יש דברים שלומדים גם אחרי חמישים ושמונה שנים בעולם. מדהים אותי לגלות שאחרי כל כך הרבה שנים בהן אני עובדת כשפית, עדיין אני יכולה לגלות במקצוע הזה דברים חדשים לגמרי.
בתחילת השנה הקדוש ברוך הוא החליט לרקוח לי קריירה חדשה. מצאתי את עצמי מלמדת שמונה תלמידות בכיתה י"ב לבגרות במגמת קולינריה. אלו בנות שחיות בפנימייה. החיים לא תמיד חייכו אליהן, וחלק נכבד מהלימוד הוא פשוט החיבור האנושי איתן.
אודה על האמת, כשהציעו לי את התפקיד התלבטתי מאוד. כל השנים הייתי ציפור דרור, בלי מחויבות קבועה (פרט לכתבות שלי, שאותן אני יכולה לכתוב גם בארבע לפנות בוקר). וכעת – יום שלם, כל שבוע, בבני ברק, עם נסיעות מתישות בפקקים של המרכז – לא ידעתי איך זה יהיה בשבילי. מעולם לא הייתי מורה של בנות בתיכון, איך אני אתחבר לכל זה? אבל אחרי המון התלבטות ותפילות, והתייעצות עם כמה אנשים יקרים שמכירים אותי – החלטתי ללכת על זה. והאמת שאני פשוט מופתעת. לא בגדול, בענק.
הכי הופתעתי מהחיבור לבנות. הן נכנסו לי ישר ללב. אולי דווקא בגלל שזו לא כיתה של פרחי טבחים שמגיעים עם אגו וידע ועם רצון להראות לי אילו תותחים הם, אלא בנות שעברו עליהן ניסיונות בחייהן ואף על פי כן החליטו לקחת את עצמן בכל הרצינות ולהרים את עצמן לכיוון חיובי. נקודת האמת שלהן, הפשטות שלהן, החום הטבעי, העובדה שהן נפתחות כמו פרח ברגע שרק אומרים להן מילה טובה – כל אלה הם פשוט הדברים הכי נפלאים שנתקלתי בהם עד היום. אני מלמדת שם רק כמה חודשים, וכבר מרגישה חיבור רגשי עצום לכל אחת ואחת מהן.
אולי יעניין אתכם
להתניע את הבוקר
פרט לכך, גיליתי גילוי עצום שממש מפתיע אותי. זה אולי מובן מאליו, אבל בשבילי זה היה חידוש: גיליתי שבישול הוא תרפיה מזוקקת. פעמים רבות אני מגיעה בבוקר והבנות ממש מותשות, בלי אנרגיה ובלי מצב רוח. האמת שגם לי לא תמיד קל לגרור את עצמי מהמיטה מוקדם בבוקר (אני טיפוס של לילה, אין מה לעשות) ולצאת לשעתיים בפקקים. כל אחת מאיתנו זרוקה באיזו פינה אחרת. אבל אז אנחנו נכנסות למטבח, לובשות את המדים ועוברות על רשימת המשימות.
ברגעים הראשונים עדיין הכול מקרטע, אבל אז אני מרימה את האנרגיות, מעודדת, מדליקה אותן להתחיל, ופתאום אנחנו עולות על המסלול. שלוש שעות מאוחר יותר כל אחת מהן עומדת עם תוצר מדהים שהיא הכינה, טעים, יפה, מורכב – הישג אמיתי, והיא עשתה הכול בעצמה! האור בעיניים שלהן, תחושת הערך העצמי, פיתוח כוח הנתינה כשהן קוראות לכל החברות שלא לומדות איתנו ומכבדות אותן במעשה ידיהן להתפאר – מפעימים אותי בכל שבוע מחדש. זה לימד אותי על הכוח הפשוט והמופלא של הריפוי שנמצא במקצוע שלי, כוח שרק השנה התחדש לי, ואני ממש מודה להשם ששלח אותי לעבודה הנפלאה הזאת.
מרק ירוק
והנה דוגמה למנה פשוטה, טעימה ונהדרת שהכנתי עם הבנות לכבוד הגשם, שברוך השם מבקר אותנו לא מעט השנה. אז כמו שיש מרק כתום – קבלו מרק ירוק, עשיר בכלורופיל, מלא בערכים תזונתיים, יפהפה והכי חשוב – טעים בצורה לא רגילה. אפשר כמובן לשנות ולגוון בירקות לפי מה שאתם אוהבים או מה שיש בבית.
דרגת קושי:
קלה
זמן בישול:
40 דקות
8 מנות
בצל גדול קצוץ
3 כפות שמן זית
3 שיני שום כתושות
רבע כפית ג'ינג'ר קלוף מגורר
2 קולרבי קלופים
חבילת עלי סלק
כוס ברוקולי קפוא
2 קישואי זוקיני
חבילת שמנת מתוקה או קרם קוקוס
מלח ופלפל
בסיר בינוני מטגנים את הבצל בשמן 6-5 דקות, עד שהוא מתרכך ומזהיב קלות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים עוד דקה. חותכים את כל הירקות לקוביות גדולות ומכניסים לסיר. מכסים במים עד גובה 2 סנטימטרים מעל הירקות, מביאים לרתיחה, מתבלים במלח ופלפל, מכסים ומבשלים על אש נמוכה 40-30 דקות, עד שכל הירקות רכים. טוחנים הכול יחד במעבד מזון או בעזרת בלנדר ידני עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את השמנת המתוקה או קרם הקוקוס, מביאים לרתיחה, טועמים ומתקנים תיבול.
להגשה מקשטים בקצת שמנת מתוקה או קרם קוקוס.
לתגובות:
