התחלה// נולד בפתח תקווה וגדל כדור שני לניצולי שואה, עובדה שעיצבה את תפיסת עולמו. "ההורים עשו כמיטב יכולתם כדי שהקטסטרופה שעברו לא תחלחל פנימה. הם הביאו לעולם שבעה ילדים כנקמה בצורר הנאצי, אני ילד הסנדוויץ'".
אבא// יוסף פישר ז"ל. "אבי עבר את אושוויץ ואימי את מחנה העבודה טרנסניסטריה. כשהם נפגשו בארץ, אימי הציבה תנאי לנישואיהם: שסבתי, ששרדה איתה, תגור איתם. כך גדלתי עם שלושה ניצולי שואה בבית אחד. באופן רשמי אבי עבד בחברת מקורות, אך רק בשבעה גילינו שזה היה כנראה כיסוי לתפקידים ביטחוניים במשרד ראש הממשלה. פתאום הגיעו אנשים שלא הכרנו וסיפרו על פעילותו באיראן, באוגנדה ובלבנון. זה הסביר מדוע לאורך השנים הוא נעדר מהבית לשבועות ארוכים".
אמא// מלי פישר ז"ל. "הייתה עקרת בית שהקדישה את כולה לגידולנו. בעוד שאבא היה מגיע הביתה רק לגיחות קצרות בין המשימות, היא הייתה הדמות הנוכחת והקבועה בחיינו. היא זו שהחזיקה את הבית והעניקה לנו את היציבות ואת החינוך ביומיום".
ספסל הלימודים// למד בבית הספר היסודי עין גנים ולאחר מכן בתיכון ברנר שבעיר הולדתו, אך את עיקר השכלתו רכש דווקא בין כותלי הבית. "הייתי תלמיד שמסתקרן ממה שלא מלמדים בכיתה. אותי עניין דווקא מה שמעבר. את הידע הזה השלמתי בזכות אבי. כבר בגיל ארבע או חמש קראתי כתב רש"י, עוד לפני שידעתי לקרוא עברית שוטפת. הוא זה שנטע בי את התשוקה ללמידה עצמאית".
אולי יעניין אתכם
פטור היסטורי// את בחינות הבגרות סיים מוקדם מהרגיל, ובזמן שנותר לו עד הגיוס יצא לארצות הברית כשגריר צעיר מטעם משרד ההסברה, שם למד בתיכון הרווארד־ווסטלייק היוקרתי בלוס אנג'לס. "התקבלתי לבית ספר קתולי אליטיסטי שבו הייתה חובת נוכחות יומית בכנסייה המקומית. שם, כנער, ניהלתי את המאבק המשפטי הראשון שלי עוד לפני שהיה לי תואר. הבהרתי למנהל שבשום אופן לא אכנס לכנסייה. כשהוא ניסה להשוות זאת לביקור נוצרי בבית כנסת, השבתי לו שאחרי מה שהוריי עברו בשואה, אני לא אהיה זה שייכנע לכפייה דתית. הפכתי ליהודי הראשון בהיסטוריה של המוסד שקיבל פטור מהתפילות, וזהו עיקרון שחינכתי עליו גם את ילדיי".
לבנון// עם חזרתו ארצה התגייס למסלול מאתגר. "שירתי ביחידה מיוחדת, והמסלול היה אינטנסיבי מאוד. את קורס הקצינים עשיתי בתוך לבנון. השתחררתי אחרי ארבע שנים בדרגת סגן, אך המשכתי לשירות מילואים ארוך, וכיום אני מחזיק בדרגת רב־סרן".
הכשרה// את המסלול המקצועי בנה בבירות המשפט העולמיות, שם צבר ניסיון במשרדי ענק שמעסיקים אלפי עורכי דין. "התחלתי כפרליגל (עוזר משפטי, י"א) בארצות הברית, המשכתי לתואר ראשון ושני באוניברסיטת קיימברידג' וחזרתי להרווארד להשלמת הלימודים. עבדתי בסידלי אוסטין האמריקאי ובמשרד אנגלי מוביל, מוסדות שמעסיקים אלפי עורכי דין. הניסיון הבין־לאומי הזה היה התשתית לכל מה שבניתי לאחר מכן בישראל".
החצי השני// את דפנה, השותפה המנהלת של המשרד שהקימו יחד בשנת 1995, הכיר כמעט במקרה דרך אחיו הגדול. "כשחזרתי מחוץ לארץ, אחי הציע לי להיפגש עם מישהי נחמדה. בהתחלה סירבתי, חשבתי ששידוכים שייכים לעידן אחר, אבל הוא התעקש שאנסה. בפגישה הראשונה היא החליטה שזה לא מתאים, אבל אני לא ויתרתי. המשכתי לנסות עד שזה הצליח. אחרי ארבעה חודשים כבר התחתנו, וברוך ה' נולדו לנו חמישה ילדים. היום המשרד שלנו מונה כ־50 עובדים".
סוף המופע// לאורך השנים ליווה דמויות מפתח בתרבות הישראלית בצמתים משפטיים סבוכים, הרחק מאור הזרקורים. "למשל, הייתי שם לצד דודו טופז בפרשת הקניון שנקרא על שמו, וליוויתי את צביקה פיק בבוררויות מול נושים. מאחורי כל הזוהר והפרסום מסתתרות דרמות אנושיות, ובמקרים האלה התפקיד שלי הוא לדייק את הטיפול המשפטי ולהעניק שקט בתוך הסערה".
אחריות לאומית// משרדו אמון על הטיפול בנכסים הדיפלומטיים של ארצות הברית ושל עשרות ממשלות זרות בישראל, משימה המשלבת משפט וציונות. "ייצגתי את שגרירות ארצות הברית בתהליך ההיסטורי של המעבר לירושלים, וניהלנו את מכרז מכירת בית השגריר בהרצליה פיתוח לשלדון אדלסון – עסקת הנכס הפרטי הגדולה ביותר מאז קום המדינה. לנהל תיקים בסדר גודל כזה בשביל ממשלות זרות זו אחריות לאומית ומקצועית שאין גדולה ממנה, והיא מרגשת אותי בכל פעם מחדש".
שדה קרב// בצמתים הדרמטיים ביותר של מערכת אכיפת החוק, הוא ניצב בחזית ההגנה על שמם הטוב של בכירי המערכת: "אחד הרגעים המכוננים בקריירה היה ייצוג ניצב משנה ארביב בפרשת הרב פינטו. בצוהרי יום שישי, ממש ברגע האחרון, עמדנו במשרד המשפטים והצלחנו למנוע חתימה על הסכם עד מדינה שהתבסס על ניסיון הפללה. ברגעים ההם הבנתי עד כמה עולם המשפט הוא שדה קרב אמיתי על האמת ועל המוניטין של אדם".
צדק כלכלי// ניסיונו רב השנים בייצוג נפגעי טרור בארצות הברית ובישראל התנקז לרגע המבחן הלאומי בשבעה באוקטובר. "למדתי את מלאכת השליחות הזאת במשרדי הענק באמריקה, שם ייצגתי נפגעי פיגועים בסיני ובאיו"ש. כשפרצה המלחמה, הקמנו אופרציה בין־לאומית והגשנו בבתי משפט בארצות הברית תביעות בשם יותר מאלף נפגעי טבח שבעה באוקטובר נגד איראן, סוריה וענקית הקריפטו בייננס, שסייעה לחמאס לעקוף את המערכת הבנקאית. במקביל אנחנו פועלים בבית המשפט המחוזי בירושלים להטלת אחריות נזיקית ישירה על הרשות הפלשתינית כמי שתמכה בטרור ומימנה טרור. המטרה היא להביא בשורה של צדק ופיצוי לנפגעים ממי שאחראי לאסון".
שליחות חוצה גבולות// באמצעות רשת עורכי דין בין־לאומית הוא מעניק סיוע משפטי מהיר לישראלים שנפגעו מטרור ברחבי העולם. "אנחנו מטפלים בעשרות אוהדי מכבי תל אביב שנקלעו למסע הטרור באמסטרדם, וכבר הצלחנו להשיג בשבילם מקדמות לפיצויים מהרשויות בהולנד. במקביל, אנחנו מייצגים את שלוש המשפחות שיקיריהן נרצחו בפיגוע במעבר אלנבי על ידי מחבל ירדני. בשבילנו, ייצוג של נפגעי פעולות איבה הוא שליחות ארוכת שנים. אנחנו רותמים את הקשרים הבין־לאומיים שלנו כדי לוודא שכל ישראלי שנפגע יזכה לקבל את המגיע לו".
שלום בית עסקי// לצד הליטיגציה בבתי המשפט, הוא מקדיש חלק ניכר מזמנו לפתרון סכסוכים בבוררות. "הקמתי בשיתוף השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד מרכז הכשרה שבו הסמכנו יותר מ־2,000 בוררים ומגשרים. לאחרונה הרחבנו את הפעילות לרמה הבין־לאומית, ובשיתוף משרד המשפטים והאו"ם אנו מכשירים עשרות בוררים שיפעלו בארגונים גלובליים מובילים. המטרה היא לפתור סכסוכים בהידברות במקום במלחמות התשה בבתי המשפט".
דף יומי בתל אביב// החיבור לעולם התלמוד החל הרבה לפני שהפך לעורך דין. "אני כנראה הראשון בארץ ששכנע את משרד החינוך לאפשר לי להיבחן בחמש יחידות תלמוד בבית ספר חילוני. קיבלתי 100, ומאז התשוקה הזאת רק גדלה. לפני כ־20 שנה פניתי לרב חיים דוד קובלסקי מ'מאורות הדף היומי' והזמנתי אותו להעביר שיעור במשרד שלי. הוא אמר: 'אני לא יוצא מבני ברק', והסברתי שאם הוא יבוא לתל אביב, לקוחות וחברים כמו רון חולדאי או דודו טופז יוכלו לטעום גם הם מהחוכמה הזאת. אחרי שקיבל אישור מהרבי מנדבורנה, הוא הגיע. מאז, יותר מ־18 שנה, מתקיים אצלנו שיעור שבועי שחשף עד היום אלפי יהודים שאינם חובשי כיפה ביומיום לעומקם של דברי חז"ל".
אם זה לא היה המסלול// "אלמלא בחרתי בעולם המשפט והבוררות, הייתי חוקר את המוח האנושי בניסיון להבין כיצד אנחנו מקבלים החלטות או נמנעים מלקבל. מסקרן אותי לפענח כיצד המפגש בין האלמנט הפיזיולוגי והפסיכולוגי ובין המטען הערכי, התרבותי והמנטלי מעצב את קבלת ההחלטות שלנו".
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// "סדר היום מתחיל מוקדם מאוד בתפילת שחרית ובאימון יוגה. משם אני ממשיך לרצף ישיבות עם בכירים בעולם העסקי, ראשי רשויות ושגרירים, או לניהול דיוני בוררות וגישור מורכבים. בדרך כלל אני מקנח את היום בטיפול בזירה הבין־לאומית מול המשרדים והשותפים שלנו מעבר לים".
פלייליסט// "מוזיקת בארוק של באך, לצד שירים שמזכירים לי את אבא ואת הבית, כמו שולי רנד. בתוך כל זה, תמיד יש מקום למוזיקה הישראלית שגדלתי עליה – שלמה ארצי, אריק איינשטיין ושלום חנוך".
השבת שלי// "השבת היא קודש למשפחה. אין טלפונים ואין דואר אלקטרוני, רק שקט מזוקק וחיבור עמוק לבית ולעצמי. זה העוגן שמאפשר לי להתמלא מחדש לקראת האתגרים של השבוע הבא".
דמויות מופת// וינסטון צ'רצ'יל. "לולא הנחישות שלו, לא רק אנחנו, אלא אירופה כולה הייתה דוברת גרמנית לעד".
מפחיד אותי// "שחס וחלילה נשכח לרגע שבאנו לעולם הזה למשימה אחת פשוטה: לעשות את הטוב ביותר שאפשר, בצניעות ובחיוך. זה מה שמחזיק אותי ממוקד בשליחות שלי".
משאלה// "שהעולם בכלל, והערבי הקיצוני בפרט, יפנים שעם ישראל בארץ ישראל לנצח נצחים בעזרת ה'".
כשאהיה גדול// "אמשיך לבנות גשרים בין חברות, בין מדינות ובין אנשים, להנחיל את תרבות הבוררות כדרך חיים במדינת ישראל הסוערת".
לתגובות:
