אהרן ברק התראיין השבוע בפודקאסט לנדב פרי, ואמר את הדברים המדהימים הבאים: "מי שסובל מזה שאין ועדת חקירה זה מדינת ישראל, משום שהיא לא יכולה להוכיח לבית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג שמדינת ישראל עושה הכול כדי להעמיד… (גמגום) כדי לעשות משהו כנגד ה… (גמגום) העבירות ה… (גמגום) נגד המשפט הבין־לאומי ההומניטרי, שעליהן מופקד בית הדין הפלילי".
ונדב פרי מקשה: "ועדת חקירה, היא לא אמורה לסגור חשבון עם אנשים שעשו עבירות לפי דיני המלחמה?". וברק עונה לו, בלי שמץ של גמגום: "היא תעסוק גם בזה".
אהרן ברק הוא איש חריף וצלול גם ממרום גילו המתקדם. הוא לא מרבה לגמגם, וכשהוא עושה זאת יש לייחס לגמגומיו את מלוא כובד משקלם. ברק נמנע מלהשלים את הלך מחשבתו: הוא קטע את דיבורו בטרם השלים את הביטוי "להעמיד לדין". הוא אמר את המילה "עבירות" אבל מיד גמגם ודחף למאזיניו את המילה "הומניטרי", כדי לשקר לנו שמה שבכלל אכפת לו הוא האנושות בכללה. הוא גמגם כי הוא יודע שהאמת על מה שמתרוצץ לו בתוך הראש לא תעבור חלק אפילו אצל חסידיו השוטים ביותר.
הגמגומים הללו, לצד התשובה הלא מגומגמת לשאלתו של פרי, חושפים את האמת על ועדת החקירה ה"ממלכתית": הגורו של השמאל הישראלי רוצה ועדת חקירה ממלכתית לא כדי לחקור את המחדלים שאיפשרו את הטבח. אפילו את האשמה שהימין מטיח בשמאל בסוגיה הזאת, אי אפשר להטיח בברק: הוא לא מבקש להשתמש בראשות שופט כדי לתקוע את נתניהו, ממשלתו ובוחריו. אלה זוטות בעיניו. מבחינתו המטרה העליונה היא לחשוף את פשעי צה"ל לפי "הדין ההומניטרי".
אולי יעניין אתכם
במשך עשורים אהרן ברק, שותפיו וממשיכי דרכו תחבו את ציפורניהם למדיניות הביטחון של ישראל, כשבפיהם תירוץ שקשה היה לעמוד בפניו: בדין הבין־לאומי קיים "עקרון המשלימות", לפיו בית הדין הפלילי הבין־לאומי מוסמך להיכנס לפעולה רק אם במדינה שבה או בשמה בוצעו הפשעים, אין מערכת משפט מתוקנת שיכולה להעמיד לדין פושעי מלחמה. עדיף להם, לקלגסי צה"ל, להישפט בפנינו ולא בבית הדין הבין־לאומי. עדיף עוד יותר שתינתן לנו השופטים הזדמנות למנוע מראש את הפשעים, באמצעות פסקי דין בעתירות שיגישו עמותות שמייצגות את האויב. אם צה"ל יבצע רק פעולות שאנחנו שופטי בג"ץ נכשיר, לא תהיה לבית הדין הבין־לאומי כל סמכות לפגוע בישראל.
השקר שבטענה הזאת היה שקוף כלפי כל מי שיודע לזהות אנטישמיות כשהוא מסתכל עליה, וזה אומר רוב הציבור הישראלי. בכל זאת ולמרבה הצער, תחת ממשלות ימין הטענה השקרית הזאת הייתה עיקרון מכונן בהתרפסות ממשלות ישראל, ובהפקרת סמכותן בפני בית המשפט.
אלא שהקונספציה הזאת התרסקה כאילו הייתה גדר ביטחון מול בולדוזר. כרים חאן, התובע האנטישמי תומך הטרור, לא טרח לשלם אפילו מס שפתיים לעקרון המשלימות, כשדרש וקיבל צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. ארגון הטרור 'קרן הינד רג'ב' מהלך אימים על כל ישראלי שהעלה לפייסבוק תמונה של עצמו במדי צה"ל, באמצעות רדיפה משפטית בכל מקום בעולם.
ולמרות כישלון הקונספציה הברקית, האיש הזה לא רק שאינו מתבייש להראות פניו ברבים, הוא אף ממשיך לטפטף את משנתו הרעילה, ולהסביר לנו שתפקידה של ועדת חקירה "ממלכתית", מבחינתו, הוא לחשוף את פשעי צה"ל בעזה. כדי להגן עלינו מפני האג, ברור, אלא מה… דבריו של ברק בריאיון אצל נדב פרי לא עוררו את ההדים שהם היו אמורים לעורר. כמה מאנשי השמאל, ממלמלי המנטרה "ועדת חקירה ממלכתית", מבינים שמה שבאמת מסתתר מאחוריה זה "חשיפת פשעי צה"ל"?
זה בסדר שיש בתוכנו קבוצת שוליים קיצונית כזו. הדמוקרטיה יכולה להתמודד עם הוזים מטורללים שכאלה. אבל הדמוקרטיה לא יכולה להתמודד עם אחיזת החנק שלהם במנגנוני הביצוע. כששומעים את הארס הזה יוצא מפיו של אהרן ברק, אפשר להתחיל להבין מה התחולל במוחה המעוות של הפרקליטה הצבאית הראשית כשהפיצה את עלילת הדם על שדה תימן: שליחותה הקדושה היא לחשוף את פשעי המלחמה שמבצעת ישראל. ואם אין כאלה – היא תמציא אותם.
אותו הלך רוח בוודאי מנשב גם בגולגולותיהם של נציגי היועמ"שייה שחיבלו בחוק אל־ג'זירה, שעבר השבוע בגרסה מוחלשת. נזכיר, באופן קבוע מקצה אל־ג'זירה זמן שידור למדריכים שמלמדים כיצד לבנות מטעני חבלה והיכן כדאי להתקין אותם על המשוריינים של צה"ל. היא מפרסמת מודיעין על מיקומם של כוחותינו. זו לא תקשורת, זה טרור על מלא. אבל מבחינת החברים של בהרב־מיארה, הזומבים של אהרן ברק, לפגוע באל־ג'זירה זה לפגוע בחופש הביטוי.
האנשים המסוכנים האלה מחויבים לאויב. לגרסה המרוככת של מסריו, זו שלא נשמעת כמו ג'יהאד ערום, אלא כמו אמיתות היסוד של מחשבת המערב. אין לכחד שיש מהם שעושים זאת במודע, אבל אני משוכנע שהרוב המוחלט גם בקרב הקבוצה הקיצונית הזאת אינו מודע לזה שהיא משרתת את כוחות החושך.
האידיוטים השימושיים ביועמ"שייה פחות מטרידים אותי מאלה של קפלן. אחרי שאהרן ברק פסק פסוקו, לא יכול להיות ספק שאסור ליצחק עמית להתקרב לוועדת החקירה, אלא כנחקר. הוועדה הזאת חייבת לחקור כיצד הלכי הרוח המשיחיים של ברק הפכו לעקרונות היסוד של השיטה. הימין חייב להציף את המסקנה מדברי ברק, ולא להרפות, עד שאפילו חבר הכנסת הרקדן יוראי להב־הרצנו יבין שוועדת חקירה בראשות שופט תחקור את "פשעי צה"ל" ותפקיר את לוחמינו.
