בשבוע שעבר סיכמתי והסברתי כאן מהי פרשת ה'בילד' – או בשמה השני ״פרשת המסמכים המסווגים״ – והבטחתי שהשבוע אפרסם טור דומה על פרשת קטארגייט (או בשמה העברי המוזר: ״רכבת בשער״). בינתיים פרצה לחיינו במלוא עוזה פרשת ״הברחת הסחורות לעזה״ ותכננתי לעסוק בה, אבל העורך הזכיר לי שהבטחתי לכתוב על קטארגייט. המנהל שלי בתיכון (אריה מארק האגדי) נהג לצטט בסיטואציות כאלה את ראש הממשלה המנוח לוי אשכול: ״הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים״. אך מתברר שהמנהל של העורך היקר נהג לצטט את משה רבנו: ״מוצא שפתיך תשמור ועשית״. אז הנה הטור המובטח על קטארגייט.
למעשה, פרשת קטארגייט מורכבת משתי פרשות משנה שיש ביניהן נקודות השקה מסוימות. שתיהן נחשפו על ידי עמיתיי בתקשורת – הראשונה על ידי העיתונאי בר פלג בעיתון 'הארץ', והשנייה על ידי העיתונאי עופר חדד בחדשות 12.
נתחיל בפרסום של בר פלג. בנובמבר 2024 פלג חשף קשר של גורמים בלשכת ראש הממשלה לקמפיין לטובת קטאר. יועצו של ראש הממשלה, יונתן אוריך, יחד עם חברו ושותפו העסקי ישראל אינהורן, המקורב מאוד ללשכת ראש הממשלה, החלו ב־2022 לעבוד למען שיפור תדמיתה של קטאר. ההקשר דאז היה המונדיאל שאותו אירחה קטאר בהשקעה של מיליארדים (ובאדיבות כספי שוחד ששילמה לכל מאן דבעי, אבל זה כבר עניין אחר). מי שהכניס את אוריך (שבתורו הכניס את אינהורן) לפרויקט הוא האלוף במילואים פולי מרדכי.
קטאר סבלה בזמנו מתדמית שלילית של מדינה שמממנת טרור, ושל נסיכות עשירה שבתחומה מתו אלפי פועלים זרים שבנו את האצטדיונים למונדיאל. לטובת הקמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר הקימה חברת 'פרספשן' עם חברה ישראלית בשם 'קויוס' פרויקט משותף ושמו 'לייטהאוס'. פלג חשף כי מסמכי הקמפיין כוללים פירוט של הרעיונות לשיפור תדמיתה של קטאר, ומשימות שיש לבצע ברשת כדי לקדם את הקמפיין. בזמנו, אוריך ואינהורן הכחישו הכול מכול וכול. אבל בשיטת הסלאמי, בסופו של דבר הם מודים כיום בכול מכול כול.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אבישי גרינצייג
הרפורמה המשפטית חוזרת. זה אולי צודק, אבל ממש לא חכם
עוד מאת אבישי גרינצייג
השופטים נגד הממשלה, שנותנת להם את כל הסיבות להיות נגדה
עוד במשפט
הטרדה או מחאה לגיטימית? ארגוני שמאל עתרו נגד הנהלת בתי המשפט
עוד במשפט
מנדלבליט על פרקליטות מחוז ירושלים: "הרגשתי לא בנוח איתם"
עוד מאת אבישי גרינצייג
המועצה לזכויות הסבתא: מערכת המשפט מבזבזת את זמנה לחינם
עוד מאת אבישי גרינצייג
למה אנשי תקשורת מתעקשים לכרות את הענף שהם יושבים עליו?
חשוב לציין כי את הפרויקט הזה קיבלו אוריך ואינהורן דרך פולי מרדכי בזמן שנתניהו היה יושב ראש האופוזיציה. הנתון הזה רלוונטי לשאלת העבירה הפלילית ולשאלה האם הסכומים העצומים שהם קיבלו הם למעשה כספי שוחד. היום אין מחלוקת שהקמפיין הזה נמשך עמוק לתוך תקופת המלחמה – יוני 2024 למען הדיוק – בזמן שאוריך משמש במקביל כדוברו של ראש הממשלה נתניהו, ובזמן שישראל נמצאת במצב רגיש ביותר מול ממשלת קטאר המשמשת כמתווכת במשא ומתן עם חמאס. אוריך קיבל 18 אלף דולרים בחודש, ואינהורן 30 אלף דולרים בחודש. הקמפיין הזה התמקד כנראה בשיפור התדמית של קטאר בקרב קהילות יהודיות בחו״ל, ולא נגע לקמפיין המקביל לשיפור תדמיתה של קטאר בישראל.
שיפור תדמיתה של קטאר היה מכוון, כאמור, לקראת המונדיאל. בהתאם, קהלי היעד של הקמפיין היו אוהדי כדורגל, פעילי סביבה וכן האוכלוסייה היהודית בתפוצות, בעיקר בארצות הברית. כך הציעו השניים להזמין עיתונאים ישראלים מכמה כלי תקשורת, לצד משפיעני רשת מובילים מארצות הברית ומבריטניה, לבקר באצטדיונים ולהיחשף לדרכים הרבות שבהן קטאר מתאימה את עצמה לביקורם של ישראלים – אפשרויות לאוכל כשר, קבלת שבת באחד האצטדיונים ועוד. הם אף הציעו להקים בית כנסת זמני בבירה דוחא, כדי להמחיש לישראלים וליהודים עד כמה הם מוזמנים לבוא למדינה שוחרת השלום, לכאורה. בהמשך, הקמפיין פשט צורה ולבש צורה חדשה, על רקע המלחמה בעזה, למשל, ותפקידה של קטאר במשא ומתן עם חמאס.
בפרשה הזאת חשודים אוריך, אינהורן, פולי מרדכי וגורמים נוספים בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, שוחד, הפרת אמונים ועבירות נוספות. לאחר שפלג חשף את הפרשה, ראיות דיגיטליות רבות נמחקו והועלמו לצד הכחשה גורפת כאמור. אינהורן יטען לימים שהכחיש בשל חובת סודיות מקצועית שיש לו מול לקוחותיו. אוריך יטען לימים שההכחשה שלו הייתה מתחכמת ולא הייתה שקר מילולי. צריך לומר את האמת: בפרשה הזאת רב הנסתר על הגלוי. החקירה תגרור לימים מתח בין השב״כ למוסד, והיא התנהלה ועודנה מתנהלת תחת שורה ארוכה של צווי איסור פרסום מטעמים של ביטחון המדינה.
מה בנוגע למעורבות של ראש הממשלה נתניהו בתת־פרשה זו? על פי החשד, אוריך הסתיר במכוון מראש הממשלה נתניהו את עבודתו בפרויקט הזה, בשל הבעייתיות של נטילת כסף מקטאר לצד עבודה כיועץ של נתניהו. אוריך טוען שלא היה צריך לדווח לנתניהו על עסקיו הנוספים, ונתן הסבר אחר לשאלה מדוע לא סיפר לו. כך או כך, החוקרים אינם טוענים למעורבות של נתניהו, וגם לא למודעות שלו.
"סמוך על הלינגל"
תת־הפרשה השנייה של פרשת קטארגייט הרבה יותר פשוטה להבנה. בפברואר 2025 חשף עופר חדד בחדשות 12 ידיעה מטלטלת. בתקופת כהונתו כדובר צבאי בלשכת ראש הממשלה, הועסק אלי פלדשטיין על ידי חברה בין־לאומית במימון קטארי במטרה לשפר את תדמיתה של קטאר בנושא המגעים להשבת החטופים. אוריך ופלדשטיין כבר היו מסובכים מאוד בשלב הזה בפרשת הבילד. פלדשטיין היה לאחר הגשת כתב אישום. אוריך עדיין היה (ועודנו כיום) חשוד בפרשה, וטרם הוגש נגדו כתב אישום.
ככל שנקפו הימים התבררו הפרטים והתבהרה התמונה. שוב חזרו להם אותם אנשים מפרשת הבילד ומפרשת קטאר־חו״ל, ונוספו להם דמויות נוספות. היום אנחנו יודעים כי סביב מרץ 2024 ראש הממשלה רצה לקדם את פלדשטיין לתפקיד דוברו המדיני, אך הוא נכשל במסגרת הסיווג הביטחוני שנערך לו בשב״כ. בעקבות כך לא היה יכול פלדשטיין להמשיך לעבוד במשרד ראש הממשלה וחשב על פרישה. יונתן אוריך הציע שהוא ישמש כספק חיצוני לראש הממשלה באמצעות מערך ההסברה הלאומי. לדברי אוריך בחקירה, זו גם הייתה ההוראה של ראש הממשלה נתניהו.
במקביל, באפריל 2024 החל פלדשטיין לעבוד אצל אינהורן בפרויקט קטארי שקידם ג׳יי פוטליק. מי האיש? ג'יי פוטליק הוא יהודי אמריקני המשתייך למחנה הדמוקרטי־ליברלי. הוא משמש באופן רשמי כלוביסט קטארי בארצות הברית, שבה ישנה חובה ללוביסטים שכאלה להירשם באופן מסודר. לטענתו, פעולותיו בפרשה נעשו מתוך אלטרואיזם טהור, והוא לא קיבל תמורה כלשהי מן הקטארים בפרשה ולא פעל בשליחותם, אלא רק בהסכמתם.
פוטליק מעולם לא מסר גרסה רשמית במשטרה, מכיוון שממשל טראמפ הטיל וטו על חיקור הדין לפוטליק, מנימוקים שמעולם לא נאמרו באופן מפורש. כך או כך, הגרסה של פוטליק שפעל מתוך אלטרואיזם טהור נשמעת מופרכת מאוד, ובפרט לאור העובדה שהפרויקט לא כלל רק נושאים שקשורים לקידום מעמדה של קטאר, בעסקת חטופים או בכלל למשא ומתן עם חמאס, אלא התמקד במידה רבה בקמפיין נגטיבי נגד מצרים, שיש לה יחסים מורכבים עם קטאר. פוטליק השקיע סכומי עתק בפרויקט הזה. לא הגיוני בשום צורה שהוא פעל על דעת עצמו.
אז מה היה ״פרויקט פוטליק״? קידום מסרים פרו־קטאריים ואנטי־מצריים. המסרים נעשו בדרך מתוחכמת שנהגתה על ידי פלדשטיין ואינהורן. פלדשטיין היה הצינור לפרסום המסרים בישראל דרך כתבים צבאיים ומדיניים, כאשר הוא גורם לכתבים לחשוב שהוא מעביר מסרים וידיעות מלשכת ראש הממשלה, אך למעשה מדובר היה במסרים וידיעות (חלקן מומצאות לחלוטין) שנועדו לשרת את הקטארים, בשליחות הלוביסט הקטארי. הציבור קיבל מסרים קטאריים שהוחדרו בשם גורמים מדיניים או צבאיים או אמריקניים וכל כיו״ב. הציבור לא העלה על דעתו שהעיתונאי שמעביר את הדיווח הזה למעשה מפרסם מסר קטארי.
תמורת זאת קיבל פלדשטיין כ־40 אלף שקלים מדי חודש (עד שנעצר), ואינהורן קיבל כ־30 אלף דולרים מדי חודש. אינהורן אמר בחקירתו שאכן מדובר בקמפיין לטובת קטאר. פלדשטיין טען שחשב שהפרויקט הפרו־קטארי הזה נעשה למען ראש הממשלה ובשליחותו באמצעות דוברו יונתן אוריך. פלדשטיין טען שהיה בטוח שאת הכסף שהוא מקבל מפוטליק הוא מקבל למעשה על שירות ללשכת ראש הממשלה, עקב בעיה טכנית וזמנית לשלם לו באמצעות מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה. החוקרים לא מאמינים לכך.
איך אוריך קשור לאירוע? ובכן, מי שחיבר בין פלדשטיין לאינהורן היה לא אחר מאשר אוריך. לאחר שפלדשטיין נכשל בקבלת הסיווג הביטחוני, אוריך הרגיע אותו וכתב לו ב־8.4.24: "קח אוויר, ותסמוך על הלינגל. הוא יודע מה הוא עושה". אוריך נשאל בחקירתו מי זה ״הלינגל״. לטענתו, זה כינוי שהם הדביקו לאנשים שונים, וצריך לבחון כל מקרה לגופו. כאשר הראו לו את ההודעה הספציפית הזאת, הוא נתן גרסה מקורית: ״הכוונה שהקדוש ברוך הוא יודע מה הוא עושה״.
ב־14.4 אוריך שלח לפלדשטיין איש קשר – ״ישראל אינהורן״, והוסיף: ״הוא מחפש אותך, דבר איתו דחוף בבקשה״. שליחת איש הקשר סתרה את גרסת אוריך שפלדשטיין הכיר את אינהורן ללא קשר אליו. אוריך הסביר ששלח לו את המספר רק ליתר ביטחון. לטענת החוקרים, אוריך חיבר בין פלדשטיין לאינהורן לצורך הפרויקט הקטארי של פוטליק ואינהורן. ההודעות מראות שפלדשטיין ואינהורן אכן החלו להתכתב רק מהתאריך הזה והלאה. אוריך טען שהמטרה הייתה פרויקט אחר של אינהורן בגאורגיה, אלא שהפרויקט הזה החל רק שלושה חודשים לאחר מכן.
באותו יום, 14.4, פלדשטיין כתב לאוריך: ״זהו, אני עובד אצלך סופית. מהיום תפעיל אותי חזרה בבקשה״. החוקרים כורכים בין ההודעה של אוריך על אינהורן ובין ההודעה הזאת של פלדשטיין לאוריך. אוריך עומת עם ההודעות הללו בחקירתו שנה לאחר מכן, ואמר: ״אני לא יודע למה הוא חושב שהוא עובד אצלי״. החוקרת שאלה: אז מדוע לא כתבת לאלי שהוא לא עובד אצלך? אוריך נתן תירוץ מקורי: ״כי לי מובן מאליו שעובד במערך ההסברה לא יכול להיות כפוף ליועץ חיצוני של הליכוד. יכול להיות שלא כתבתי כדי לא להעליב אותו״. באותו יום כתב פלדשטיין לאוריך גם את ההודעה הזאת: ״תפעיל אותי גם בדברים שטותיים. אני מאכיל אותם (את העיתונאים, א״ג) בהכול״. אוריך השיב בקצרה: ״רות״.
האם ההתכתבויות הללו מלמדות מספיק על זיקת ניהול בין פלדשטיין לאוריך, ומאפשרות לייחס לאוריך את מעשיו של פלדשטיין גם כשלא הורה לו בפירוש לעשות כן? על כך נחלקות הדעות בתוך הפרקליטות עצמה. לטענת פלדשטיין, הכסף שקיבל מפוטליק היה פתרון טכני לשירות שנתן לראש הממשלה. אלא שיש בידי המשטרה שורת ראיות שפלדשטיין ידע שהכסף הזה אינו קשור לעבודה שלו בשביל ראש הממשלה, שאותה עשה במקביל. על השירות לראש הממשלה הוא קיבל – או ליתר דיוק היה אמור לקבל – תשלום ממערך ההסברה הלאומי.
יש בידי המשטרה די והותר ראיות למודעות של יונתן אוריך לכך שפלדשטיין, במקביל לעבודתו אצל ראש הממשלה, פעל כיחצ״ן לקידום מסרים קטאריים. זאת למרות שאוריך עצמו הכחיש את הדבר מכול וכול בחקירה וגם בתקשורת. הראיות בעניין הזה מדברות בעד עצמן. הקושי של המשטרה והפרקליטות באשר לאוריך נוגע לשאלה האם הוא רק סייע לפלדשטיין לקבל את הג׳וב אצל פוטליק־אינהורן והיה מודע לו, או שהוא היה שותף פעיל.
אוריך העלים את הטלפון שלו מיד לאחר שפלדשטיין נעצר. גם אינהורן לא מסר את הטלפון שלו לחוקרי המשטרה. בידי המשטרה נמצא רק הטלפון של פלדשטיין. בהתכתבויות שלו עם אוריך יש ראיות למעורבות של אוריך, אך בתוך הפרקליטות יש מחלוקת האם המעורבות שניתן להוכיח היא מעורבות שמאפשרת להגיש כתב אישום גם נגד אוריך. ההחלטה בנוגע לכל הפרשות הללו אמורה להתקבל בימים או בשבועות הקרובים.
לתגובות:
