יעד המלחמה האמיתי: להפוך את חמאס לארגון לא רלוונטי

בעוד שצה"ל ממשיך לפרק את תשתיות הטרור בעזה וביהודה ושומרון, עלינו לתת את הדעת על היעד האסטרטגי ארוך הטווח של המערכה. חיסול מחבלים, השמדת מנהרות ופגיעה בראשי הארגונים הם תנאי הכרחי לביטחון ישראל, אך כדי להבטיח שקט לזמן ארוך, מטרת העל מול חמאס והג'יהאד האסלאמי חייבת להיות יסודית יותר: עלינו להפוך אותם לארגונים לא רלוונטיים בתודעת הערבים.

חורבן במקום תקווה

חמאס והג'יהאד האסלאמי מתיימרים לייצג את שאיפותיהם של ערביי עזה ויהודה ושומרון. למרות שההזדהות עמם בקרב אוכלוסייה זו עדיין רחבה, התובנה שהם החזירו את הערבים שתחת שלטונם עשרות שנים אחורה מתחילה לחלחל. תושבי האזור, שחלק גדול מהם עדיין שבויים בתפיסות קיצוניות ואנטישמיות, נאלצים להתמודד עתה עם מציאות חרבה. עלינו לדאוג שמציאות זאת תלך ותעמיק, עד שהתודעה לנזק הנגרם לאוכלוסייה הערבית תהפוך לנחלת הרוב.

ארגוני הטרור הנ"ל לא מציעים דבר מלבד דם, אש ופליטוּת. אין להם שום חזון של השתלבות בעולם המתקדם, שום אופק כלכלי, ואפס תקווה לדור הצעיר. ככל שיתפזר עשן הקרבות ותלך ותתבהר תמונת ההרס, כך עשויה להתחדד ההכרה בקרב תושבי הרצועה כי תנועות הטרור הללו הן דרך ללא מוצא שבסופה מחכה להם חורבן מוחלט. הניכור של האוכלוסייה כלפי חמאס, שיגיע מתוך ההבנה כי הארגון החריב את עתידה, הוא תהליך הכרחי בדרך למיטוטו הרעיוני. כאמור, אנחנו כבר רואים את ניצני התהליך הבאים לביטוי הן בלחץ של ארגוני הטרור להגיע להפסקת אש, והן בפניות הנואשות לאיראן להכליל גם אותם בתנאי הפסקת האש וכל הסדר עתידי.

אולי יעניין אתכם

עוד בדעות הזדמנות היסטורית להשלים את המלאכה

עוד בדעות תסמונת הדשא הירוק של השכן

האתגר: שבירת מיתוס "ההצלחה"

עם זאת, אסור לנו לעצום עיניים לנוכח מציאות מורכבת: מתקפת הפתע הרצחנית בשבעה באוקטובר נתפסת כ"הצלחה" צבאית ותודעתית בעיני רבים בעזה, ביו"ש ולמעשה בעולם הערבי כולו. הטבח העניק השראה לאויבינו והפיח רוח חיים במיתוס "ההתנגדות".

בדיוק משום כך, המשימה שלנו קשה כפליים. הניצחון הצבאי הישראלי חייב להיות מוחץ וברור. אסור לנו לעצור באמצע. עלינו להפוך את ה"הצלחה" הטקטית והאכזרית שלהם לתבוסה אסטרטגית שתיצרב בתודעה המזרח-תיכונית לדורות. ההשראה שהם שואבים מהטבח חייבת להתנפץ אל מול קיר הברזל של גביית המחיר הישראלית.

חזית של אפס סובלנות

הפיכתם של חמאס והג'יהאד ללא רלוונטיים אינה משימה שישראל יכולה להשלים לבדה בזירה המדינית. יש להמשיך ולהגביר את הלחץ  האזורי והבינלאומי. ישראל, יחד עם שותפות בעולם הערבי המתון והקהילה הבינלאומית, חייבת להוביל קו מדיני תקיף ובלתי מתפשר. דרישת הסף שלנו צריכה להיות ברורה ובלתי מתפשרת: פירוז מוחלט. עלינו להבהיר שאין שום מתווה שיקום, אזרחי או כלכלי, ללא פירוז מלא של הרצועה. אבל זה לא מספיק: במקביל, יש להוביל מערכה שתוקיע באופן מוחלט את חמאס, את הג'יהאד, וכל מי שמביע בהם תמיכה – גלויה או סמויה. ארגונים אלו ואוהדיהם בבירות העולם ובקמפוסים חייבים להיות מוגדרים כמוקצים מחמת מיאוס, כארגוני טרור שאין להם, ולעולם לא תהיה להם, דריסת רגל במשפחת העמים המתוקנת. זוהי מערכה דיפלומטית שבלעדיה המשימה לא תושלם.

התניית השיקום בעקירת ההסתה

מעבר לפירוז הפיזי, ישראל חייבת להציב קו אדום ברור בכל הנוגע לרוח הגבית לטרור. עלינו להבהיר באופן חד-משמעי כי כל קריאה – גלויה או סמויה – של מנהיגים, אנשי דת או נציגי ציבור אחרים, שמשמעותה קריאה להשמדת מדינת ישראל, להרג יהודים או עידוד לפיגועים, תגבה מחיר כבד ותבלום באופן מידי כל סיוע. הסתה לטרור תיענה בשלילת היכולת להשתקם. מי שזורע את זרעי השנאה של המחר במסגדים או בבתי הספר, לא יוכל ליהנות מפירות כל שהן של סיוע כל שהוא. גם זה חייב להיות תנאי סף מצד מדינת ישראל.

התוצאה של שינוי קונספציה

הניצחון האמיתי במלחמה הזו יושג כאשר חמאס יאבד לא רק את יכולותיו הצבאיות, אלא גם את האחיזה התודעתית שלו. רק כשהטרור ייצרב בזיכרון הערבי הקולקטיבי בכישלון מוחלט וכאסון היסטורי עבור מבצעיו ותומכיו – נוכל להבטיח עתיד טוב יותר לנו ולמזרח התיכון כולו.

תת אלוף מיל' חנן גפן פיקד בעבר על יחידת 8200