דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
משפט

פרשת "הפגיעות הטקסיות": צריך לדעת לומר 'איני יודע'

דבריו הנרגשים של הרב מדן בסרטון הוויראלי נתנו חומר טוב למי שאורבים לכל הזדמנות לתקוף את הציבור הדת"ל, אבל לא שינו את תמונת המצב

הסרטון שחולל סערה. צילום מסך
הסרטון שחולל סערה. צילום מסך

שום דבר לא היה מפתיע בתגובות שהגיעו אחרי הטור הקודם שפרסמתי, בעניין קיומה או אי־קיומה של תופעת הפגיעות הטקסיות.

ידעתי שהנושא רגיש, צפיתי את המתקפה האישית מחלק מהמתלוננים וקהל תומכיהם, וצפיתי גם את הודעות החיזוק מציבור רחב שחש שמשהו כאן לא סביר – ושמח על העבודה העיתונאית שתרגמה את התחושה לנתונים ועובדות.

דבר אחד שהתקשיתי לחזות היה סרטון של הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, שהביע תמיכה בלתי מסויגת בגרסה הקיצונית ביותר אודות "תופעת הפגיעות הטקסיות".

לטובת מי שלא צפה בסרטון הוויראלי: הרב יעקב מדן נעמד מול המצלמה, וטען בלהט רב שהציבור הדתי־לאומי לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו נוכח התופעה. לדבריו, הוא שוחח עם כמה הורים של מתלוננים על פגיעות טקסיות, והתרשם שהעדויות מהימנות ודורשות טיפול מיידי וחמור. הוא התייחס לזוועות המתוארות, שקשות לעיכול על ידי האדם הסביר, אך הסביר שאל לרתיעה מהסיפורים החריגים להטעות אותנו ולגרום לנו לפקפק באמיתותם.

אולי יעניין אתכם

איני יודע לפרש באופן מדויק את העיתוי וסדר הדברים. אשתדל להיצמד שוב לעובדות. ביום חמישי, יום פרסום הטור, זכיתי לפוסט הכפשה מטעם נחמה תאנה – מהמתלוננות הבולטות בתחום הפגיעות הטקסיות – ובמקביל לשיחת טלפון מטעם קרוביה. נעניתי לבקשה להוסיף תגובה לכתבה מטעמם, על אף שלא עסקה בהם או במי מהמתלוננות. עוד תגובות, טענות וביקורות רבות נשלחו אליי ישירות על ידי תומכיה ואנשי אמונה.

לפי מיטב בדיקתי, ביום שישי למחרת זכה הסרטון של הרב מדן לפרסום לראשונה בפוסט של נחמה תאנה. הכותרת שלה לפוסט הייתה "תם הטקס??", באופן שמתכתב עם כותרת הטור שלי – "תם הטקס". מהר מאוד קיבלתי אותו מנציג המשפחה גם בדיוור ישיר. על הסרטון הופיע לוגו של "משב", גוף טלוויזיוני שהקים לפני כמה שנים ארגון צהר. בדקתי גם ביוטיוב של 'משב', שם פורסם הסרטון רק ביום ראשון. כלומר: אני לא יכול להכריע אם הרב מדן מיהר לאולפני משב ביום חמישי או שישי כדי לצלם את הסרטון, או שצילם בזמן ובמקום אחר. ייתכן שהסרטון היה מוכן זה מכבר. אני כן יכול להצביע על קשר זמנים מאוד מובהק בין פרסום הטור לעיתוי פרסום הסרטון, כאשר אין ברקע שום טריגר אחר לפרסום סרטון כל כך נפיץ.

לא בוחלים באמצעים

לא שייך שאעמיד את עצמי כבר פלוגתא מול תלמיד חכם גדול כמו הרב מדן. ואומנם, היו רבנים חשובים שכבר עשו זאת בשבילי השבוע. ועם זאת, אחדד שוב את טענתי. לכל אורך הדרך, ועד לרגע זה, אני מבקש להדגיש שאיני מחשיב את עצמי לבעל יכולות ניבוי יוצאות דופן. לא בעל אוב ולא ידעוני. עד היום לא הצליח איש לשלול באופן מוחלט או לאשש באופן ברור אף אחת מהעדויות על פגיעות טקסיות. והיות שאני במקורי תלמיד מסלול דיינות בכולל 'משפטי ארץ', דיני ספקות הם לחם חוקי. זו תורה גדולה בפני עצמה: איך ראוי לנהוג במקרה שבו אין לי דרך להכריע, ובכל זאת המופע חייב להימשך.

זה לב הטענה: אילו מחירים אנחנו מוכנים להמשיך לשלם כחברה על האפשרות שקיימות פגיעות טקסיות מזעזעות בהיקפים עצומים. האם אנחנו מוכנים, כפי שעלה מהטור הקודם, לשעבד עשרות שעות עבודה ומשאבים כספיים של הפרקליטות, המשטרה, הכנסת, משרדי הממשלה ועוד כדי למצוא את התופעה שאולי קיימת ואולי לא? האם אנחנו מוכנים, כפי שעשה הרב מדן, להכפיש בוודאות את הציבור שאליו אנו משתייכים, ולטעון שהיקף הפגיעות הטקסיות המזעזעות שמתרחשות בו הוא עצום וכולל בתוכו אנשים רבים, כולל דמויות ציבוריות?

לא היה מפתיע לגלות שמן הצד יושבים צבועים מחודדי שיניים שרק ממתינים לנעוץ אותן בגוויית הציבור הדתי־לאומי. זהו צו השעה הפוליטי, זו נקודת המפתח שתקבע איך ייראו פני המדינה בשנים הקרובות, ובצד השני לא בוחלים באמצעים. וכך בערב יום ראשון, מיד כשהסרטון פרש כנפיים, תאגיד השידור הציבורי כבר היה שם כדי להדהד אותו. הכתבת ורד פלמן הביאה קטעים מתוך הסרטון של הרב מדן, במיוחד אלה שמייחסים את הרעה החולה למגזר הדתי־לאומי. במופת של עיתונאות היא התייחסה לכל העניין כעובדה מוחלטת ללא צל של הטלת ספק, ואף דאגה להכפיש את מי שכן עשה עבודה עיתונאית בנושא: "היו שניסו לגמד ולהגיד שלא מדובר בתופעה". שוב, אני מחזיר אתכם לטור הקודם שלי, שבו כל גורמי המקצוע והאכיפה הציגו את העמדה שלא ניתן לצייר נכון לעכשיו תופעה כזאת, או משהו שאפילו מתקרב לכך.

להטיל ספק בריא

כאן אני רוצה להביא תגובה אחת, מגורם מקצוע שבחר בהעלמת שמו, שעושה סדר והיגיון בכל התופעה והתפרצותה. אקדים רגע ואומר: רבות מהטענות שהושמעו נגדי נגעו לפרשת נחלאות, שגם הושתקה במשך שנים, אך לבסוף נמצאו לה הוכחות טובות יחסית שפורסמו בתחקיר הרציני של חיים ריבלין.

המגיב, שטען כי עסק בנושא הפגיעות הטקסיות שנים רבות לפני שהפכו להיות פופולריות במגזר, הסביר משהו על ההבדל בין הסיפורים הישנים על פגיעות כאלה ובין הגל החדש. הסבר שהתקבל על דעתי. "באופן אישי שוחחתי במשך השנים עם נפגעים רבים ועדויותיהם היו תואמות, רציניות וקוהרנטיות", כתב, "אם כי אופי הפגיעות הטקסיות דאז, שונות לחלוטין ממה שמכונה כיום פגיעה טקסית בטרנד החדש הרווח בשיח של החברה הדתית. פרשיית נחלאות נקייה מכל עלילות ענפות המתמשכות על פני שנים ארוכות, נקייה משרבוב שמות אישים מפורסמים או מוכרים בקהילה, ונקייה מסיפורים הרואיים כמו רציחות, נישואין בסתר, נאצים, בתי קברות וכדומה".

המגיב הוסיף וסיפר שעיסוקו בפגיעות טקסיות המשיך גם לתוך "הטרנד החדש" כפי שהוא מכנה אותו, והוא ערך כמה שיחות עם אחת המתלוננות שהופיעה בכנסת – עוד לפני שהופיעה שם. לטענתו, מפגישה לפגישה "הזיכרונות פרו ורבו והתאחדו לפסיפס מרתק". לפרשנותו, הגל החדש שאב הרבה השראה מסיפורי נחלאות. מה שהפך אותו לפופולרי הרבה יותר, לטענתו, הוא שהשמות המוזכרים כפוגעים בגל החדש הם אנשים מוכרים ובעלי שררה, כך שהעניין הציבורי סביבם גדול, בזמן שבנחלאות הפוגעים היו נוצרים הזויים וחסרי מעמד חברתי בישראל. עד כאן דבריו.

אני לא מצפה, כמובן, שנקבל כתורה מסיני עדות אנונימית בעיתון. לא לצורך כך ציטטתי את התגובה. אני כן חושב שיש כאן אבחנה שמתיישבת עם ההיגיון. כשאתה נתקל בכמות כזאת של סיפורים שהם "Too good to be true", סיפורים שאפילו תסריטאי נטפליקס נותרים שמוטי לסת בעקבותיהם, זה בדיוק המקום להטיל ספק בריא. יותר מדי אנשים מעורבים, יותר מדי דמויות בעלות שם, יותר מדי מיקומים גלויים לעין כול, ובעיקר אכזריות וריטואלים ששאובים מספרי מדע בדיוני חולניים, ומיוחסים לאנשים שמוכרים לנו היטב כשכנים או חברים שלנו מהישיבה. נאמר שוב, המשטרה והפרקליטות עוסקות ברצינות המלאה בכל תלונה שמגיעה אליהן, אבל הדרישה של הרב מדן וחברות הכנסת היא שכולנו נכיר בתופעה הרחבה כעובדה מוגמרת ונפעל בהתאם.

אכן, דרושה כאן מלאכת איזונים מורכבת. כפי שתבע הרב מדן, אסור שהרגישות של הציבור הדתי־לאומי לתופעות שליליות תיפגע. מצוות ביעור הרע מוטלת עלינו. אבל היא חייבת להיעשות בכלים המדודים והמדויקים ביותר – לא בהכרזות גורפות ובלתי מאומתות. הלקאה עצמית היא רעה חולה בציבור הדתי־לאומי לא פחות מנרקיסיזם. נדמה שבמקרה שלנו נדרשת גישתו המפורסמת של רש"י: למד לשונך לומר איני יודע.

לתגובות:

[email protected]        

 

מה לקרוא עכשיו