בחצות שבין שני לשלישי יעלה שוב מחיר הדלק בישראל. ליטר בנזין 95 בשירות עצמי יעלה לכל היותר 8.25 שקלים – התייקרות של 16 אגורות בתוך חודש. בכך חוזר מחיר הדלק לשיא שנרשם בישראל בספטמבר 2012. העלייה הזאת מצטרפת לזינוק חריג של 61 אגורות באוגוסט. ביולי עוד שילמנו 7.48 שקלים לליטר; בתוך חודשיים בלבד התווספו למחיר 77 אגורות.
מה מעלה את מחיר הדלק?
אומנם ישנה מלחמה שמקשה על ייצוא נפט ממדינות המפרץ, אבל עדיין, לכאורה, זה לא מסביר את הסיפור. המחיר לחבית עמד בתחילת יוני על 81.73$ לחבית, ואף ירד בחודש יולי עד ל-78.5$, וכעת נסחר במחיר מעט גבוה יותר של כ-82$. שום דבר מזה לא זועק עלייה של כמעט 10% בחודשיים, בדרך לשיא חדש.
אז זו הזדמנות להבין מה קובע את המחיר שאנחנו פוגשים במשאבה.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת דוד טל
כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות
עוד מאת דוד טל
האם חייבים לחסוך עד שכואב? על הצעת הפנסיה החדשה
עוד בכלכלה
אשליה במבצע: כשהממשלה מייקרת ומאשימה את המדף
עוד בכלכלה
הדירוג שלי: חמשת הדברים החשובים בכלכלת הממשלה ה־37
עוד מאת דוד טל
פופוליזם לגיטימי
עוד מאת דוד טל
רפורמת הגבינות: צעד היסטורי בדרך לשוק חופשי
מחיר הבנזין בישראל נקבע לפי נוסחה מפוקחת. משרד האנרגיה בוחן את מחיר הבנזין באגן הים התיכון בחמישה ימי מסחר בסוף החודש, ממיר אותו לשקלים, ומוסיף עליו בלו, מרווח שיווק ומע"מ. לכן ירידה במחיר הנפט הגולמי לא מבטיחה בהכרח ירידה במחיר בתחנה.
באופן לא אינטואיטיבי, בעוד מחיר הנפט שמר על יציבות יחסית ואף ירד מעט באזור, מחיר הבנזין עצמו עלה בכ-6%. מאחורי הפער בין מחיר הנפט למחיר הבנזין נמצאת בעיה חדשה: כרגע בעולם לא חסר רק נפט, אלא גם – ואולי בעיקר – יכולת להפוך אותו לדלק.
לשם המחשה, אם העולם מאבד מיליון חביות נפט ביום, יש פחות חומר גלם והמחיר שלו אמור לעלות. אבל אם העולם ממשיך להפיק את הנפט ובמקביל מאבד בתי זיקוק, ההשפעה הפוכה משני צדי התהליך: בתי הזיקוק המושבתים צריכים פחות נפט, ולכן הביקוש לחבית הגולמית יורד; אבל הם גם מייצרים פחות בנזין וסולר, ולכן המחיר שלהם בשווקים עולה.
זה פחות או יותר מה שקורה בחודשים האחרונים. במהלך המלחמה נפגעו ישירות שורה של מתקני זיקוק במזרח התיכון, וחלק מבתי הזיקוק שלא נפגעו ישירות עדיין לא חזרו לפעילות מלאה גם כן. במקביל, תקיפות אוקראיניות ממשיכות לפגוע בבתי זיקוק ברוסיה. בסוף אוגוסט תפוקת הבנזין ברוסיה כבר נפלה לכ-70% מהביקוש המקומי, והיא נאלצה לצמצם יצוא ולהגדיל יבוא. כך נוצר מצב מעט משונה: יש בעולם חביות נפט שאפשר לקנות, אבל פחות יכולת להפוך אותן לבנזין שבאמת צריך. ביולי בתי הזיקוק בעולם עיבדו כמעט חמישה מיליון חביות ביום פחות מאשר שנה קודם, בעוד שהצמא לדלק לא ירד כלל, להפך.
אז אומנם הנפט לא עלה משמעותית, והשקל דווקא התחזק בכ-3% מול הדולר, מה שמוזיל מעט את המחיר באופן יחסי, אבל לא מספיק: השילוב בין מחיר הבנזין לשער החליפין הוסיף כ-10 אגורות למחיר הליטר. עדכון של מס הבלו הוסיף כחמש אגורות נוספות, ועדכון מרווח השיווק – המושפע מעלויות של תחנות דלק כגון כוח אדם, שכירות וכדומה – עוד אגורה.
ומה הלאה?
אם המצב במפרץ יתייצב, כושר הזיקוק יחזור בהדרגה לפעילות והמחסור במוצרי דלק יירגע, מרווחי הזיקוק יכולים לרדת ואיתם גם מחיר הבנזין. שקל חזק יותר יסייע גם הוא לנהג הישראלי.
אבל נכון לעכשיו השוק עדיין מתוח. השיבושים במזרח התיכון נמשכים, מלאי הדלק בעולם נשחק וחלק מיכולת הזיקוק שנפגעה לא חוזרת לפעילות בן לילה. לכן גם אם מחיר הנפט עצמו לא יחזור לשיאים שנרשמו מוקדם יותר השנה, מחיר הבנזין עלול להישאר גבוה מהצפוי.
