תשעה־עשר קילומטרים של פלדה ובטון, בעלות של כארבעה מיליארד דולר, כביש שנפתח ב־2018 ומסילה שנפתחה שנה אחריו. גשר קרץ' לא היה רק עורק אספקה לצבא הרוסי בקרים ובדרום אוקראינה. הוא היה הצהרה, שקרים שבה לרוסיה לעולמי עד. ומי שעושה לעצמו שם מגשר, יודע שגם נפילתו תיחרט בשמו.
אחרי פרוץ המלחמה הגדולה בפברואר 2022 הוסיפו לו הרוסים שכבה על גבי שכבה של הגנה אווירית. הפרשן הצבאי האוקראיני דניס פופוביץ' אמר השבוע ברדיו NV שגם הוא ראה במצר ובגשר את אחד המתקנים המוגנים ביותר, והודה שהתברר אחרת. "במערך ההגנה האווירית של קרים הכבושה נפערו מסדרונות עצומים, שאליהם חדרו וממשיכים לחדור כטב"מים וטילים", אמר. לדבריו, ייתכן שחלק מהסוללות הועברו להגנת מוסקבה או מעונותיו של פוטין, אך הסיבות אינן ברורות.
הגשר כבר הוכה בעבר. באוקטובר 2022 התפוצצה עליו משאית תופת, ושירות הביטחון של אוקראינה, ה־SBU, נטל לימים אחריות על הפעולה. ביולי 2023 פגעו בו כלי שיט בלתי מאוישים. ביוני 2025 הודיע ה־SBU שפוצצו מטענים תת־ימיים בעמודיו. בכל פעם נפגע הגשר לזמן קצר, תוקן ושב לפעול, עם הגבלות חמורות יותר. הפעם, לראשונה, נראה הגשר בתצלומים כשחלק ממנו פשוט איננו.
יומיים של אש
אולי יעניין אתכם
עוד מאת לאוניד ברץ
400 אלף זו רק הריצפה: מספרי ההרוגים במלחמת רוסיה-אוקראינה נחשפים
עוד מאת לאוניד ברץ
גם לאוקראינה אין תוכנית ל"יום שאחרי"
עוד במדיני
לא נעים, לא נורא – קטר במשבר כלכלי?
עוד במדיני
איראן מושכת זמן, ישראל שוב עלולה למצוא את עצמה לבדה בחזית
בנושא רוסיה
אירופה מתכוננת למלחמה?
עוד מאת לאוניד ברץ
תמלוגים גרעיניים: הידע הרוסי שזולג לאיראן
ביום שני בבוקר נפל ראש נפץ של כטב"ם על הקשת הימנית, מצד קרים. ערוצים רוסיים דיווחו שהקשת נטתה בכחמש־עשרה מעלות, ואישור רשמי לכך לא ניתן. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דיבר על "נזק קל". בה בעת נתקעו כאלפיים כלי רכב בתורים משני צדי המצר, ורוב התנועה בין קרים לחבל קובאן הוסטה למעבורת של קרץ'.
בלילה שבין שני לשלישי באה המכה העיקרית. בתצלומים נראות קשת אחת ומשטח הכביש שבין שני עמודים נעלמים לגמרי. משרד התחבורה הרוסי עצר את תנועת הרכבים והרכבות, ועדה ממשלתית בראשות מרט חוסנולין התכנסה, והוועדה החוקרת הרוסית פתחה בתיק טרור. לפי דיווחים אוקראיניים, חלק מן ההריסות צנח לנתיב השיט וחסם את היציאה מים אזוב.
אוקראינה לא נטלה אחריות רשמית. נציב הסנקציות של נשיא אוקראינה, ולדיסלב ולסיוק, הסתפק בשתי מילים ברשת X, "גשר קרים. סנקציות". בעליו המשותף של יצרן הנשק האוקראיני Fire Point, דניס שטילרמן, רמז שמדובר בטילי השיוט מסוג "פלמינגו". פופוביץ' הזכיר שלטיל זה ראש קרב של כטון, והוסיף, "מישהו כנראה למד היטב את מבנה הגשר הזה". המומחה הצבאי אולג ז'דנוב הסביר שכטב"מים יכולים לפגוע בגשר אך לא להפילו, ורק טילים כבדים מסוגלים לכך. נראה שהשבוע הוכיחו את דבריו.
המכה בגשר הייתה חלק ממתקפה רחבה. משרד ההגנה הרוסי טען שיירטו 1,336 כטב"מים בלילה הראשון ו־1,441 בשני, שיא של המלחמה כולה. אלה נתוני הצד הלוחם. בקרים עצמה דיווח ראש השלטון שמינתה מוסקבה, סרגיי אקסיונוב, על שני הרוגים בהתקפת כטב"ם. ובאותו לילה ממש הכו טילים רוסיים בשני גשרים על הדנייפר בקייב, וחימום ומים נפגעו בחלקים מן העיר. מלחמת הגשרים מתנהלת בשני הכיוונים.
מה נשאר מהגשר
כאן מתחיל הסיפור המעניין באמת. כבר בספטמבר אמר סגן ראש המודיעין הצבאי האוקראיני, ודים סקיביצקי, שהגשר "איננו עוד מתקן אסטרטגי חשוב כל כך לרוסיה", ובאותה נשימה הוסיף, "בעבור רוסיה, בעבור פוטין, גשר קרץ' הוא סמל לכיבוש קרים". כלומר, את הגשר הפילו לא בגלל המשאיות שעוברות עליו, אלא בגלל מה שהוא מסמל.
ז'דנוב מוסיף שגם הדרך היבשתית לקרים, דרך השטחים הכבושים בדרום אוקראינה, נעשתה לא אמינה תחת אש. הגשר והמסדרון היבשתי היו שתי רגליה של רוסיה בקרים, ושתיהן צולעות. ברקע, הודיע זלנסקי ביום ראשון שכוחותיו השביתו יותר מ־55 אחוזים מכושר זיקוק הנפט של רוסיה. הנתון הוא של הצד הלוחם, אך התורים בתחנות הדלק ברוסיה מדברים בעד עצמם.
גם חופי הנופש של רוסיה כבר אינם מחוץ לטווח. בספטמבר פגעו כלי שיט בלתי מאוישים בטיילת של סוצ'י, עיר הנופש החביבה על פוטין, ולפי מטה החירום של מחוז קרסנודר נפצעו 28 בני אדם. המלחמה מתקרבת אל המקומות שבהם ביקשו הרוסים לשכוח אותה.
באוקטובר 2022 קיבלו אוקראינים רבים את פיצוץ הגשר כחג. תמונות הגשר הבוער התגלגלו ברשתות, בשירים ובבדיחות. גם השבוע לא חסרו בדיחות. אתר טלגרף האוקראיני ליקט גלויות ברכה ל"יום נפילת הקשת" וסרטון של פלמינגו ורוד ענקי המנפץ את הגשר.
ובכל זאת, רושמי משיחות עם מכרים בקייב הוא שהשמחה של אז התחלפה בעייפות. אנשים שמחכים לאור החשמל ולמים החמים בדירתם, שספרו כבר ארבעה חורפים של מלחמה, מקבלים את חדשות הגשר כמעט כחדשות שגרה. כשהאויב נפגע, טוב. אבל מחר שוב אזעקה. זו אולי ההוכחה הכואבת ביותר לכמה התארכה המלחמה הזאת.
יש המפרשים את המכה בגשר כקלף מיקוח של קייב לקראת הפסקת אש, והתזמון מזמין פרשנות כזאת. בשבוע שעבר הסתיימו שיחות באבו דאבי בחילופי שבויים גדולים, ולפי הדיווחים גם בהתקדמות בשאלות מעשיות כמו מנגנון לפיקוח על הפסקת אש. פוטין נוסע השבוע לפסגת APEC בשנג'ן שבסין, ויועץ הקרמלין יורי אושקוב אמר שנערכת גם פגישה בינו לבין דונלד טראמפ, שבה תידון אוקראינה.
אבל הקרמלין עצמו אמר את דברו בגלוי. ביום שני, כשהקשת עוד עמדה נטויה, אמר פסקוב, "אמרנו לא פעם שאיננו רוצים הפסקת אש זמנית", והוסיף שמוסקבה מתנגדת לכל הפוגה שתאפשר לקייב "ללקק את פצעיה". המומחה הרוסי יורי קנוטוב טען שמטרת התקיפה היא לסכל את השיחות. בשבוע שעבר, בתום השיחות באבו דאבי, אמר ראש המשלחת הרוסית ולדימיר מדינסקי ש"כל שעל מאדמתנו יוחזר לרוסיה". ובאותו לילה שבו נפל גשר קרץ' הכתה רוסיה בגשרי קייב. איני מוצא כאן תנאים של ממש להפסקת אש. זו הערכה שלי, לא יותר, ואשמח לטעות.
המוח הישראלי מאחורי הקלעים?
ועתה לסיבה שבגללה הסיפור הזה נוגע לנו. מאז סוף אוקטובר מתפרסמים דיווחים, תחילה בערוצים צבאיים רוסיים ואחר כך ב־Kyiv Post, בעיתון האיטלקי Il Foglio וב־Jerusalem Post, שלפיהם כטב"מים אוקראיניים לטווח ארוך מונחים בעומק רוסיה באמצעות מסופי SmartLITE של חברת hiSky הישראלית. החברה נוסדה ב־2015 ויושבת בראש העין, לפי גלובס, ב־2024 כיהן כנשיא החברה ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו.
לפי ה־Kyiv Post, מדובר בדגם הקטן והזול של החברה, מסוף של כשישה קילוגרמים, שהשברים הראשונים שלו נמצאו בכטב"ם שהופל לקראת סוף אוקטובר. קצב הנתונים שלו כ־2 מגה־ביט לשנייה, לעומת עשרות ומאות ב־Starlink, די לתיקוני מסלול אך לא להטסה בזמן אמת. כוחו בכך שאינו תלוי ברשת אחת, אלא עובר בין כמה מפעילי לוויין מסחריים כשאחד מהם נחלש. בין המפעילים שמנה Il Foglio נמצאת גם חלל תקשורת הישראלית, Spacecom, מפעילת לווייני עמוס. על מסוף שנמצא בכטב"ם שהופל הופיעה כתובת של מפעל במחוז קזרטה שבאיטליה, ומקורות ביטחוניים איטלקיים אמרו לעיתון שאיטליה עובדת על שיתוף הפעולה. לחברה גם חברת בת בריטית, וממשלת בריטניה הודיעה בעבר על מימון של תשעה מיליון ליש"ט לפרויקט שלה דרך סוכנות החלל האירופית.
ברוסיה מתייחסים לזה ברצינות. איש העסקים והפרשן הרוסי קונסטנטין מלופייב כתב שהכטב"מים האלה כמעט אינם ניתנים לשיבוש, וייחס להם את מתקפות הנחילים על בתי הזיקוק. ואילו יועץ נשיא אוקראינה לטכנולוגיות ביטחוניות, סרגיי בסקרסטנוב, אמר, "אינני מאשר ואינני מכחיש". לא קייב ולא hiSky אישרו שימוש מבצעי, ואין שום ראיה שהמסופים קשורים דווקא למכה בגשר.
הכפתור של מאסק
מדוע אוקראינה מחפשת חלופה? כי בין 14 ל־24 באוקטובר הגבילה SpaceX של אילון מאסק את מהירות הקישור של Starlink ושל גרסתו הצבאית Starshield לכלים הנעים מהר, לפי פקידים אוקראיניים סביב 160 קמ"ש. ובשבוע שעבר זה חזר. ב־12 בנובמבר כתב זלנסקי על "שיבושים משמעותיים" ב־Starshield לאורך כל החזית, ואמר שההגבלה מקשה ליירט את הכטב"מים הרוסיים בעלי מנוע הסילון. ביום ראשון כתב הממונה על השגרירות האוקראינית בוושינגטון, דניס סניק, שזה היום השביעי ברציפות, וש"לא מהפנטגון ולא מ־SpaceX" לא התקבל שום הסבר. ממשל שנושא ונותן עם מוסקבה, וחברה פרטית שמחזיקה בכפתור, ומדינה שלמה שתלויה בהם. מסוף איטי מראש העין הוא, בתנאים האלה, ביטוח חיים.
חברות ישראליות אינן רשאיות למכור לאוקראינה מערכות שעשויות לשמש להתקפה, כפי שהזכיר ה־Jerusalem Post, וירושלים הרשמית שומרת על מרחק מקייב. ואף על פי כן, המוח הישראלי מוצא את דרכו לחזית, דרך מסוף אזרחי, מפעל איטלקי, חברת בת בריטית ומשקיעים מן העולם כולו, ובהם זרוע ההשקעות האסטרטגית של קרן תוואזון מאיחוד האמירויות. היו שקשרו את הפרסומים לביקורו האחרון בישראל של ראש המודיעין הצבאי הרוסי. זו ספקולציה, ואין לה בסיס שפורסם.
אבל יש כאן שני לקחים שאינם ספקולציה. הראשון, שמי שנלחם באוקראינה בשאהדים נלחם באותה משפחת כלי נשק שתוכננה בטהרן ונורתה גם על ערינו, ומה שעובד שם מעניין גם את ישראל. השני, שגם מדינה חזקה אינה יכולה להפקיד את התקשורת של צבאה בידי חברה אחת ואדם אחד. אוקראינה לומדת את זה עכשיו בדם. מוטב שאנחנו נלמד את זה מהספרים.
גשר שנבנה על כיבוש נופל בסופו של דבר, ונפילתו היא שיעור בענווה למי שבנה אותו. אבל תושבי קייב, שגשריהם נפגעו באותו לילה, כבר אינם מבקשים גלויות ובדיחות. הם מבקשים לחזור הביתה בשלום, אל דירה מוארת ומחוממת. ומי שמכיר את ירושלים של אזעקות יודע עד כמה הבקשה הזאת גדולה.