קמפיין הסתה דיגיטלי: תעשיית כזב רוסית נגד היהודים באומן

‏מייד אחרי החג נתוני מודיעין מעודכנים לצד דוחות מפורטים של המרכז לבלימת דיסאינפורמציה באוקראינה חשפו השקעות עתק מצד מוסקבה במבצע תודעה נרחב ומורכב, אשר מטרתו המרכזית היא להצית להבות של אנטישמיות ולערער מהיסוד את הלכידות החברתית באוקראינה בזמן מלחמה.

הלוחמה הפסיכולוגית של הקרמלין אינה נשענת עוד על כלי תקשורת מסורתיים בלבד, אלא עושה שימוש נרחב ושיטתי בפלטפורמות דיגיטליות מתקדמות, ברשתות בוטים מסועפות ובטכנולוגיות של בינה מלאכותית. כל אלה מגויסים כדי לייצר מצג שווא שקרי והנדסת תודעה, כאילו העלייה לרגל השנתית של החסידים לעיר אומן לרגל חג ראש השנה איננה אירוע דתי מסורתי, אלא חלק מתוכנית אסטרטגית סודית להשתלטות זרה על שטחי המדינה.

במסגרת קמפיין ההסתה הדיגיטלי מופצים פייקים מופרכים וחסרי שחר בקצב מסחרר. בין היתר נטען כי העיר אומן כולה צפויה לעבור בקרוב לשליטה ריבונית ישראלית מלאה, וכי השלטונות בקייב החליטו להפקיר את שאר אזורי המדינה וריכזו את כל מערכות ההגנה האווירית המתקדמות של אוקראינה אך ורק סביב המתחם החסידי באומן כדי להגן על המבקרים. השיא של אותן עלילות מגיע בדיווחים הזויים במיוחד המציעים לאזרחים אוקראינים החוששים מהגיוס ללבוש לבוש חסידי מסורתי, מתוך טענה שקרית כי כוחות הביטחון קיבלו הוראה מגבוה שלא לגעת באורחים היהודים ולאפשר להם חסינות מוחלטת.

עלילות אלו אינן צומחות בחלל ריק, אלא מתבססות על תאוריות קונספירציה ישנות ואפלות המוכרות היטב מן העבר. מנגנון התעמולה הרוסי משפץ ומחזיר לחיים מיתוסים כגון תאוריית "ירושלים החדשה" או פנטזיות סביב דמויות בדיוניות כמו הארי ברקוט, המיועדות כולן לתדלק חששות מושרשים מפני נישול לאומי וחדירה זרה. כל בדל מידע או תמונה מהשטח עוברים מניפולציה מהירה כדי לצייר את העולים לרגל כבעלי זכויות יתר הנהנים מהטבות כספיות בדיוניות מתקציב המדינה האוקראינית, תוך שילוב טענות שחוקות על שחיתות או לכלוך ברחובות העיר.

אולי יעניין אתכם

בנושא רוסיה אירופה מתכוננת למלחמה?

עוד באקטואליה חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

ראוי להדגיש מפורשות את האמת הפשוטה שכל מי שסייר בעולם מכיר היטב. השארת פסולת ושאריות אשפה לאחר אירועים המוניים של עשרות אלפי בני אדם היא תופעה מוכרת, מטרידה אך טבעית, התרחשת בכל מתחם חגיגות או פסטיבל ברחבי הגלובוס. בין אם מדובר ברחובות לונדון לאחר מרתון, בכיכרות של איטליה בתום קרנבל או בפסגות המושלגות של שווייץ לאחר פסטיבלי מוזיקה, תמיד יישאר לכלוך רב ללא שום קשר לזהותם, דתם או מוצאם של המשתתפים. אלא שהלוחמה הפסיכולוגית הרוסית נוטלת תופעה אנושית אלמנטרית זו ועוטפת אותה במעטה אנטישמי קלאסי כדי ליצור דמוניזציה ולעורר תלישות וזעם בקרב האוכלוסייה המקומית.

יתרה מזאת, התעמולה המוסקבאית מתעלמת במכוון מהמציאות הכלכלית בשטח. בעוד שרשתות הבוטים מפיצות עלילות כאילו העולים לרגל מרוקנים את הקופה הציבורית, נתונים שפורסמו לאחרונה בבלוג העסקים האוקראיני Ministry of Business מוכיחים את ההפך הגמור. מדובר במחזור כספי אדיר של בין 30 ל-50 מיליון דולר בשבוע אחד בלבד, המהווה מנוע צמיחה חסר תקדים לעיר אומן ולתושביה, וסכום העולה על תקציב הפיתוח השנתי של האזור כולו. תושבים מקומיים מרוויחים בין 6,000 ל-15,000 דולר בשבוע מלהשכיר חללים, גראז'ים ומסדרונות רק כדי לשים בהם מזרונים במחירים מופקעים של מאות ואלפי דולרים, לצד מוצרי צריכה בסיסיים ומוניות שנמכרים במחירי עתק.

אך למרבה הפרדוקס, הציבור המקומי – המוסט על ידי מכונת השנאה והשקרים הרוסית – נוטה להתעלם גם מכך שאותם נכסים מושכרים אינם מותאמים כלל למגורים, נטולי חדרי רחצה בסיסיים ומהווים סכנת נפשות מבחינת בטיחות אש. מכונת התעמולה של מוסקבה מנצלת את המצוקה הזו כדי לכוון את הזעם הציבורי נגד ישראל והיהודים, מתוך ידיעה שנושא היהדות הוא תמיד כלי קל ונגיש למניפולציה רגשית. כמובן שאין זו העלילה היחידה מבית היוצר של מוסקבה, אך היא הנוחה ביותר לשילוב: אותם גורמים שמציתים כעת את האנטישמיות יהיו הראשונים לקפוץ מחר ולהאשים את האוקראינים ב"נאציזם ופאשיזם".

המבצע הזה כושל גם במישור המוסרי וחשף את הצביעות הצרופה של הקרמלין: מחד, מוסקבה הצדיקה את תוקפנותה באמתלה השקרית של "דנאציפיקציה" של אוקראינה, ומאידך היא משקיעה כעת מיליוני דולרים בניסיון אקטיבי להנדס ולהצית אנטישמיות ברחוב האוקראיני. זוהי מניפולציה צינית שנועדה לא רק לסכסך מבפנים, אלא גם לתקוע טריז בתמיכה המערבית ולפלג בין קבוצות תמיכה בינלאומיות.

שורשי האסטרטגיה הזו אינם חדשים, והם טבועים עמוק במסורת התעמולה הסובייטית הוותיקה. עוד מימי המלחמה הקרה השקיעו מוסקבה וזרועות המודיעין שלה משאבים כבירים בהדבקת תווית של "תוקפן" ו"מדינת אפארטהייד" למדינת ישראל בזירה הבינלאומית. כיום, הניסיון הרוסי להדהד את הנרטיב לפיו ישראל מבצעת "רצח עם" משמש כלי טקטי כפול עבור הקרמלין. באמצעות האשמת ישראל והפצת אנטישמיות מנסה מוסקבה להסיר מעצמה את תווית התוקפן והמבודד בזירה העולמית בשל פלישתה לאוקראינה, ולהפנות את האצבע המאשימה ואת תשומת הלב הציבורית לעבר העם היהודי. זוהי מניפולציה צינית שנועדה להשיג שתי ציפורים במכה אחת, להלבין את מעשיה של רוסיה עצמה ובמקביל לסכסך בעורמה בין הציבור באוקראינה לבין הקהילה היהודית. יתרה מכך, על ידי ליבוי האנטישמיות והניסיון להפוך את ישראל למדינה מנודה בזירה הבינלאומית, מוסקבה לא רק מחזקת את הברית הצבאית-מדינית שלה עם איראן, אלא גם מקווה לבודד את ירושלים מהמערב, כדי שתוכל בהמשך להשתמש בה כפלטפורמה לעקיפת סנקציות בינלאומיות.

אולם מעבר למלחמה הפסיכולוגית, מעבר לבוטים ולפליטה הדיגיטלית הרוחשת ברשתות, ראוי להבהיר אמת היסטורית ובסיסית אחת החומקת לחלוטין מעיניהם של מתכנני התעמולה במוסקבה ובקייב כאחד. העם היהודי נלחם במשך אלפי שנות גלות דיכוי ורדיפות, ועלה בידו להגשים בסיעתא דשמיא את השאיפה הדורית העמוקה להיות עם חופשי בארצנו. אנו ממשיכים נאבקים יום יום על אחיזתנו, ביטחוננו והתיישבותנו בארץ ישראל. הזיקה שלנו אינה נתונה עוד לאדמת הגלות, ולא הגענו לביתנו הלאומי וההיסטורי כדי לחפש מקלט חדש, טריטוריה חלופית או פריבילגיות מדומיינות באומן, בברלין או במוסקבה.

אף על פי שהמציאות הביטחונית והכלכלית בישראל איננה פשוטה כלל, וגם כאשר עולים חדשים רבים מתמודדים עם קשיי קליטה מורכבים ותחושת חוסר שברון לב המובילים חלקם למחשבות קשות על עזיבה, המקום היחיד שבו אנו מבקשים לחיות, ליצור ולהתפתח כעם ריבוני הוא אך ורק כאן. מעמדנו, עתידנו והזכויות הלאומיות שלנו שמורים אך ורק לארץ ישראל. לו היו מעצבי תפיסת הלוחמה הפסיכולוגית והאסטרטגים במזרח אירופה מבינים את עומק הקשר הרוחני וההיסטורי הזה, הם היו תופסים מיד כי מבצעי התודעה והפייקים שלהם נדונים לכישלון חרוץ מראש.