ומי יודע אם לעת כזאת: ההזדמנות הכלכלית של ישראל

אני מניח שלא צריך לספר לקוראי 'בשבע' עד כמה אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית בשבועות אלה. ההצלחות בשדה הקרב מובנות לחלוטין למשקיע הישראלי והבורסה משגשגת. קל מאוד לדמיין איך תיראה כלכלת ישראל ביום שאחרי המלחמה, במיוחד אם המשטר האיראני יקרוס.

אבל כמה ורוד שאתם יכולים לדמיין, אני מבקש מכם לדמיין ורוד יותר. לא רק בגלל שאני אופטימיסט חסר תקנה, אלא בעיקר כי אנחנו מדברים כרגע על הזדמנות היסטורית שלא תחזור, ואם לא נציב לעצמנו יעדים סופר־שאפתניים, לא בהכרח נצליח לממש את הפוטנציאל.

התוצר לנפש בישראל נמצא ברמה יחסית גבוהה, אבל תלוי למי משווים אותו וכיצד. על פי תחזית קרן המטבע הבין־לאומית, התוצר לנפש בישראל צפוי לעמוד בשנת 2026 על 64.3 אלף דולר, גבוה מהתוצר לנפש בגרמניה (63.6), בצרפת (51.7) ובאיטליה (45.9). אך ביחס למדינות שוק מובילות, יש לנו עוד דרך ארוכה. תחזית קרן המטבע לתוצר של ארצות הברית עומדת על 92.9 אלפי דולר, של סינגפור על 99 ושל שווייץ על 118.2 – כמעט פי שניים מהתוצר לנפש החזוי לישראל. הפער הזה אינו גזרת גורל, במיוחד בשנים הבאות עלינו לטובה.

כלכלה ישראלית חזקה היא לא מותרות. אף מדינה לא יכולה לוותר על עוצמה כלכלית, אבל ישראל, בהיותה וילה בג'ונגל במרחב אסלאמי רצחני, על אחת כמה וכמה. כלכלה חזקה נדרשת כדי לממן את צורכי הביטחון שלנו, לחזק את העורף האזרחי וליצור תלות בין־לאומית בנו כך שלא ישתלם להחרים אותנו או לאיים בסנקציות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אמציה סמקאי הדירוג שלי: חמשת הדברים החשובים בכלכלת הממשלה ה־37

עוד מאת אמציה סמקאי אשמנו, בגדנו, האטנו: מי מרוויח מהווידוי של ראשי ה-AI?

דווקא בגלל הזהירות הזאת, דווקא בגלל שאסור לנו לחיות בקונספציה שאחרי הסרת האיום האיראני סיימנו עם המלחמות – דווקא בגלל זה צריך לשאוף לנצל את ההזדמנות הכלכלית שתיווצר פה לצמיחה אדירה.

הצורך בדמיון ורוד אינו נובע מאופטימיות מנותקת מהמציאות, אלא מהצורך לקבוע יעדים שאפתניים ולפעול בצורה מסודרת להשיגם. מרדכי אומר לאסתר במגילה: "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". זה העיקרון שצריך ללוות אותנו בימים אלה. לא רק אנחת רווחה על האיומים, הביטחוניים והכלכליים, שיוסרו, אלא גם השאלה לאן אנחנו לוקחים זאת הלאה, וזו שאלה בוערת.

ישראל העתידית צריכה לשאוף להיות מעצמה כלכלית עולמית. נכון, אין לנו את המספרים של ארצות הברית ובוודאי לא את המסה הענקית של סין והודו, אבל העם היהודי במדינת ישראל הוכיח את עוצמתו, עמידותו וחוכמתו. במהפכת הבינה המלאכותית הבאה עלינו לטובה, רכיבים אלה חשובים לא פחות ממסות של ידיים עובדות. יש לנו את הבנקאים הטובים בעולם – הוכחנו זאת לאורך ההיסטוריה, ומבט מהיר על יחסי היעילות של הבנקים המקומיים מוכיח את הפוטנציאל. אין סיבה שהבנקים הישראליים יישארו ספקים מקומיים בלבד. יש לנו את הסוחרים הטובים בעולם. בעבר העם היהודי היה שחקן מרכזי בסחר העולמי, ולמדינת ישראל כצומת של שלוש יבשות יש פוטנציאל אדיר להיות מרכז סחר ולוגיסטיקה בין־לאומי, במיוחד כשמצבנו הגאופוליטי ישתפר פלאים.

רשימת הפוטנציאלים עוד ארוכה מאוד, אך כנגדה עומדת גם רשימת המשימות שיש לבצע כדי לממש אותם. אסור לנו לטעות ולשקוט על השמרים. מי יודע אם לעת כזאת הגענו.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG

לתגובות:

[email protected]