האתוס הציוני אימץ את חג החנוכה כסמל לגבורה לאומית, עצמאות וריבונות מחודשת. הציונות הפכה את המכבים לגיבורים חילוניים של תנועה לאומית, והדגישה את ניצחונם על היוונים ואת הקמת הממלכה היהודית. חז"ל, לעומת זאת, צמצמו ככל הניתן את הפן הלאומי, כנראה בעקבות טראומת כישלון מרד בר־כוכבא, ובצל החשש מפני השלטון הרומי. במקום זאת הם מיקדו את הסיפור בפן הדתי: "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך", והציבו את נס פך השמן במרכז, יותר מאשר את הניצחון הצבאי.
בתרגיל שערכתי עם מודלי שפה מובילים, שבו ביקשתי מהם לאפיין קבוצות בחברה היהודית כיום, התקבלה תשובה עקבית: לו המכבים היו חיים היום, סביר שהיו מזדהים עם הציונות הדתית או עם הימין המסורתי.
חשוב לזכור שמרד החשמונאים פרץ בשיאו של פילוג פנימי. קל לזהות דמיון בין מאבקי כוח בני־זמננו, למשל סביב בית המשפט העליון, ובין מאבקי הכוח על הכהונה הגדולה שקדמו למרד. מלחמת החשמונאים הייתה קודם כול מלחמה במתייוונים ובאליטה הפנימית, בראשות הכהן הגדול מנלאוס, עוד לפני שהייתה עימות עם האימפריה הסלאוקית.
בישיבה התיכונית ניסו להרחיק אותנו מהטלוויזיה ומהופעות רוק בטענה שהתרבות החילונית היא התייוונות מודרנית. מאז חלקנו התבגרנו, ואנחנו יודעים שגם הר"מים שלנו כנראה זמזמו להנאתם את משינה והחברים של נטשה. ובכל זאת, ההיסטוריה חוזרת בצורות חדשות: ראוי לבחון מה דומה לימינו במאבק של הפרושים, בראשות החשמונאים, בצדוקים ובמתייוונים.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אמציה סמקאי
הדירוג שלי: חמשת הדברים החשובים בכלכלת הממשלה ה־37
עוד מאת אמציה סמקאי
אשמנו, בגדנו, האטנו: מי מרוויח מהווידוי של ראשי ה-AI?
עוד בכלכלה
מניית דוראל ירדה 50% מהשיא. האם זו הזדמנות?
עוד בכלכלה
אשליה במבצע: כשהממשלה מייקרת ומאשימה את המדף
עוד מאת אמציה סמקאי
סימני החקלאות הישראלית – תחל שנה וברכותיה
עוד מאת אמציה סמקאי
30 אלף אתרים מחכים שמדינת ישראל תתעורר כבר
ההתייוונות, שהתרכזה באליטה הכלכלית והתרבותית, לא התמצתה בתענוגות הגוף או בעבודת אלילים. יוון העתיקה הגיעה עם מטען פילוסופי ותאוריות מוסריות כבדות משקל. לא מופרך לדמיין את מנלאוס ותומכיו רואים בעצמם "בני אור", מגיני הדמוקרטיה והמוסר, המצדיקים כך את שליטתם במוקדי הכוח ואת דחיקת הפרושים כקנאים מיושנים.
לפילוסופיה היוונית הייתה השפעה מכרעת על מבנה הפוליס ההלניסטי, צורת המשטר שניסו המתייוונים לכונן ביהודה, ובהתאם גם על תפיסות כלכליות וחברתיות שהגיעו איתה. עבודה תמורת שכר, ובפרט עבודת כפיים, נתפסה כבזויה וקרובה לעבדות. הפוליס חילקה כספים לאזרחים עניים כדי שיוכלו לעסוק בפעילויות "ראויות", כגון השתתפות במועצה. פרנסה באמצעות מסחר נחשבה לא־טבעית ובזויה, במיוחד כשהיא נועדה לצבירת עושר. עקרונות אלו, חדשניים לזמנם, סותרים במובנים רבים את תפיסת היהדות.
מרד החשמונאים היה מאבק דתי, לאומי, כלכלי ותרבותי. וכמו במאבקים רבים בתולדות העם היהודי, הוא התחיל מבפנים – מאבק רעיוני השזור במאבק על מוקדי הכוח. מאבק שבישראל המודרנית עדיין רחוק מהכרעה.
ביהדות קיימים עקרונות כלכליים המשלבים חירות כלכלית, אחריות אישית וערבות הדדית – עקרונות השונים מאוד הן מכלכלת הפוליס היוונית והן ממבנה הכלכלה הישראלית העכשווית. כחלק מתהליך ביסוס מדינת ישראל הריבונית, ראוי שנשאב השראה גם מעקרונות הכלכלה היהודית.
הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG
לתגובות: [email protected]
