המפגש עם אמילי היה מהסוג שנותן השראה, כוחות, שמחה והמון רעיונות חדשים. אמילי היא בעלת תשובה מהדור שלי, אישה מקסימה חייכנית ומלאת אנרגיות. בשונה ממני, שהמטבח הוא בעצם העבודה שלי, אצלה הבישול הוא אהבת חייה. הרבה אנשים חושבים שבכל רגע נתון אני מבלה במטבח, אבל תחשבו רגע על עצמכם. אם את מורה לחשבון, האם בכל רגע נתון את עושה תרגילי מתמטיקה? אבל מכיוון שהמקצוע של אמילי הוא אחר לגמרי, זה משאיר לה זמן וחשק לבשל מכל הלב. והאמת, שאפילו קצת חלשה דעתי מכמויות המאפים, העוגיות, הריבות והחמוצים שהיא מפנקת בהם את בני משפחתה.
אז מה היה לנו שם? אמילי גרה במושב לא רחוק מבית שמש, בבית מלא וגדוש חמסות מקרמיקה, תמונות של רבנים, עציצים, חיוכים ולא מעט חתולים מהשכונה שמסתובבים בגינה, כי הלב הרחום שלה לא נותן לה להשאיר אותם רעבים. היא גם מגדלת בעצמה ירקות ועשבים בחצר, ובכך מגשימה עוד חלום שלי שעדיין לא הגיע זמנו. אז קודם כול הלכנו בהתלהבות עצומה לראות את כל מה שגדל לה אחרי החורף, ואנחנו קוטפות בחדווה קישואים קטנים, סלרי ענק, שומר, גזרים מתוקים שמציצים קלות כמו מתחננים שנשלוף אותם, וצרור מכובד של עשבים מכל הסוגים והמינים. קטפנו גם לימונים שעדיין ממלאים לה את העץ ושסק כתום ומופלא במיוחד.
יין, חברות וטחינה ירוקה
אחר כך התחלנו לבשל. המטבח שלה מלא אור מחלון גדול שמשקיף לגינה, וזה הזמן לשטוף את השלל, להוסיף עוד כמה חומרי גלם איכותיים מהמקרר, וכעבור זמן לא רב – קציצות עוף מופלאות מתבשלות בסיר עם סלרי, שומר והרבה עשבים. הקישואים מוקפצים על המחבת עם אורגנו טרי, הגזר משחים בתנור עם שום, שמן זית ומרווה, ובצק שאמילי העמידה לפני שבאתי הפך לפיתות סלוף מושלמות, שהיא צלתה אחת אחת בסיר פיתות מיושן שקנתה אי פעם באיזה כפר ערבי. פיתות מדהימות שניגבנו איתן פעם אחר פעם טחינה ירוקה וריחנית. עשינו גם סלט טרי של עלים מהגינה, שאותם תיבלנו כמובן בלימונים העסיסיים. ולקינוח, כשבקושי נשארה עוד טיפת מקום, זללנו שסק חמצמץ.
אולי יעניין אתכם
את הארוחה המושלמת הזאת ליוו גם יין טוב, שיחת בנות כיפית עם חברה מקסימה, והמון המון צחוק. כמובן שבסוף נשאר המון אוכל, ושאמילי ארזה לי את כל מה שהיא יכולה, שאקח לבעלי ולילדים ולכל מי שרוצה.
חזרתי הביתה בתחושת הודיה עצומה לקדוש ברוך הוא, מלאת התפעלות עד כמה יופי, אור וטוב נמצא בחיים שלנו, וכמה קל למצוא אותם. כל מה שצריך זה לחפש.
קציצות עוף ברוטב סלרי ושומר חמצמץ
הקציצות עסיסיות כל כך, עטופות בסולת שגורמת להן להינמס בפה. הסלרי והשומר וכל עשבי התיבול יוצרים רוטב צהבהב־ירקרק ריחני ונפלא. כיף של מנה, פשוט אי אפשר להפסיק לאכול!
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן בישול:
40 דקות
8-6 מנות
לקציצות:
300 גרם חזה עוף
2 גבעולי סלרי כולל העלים
4 שיני שום
בצל
ביצה
מלח ופלפל
חצי כפית כורכום
חצי כפית תבלין לקציצות או ראס אל חנות
בערך כוס סולת לציפוי
שמן לטיגון
לרוטב:
3 כפות שמן זית
4 שיני שום פרוסות
מיץ מלימון אחד
2 פקעות שומר
3 גבעולי סלרי כולל העלים
כף אבקת מרק
מלח ופלפל
חצי כפית כורכום
חצי חבילה כוסברה קצוצה
מכינים את הקציצות: במעבד מזון טוחנים את הסלרי, השום, הבצל והביצה, עד לקבלת תערובת אחידה. מעבירים לקערה, מוסיפים את העוף הטחון, התבלינים, מלח ופלפל. מערבבים הכול יחד לתערובת אחידה ויוצרים קציצות עגולות. מצפים כל קציצה בסולת ומטגנים במחבת עם שמן עד להזהבה מכל צד, 3-2 דקות.
מכינים את הרוטב: קוצצים גס את עלי הסלרי והשומר. בסיר רחב מזהיבים בשמן הזית את השום במשך דקה. מוסיפים את הירקות לסיר, ממלאים במים עד לחציו ומביאים לרתיחה. מתבלים באבקת מרק, כורכום, מיץ לימון, מלח ופלפל. מבשלים חמש דקות ומכניסים פנימה את הקציצות. הנוזל צריך להיות כחצי סנטימטר מעל הקציצות. במידת הצורך מוסיפים עוד מים. מתקנים תיבול, מוסיפים את הכוסברה הקצוצה ומבשלים מכוסה על אש נמוכה במשך 30 דקות.
לתגובות:
