"הכלכלה הפלשתינית חשובה למתפ"ש יותר מחיי אזרחי ישראל"

מה יותר חשוב למדינת ישראל, חיי מדף של מלפפונים או חיי אדם של אזרחים? תלוי את מי שואלים. ככל שניתן להבין מהדיון הנוקב שהתנהל השבוע (ב') בוועדת הבריאות של הכנסת, התשובה נחלקת, כרגיל, לשלושה חלקים: חברי כנסת דוגמת לימור סון הר־מלך, יושבת ראש הוועדה, ועמית הלוי שנלחמים בקרב מאסף על בריאות הציבור; פקידי משרדי הבריאות והחקלאות, שאומנם אכפת להם, אבל פועלים עד היכן שהאח הגדול מציב להם קו אדום; והאח הגדול בכבודו ובעצמו, הלוא הוא מתאם פעולות הממשלה בשטחים, גוף צבאי שמבחינתו שלומם וטובתם של אזרחי ישראל קודמת לכול, למעט אינטרס עליון אחד – שלומם וטובתם של תושבי הרשות הפלשתינית.

הוועדה התכנסה לדון בבעיית תוצרת חקלאית נגועה בשאריות חומרי הדברה מסוכנים שמיובאת לישראל מהרשות הפלשתינית. היקף התוצרת החקלאית המיובאת משטחי הרשות עומד על כ־14 אלף טונות בשנה, שמגיעות אל החנויות ומשם אל הצלחות של מיליוני ישראלים. בפתח הדיון הציגה ד"ר זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במשרד הבריאות, נתונים שקשה להפריז בחומרתם.

בדיון הוצגו דגימות שנלקחו מהתוצרת הפלשתינית המיובאת בשנים 2025-2024. יצוין כי גם הדגימות הללו הן בתדירות נמוכה למדי – חמש דגימות למאה טונות בירקות המיובאים בכמויות גדולות, כך שייתכן שהמצב חמור אף יותר. אבל גם התוצאות שהתקבלו מדיגום קל, כאמור, מבהילות: ב־45 אחוזים בממוצע נמצאה חריגה בכמות חומרי ההדברה שנותרו על הירקות. מלפפונים שמובאים משטחי הרשות הפלשתינית נגועים ב־50 אחוזים, עגבניות ב־49 אחוזים, פלפל חריף ב־66 אחוזים. במילים אחרות: כמעט כל מלפפון שני שתקנו מתוצרת פלשתינית בסופר הקרוב לביתכם, מלא וגדוש ברעלים שמסכנים את חייכם, בלי שאפילו ידעתם על כך.

ד"ר חממא, שהתחום באחריותה, הודתה שמדובר באחוזי חריגות גבוהים מאוד, ואף הציגה נתוני עומק נוספים, שלא הוסיפו לתחושת הרוגע של הנוכחים בחדר: ב־40 אחוזים מהדגימות נמצא על הירק חומר הדברה האסור בגידול (משרד הבריאות מאשר חומרי הדברה מותאמים לזני הגידולים, בדגימות נמצאו ירקות שבהם השתמשו בחומר הדברה שנאסר לשימוש בירק זה). ב־15 אחוזים מהדוגמאות נמצאו חומרי הדברה עם רמת רעלנות גבוהה. ב־13 אחוזים מהדוגמאות התגלו חמישה או יותר חומרי הדברה שונים על אותו ירק. ב־18 אחוזים מהדגימות התגלתה חריגה מהמותר ביותר מחומר הדברה אחד.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת חגית רוזנבאום המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים

עוד מאת חגית רוזנבאום מתמחים ממוסדות תומכי חמאס יטפלו בישראלים באיכילוב

החומרים המסוכנים שבהם משתמשים הפלשתינים בגידול הירקות הם בעלי השפעה בריאותית חמורה: זרחן אורגני נוירוטוקסי – חומר שנמצא ב־14 אחוז מהדגימות, עלול לסכן עוברים בהתפתחות, לחולל פגמים התפתחותיים בתינוקות ובילדים, וחשיפה לחומר הפעיל מעלה את הסיכוי לחלות בפרקינסון. ב־81 דוגמאות נמצא זרחן אורגני, שעלול לגרום לסרטן ופוגע באיברי הרבייה.

יצוין כי מדובר בעלייה תלולה ועקבית ברמת הרעלנים בתוצרת הפלשתינית. לפני כשנה וחצי פרסם מבקר המדינה דוח שלפיו בשנים 2022-2015 שיעור הדגימות שבהן אותרו שאריות חומרי הדברה חריגות היה 40-27 אחוזים, ומאז חלה עלייה מתמדת. לכל זאת צריך להוסיף נתון רלוונטי נוסף: הבדיקות של משרד הבריאות חלות רק על היקף הסחורה המועברת באופן רשמי במעברים ודרך מנגנוני הפיקוח, כאמור בהיקף של 14 אלף טונות בשנה. אלא שהתוצרת החקלאית הפלשתינית ברובה מגיעה לישראל, כנראה, בלי שום מנגנון פיקוח. בעוד שבשנות ה־90 היקף התוצרת היה כ־70 אלף טונות בשנה, הרי שהיום ההיקף הידוע לרשויות הוא כ־14 אלף טונות בשנה. "ההיקף לא השתנה – מה שהשתנה הוא העלייה בהברחות", הסביר חבר הכנסת עמית הלוי לנוכחים. את המסקנות לגבי כמות הסחורה המורעלת על המדפים אפשר להסיק לבד.

חברי הכנסת בדיון, יושבת הראש סון הר־מלך ועמית הלוי, לא הרפו אף לרגע מקבלת תשובות ובעיקר תוכחות גלויות, נוכח המענה הבלתי מספק מנציגי משרדי הבריאות והחקלאות למחדל. הם הביעו זעזוע עמוק ממה שהם כינו "קשר השתיקה" ארוך השנים שהסתיר את המידע החיוני הזה מהאזרחים־הצרכנים, ומהמנגנון שאיפשר ישירות או בעקיפין את התמשכות המחדל. מדבריהם הנבוכים והמגומגמים של נציגי משרדי הבריאות והחקלאות, האמונים על הפיקוח הבריאותי על תוצרת חקלאית, הובן אט אט כי ראש החץ נמצא במקום אחד: מתאם פעולות הממשלה בשטחים. מדובר ביחידה של צה"ל ומשרד הביטחון שמופקדת על המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, שבראשה עמד עד לאחרונה האלוף רסאן עליאן.

"הרעלה מכוונת של אזרחי ישראל"

אחת הבעיות העיקריות במנגנון הפיקוח והבקרה על התוצרת, כפי שהסבירו נציגי משרד הבריאות, היא סירובו של המתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים), לאורך שנים ארוכות, להעביר את התוצרת הפלשתינית למה שמכונה "מחסני שיהוי" – מקום שבו התוצרת שנכנסה לישראל ממתינה עד לקבלת תוצאות דגימות חומרי ההדברה, כך שהתוצרת שתופץ לשווקים תהיה מפוקחת ובריאה. במקום לקבל את הנוהל המתבקש, קבע המתפ"ש מדיניות שלפיה הסחורה הפלשתינית תופץ בלי שלב מחסני השיהוי, כלומר תוצרת נגועה מועברת ישירות לשווקים ולמרכולים, לפני שהתקבלו תוצאות הדגימות. מדוע מקבל המתפ"ש החלטה כה קטלנית, במובן המילולי ביותר של המילה?

נציג המתפ"ש בדיון, קצין בשם יקיר, העדיף בתחילה לא ליטול את רשות הדיבור שניתנה לו. לאור השאלות החריפות שכבר עלו, הוא כנראה הבין שתשובות מספקות לא נמצאות באמתחתו. יושבת הראש סון הר־מלך לא ויתרה ודרשה ממנו לספק תשובות שינמקו את מדיניותו המסוכנת של המתפ"ש. לבסוף הקריא מהנייר שלפניו כי עמדת המתפ"ש היא שמירה על בריאות הציבור ושמירה על כל החוקים הנצרכים.

"איך זה מתכתב עם הנתונים והסירוב שלכם להשהות את התוצרת הפלשתינית עד שתוצאות הדגימות יגיעו?" תבעה יושבת הראש לדעת. הקצין השיב שוב לקונית מהדף כי "בחשיבה נוספת ודיונים שביצענו עמדת המתפ"ש השתנתה". הוא כיוון למה שאמרה גם נציגת משרד הבריאות, כי ממש לאחרונה אושרה תוכנית פיקוח ובקרה הדוקה יותר, לאור הנתונים החמורים שנחשפו בבדיקות התוצרת, שאחד השינויים הדרמטיים בה הוא הסכמת המתפ"ש להקמת מחסני שיהוי שבהם תמתין התוצרת הפלשתינית עד לסיום הבדיקות.

"אז מה היה עד עכשיו?" לא ויתרה סון הר־מלך, "אחרי שנים שהרעלתם את אזרחי ישראל, מה השתנה פתאום בעמדה שלכם? מה היו הטיעונים שעלו בדיונים הללו?". אבל כל אלו נתקלו בקיר של שתיקה. את התשובה נתן יעקב סלע, שהשתתף בדיון, והקריא מתוך דוח מבקר המדינה מלפני שנים אחדות, ובו הובאה עמדת המינהל האזרחי בנושא: "עמדת המינהל האזרחי היא לא לשמור את התוצרת במחסני שיהוי בקירור, שכן הדבר יגרום לפגיעה באיכות התוצרת וקיצור חיי המדף שלה. יישום תוכנית זו יפגע באיכות תוצרת מאיו"ש ופגיעה בכלכלה הפלשתינית. לעומת זאת, משרד הבריאות אומר כי יש חשיבות בשיהוי התוצרת כדי למנוע הפצת תוצרת בה נמצאו תוצאות חריגות, והיא עלולה לפגוע בבריאות הציבור". עורכת הדין אבישג שוורץ מארגון 'לביא', שהביאה את הנושא לדיון, סיכמה: "מתפ"ש אמרו במפורש: חיי מדף חשובים להם יותר מחיי האזרחים ובריאות הציבור".

למעשה, מדובר במדיניות מתמשכת של מתפ"ש זה 30 שנה, מאז פרצו הסכמי אוסלו. אלא שלפני 15 שנה קבע המחוקק את הנורמות בחוק בריאות הציבור (מזון), שגם התוצרת שעוברת דרך מתפ"ש לישראל מחויבת בו. אבל את מתפ"ש פחות עניינו החוק וחיי היהודים ויותר שמירת מרקם החיים הפלשתיני, מה שהביא להידרדרות לנתונים הנוכחיים באין פיקוח ואכיפה מספקת על מגדלי ומשווקי התוצרת.

חבר הכנסת עמית הלוי תקף את ההתנהלות החמורה: "בא ראש מתפ"ש ואמר: אסור לנו לבטל להם פירות וירקות, זה 70 אחוז מהכלכלה הפלשתינית. על חשבון אזרחי ישראל, יאללה מערוף, יאכלו קצת רעל, אבל רווחת הפלשתינים חלילה לא תיפגע. אזרחי ישראל זה לא נורא. אנחנו חייבים להבין את הדוגמה הזו, איך גופי הביטחון חושבים. זה לא ייאמן כמה חלו בסרטן בגלל ההרעלה הפלשתינית, וכולם שותקים בגלל מתפ"ש. מה קורה פה? עשר שנים מכניסים לצלחת זרחן אורגני, מה קרה? למה זה הגיע לכאן רק עכשיו? זה מטריף את הדעת קשר השתיקה הזה".

חבר הכנסת הלוי ציין כי בעיית התוצרת הפלשתינית איננה רק בתחום הפירות והירקות, אלא גם במוצרי המזון הסגורים. הוא הזכיר את סרטון הגלידה המפורסם, שבו תיאר עובד ערבי במפעל במזרח ירושלים כיצד הוא יורק לתוך הגלידה ותוחב לתוכה את אצבעותיו. הלוי סיפר על סרטון נוסף שאליו נחשף, של הכנת טחינה במפעל פלשתיני בשכם שמייצא לישראל, שבו מתואר הליך ההכנה הכולל שפיכת דליי סיד לתערובת שילבינו את הטחינה. לדבריו, ישנה גם בעיית סימון מוצרים, שכן הצרכן הישראלי כלל אינו מודע לכך שהטחינה או הסוכריות שהוא רכש הן מתוצרת פלשתינית, על הסיכונים הכרוכים בכך.

במשרד הבריאות הודו כי אין דגימות מיוחדות במעברים של תוצרת פלשתינית במזון רגיל, והמוצרים נבדקים במרכולים, כמו כל סחורה אחרת. יושבת ראש הוועדה הגיבה בגערה לנציגי המשרדים: "יש מזון שמגיע לאזרחים מישות אויב ואתם חושבים שלא צריך לבדוק את זה? אתם רואים נתונים של הרעלה מכוונת של אזרחי ישראל".

יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת סון הר־מלך, סיכמה את הדיון בכך ש"נכנסתי לכאן פסימית, ויצאתי פסימית עוד יותר. לדעתי אסור לנו להכניס תוצרת חקלאית מהרשות הפלשתינית כלל. אני לא סומכת על האויב שלי שיגדל עבורי את המזון שלי, שאפשר בקלות להרעיל אותו. אני קוראת לכל מי שידו משגת: הקפידו לרכוש חקלאות ישראלית. יש לנו חקלאים מצוינים, תוצרת נפלאה, טרייה יותר, בריאה יותר, וחשוב מכול – ציונית הרבה יותר".

לתגובות:

[email protected]