איחוד הזירות: איראן מאיימת לתקוף באוקראינה

המערכה באוקראינה בדרך לתפנית דרמטית לאחר שגופי המודיעין במדינה הציגו למקבלי ההחלטות בקייב מידע על פיו איראן מתכננת לשגר טילים בליסטיים לכיוונה של אוקראינה. זאת במסגרת שיתוף הפעולה ההולך ומתהדק בין איראן לרוסיה.

הירי האיראני הצפוי, לפי האיומים, יהיה חלק ממטח מסיבי שרוסיה מאיימת להוציא אל הפועל. ההצטרפות האיראנית מוגדרת בטהרן כנקמה ישירה על השמדתו של כלי שיט איראני בידי כוחותיה המזוינים של אוקראינה.

ההסלמה בזירה האוקראינית מתרחשת בזמן שנשיא אוקראינה נמצא בוושינגטון לפגישה עם הנשיא טראמפ שהתרחשה היום, וכשבמקביל לכך אין שר מכהן במשרד הביטחון האוקראיני. כל זה כשברקע ישנה תסיסה אזרחית ומתחים פנימיים, מה שמקשה על היכולת של קייב לפעול בחופשיות וביעילות אל מול האיום.

היעדים למתקפה: תשתיות אזרחיות אוקראיניות

על פי המודיעין, היעדים המרכזיים לפגיעה באוקראינה הם מרכזים לוגיסטיים ומחסנים של רשת הקמעונאות הענקית "אפיצנטר". מדובר בפעולת תגמול מוצהרת על תקיפות אוקראיניות נגד מחסני רשת "ויילדבריז" הרוסית – צעד שיצר כעס גדול בציבור הרוסי בשל הפגיעה בעסקים קטנים.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת לאוניד ברץ קמפיין הסתה דיגיטלי: תעשיית כזב רוסית נגד היהודים באומן

עוד באקטואליה האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

התקיפה על הרשת הרוסית התבצעה לאחר שנחשף כי הרשת שימשה פלטפורמה להפצת ציוד צבאי וציוד דו-שימושי, שהוסרו מקטלוג המוצרים רק לאחר התקיפה. אוקראינה יצאה לתקיפות הללו כמענה לדרישה ציבורית במדינה, לאור התקיפות הסדרתיות הרוסיות כנגד מתקנים אזרחיים באוקראינה.

ההסלמה הנוכחית אינה נולדת בחלל ריק. עוד במרץ 2026 שיגרה איראן איומים מפורשים כלפי קייב, בטענה כי היא מסייעת למדינות במזרח התיכון הפועלות נגד טהראן. אם התקיפה אכן תצא אל הפועל, הדבר יהווה ראיה לטענות ישראל, לפיהן ארסנל הטילים האיראני אינו מיועד רק להרתעה אזורית, אלא נועדו לאיים גם על אירופה.

מקורות יודעי דבר מצביעים על כך שהפעולה האוקראינית נגד כלי השיט האיראני זכתה מראש לאור ירוק מוושינגטון. בארה"ב רואים בעין יפה את שילובה העתידי של אוקראינה במבצעים לפתיחת חסימות במצר הורמוז. הניסיון המבצעי חסר התקדים שצבר הצי האוקראיני בים השחור – בפרט בהפעלת שולות מוקשים וטקטיקות מתקדמות של כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מים) – נתפס בוושינגטון כנכס אסטרטגי ראשון במעלה עבור הזירה במפרץ הפרסי.

הסיוע ההדדי בין מוסקבה לטהרן

מערכת היחסים המתוחה בין קייב לטהראן שורשית ועמוקה. היא החלה עוד טרם הפלישה הרוסית, באירוע העקוב מדם של הפלת מטוס הנוסעים האוקראיני (טיסה PS752) על ידי איראן. טהראן אימצה אז את דפוס הפעולה הרוסי מאירוע אסון המטוס המלאזי (MH17): הכחשה גורפת, שיבוש חקירות והסתרת ראיות. מומחי מודיעין מעריכים כיום כי הפלת המטוס והעיכוב בהחזרת שרידיו הונעו מאינטרס כפול: הנדסה לאחור של רכיבי מטוסי "בואינג" וטכנולוגיות מערביות, לצד סיכול ממוקד של דמות מפתח שהייתה על הסיפון.

במקביל, סקירה מקיפה של ה-CIA שהוצגה לנשיא ארה"ב חשפה את היקף אספקת אמצעי הלחימה והרכיבים התעשייתיים מרוסיה לאיראן (כולל בנתיבים ימיים בים הכספי), לצד זרימת מנועים לייצור כטב"מי "שאהד" מאיראן לרוסיה. המודיעין האמריקני מעריך כי איראן כמעט שיקמה לחלוטין את היקפי האספקה שלה. בתגובה, הורה הנשיא האמריקני לפנטגון ולקהילת המודיעין לסייע באופן פעיל לתקיפות אוקראיניות שמטרתן לפגוע בנתיבי המסחר בין שתי המדינות.

הדחייה הטקטית מוושינגטון בחזית איראן

משבר זה מציף את המורכבות הפוליטית בוושינגטון. בדיונים הקדחתניים בלשכת הנשיא לא התקבלה החלטה על סיום המערכה מול איראן, אלא על הפוגה זמנית בלבד. למרות הפצרות הצבא להוציא לפועל מבצע קרקעי מקיף, הדרג המדיני הכריע על הקפאת "השאלה האיראנית" לשמונת החודשים הקרובים, עד לאחר סיום מערכת הבחירות בארה"ב.

בתוך כך, מעריכים גורמים מדיניים כי ראש הממשלה נתניהו ינסה, במסגרת ביקורו המתוכנן בארה"ב, להפעיל לחץ על הנשיא טראמפ להחריף את הצעדים. עם זאת, לקחי העבר מוכיחים כי מתקפות אוויר בלבד מסבות נזק אסטרטגי לכלכלה ולתדמית הציבורית יותר מאשר למיטוט המשטר בטהראן, לצד נזק היקפי שפוגע בתמיכת הציבור האיראני.

למרות הדחייה הטקטית, הניתוח האסטרטגי מוביל למסקנה כי דגם מודרני של מבצע "סערה במדבר" מתקרב, וארה"ב תידרש בסופו של דבר להוציא לפועל מבצע קרקעי מוגבל באיראן. במסגרת זו מתגבשת תוכנית לשילוב אוקראינה בהכנת הרכיב האווירי והטכנולוגי של המערכה.

בתמורה לתרומתה, זוכה קייב לנשק הגנתי חיוני: עסקת המל"טים והטכנולוגיה הפכה למציאות שרירה. כחלק ממארג חליפין זה, קיבלה אוקראינה לאחרונה תגבורת משמעותית של מיירטים עבור מערכות ההגנה האווירית Patriot ו-SAMP/T – מה שמעניק לה את היכולת המבצעית הנדרשת לספוג ולבלום את מטח הטילים והכטב"מים הצפוי בטווח הזמן המיידי.

על רקע האיום הגובר מצד איראן על אוקראינה, ולראשונה מאז החרפת היחסים בעקבות האשמותיה הבלתי מבוססות של קייב בדבר רכישת תבואה גנובה כביכול בידי ישראל, שר החוץ גדעון סער קיים שיחה מדינית עם עמיתו האוקראיני אנדריי סיביה, זאת בשעה שראש הממשלה נתניהו והנשיא זלנסקי שוהים במקביל בוושינגטון. במהלך השיחה נידונו האתגרים הניצבים בפני שתי המדינות, ובראשם האיום האיראני. סער הביע תנחומים עמוקים על האבדות הכבדות של העם האוקראיני, איחל החלמה מלאה לפצועים והזמין את סיביה לביקור רשמי בישראל במלאת 35 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.

זמן קצר לאחר מכן, במסדרונות הבית הלבן בטקס הזיכרון לסנאטור גראהם ובנוכחות מזכיר המדינה רוביו, נועדו נתניהו וזלנסקי (ככל הנראה לא באקראי, אף כי באופן בלתי רשמי). הייתה זו פגישתם הראשונה מאז שנת 2021, עת ביקר נתניהו בקייב לרגל מלאת שמונים שנה לאסון באבי יאר; עד אז, הסתכמו מגעיהם במספר שיחות טלפון בלבד.

ייתכן כי דווקא ההתמודדות מול אויב משותף תוביל להעמקת השיתוף הביטחוני, תחזק את יכולת ההגנה של ישראל ותסכל את תוכניותיהם של המשטר באיראן ובני בריתו בקרמלין, אשר העבירו מודיעין על אודות יעדים ישראליים במזרח התיכון.