הדמוקרטיה הישראלית נמצאת תחת איום חסר תקדים, ולא מצד אויבינו מחוץ. המתקפה מגיעה מתוך המסדרונות הממוזגים של צלאח א־דין ובית המשפט העליון. מה שאנחנו רואים בשלוש השנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים, הוא ניסיון הפיכה שלטונית שהייתה פעם במעטפת רכה והיום הפכה להיות אלימה. זוהי מתקפה שנועדה לכבוש ולנשל ממשלה דמוקרטית נבחרת מסמכויותיה ולהפוך את ההצבעה בקלפי ללא רלוונטית.
בראש הפירמידה הזאת עומדים היועצת המשפטית המפוטרת גלי בהרב־מיארה עם השופט העליון עמית, וביחד הם מנהלים מלחמה אישית ופוליטית נגד כל מה שריח של ימין נודף ממנו. בדרך אל המטרה, כל האמצעים כשרים בידם, כולל עבירות על החוק, פסיקות נגד חוקים מפורשים וביטול שרירותי של חוקים שחוקקה הכנסת ברוב אצבעותיהם של נבחרי הציבור.
הכתובת הייתה על הקיר
האמת היא שהכתובת הייתה על הקיר. אני הקראתי אותה בקול גדול ודרשתי כבר בתחילת הקדנציה את פיטוריה של בהרב־מיארה. אבל אז היו מי שחשבו שאני שר צעיר שלא מבין איך עובדים בפוליטיקה. היום, גם המפקפקים הגדולים ביותר מבינים שצדקתי. הכתובת לא רק הייתה על הקיר, היא זעקה. האישה הזאת, שמונתה במחטף פוליטי על ידי ממשלת השמאל הקודמת, פועלת כשחקנית פוליטית לכל דבר ועניין. היא לא יועצת – היא עבריינית. היא לא מפרשת את החוק – היא מסלפת ומשקרת כדי לסרס את שרי הממשלה ולמנוע מאיתנו למשול.
אולי יעניין אתכם
דמוקרטיה בצל הדיפ־סטייט
הדיפ־סטייט הישראלי הפך למשולח רסן. מדובר במנגנון משומן של פקידים, אנשי שמאל קיצוני, שחברו יחד כדי לקבוע מי יהיו השרים ואילו חוקים יעברו. הניסיון של היועצת המשפטית להתערב במינויי קצינים במשטרה הוא שיא של חוצפה ודיקטטורה משפטית. היא רוצה לקדם קצינים "משלהם", כאלה שתופרים תיקים בהתאם למטרות שסומנו במרתפי צאלח א־דין, גם אם אלו קצינים שזכו להערכה מקצועית נמוכה (רינת סבן קיבלה ציון נכשל בקורס) וגם כאלה שנתגלה קלונם בבית המשפט כמי שעברו על החוק (שופטי העליון הטיחו ביקורת קשה בסבן, שחיטטה בטלפונים ללא סמכות ורשות).
מתחילת הקדנציה, בהרב־מיארה מנסה לנהל את משטרת ישראל בשלט רחוק. כשאני מבקש להחמיר תנאי כליאה למחבלים – היא מתייצבת לצידם. כשאני מבקש להעניק חסינות ללוחמים – היא מערימה קשיים. אבל אחד המחדלים החמורים ביותר של היועצת המשפטית נוגע ישירות לביטחון האישי של כל אחד מכם. בזמן שמשפחות הפשע משתמשות בטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי לזרוע טרור ברחובות, היועמ"שית מעכבת בכוונה הכנסת כלים טכנולוגיים קריטיים למשטרה.
למה היא עושה זאת? התשובה: מדובר בניסיון סחיטה לכל דבר. היא מתנה את השימוש של המשטרה בכלים הללו נגד ארגוני פשיעה בהיתר שיינתן לה להשתמש בהם גם נגד נבחרי ציבור. היא מוכנה להפקיר את דמם של אזרחי ישראל, לתת לרציחות במגזר הערבי להמשיך ולהשתולל, רק כדי שיהיה לה עוד שוט פוליטי נגד שרי הממשלה. זו לא דאגה לפרטיות – זו סחיטה דורסנית על חשבון חיי אדם. דם הנרצחים הערבים על ידיה של היועצת המשפטית.
חרפת האכיפה הסלקטיבית
ראינו את המוסר הכפול גם בהפגנות השמאל שכללו חסימות כבישים, הצתת מדורות באיילון ותקיפות שוטרים. היכן הייתה היועמ"שית? היא גילתה "סבלנות מכילה", הגישה תביעות פליליות נגד השוטרים שאכפו את הסדר, ומשתמשת במח״ש כבמשטרה פרטית שנועדה להרתיע את שוטרינו. אבל כשמדובר באנשי ימין או במתיישבים הגיבורים שלנו – פתאום היא נזכרת בחומרה המקסימלית של החוק. פתאום מעצרים מינהליים הם פתרון לגיטימי. זו לא משפטיזציה, זו רדיפה פוליטית במסווה של אכיפת חוק.
חשדות חמורים שמושתקים
אסור לשכוח עם מי יש לנו עסק. מדובר במי שהייתה שותפה בהגשת תצהיר שקר לבג"ץ ושיבשה הליכי חקירה. היא משתמשת בכוחה כדי לתפור תיקים לימין, ומנגד מתעלמת מעבירות פליליות חמורות כמו זו של גלעד קריב, שנתפס על חם מדליף פרוטוקולים סודיים מוועדת חוץ וביטחון. היא מתעלמת מנעמה לזימי שהציתה מדורות באיילון, ובד בבד מקדמת חקירות נגד חברי כנסת מהימין ואנשי ימין, או מעכבת בכוונה נושאים כמו בקשת החנינה של ראש הממשלה נתניהו.
ועכשיו הגיע שלב חדש: היא והחונטה שלה רוצים להחליט על פיטורי שרים ולהוציא ראש ממשלה לנבצרות. הם פשוט לא משלימים עם כך שהעם בחר ימין. בעיניהם, הבוחר הישראלי נחות ולא מבין מה טוב בעבורו. הם הנאורים, ואנחנו הפריפריה שצריך לרסן.
אהוד ברק אמר בקול את מה שכולם שם חושבים: הימין הוא גזע נחות שחבל שהגיע לארץ, צריך לאזן אותו באמצעות ייבוא "אוכלוסיות איכותיות״.
הזדמנות של פעם בחיים
הדיון שיתקיים בבית המשפט העליון בעניין שלי הוא דווקא הזדמנות נדירה להחזיר את השפיות לישראל.
היועמ"שית וחבריה בדיפ־סטייט בטוחים שהם יצליחו להתיש ולהרתיע אותנו, ההרכב כבר הונדס ומשתמשים בכל מיני טריקים ישנים כדי להגיע לתוצאה הרצויה.
בהרב־מיארה וחבריה רגילים לשרי ימין שמתנצלים ומפחדים מהכותרת הבאה ב'הארץ'. הם חושבים שאם הם יאיימו בפיטורים או בשימועים, אנחנו נוריד את הראש. הם טועים טעות מרה.
אני אומר כאן בצורה הברורה ביותר: אני לא מפחד ממך, גלי. אני לא סופר את האיומים שלכם ולא מתכוון למצמץ. נבחרתי כדי לשרת את עם ישראל, כדי להחזיר את הביטחון האישי וכדי לחזק את הזהות היהודית של המדינה – ולא כדי לבקש רשות מפקידה שפועלת להרס הדמוקרטיה.
כמו שהצלחתי בעבודה במשטרה ובשב"ס, לחולל מהפך בתנאי המחבלים בכלא, להעלות את מספר השוטרים באלפים, להרוס אלפי בתים בלתי חוקיים, להוריד את גנבות הרכב בכמעט 20 אחוז, לבצע אכיפה נגד מסגדים מרעישים וארגוני פשיעה ועוד ועוד, כך ננצח בעזרת השם גם במלחמה נגד היועצת העבריינית.
המלחמה הזאת היא לא על איתמר בן גביר. היא על השאלה מי הריבון במדינת ישראל, העם או חונטה משפטית שלא נבחרה? התשובה היא העם, על אפם ועל חמתם. אנחנו בעזרת השם נמשיך למשול ולנצח כי האמת איתנו, הצדק איתנו, ורוב העם איתנו. לא מפחדים!
הכותב הוא השר לביטחון לאומי ויושב ראש מפלגת עוצמה יהודית
