דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
כלכלה

אל תיתנו למדד להטעות: האינפלציה בשליטה, הצמיחה בסכנה

מדד אפריל פחות גבוה מהמצופה, ובנטרול העלייה הזמנית במחיר הדלק - האינפלציה נמוכה במיוחד. כל זה לא עוזר אם הנגיד לא יוריד את הריבית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

מדד המחירים עלה בחודש אפריל. לא ידיעה מפתיעה במיוחד, ציפינו שהוא יעלה. מדד אפריל הוא תמיד גבוה, בגלל החגים, בגלל שמתחילים להזמין חופשות לקיץ ובגלל חילופי העונות הדורשים בגדים חדשים. המדד החודשי עצמו פחות משנה, כי האינפלציה נמדדת שנתית, כך שגם אם המדד עלה החודש, מה שצריך לבחון הוא אם הוא עלה יותר או פחות מהחודש המקביל לו בשנה שעברה.

ספציפית המדד באפריל 2025 עלה ב־1.1% ואילו באפריל האחרון ב־1.2%, לכאורה עלייה של 0.1% באינפלציה. אבל רק לכאורה. כי ציפינו לזינוק. ציפינו לעלייה שתשקף את הזינוק העולמי במחירי הנפט, את העלייה הישירה של הדלק ואת ההשפעות העקיפות על מחירי המוצרים ועלות ההובלה. המשמעות היא שאם מחירי הדלק לא היו עולים, שיעור האינפלציה השנתי היה נמוך בהרבה. אם כרגע שיעור האינפלציה השנתי נמוך ממרכז היעד של בנק ישראל ועומד על 1.9%, הרי שבלי ההשפעה הישירה של עליית מחירי הדלק, היינו מציגים שיעור אינפלציה נמוך במיוחד של 1.6%. ואם מביאים בחשבון את ההשפעות העקיפות, השיעור היה קרוב הרבה יותר לתחתית היעד.

מכיוון שמחיר הנפט הגבוה הוא זמני ונובע מהמלחמה במפרץ, אכן כך צריך להתייחס להשפעותיו. כלומר, שיעור האינפלציה האמיתי בישראל נמצא קרוב לתחתית היעד, ובכל זאת אנחנו עדיין עם ריבית מרסנת שפוגעת קשות בצמיחה. וכן, כפי שכתבתי לא מעט בעבר, אנחנו זקוקים בדחיפות לצמיחה. אין מה להתבשם מתחזיות צמיחה שמראות 5.5% ומעלה, כי כשמודדים באחוזים, תמיד צריך לשאול את עצמנו באחוזים ממה.

אולי יעניין אתכם

אפשר לראות בקלות בגרף השבוע את קו המגמה. היינו בצמיחה יפה בין שנת 2021 לאוקטובר 2023, והמשכנו לצמוח גם בשנים 2025-2024, אבל ממדרגה הרבה יותר נמוכה. אז כן, אנחנו זקוקים לצמיחה הזאת, וכולי תקווה שבהחלטת הריבית של שבוע הבא נראה סוף סוף את ירידת הריבית המיוחלת. ולא ירידה מינורית של רבע אחוז והודעה פילוסופית פושרת על כמה חוסר ודאות יש בעולם, ונראה מה יהיה בעתיד. המשק זקוק לוודאות, והוא זקוק בעיקר לוודאות שהריבית יורדת ותאפשר לו לממש את הפוטנציאל הכלכלי של מדינת ישראל.

המגזר שהכי זקוק לירידת הריבית הזאת הוא מגזר הנדל"ן. כולנו רוצים שמחירי הדירות ירדו, אבל הירידה הזאת צריכה להיעשות בצורה בריאה, כי אם הריבית הגבוהה תביא המוני קבלנים לפשיטת רגל, הנזק הכלכלי ברמת המשק יהיה עצום.

בשנים 2028-2027 צפויים להגיע לגמר לא מעט פרויקטים באזורי הביקוש הצפויים להוריד את המחיר, הבשלה יפה של מאמצים רבים של הממשלה בשנים האחרונות. זה מצוין, אבל כל עוד הנגיד משאיר את הריבית גבוהה הקונים נשארים על הגדר ולא ממש קונים דירות. אם ירידת המחירים תגיע אחרי תקופה ארוכה שהקבלנים נתונים בבעיה תזרימית, זה עלול למוטט רבים מהם. שאלת תזמון ירידת הריבית הופכת להיות קריטית מיום ליום, פרופסור ירון. תן לנו מתנה לחג ותפתיע אותנו לטובה.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG

לתגובות:

[email protected]

 

מה לקרוא עכשיו