הבת הבכורה שלי, שרי, לימדה אותי שיעור מרתק. היא בת 28 ועוברת כעת שינוי עוצמתי בחייה, שמהווה בשבילי ממש השראה. אתמול היא כתבה טור מקסים שמסכם את כל מה שקרה לאחר מכן, ואני מביאה כאן קטעים אחדים ממנו:
"את שנת 2025 התחלתי בידיעה ברורה מה הכיוון שלי בחיים – מנהלת צוות פרסום דיגיטלי במשרד גדול. היה לי ברור שאני מתקדמת בניהול המשרד ושמחתי שזכיתי להגיע לכך. ואז התחילה השנה ומצאתי את עצמי נכנסת למשבר רציני בעבודה, ובתור מנהלת של הצוות נשאבתי כל כולי לתוך זה. חוויתי חרדה, סטרס בלתי פוסק, ותכל'ס לא היה מבחינתי שום דבר אחר חוץ מזה. לא הבנות שלי, לא מיכאל בן זוגי, לא הבית, ובטח שלא שרי. אפילו לא הבנתי עד כמה המצב חמור. נתתי את כל מה שהיה לי לעבודה – וגם זה לא הספיק. ובכל תחום אחר בחיים שלי – פשוט לא הייתי…
"ואז נסעתי עם מיכאל לחופשה באילת. את היום הראשון של החופשה ביליתי עם התקף חרדה מטורף כי היה איזשהו בלגן בעבודה, והוא מהצד הסתכל עליי ולא הבין איך זה יכול להיות שאני בחופשה ולא מפסיקה לחשוב על העבודה. נסענו לחוף מרוחק, נכנסנו למים ושם כמעט טבעתי. חטפתי מכה ברגל משונית, ופשוט איבדתי שליטה – לא הצלחתי לחזור לחוף והמים היו ממש עמוקים… איכשהו מיכאל תפס אותי והצלחתי לחזור בחזרה לחוף, ובשנייה שהצלחתי כבר להגיע לגובה של עמידה במים אמרתי לו: זהו, אני לא רוצה לחיות ככה יותר! אלה לא החיים שאני רוצה לעצמי!"
להגשים חלום ישן
אולי יעניין אתכם
"התיישבנו על החוף ובמשך שעתיים דיברנו על החיים, והבנתי שאם פעם השאיפות והמטרות שלי היו להתקדם בניהול – היום עצם המחשבה לנהל בהיקף גדול יותר מעוררת בי חרדה. הגעתי להחלטה שכשאני חוזרת מהחופשה אני מדברת עם הבוס שלי ומספרת לו שאני פורשת.
"אחרי תקופה אינטנסיבית מאוד – פתאום היה לי זמן. להשקיע בבית שלי, להשקיע בבנות שלי, בזוגיות שלי, והכי חשוב – להתחיל להיזכר מחדש מי זאת שרי ומה היא בכלל רוצה מהחיים שלה. הבנתי שהעתיד שלי לא נמצא בשיווק או בניהול, אלא שאני רוצה להגשים חלום שתמיד היה קיים אצלי ואני הולכת ללמוד סטיילינג אישי.
"מאז שאני קטנה אני תמיד זאת שהולכים איתה לקניון, זאת שמתייעצים איתה מה ללבוש. תמיד הייתה לי את ההבנה הזאת איך ומה לשלב. אבל כשהיה מדובר בי זה היה יותר מאתגר, כי פשוט הזנחתי את עצמי לחלוטין את כל מה שקשור לסטייל. אז קיבלתי החלטה שאני הולכת להשקיע בלבוש שלי יותר כדי לעוף על עצמי כשאני יוצאת מהבית, ושאני הולכת ללמוד סטיילינג קודם כול בשביל עצמי, ואחרי זה כי אני רוצה שעוד נשים ירגישו טוב כמו שמגיע להן. עשיתי קורס סטיילינג ששינה לי את החיים. למדתי איך להקרין החוצה את מי שאני, והתחלתי כל פעם לאהוב את עצמי קצת יותר, ואפילו התחלתי כבר לעשות תהליכים של סטיילינג לנשים אחרות. כל כך התרגשתי לראות איך הן מתחילות להתאהב בעצמן מחדש.
"אז היום אני כבר יודעת מה אני הולכת לעשות כשאהיה גדולה, ואני פשוט מרגישה בעצמות שלי שאני אצליח בזה בענק בעזרת ה׳, כי אני פשוט טובה בזה וזה גורם לי לאושר. ובעיקר שמחתי לגלות שאפשר בכל גיל לשנות כיוון בחיים ולהגשים את החלומות הישנים".
עוגת שכבות שוקולד ומוס מוקה
מוקה היא המילה האיטלקית למנות שמשלבות שוקולד וקפה. אני ממש אוהבת את השילוב הזה, והעוגה הנהדרת הזאת היא דוגמה קלאסית לכך. מכינים עוגה מלבנית גבוהה עם הרבה שכבות, שומרים בהקפאה כדי שיהיה קל לפרוס ומפשירים מעט לפני ההגשה.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן אפייה:
12 דקות
14-12 מנות
לבצק:
8 ביצים
½1 כוסות סוכר
½ כוס קקאו
¼ כוס שמן
2 כוסות קמח
למוס המוקה:
200 גרם שוקולד מריר
3 כפות שמן
חבילת קצפת פרווה או חלבית להקצפה (250 מ"ל)
כף וחצי קפה נמס
שליש כוס סוכר
לציפוי:
3 כפות קקאו
2 כפות דבש או סילאן
3 כפות שמן
2 כפות מים
מכינים את הבצק: מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מקציפים את הביצים במיקסר יחד עם הסוכר כ־8 דקות במהירות גבוהה, ומעבירים לקערה. מוסיפים את הקקאו, השמן והקמח, ומערבבים יחד בתנועות עטיפה עד לקבלת תערובת אחידה. משמנים 2 ניירות אפייה, מניחים אותם על שתי תבניות, ויוצקים חצי מכמות התערובת לכל תבנית. אופים כל תבנית במשך 12 דקות או עד שהבצק מתייצב.
בינתיים מכינים את המוס: בסיר קטן ממיסים את השוקולד, הקפה, הסוכר ושליש כוס מים. מבשלים תוך כדי בחישה על אש בינונית עד לקבלת קרם אחיד. מקציפים את הקצפת עד שהיא מתייצבת. מוסיפים כף או שתיים מהקצפת לקרם השוקולד ומערבבים היטב. מקפלים פנימה את יתרת הקצפת ומערבבים יחד בתנועות עטיפה לקבלת קרם אחיד.
מרכיבים את העוגה: מסירים את העוגות מהתבנית וחותכים כל חלק לשלושה פסים זהים בגודלם. מורחים מוס שוקולד על כל חלק ומניחים אותם זה על זה. מעבירים למקפיא.
מכינים את הציפוי: מבשלים את כל החומרים בסיר קטן עד לקבלת ציפוי אחיד. מצננים מעט ומורחים על העוגה מלמעלה.
להגשה: פורסים לפרוסות ומפשירים כרבע שעה.
לתגובות:
