ב־1 בינואר 2026 פרסם הפעיל הפוליטי גסטון סיידמן את אחד הבלוגים החשובים שלו באתר Times of Israel. במאמרו תיאר ישיבה שהתקיימה לאחרונה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שהממה אותי למדי. סיידמן דיווח כי יו״ר הוועדה, ח״כ צביקה פוגל, האשים את הממשלה ואת שרותי הביטחון בכך שנכשלו מלעשות את הדרוש כדי להתמודד עם האיום של האחים המוסלמים — הן ביהודה ושומרון והן בתוך הקו הירוק. לאחר שבדקתי את הנושא באופן עצמאי הגעתי למסקנה שהערכתו של פוגל נכונה ושהיא מציבה בפנינו נורה אדומה בוהקת שאסור לנו להתעלם ממנה.
רוב אזרחי ישראל אינם מודעים להיקף האמיתי של האיום שהאחים המוסלמים מהווים על מדינת ישראל. כמו מחלה מדבקת מסוכנת, האידאולוגיה של התנועה האסלאמית חלחלה אט־אט כמעט לכל פינה בקהילה הערבית הגלובלית. בשל התמהיל הקטלני של עליונות אסלאמית והקרבה אישית להן היא מטיפה, הוצאו האחים המוסלמים מחוץ לחוק במצרים, בירדן, בערב הסעודית, באיחוד האמירויות ולפני זמן קצר גם בארצות הברית. ישראל, לעומת זאת, טרם נרתמה למערכה הנחושה נגד האחים המוסלמים שהוגדרו ברוב המדינות הנ"ל כארגון טרור.
התנועה האסלאמית בישראל היא הזרוע המקומית של תנועת האחים המוסלמים הגלובלית. בעוד שהפלג הצפוני של התנועה הוצא אל מחוץ לחוק בשל מעורבותו בהסתה ותמיכה בטרור, הפלג הדרומי ממשיך לפעול והוא אף הקים מפלגה, רע״ם, בראשות מנסור עבאס, המיוצגת בכנסת.
אולי יעניין אתכם
לשני הפלגים יש אגודות צדקה, פרסומים, מועדוני סטודנטים, מסגדים המזוהים איתם וארגונים חברתיים. הם תמנונים רבי זרועות שהצליחו לחדור לכל פינה של הקהילה הערבית המקומית.
עבאס ניסה אמנם לאחרונה לבדל את עצמו ואת מפלגתו מן האחים המוסלמים באמצעות תרגיל פוליטי, אך הצעד שקוף. במהלך טקטי הוא הצהיר על הפרדה בין רע״ם לבין מועצת השורא — הגוף בעל הסמכות הדתית העליונה של הפלג הדרומי (שעדיין חוקי) של התנועה האסלאמית. אלא שלפי שרותי הביטחון, מועצת השורא עדיין שולטת ברע״ם. זו ועוד, למרות הכחשותיו של עבאס, יש ראיות מהימנות הקושרות את מפלגתו הן לרשות הפלשתינית והן לחמאס.
לאחרונה התרברב עבאס שמפלגתו תהווה לאחר הבחירות הקרובות לשון מאזניים בפוליטיקה הישראלית. שנבין: פירוש הדבר הוא שתנועת האחים המוסלמים המוגדרת במדינות השכנות שלנו כארגון טרור, שואפת להיות לשון מאזניים בפוליטיקה של המדינה היהודית!
כמה מחוקקים הציעו לאחרונה להוציא את רע"ם אל מחוץ לחוק, בשל היותה מפלגה המזוהה עם האחים המוסלמים. אף כי אני מסכים עקרונית להצעתם, עלינו להיזהר מאוד מהשלכותיה האפשריות. כך, למשל, אם רע״ם תיפסל, מה ימנע מעבאס להנחות את בוחריו להצביע לשמאל? אם אכן ייענו לקריאתו, ייתכן שקואליציית מרכז־שמאל תרכיב את הממשלה הבאה.
בשל שיקולים האלה אני סבור שהצעדים נגד האחים המוסלמים במדינת ישראל – בפרט הצעדים נגד רע"ם – צריכים להינקט במסגרת של הכרזה על מצב חרום. האיום אותו מהווים האחים המוסלמים למדינת ישראל מצדיק נקיטת צעד שכזה. אם הממשלה תכריז על מצב חירום, לא תהיה לבית המשפט העליון כל סמכות למנוע מהמדינה לעשות את הדרוש כדי למוטט את התנועה האסלאמית בישראל. מה זה עשוי לכלול?
ראשית – בהשראת כמה מהמדינות בסביבתנו שפעלו בהצלחה נגד האחים המוסלמים – ניתן יהיה, במסגרת מצב החרום, לא רק להכריז גם על הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל כעל ארגון טרור, אלא לנקוט בצעדים נוספים המתאפשרים רק במצב חרום. כך למשל ניתן יהיה להורות על מעצר כל החברים הרשומים בשני הפלגים. כמו כן, יש להוציא צווי סגירה לכל הארגונים האזרחיים של התנועה, אגודות הצדקה שלה, מועדוני הסטודנטים, בתי הספר ומסגדים המזוהים עם התנועה. בנוסף, יש לעצור את כל האימאמים והמנהיגים הדתיים הקשורים לאחים המוסלמים המטיפים לשנאת ישראל ולסגור את המסגדים המזוהים עם האחים המוסלמים. לבסוף יש לסגור את הווקף ולעצור את אנשי הווקף שהם ללא ספק התועמלנים האנטישמיים הקיצוניים ביותר של התנועה.
המטרה היא לקטוע את כל הזרועות הדתיות והחברתיות של התנועה, שלפי ח״כ פוגל משמשות כרשת ההפצה האידאולוגית שלה. לחברי התנועה העצורים יש להציע חלופה להעמדה למשפט: העתקת מקום מגוריהם לארצות אחרות בהם פעילותם עדיין לא נאסרה, כמו סוריה, טורקיה או כל ארץ אירופית שתסכים לקלוט אותם. עיקול חשבונותיהם של חברי התנועה ומניעת הטבות סוציאליות ממשפחותיהם עשויים להוות זרז חיובי בכיוון זה.
אני מבין שיש מי שעלול להזדעזע מהצעה "אנטי־דמוקרטית" שכזו. אך עלינו לזכור שדמוקרטיה איננה חוזה להתאבדות. התנועה האסלאמית בישראל, שהיא הזרוע המקומית של תנועת האחים המוסלמים הפָּאן-ערבית, הפועלת ללא מפריע בקרב ערביי ישראל, היא איום קיומי על מדינת ישראל. רוב אזרחי ישראל היהודים מבינים זאת ויתמכו בצעדים דרסטיים הדרושים לחיסולה של התנועה האסלאמית בישראל המתנגדת לעצם קיומנו בארץ הזאת.
