אחרי כמה שנים שבהן נדמה היה כי הזירה התימנית נכנסה למעין קיפאון, ההתפתחויות האחרונות מצביעות על אפשרות של שינוי. מצד אחד, החות'ים מגבירים מחדש את פעילותם נגד סעודיה, השיט בים האדום וכוחות הממשלה התימנית "הלגיטימית". מצד שני, ריאד משיקה מסגרת רב-לאומית חדשה שנועדה להגן על חופש השיט. כל אחד מהמהלכים ניתן להסבר בפני עצמו, אך סמיכות הזמנים מעלה שאלה רחבה יותר: האם שני הצדדים מזהים שהסטטוס-קוו בזירה התימנית מתקרב לנקודת מבחן?
בסוף השבוע השיקה סעודיה בג'דה ברית ימית חדשה, שמטרתה המוצהרת היא הגנה על חופש השיט, בדגש על הים האדום (את הטיפול במצרי הורמוז מב"ס כנראה בחר להשאיר לגורמים אחרים). לפי הדיווחים, 39 מדינות השתתפו בוועידת ההקמה, ו-13 כבר השלימו את הליכי ההצטרפות: סעודיה, פקיסטן, תורכיה, מצרים, ירדן, כווית, בחרין, קטר, תימן, בנגלדש, ניגריה, סודאן וג'יבוטי. הברית אמורה לעסוק בשיתוף מודיעין ומידע, תכנון מבצעי, אימונים ותרגילים משותפים, בניין כוח ואף בפעולות ימיות משותפות.
אין צורך בדמיון רב כדי להבין מיהו האיום המרכזי שעומד ברקע. החות'ים הפכו בשני העשורים האחרונים מתנועה רוחנית מקומית בתימן – למדינת טרור של ממש המהווה איום אזורי על אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם. בשנים האחרונות הם אף הרהיבו עוז ותקפו בסעודיה ובאיחוד האמירויות, ובעת המלחמה הם הטביעו ספינות, חטפו והרגו אנשי צוות ואף פשטו על משרדי או"ם במדינה.
רשימת החברות בברית מחייבת מידה של זהירות. מלבד מדינות כמו תורכיה ומצרים, קשה לראות בה בשלב זה כוח ימי משמעותי המסוגל לנהל מערכה מורכבת נגד החות'ים – ולצד שאלת היכולת ישנה גם שאלת הרצון והמוכנות. ייתכן שיותר מאשר מסגרת מגובשת, מדובר כעת במסגרת הצהרתית שתשמש תשתית עתידית לשיתוף מודיעין, תיאום ובניין כוח לפעולה ממשית.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אהד מרלין
הזירה התימנית מתחממת: האם סעודיה חוזרת למלחמה בחות'ים?
עוד מאת אהד מרלין
ביחסים מול סעודיה אסור לתת מתנות חינם
בנושא החות'ים
מדרום תיפתח הרעה: אשליות הביטחון של סעודיה
עוד במדיני
השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה
עוד במדיני
כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות
עוד מאת אהד מרלין
הטרם תדע כי אבדה טהרן? ארה"ב חונקת את הכלכלה האיראנית
החות'ים, מצדם, אינם מאותתים על רתיעה. כמעט במקביל להשקת הברית הם טענו כי שיגרו כטב"מים לעבר בית זיקוק של אראמקו בג'יזאן שבסעודיה, בהמשך לתקיפות קודמות נגד מתקני אנרגיה סעודיים ולהכרזתם על "מצור ימי" נגד ריאד. במקביל, ספינה מסחרית תימנית שהובילה מזון הותקפה בבאב אל-מנדב, וכוחות "הממשלה הלגיטימית" דיווחו על מתקפות חות'יות בתעז ועל התחממות במספר חזיתות. כלומר, בעוד ריאד מדברת על בניית ארכיטקטורה אזורית להגנת הים האדום, המשטר החות'י צנעאא לא מתרשם במיוחד וממשיך להפגין נכונות להפעיל כוח. כאן המקום להזכיר כי רק בשבוע שעבר סעודיה אירחה בעיר מכה בכירים מפקיסטן ומתורכיה לחתימה על ברית הגנה משולשת בין המדינות – אך זו טרם הופעלה מול החות'ים, שממשיכים בהסלמה מצידם.
עד כה, הן סעודיה והן הממשלה התימנית "הלגיטימית" נזהרו מלהיגרר למערכה רחבה. לריאד יש סיבות טובות לכך: לאחר שנות המלחמה הקשות בתימן שלא הובילו לפתרון המיוחל, היא ביקשה לצמצם את מעורבותה הישירה, להפחית את האיום על שטחה ולשמר את הרגיעה היחסית שנוצרה מאז 2022 – ויש שפירשו שאף עשתה זאת באמצעות ויתורים שונים למשטר החות'י. הקמת הברית החדשה עשויה להעיד כי הסעודים מבינים שהסטטוס קוו אינו מספק עוד, ומבקשים להכין לעצמם מסגרת פעולה רחבה יותר מבלי לחזור למודל של מלחמה סעודית כמעט עצמאית בחות'ים.
גם ההתנהגות החות'ית עשויה להיות קשורה לכך. אין הוכחה שהתקיפות האחרונות נועדו לסכל מהלך סעודי קונקרטי, אך קשה להתעלם מהאפשרות שהחות'ים עצמם מזהים שינוי בסביבה. הגברת האש יכולה לשמש אותם להרתעה מוקדמת, לבחינת גבולות התגובה של ריאד ולשיפור עמדתם לקראת עימות אפשרי. במילים אחרות, ייתכן שהסעודים בונים כלים לקראת השלב הבא, בעוד החות'ים פוקחים עיניים ומבהירים מראש שהמחיר של שינוי כללי המשחק יהיה גבוה.
תהליך הבינאום של האיום החות'י הוא התפתחות חשובה ביותר. האיחוד האירופי כבר מפעיל משימה ימית להגנת השיט בים האדום – אליה הודו הודיעה שתצטרף לפני כשנה; וכעת סעודיה מנסה לבנות מסגרת רחבה נוספת. מבחינת ישראל, זו בשורה חיובית: ככל שהעולם מבין שהחות'ים אינם בעיה ישראלית או שלוחה של המלחמה בעזה – אלא מהווים איום עצמאי על נתיבי סחר, אנרגיה והיציבות האזורית – כך גדל מספר השחקנים שיש להם אינטרס ממשי לבלום אותם. ישראל אינה חייבת להיות חברה פורמלית בברית החדשה, ואולי אף עדיף שלא תהיה. היא יכולה לתרום למאמץ באופן עקיף, באמצעות העברת מודיעין ומידע רלוונטי דרך שותפות, ובכך לסייע להפוך את ההתמודדות עם החות'ים מבעיה ישראלית למאמץ אזורי ובינלאומי רחב יותר.
הכותב הוא חוקר בכיר בתוכנית האזורית ב'מיינד ישראל'