תגמול ראוי ותחלופה בשירות הציבורי: לעבור למודל האמריקני

בעוד כחצי שנה תיכנס ישראל למערכת בחירות נוספת. כמקובל, לצד חילופי השרים מתחלפת גם צמרת השירות הציבורי, ובראשה מנכ"לי המשרדים שאמונים על תרגום מדיניות השר למציאות בשטח. ברוב המקרים בישראל המינויים אכן משלבים בין השניים, והמנכ"לים הם אנשי ניהול מנוסים עם רקורד מוכח שנדרשים לתנאי סף מחמירים. יחד עם זאת, המבנה הקיים עדיין שם את מרכז הכובד על ההתאמה האידאולוגית לתפיסות השר, כשהמציאות מוכיחה שמנכ"ל שמחובר למדיניות השר יכול לפעול במהירות, ביעילות ובלי חיכוכים.

כמי שניהל חברה פרטית במשך שנים ארוכות ולפני יותר מעשור הגיע לתפקיד ראש רשות מוניציפלית, אני יכול לומר מתוך ניסיון רב שנים שמשרות אמון לא רק שאינן פוגעות בתפקוד הארגוני, אלא הן תנאי יסוד להצלחה בתפקיד. בניגוד לפקידות המקצועית, הרי שהסמכות המיניסטריאלית של השר כרוכה גם באחריות על ההצלחות והכישלונות של המשרד. עם זאת, חשוב להדגיש שמשרת אמון אסור שתבוא על חשבון המקצועיות, ודווקא משום שמדובר במשרת אמון יש לצפות לרף מקצועי שכולל ניסיון ניהולי מוכח בהובלת מערכות מורכבות, יכולת קבלת החלטות במצב של אי־ודאות, הבנה מאקרו־כלכלית ורגולטורית, והיכרות עמוקה עם מנגנוני הממשל.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מהמציאות: שכר הבכירים בשירות הציבורי בישראל אינו הולם בשום צורה את רמת האחריות, העומס והחשיפה הציבורית הכרוכים בתפקיד. מנכ"ל משרד ממשלתי מנהל תקציבי ענק, אלפי עובדים ומערכות מורכבות, אך מתוגמל בשכר נמוך משמעותית מזה של מנהלים מקבילים בשוק הפרטי. אם מדינת ישראל רוצה לגייס לשירות הציבורי את כוח האדם האיכותי ביותר – עליה גם לדעת לתגמל בהתאם.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת שי אלון המטרה: פחות תלות בשלטון המרכזי לפיתוח תשתית מוניציפלית

עוד מאת שי אלון עלינו לקבוע תג מחיר יקר לאיומי מדינות אירופה

בקרב מדינות ה־OECD ישראל ממוקמת כיום באמצע הטבלה בכל הנוגע לשכר הבכירים בשירות הציבורי. שכר המנכ"לים של משרדי הממשלה בישראל נע לרוב סביב 55-40 אלף שקלים ברוטו בחודש (180-150 אלף דולר בשנה ביחס משתנה על פי תנודות מטבע). בארצות הברית בכירי השירות הפדרלי משתכרים לרוב בין 160 ל־200 אלף דולר בשנה, ובבריטניה בכירים מקבילים מגיעים ל־200-150 אלף ליש"ט בשנה. במדינות הרווחה הסקנדינביות בעלי התפקידים הללו מתוגמלים ברמות נמוכות יותר, לרוב בטווח של כ־140-90 אלף אירו בשנה. אך הם זוכים ליציבות תעסוקתית שאינה תלויה בזהות השר לצד יוקרה ציבורית. עובדה חשובה נוספת היא כוח הקנייה, שבארצות הברית ובמדינות סקנדינביה גדול בעשרות אחוזים מאשר בישראל.

לכן נכון לשקול העלאה מדורגת בשכר מנכ"לי המשרדים והפקידות הבכירה, לצד קביעת יעדים ברורים, מדדי ביצוע ושקיפות ציבורית מלאה. תגמול ראוי איננו מותרות אלא תנאי בסיסי למשיכת מנהלים איכותיים. במקביל, הגיע הזמן לבחון שינוי מבני עמוק יותר בדומה למודל האמריקני, שבו חלק ניכר מהפקידות הבכירה מתחלף עם חילופי הממשל. בארצות הברית קיימות אלפי משרות אמון פוליטיות בדרגים הבכירים, ובהן מינויים הנשענים על אמון הנשיא והממשל המכהן.

מהלך כזה ידרוש תיקוני חקיקה שיגדירו במדויק אילו תפקידים ייהפכו למשרות אמון מתחלפות. כיום חלק גדול מהפקידות הבכירה מוגן באמצעות מנגנוני קביעות ומכרזים, ולכן שינוי כזה יחייב תיקון לחוק שירות המדינה והגדרה ברורה של מנגנונים לסיום כהונה עם חילופי השלטון.

הכותב הוא רואה חשבון, ראש המועצה המקומית בית אל ויושב ראש ועדת הכספים במרכז לשלטון המקומי