מי שמע על איתמר שלזינגר?
אם אומר לכם ״משפחות נעדרים״ בוודאי תאמרו לי באנחת רווחה שזהו, זה מאחורינו, הסיוט של המשפחות נגמר. תמהרו לתקן שיש עוד משפחה אחת, משפחתו של רן גואילי, שאיננה יודעת היכן מוחזק בנה החלל, אבל יש רמזים שיש מי שיודע, וגם זה ייגמר בקרוב. אני מניח שרובכם יודעים לומר, כמעט מתוך שינה, לפחות שם אחד וכנראה הרבה יותר מזה של מי שהיה בגדר נעדר, חטוף או חלל שנחטף. ואם אשאל מה אומר לכם השם איתמר שלזינגר, בוודאי תחשבו לרגע, תנסו להיזכר אם נתקלתם בשם הזה באחד מאלפי שלטי החוצות, ולבסוף תאמרו שאין חטוף כזה, גם לא נעדר. עד לפני חודש הייתי עונה כמוכם ממש.
לפני חודש שלח לי חבר, שמוליק ברגר, סוג של צדיק נסתר, הודעת ווטסאפ ובה מודעת אבל המודיעה על פטירתו של איתמר שלזינגר והבאתו לקבורה בעשרה בטבת, ומצורפת ידיעה חדשותית שלפיה ״יותר משנתיים אחרי – אותרו שרידיו של הנעדר איתמר שלזינגר ליד הכפר הערבי עין־חוד שבכרמל". שלזינגר, תושב אזור המרכז, נעדר משנת 2023 וגורלו לא נודע. זמן קצר לפני שנעלם תועדה במצלמות האבטחה תאונת דרכים שבה היה מעורב. שמוליק שאל אם אני יודע על זה משהו. לא ידעתי. חשבנו אולי זה קשור למלחמה, אך מתברר שלא.
הרחק מהעין הציבורית
אולי יעניין אתכם
באנו לנחם בשבעה, ופגשנו זוג הורים מטולטל בין צער על בנם שאיננו להודיה על הנס, כלשונם, שנעשה להם במציאת בנם והבאתו לקבר ישראל. צער האובדן מעורב בשמחה של התרת הספקות. סיפרו שהתבשרו על התאונה ועל הרכב הריק שנשאר. סיפרו על חיפושים אינטנסיביים שנערכו בהנהגת המשטרה והעלו חרס. קשה לחפש באזור המיוער של הכרמל. סיפרו על הרגע הקשה שבו המשטרה הסירה את ידה מהפרשה – פרצה המלחמה, כל הכוחות היו מיועדים לצורך הביטחוני. הם נשארו לבד.
צריך לשמוע אותם. הם לא מתלוננים ולא מאשימים איש. מובן גם להם שמשעה שנחטפו יותר מ־200 איש על רקע ביטחוני, כל תשומת הלב הציבורית עברה לשם. אבל ההבנה שלהם לא הקלה על התחושה הנוראית שעל הבן שלהם ויתרו, ונגזרו עליהם חיים של חוסר ודאות.
מפקד בכיר במשטרה אמר להם שלהערכתם איתמר חי, ונעלם מיוזמתו כי איננו מעוניין בקשר. ההערכה הזאת הייתה רחוקה מכל מה שהם יודעים על איתמר ועל טיב הקשר ביניהם, אבל זו הייתה השורה התחתונה באותו זמן. בצר להם פנו לחברה אזרחית שמתמחה בחיפוש מטיילים ישראלים שנעלמו בחוץ לארץ. הם התאמצו לשכנע אותם לחפש כאן, בישראל, השקיעו ממון רב ושוב העלו חרס. רק ניסיון נוסף אחרי שנתיים הביא להם את הבשורה האיומה והגואלת. איתמר נמצא כמה מאות מטרים ממקום התאונה, ויובא לקבורה.
את המילים הבאות לא אמרו לי הוריו של איתמר, אבל נדמה לי שאי אפשר להימנע מהן. שערו בנפשכם מה עובר על הורים שבנם נעדר, אולי חי אולי מת, שהרשויות כבר אינן מחפשות אותו, בשעה שהנושא הכי חם בחברה הישראלית הוא גורלם של נעדרים וחטופים, אבל הם מחוץ לתמונה. דמיינו איך נראית נסיעה יומיומית שלהם ברחבי הארץ כשמכל עבר ניבטות פני אהובים נעדרים, ואיתמר שלהם בכלל לא על הפרק. דמיינו איך בכל ריאיון ברדיו ובטלוויזיה עולות בזו אחר זו משפחות מתגעגעות שמתנות את צערן ומספרות על החיים תחת עננה כבדה של חוסר ודאות, משפחות שמחובקות השכם והערב, והם לבד בצערם.
אני לא כותב את זה עם אצבע מאשימה כלפי מאן דהוא. זו עובדה, זו המציאות. אני רק מבקש לפתוח פתח אל המציאות הכואבת הזאת.
בלעדיהם
התנצלנו בפניהם שאנחנו גרים באותה עיר ולא ידענו, התנצלנו שלא היינו איתם במסע הצער שלהם. שאלנו כמה משפחות יש במצבם. סיפרו על יותר מ־600 משפחות מאז קום המדינה, משפחות שתיק הנעדר שלהן עדיין פתוח. רשימה ארוכה של שמות שאל חיק הציבור מגיעים רסיסים בודדים ממנה. כולנו שמענו על היימנוט, הילדה שנעלמה, לתחושת משפחתה אף נחטפה, או על הנער החרדי מוישי קליינרמן, שהוריו לא יודעים על מקום הימצאו קרוב לארבע שנים. שמענו על גיא חבר, שלאחרונה הייתה תקוות אשליה על דבר התקדמות בחקירת היעלמותו. אבל 600 שמות? זה כבר מספר עצום ובלתי נתפס, וכמעט כולם שמות שקופים שמאחוריהם משפחות שקופות.
ההורים של איתמר סיפרו שישנה עמותה בשם 'בלעדיהם' – עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים. בעמותה חברות 73 משפחות של נעדרים. הקימו אותה ורדה ויהושע (שוקי) מיניביצקי, הוריו של דניאל שלפני 11 שנים יצא מביתו, אמר שהוא יורד לעשן ומיד חוזר, ומאז לא שב. באתר של העמותה אפשר למצוא את סיפוריהם של הנעדרים, גיוס מתנדבים וגם עצות טובות כיצד נכון לפעול במקרה של היעלמות חלילה.
מוזמנים
לפני שיצאנו מהניחום, לחש לי שמוליק שאין מצב שאנחנו יוצאים משם רק עם ״מן השמיים תנוחמו״, ואנחנו חייבים להציע לערוך אזכרה בבית המדרש הקהילתי. מפה לשם נרקם לו ערב לזכרו של איתמר, שיהיה גם ערב חיבוק למשפחות שיקיריהן עדיין נעדרים. אני מרשה לעצמי להזמין גם אתכם: יום רביעי, ט"ז בשבט (4.2), שמונה בערב, בבית המדרש הקהילתי ברחוב הכרמל 63, כפר סבא. בערב, שיכלול שיעור תורה לזכרו של איתמר, נשמע את גדי, אביו, את ירוסק סאו, אחותה של היימנוט, את יוסי עדן שניהל בהתנדבות חיפושים אחרי איתמר ונעדרים נוספים, ואת ורדה ויהושע, מקימי עמותת 'בלעדיהם'.
אני יודע שהלב של כולנו כבר עמוס ממשא כבד של צער, ושאיכשהו רצינו להאמין שהשיר ״אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה״ כבר יצא מהאופנה. ובכל זאת אני מרגיש שמגיע לכל המשפחות הללו שצועדות לבד ערב של חיבוק, תמיכה והזדהות. מוזמנים.
לתגובות:
