טענה שנשמעת הרבה בין הפרשנים ודוברי הקואליציה, היא על השימוש בחוק הגיוס ככלי להפלת הממשלה הנוכחית ולא לשם מטרתו המקורית – הגדלת הצבא. ולכן, גם מי שכיום מציג את עצמו כמתנגד לחוק הגיוס שהציעה הקואליציה, בבוא העת כדי להקים ממשלה אחרת ייתן לחרדים את אותו "דף ריק" ידוע, הדרישה לחוק גיוס אמיתי תישכח, וזעקת הצבא וחיילי המילואים והסדיר תישאר ללא מענה. וכאשר זה המצב – מתוארת מציאות שיש בה שתי אפשרויות בלבד: פטור מגיוס לחרדים בממשלת ימין שתשמור על ההתיישבות ביהודה ושומרון, או פטור מגיוס לחרדים בממשלת שמאל שתביא להקמתה של מדינה פלשתינית. בהתאם לכך, המסקנה ברורה – עדיף להכיל את חוק ההשתמטות ולשמור על המצב הקיים, מכיוון שהאופציה השנייה גרועה הרבה יותר.
אלא שיש לחלק את הטענה הזאת לשניים, להשלים חתיכה בפאזל ולהגיע לדרך אחרת – שלישית – שאינה אחת משתי האפשרויות שכוללות חוק פטור מגיוס.
באשר לחלק הראשון – אכן הובהרה בשבועות האחרונים נכונותם של ראשי האופוזיציה לשלב כוחות עם החרדים כדי להפיל את הממשלה הנוכחית ולהקים ממשלה אחרת. חלקם עשו זאת בחשאי, חלקם מדברים על כך בגלוי – מיאיר לפיד ועד יאיר גולן. אגב, אם מטרת העל של אותן מפלגות היא החלפתו של נתניהו, ומטרה זו מבחינתם היא החשובה מכול בדרך לחיזוק המדינה – ייתכן שיש הצדקה ל"דף הריק". הבעיה היא כמובן שהצבא לא יגדל בשיטה הזאת.
החלק השני מבוסס על ההנחה שהמערכת הפוליטית חייבת להישאר משותקת בתוך קיבעון הגושים של "ביבי" או "רק לא ביבי", כאילו כל שחקן פוליטי צריך לתפוס צד ולהחליט איזו ממשלה נסחטת הוא מעדיף.
אולי יעניין אתכם
אלא ש־7 באוקטובר הבהיר שאסור לנו להשלים עוד עם המשחק הזה. האזרחים והלוחמים שהצילו את המדינה באותו בוקר נורא לא התחלקו לפי גושים. הם נלחמו יחד. הם חברי "ברית המשרתים", לא במובן הפוליטי אלא במובן הכי אמיתי ועמוק, ולראיה – יש ביניהם ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים.
מול הקונספציה המזויפת והמסוכנת כאילו קיימות רק שתי האפשרויות הנ"ל, הפתרון האמיתי הוא האפשרות השלישית: הקמת גוש אמצע שיהיה מספיק אפקטיבי כדי להיות לשון המאזניים, כך שיוכל לפרק את הגושים ולכפות את הפתרון הציוני הנדרש למדינת ישראל בממשלה ציונית רחבה ככל הניתן. כך גם יתאפשר לחברי הכנסת הציוניים, שבוודאי לא היו רוצים לקדם חוק פטור אך שבויים במלכודת הגושים, לקדם חוקים לטובת המדינה, בהם חוק גיוס מלא ואמיתי. כמובן לא רק חוק גיוס – ממשלה ציונית נרחבת תדע לטפל בנושאים שמעסיקים את הרוב המוחלט במדינה – נושאי כלכלה, ביטחון, חינוך, משילות, איזון בין רשויות ועוד. ממש כמו שבמילואים זה מסתדר – כך זה יסתדר גם בהנהגה.
תשאלו למה צריך גוש שלישי, הרי 90 מנדטים ציוניים כבר קיימים בכנסת עכשיו! אלא שעובדתית, הם אינם מצליחים לצאת מקיבעון הגושים. ולכן תפקיד הגוש השלישי החדש הוא לייצר את התנאים ולהכריח אותם לצאת מהקיבעון הזה – על ידי כך שלא יתאפשר לאף אחד מהם להקים את הקואליציה ה"טבעית" שלו ולהתרכז בצרכים הפוליטיים שלו. הכוח המאחד צריך לבוא עם אמירה שאינה כוללת התייחסויות ופסילות אישיות, אלא דיבור על ערכים ועקרונות, ודרישה ברורה להקמת ממשלה ציונית, כזו שתעביר חוק גיוס ותתרכז בבעיות המשותפות לכולנו. רק כך נצליח לצלוח את המשבר הנוכחי, אל מול אויבינו מבחוץ אך בעיקר אל מול המחלוקות הפנימיות המאיימות עלינו יותר מכל דבר.
הכותב הוא צנחן במילואים, חבר הנהגת מפלגת המילואימניקים
