מופת של כלכלה, חזון הרצל ושברו

ביום העצמאות ה־78 של מדינת ישראל, כשאנו מביטים על הדרך שעשינו, קשה שלא להשתאות מול חזונו של בנימין זאב הרצל. חוזה המדינה לא חלם רק על מקלט בטוח, אלא על כלכלה יהודית משגשגת, פורחת ועתירת טכנולוגיה. במבחן התוצאה, הרצל צדק לחלוטין: הפכנו למעצמה כלכלית עולמית. אך כשבוחנים את האופן שבו הגענו לשם, מתגלה פער מרתק.

הרצל האמין שאת הכלכלה הפורחת הזאת נשיג באמצעות תכנון קפדני "מלמעלה". הוא דגל בשיטה (שקרא לה "מוטואליזם") שבה המדינה ואגודות שיתופיות מנהלות את המשק, סוג של דרך אמצע בין סוציאליזם לקפיטליזם. ואכן, המדינה נולדה לתוך השפעה סוציאליסטית עמוקה ומוסדות ריכוזיים. אולם הנס הכלכלי הישראלי התרחש בשיטות אחרות לגמרי: הוא הושג לא בזכות התכנון הממשלתי, אלא לעיתים קרובות למרות קיומו.

שרידים אלו של ניהול ריכוזי ממשיכים לגבות מאיתנו מחיר יקר גם היום. שוק הנדל"ן הוא הדוגמה הכואבת מכולן: תפיסה היסטורית שגרסה כי המדינה צריכה לשלוט בקרקעות כדי למנוע ספסרות, התגלגלה למונופול ממשלתי דורסני. התוצאה אינה צדק חברתי אלא בירוקרטיה, מחסור מלאכותי ויוקר מחיה מהגבוהים בעולם. גם מוסדות ותיקים אחרים, במערכות העבודה והחינוך, עדיין משמרים לעיתים מבני כוח כבדים שחונקים את התחרות ומקשים על הפרט להתקדם ולהצטיין.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אמציה סמקאי אשמנו, בגדנו, האטנו: מי מרוויח מהווידוי של ראשי ה-AI?

עוד מאת אמציה סמקאי סימני החקלאות הישראלית – תחל שנה וברכותיה

מנגד, המנוע האמיתי של כלכלת ישראל – זה שהפך אותנו ל"סטארט־אפ ניישן" – פועל על פי עקרונות של יוזמה חופשית. במקומות שבהם המדינה פינתה את הדרך, כיבדה את הקניין הפרטי ואיפשרה תחרות, פרחה החדשנות. הדחף האישי ליצירת ערך, והחוצפה הישראלית שמסרבת להיכנע לתכתיבים, הם שמייצרים את העושר הלאומי שלנו. יתר על כן, בשעות משבר אנו מגלים שוב ושוב כי רשת הביטחון החזקה ביותר אינה הבירוקרטיה הממשלתית, לא הביטוח הלאומי ולא מס רכוש, אלא דווקא הערבות ההדדית וארגוני החסד הקהילתיים שפועלים בהתנדבות, בגמישות וביעילות.

חג העצמאות הוא הזדמנות לשמוח על ההישגים האדירים שלנו, אך גם להבין מה באמת עובד. כדי להמשיך לצמוח ולהבטיח את עתידנו, עלינו להשתחרר מתפיסות מיושנות של תכנון־על, ולסמוך יותר על היזמות, התחרות והאחריות הקהילתית של אזרחי ישראל.

יש לנו עוד דרך ארוכה, עד שנזקק ונגבש את אותה תפיסה כלכלית־יהודית־לאומית שבאמת עובדת. זו שמשלבת, באיזונים הנכונים, יוזמה פרטית, תחרותיות ויעילות עם ראייה לאומית, וחמלה וקהילתיות עם אחריות אישית. עם זאת, כלכלת ישראל פורחת וראוי לראות את חצי הכוס המלאה ואת העובדה שיש הרבה מה להודות על מה שהשגנו עד כה.

מי ייתן ונשכיל להשלים את המלאכה, ולשלב את עצמאותנו המדינית עם חירות אישית וכלכלית אמיתית. חג עצמאות שמח!

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG

–

לתגובות:

[email protected]