המשק מושבת חלקית, ובצדק הורידו השבוע באגף הכלכלן הראשי באוצר את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2026. גם החדשות הכלכליות מהכנסת לא משהו, כשרפורמת החלב נקברת ומי יודע מתי תהיה הזדמנות להעביר אותה. התקציב והגירעון צפויים להתנפח. הבורסה קופצנית, עליות של אופוריה שמתחלפות בירידות של היסטריה. כל זה בשילוב לילות ללא הרבה שינה, וירוסים שמסתובבים ומדביקים את כולם בממ"דים הציבוריים (שימו מסכות). לא כיף לנתח את הכלכלה הישראלית השבוע.
והנה מגיע ה"אבל" שידעתם שיגיע: אבל, זה שווה את זה. קודם כול כי אנחנו רוצים לחיות. האיום האיראני הוא אמיתי. כשהם אומרים שהם רוצים להשמיד אותנו הם באמת מתכוונים לכך. ואם אנחנו מתקרבים לימים שבהם המושג "האיום האיראני" יהיה נחלת העבר, זה שווה מחירים כלכליים כבדים הרבה יותר.
אבל גם אין ספק שלא באמת מדובר במחיר כלכלי. זו לא עלות, זו השקעה. תחשבו על זה במונחים של ניהול סיכונים בסיסי. במשך שנים, פרמיית הסיכון של ישראל – זו שמייקרת לנו כרגע את החוב וגורמת למשקיעים זרים לשבת על הגדר – גילמה בתוכה את התרחיש האפוקליפטי של "מה יהיה אם איראן וכל הפרוקסיז שלה יתקפו במקביל". זה היה ענן שחור שריחף מעל כל תוכנית עסקית, כל אקזיט וכל תחזית צמיחה ארוכת טווח. ברגע שהאיום הזה מוסר או מנוטרל משמעותית, אנחנו משנים את המשוואה מיסודה. אנחנו לא סתם חוזרים לכלכלת 2023, אלא פותחים פוטנציאל צמיחה שהיה חסום. משקיעים זרים ינהרו לכאן, לא מתוך ציונות או רחמים, אלא משום שישראל נטולת טבעת חנק ביטחונית היא כנראה הנדל"ן הכלכלי הכי אטרקטיבי שיש. ההייטק, החדשנות והתעשייה הביטחונית, שמקדמת עכשיו את מכירותיה בזמן אמת, יקבלו דחיפה חסרת תקדים.
כשלילדים אין מסגרות וכשבלילה אחד צריך לרדת שש פעמים למקלט, קל מאוד לשקוע בפופוליזם כלכלי זול ולתת במה לכל רואי השחורות שחוגגים על המספרים של היום – על הגירעון התופח, האיום על הנפט העולמי והפגיעה בתוצר. הם רואים, כהרגלם, רק את הטווח הקצר ומתעלמים מהתמונה הגדולה. הם מחמיצים את העובדה שהמלחמה הזאת היא ניקוי השולחן הכי גדול שעשינו פה. ניקוי שולחן מסיכונים קיומיים ששנים ארוכות, רבים מאיתנו, העדיפו להדחיק ולקוות לטוב.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אמציה סמקאי
הדירוג שלי: חמשת הדברים החשובים בכלכלת הממשלה ה־37
עוד מאת אמציה סמקאי
אשמנו, בגדנו, האטנו: מי מרוויח מהווידוי של ראשי ה-AI?
עוד בכלכלה
מניית דוראל ירדה 50% מהשיא. האם זו הזדמנות?
עוד בכלכלה
אשליה במבצע: כשהממשלה מייקרת ומאשימה את המדף
עוד מאת אמציה סמקאי
סימני החקלאות הישראלית – תחל שנה וברכותיה
עוד מאת אמציה סמקאי
30 אלף אתרים מחכים שמדינת ישראל תתעורר כבר
אני לא בהכרח קונה את תרחיש הצמיחה של האוצר, שהוריד את התחזית מצמיחה של 5.2% ל־4.7%, אבל זה תפקידם להציג תחזית שמרנית. בסופו של דבר על בסיס התחזית הזאת נקבע תקציב המדינה, וטעות גסה כלפי מעלה תביא לבזבוז כספי ציבור מסוכן. אבל הפוטנציאל גדול הרבה יותר, ואם המלחמה תביא לשינוי קבוע של משטר הרשע באיראן, גם ההתאוששות תהיה מהירה.
אז כן, כרגע פחות נעים לנו וחוסר הוודאות הכלכלית, המשקי ואצל רבים מאיתנו גם האישי, מתסכל מאוד. אבל בראייה היסטורית, כלכלת ישראל קונה עכשיו את העתיד שלה במזומן. התשואה על ההשקעה הזאת תפרנס את הילדים והנכדים שלנו. וזה, תסכימו איתי, שווה אפילו עוד כמה בקרים של עיניים טרוטות.
הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG
לתגובות:
