך לשם אינה עוברת בכוחנות ובטח שלא בכפייה.
הייחודיות של צה"ל אינה רק בטכנולוגיה, אלא בעיקר ברוח. החיילים המשרתים בו עושים זאת מתוך מוטיבציה פנימית עמוקה, מחויבות ואחריות להגן על הקיום הלאומי, גם כשהדבר כרוך בסיכון חיים. זוהי האמת העומדת בבסיס עוצמתו. חוק גיוס אמיתי לא יכול להיות קנס כואב או גזרה. הוא צריך להיות מתווה שמעורר רצון פנימי ושיתוף פעולה. איננו יכולים לצפות למהפך בן לילה, וזו אינה דרישה סבירה. גיוס רחב, ובוודאי גיוס של ציבור שלם שעד כה לא השתתף, הוא תהליכי. הוא דורש בנייה, התאמות וסבלנות, תוך קביעת יעדים ברורים ואכיפה הדרגתית.
הבסיס לכל דיון על שילוב הציבור החרדי בנשיאה בנטל חייב להתחיל בנקודה ארכימדית שאין דרך להתחמק ממנה: קדושת המחנה. צבא יהודי שיש בו קדושת המחנה הוא צבא שזוכה לסייעתא דשמיא לניצחון במלחמות, ועם צביון שמאפשר לשומרי מצוות לשרת בו כהלכה. זוהי נקודת המוצא לדיון על גיוס חרדים. החרדים כיום חוששים להתגייס בגלל בעיות יסוד של כשרות, צניעות ואווירה חילונית שעלולה להשפיע לרעה על אורח חייהם ואמונתם. על כן חוק הגיוס המתהווה חייב לכלול מתווה שלם ומחייב שנותן מענה מוחלט לכלל הצרכים הללו, ובכך ליצור את האמון הדרוש למהלך של חיבור לאומי.
אולי יעניין אתכם
מה שנדרש כעת הוא חוק הגיוס שמקדם חבר הכנסת בועז ביסמוט. נפגשנו איתו, נוכחנו ברצונו להקשיב והשתכנענו מרצינות כוונותיו. צריך חוק שיגרום לגיוס הדרגתי, ועם תכנון נכון יביא הקלה בטווח הארוך. חוק כזה חייב להיות חיבור בין ההנהגה הציבורית והפוליטית לבין הצעיר החרדי בשטח, חוק שיגרום לו ללכת יד ביד. חוק שיודע לכבד את אורח חייהם ואמונתם של החרדים, ומציע מסלולי שירות מתאימים שיאפשרו להם תרומה של ממש.
נוסף על כך, אי אפשר להתעלם מהנתונים: בעוד במגזרים אחרים ניכרת מגמת ירידה ברורה בשיעורי ההתגייסות, שיעורי ההשתתפות והלחימה של הלוחמים הדתיים נותנים לנו שיעור מדהים של מסירות והקרבה. המספרים הללו, שמביאים לידי ביטוי את חלקם הלא־פרופורציונלי של הדתיים בקרב חיילי המילואים שהולכים ראשונה בקרב, מחייבים אותנו להכיר ולכבד את התרומה העצומה הזאת. לכן החוק המתהווה חייב לתת התייחסות מלאה ושלמה לצורכי החייל הדתי, החל מנושאי כשרות ושבת ועד מענה הולם להפרדה בין המינים. זהו תנאי להמשך השירות האיכותי של מי שנושאים כבר היום בנטל בשיעור יוצאת דופן.
חוק הגיוס חייב להיות כלי לאיחוד ולשילוב, לא פטיש לפירוק ולפיצול. זהו אינטרס ביטחוני, חברתי ולאומי ממעלה ראשונה. עלינו לחתור להקמת מנגנון שיאפשר לכולנו לומר: אנחנו צבא העם, וכל חלקי העם שותפים בו.
ד"ר בורנשטיין היא אשת לוחם מילואים וחברת פורום נשות הלוחמים למען קדושת המחנה בארגון חותם
