סימון מוצרים שמקורם ביהודה ושומרון אינו דבר חדש. זו פרקטיקה ידועה שאחת לכמה זמן נשלפת מהמדף האנטי־ישראלי ונעשה בה שימוש, בעיקר באירופה. מה שכן חדש הוא סימון ירידי נדל"ן והפללתם, באופן שיוצר אפקט מרתיע ופוגע במאמץ לעידוד העלייה. כמה מקרים מטרידים כאלה, ששוב מובלים דווקא על ידי בני עמנו, התגלו לאחרונה.
ב־21 באוקטובר 2026 הגישו הארגון האמריקני Global Echo Litigation Center ואיגוד עורכי הדין הקנדים לזכויות אדם בין־לאומיות CLAIHR, בשם שישה אזרחים קנדים, תלונה ללשכת התחרות של קנדה נגד חמש חברות ישראליות: תיווך שלי, נועם הומס, קבוצת מני, אפי קפיטל וקבוצת כהן. לטענתם, בתערוכת נדל"ן שהתקיימה במונטריאול במרץ 2024 ובערב מידע שהתקיים בטורונטו באפריל 2026 שווקו דירות באפרת, בגוש עציון, במעלה אדומים ובירושלים כאילו הן "בישראל", והקונים הקנדים הוטעו. לשכת התחרות הודיעה שתבחן אם לפתוח בבדיקה.
אפרת, גוש עציון ומעלה אדומים נמצאים מעבר לקו שביתת הנשק של 1949, ואיש בישראל אינו מסתיר זאת. יהודים חיו בהרי יהודה דורות רבים לפני שהקו הזה שורטט, וחיים בהם היום, ושאלת הריבונות עליהם תוכרע בירושלים ולא בגטינו שבקוויבק, מקום מושבה של לשכת התחרות. אבל לפי ההודעה של ארגונים אלה, שמציגים את עצמם כארגונים שדואגים להגנת הצרכן, יש דבר יסודי יותר שמפריע להם. בהודעה הרשמית שפרסם הארגון לעיתונות באנגלית ובצרפתית נכתב שקבוצת מני קידמה את ״תוכנית העלייה״ שלה תוך שיווק בתים ״בהתנחלויות, ובהן שערי תקווה ומבוא מודיעים״. כנראה שיהודים ששבים לארצם זהו שורש הבעיה.
אגב, גם כשהארגונים הללו כבר מחליטים להתנכל ליהודים בקנדה, הם עושים זאת ברשלנות ובחוסר דיוק. מבוא מודיעים, שאותו ציין ה־GELC כ"התנחלות", הוא מושב שייסד הרב שלמה קרליבך במועצה האזורית חבל מודיעין, סמוך לכביש 443, בתוך הקו הירוק. אפילו 'הארץ' תיאר אותו כך. ארגון שדורש מרשות זרה להעניש חברות ישראליות על אי דיוק במיקום, לא טרח לבדוק את המיקום בעצמו, ומי שאינו מבחין בין מושב בלב חבל מודיעין ליישוב מעבר לקו הירוק, איבד את הזכות להטיף לאחרים על דיוק.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת לאוניד ברץ
זמן של מספרים: מה מלמדים נתוני ההצבעה עד כה על תוצאות האמת?
בנושא 1220b
אין מה לראות כאן: השידור הציבורי הפך לתאגיד השידור השמאלני
עוד מאת לאוניד ברץ
400 אלף זו רק הריצפה: מספרי ההרוגים במלחמת רוסיה-אוקראינה נחשפים
בנושא 1220b
יריחו תחילה: 33 לאחר אוסלו, מדינת ישראל הופכת את הגלגל
עוד באקטואליה
בכירים ביהדות התורה ל'בשבע': "כל השיח כרגע הוא פייק"
עוד באקטואליה
משביעים כנסת, נערכים לקמפיין בחירות חוזרות
כדאי לראות מה בדיוק הם תוקפים. המוצג המרכזי בהודעה לעיתונות הוא תמונת הביתן של תיווך שלי בתערוכה במונטריאול ב־5 במרץ 2024. לפי הדיווחים, התערוכה התקיימה בבית הכנסת הספרדי־פורטוגזי בעיר, ומפגינים התגודדו מחוץ לו. יומיים אחר כך נערך אירוע דומה בבית הכנסת בית אברהם יוסף בת'ורנהיל שליד טורונטו. התופעה אינה קנדית בלבד. בלוס אנג'לס, ביוני 2024, גינה נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן את ההפגנות מול בית הכנסת אדס תורה, ובמאי 2026 התארחה התערוכה בבית הכנסת פארק איסט במנהטן. Global Echo מספר בעצמו שהוא עוקב אחר "מעגל" התערוכות הללו בכמה מדינות.
ערב המידע שהתקיים בטורונטו ב־28 באפריל 2026 פורסם בלוח האירועים הקהילתי של הפדרציה היהודית בעיר. לפי ההזמנה עסק הערב בקניית דירה בארץ, במשכנתאות לתושבי חוץ ובתכנון העלייה, ובין הדוברים היה ראש מחלקת המשכנתאות ללקוחות חו"ל בבנק מזרחי טפחות. זה מה שמכונה בתלונה "דפוס נרחב של פרסום כוזב", או קיבוץ גלויות בשפה שלנו. נשיא CLAIHR הזהיר בהודעה לעיתונות שהעיסוק בנכסים אלה כרוך ב"השלכות חמורות אפשריות" לקונים. המסר ליהודי מטורונטו או ממונטריאול שחולם על בית בגוש עציון ועל עלייה ארצה אינו משתמע לשתי פנים. מי שמטיל עליו אימה מכביד בפועל על דרכו הביתה.
ושוב, היהודים מאחורי הקלעים
את Global Echo, אשר רשום במדינת דלאוור, ייסדה בשנת 2018 עורכת הדין אמילי שפר עומר־מן, שעבדה כעשור במשרדו של עורך הדין מיכאל ספרד וייעצה בין היתר ל'יש דין', ל'שוברים שתיקה' ול'אל־חק'. באתר הארגון מוגדרת משימתו כליטיגציה אסטרטגית לפירוק "הכיבוש" הישראלי, במטרה להפוך את "הכיבוש והאפרטהייד" ללא בני קיימא. הארגון מתגאה ב"חקירות סמויות" וב"מעקב שטח". במועצה המייעצת שלו יושב עומר שאקר, לשעבר ראש מחלקת ישראל ופלסטין ב־Human Rights Watch, שגורש מישראל בשנת 2019 לאחר שבית המשפט העליון אישר את הרחקתו בשל תמיכתו בתנועת החרם, ולצידו מייקל לינק, לשעבר הכתב המיוחד של האו"ם לשטחים. תקציב הארגון בשנת 2024 עמד על כ־513 אלף דולרים, בין היתר מקרנות תרומות מייעצות שאינן חושפות את זהות התורמים.
שניים מששת המתלוננים פרסמו את חלקם בתלונה בעצמם. הרב דוד מיווסאיר מהמילטון, חבר בולט בארגון Independent Jewish Voices התומך בתנועת החרם, נעצר בשנת 2021 והואשם בהשחתת רכוש לאחר הפגנה שבה נשפך צבע אדום על מדרגות הקונסוליה הישראלית בטורונטו. האישום בוטל לאחר מכן, וארגון בני ברית קנדה תבע אותו בגין לשון הרע. מתלוננת אחרת, מרלי וסר, אמרה לסוכנות הידיעות הקנדית שהיא רואה במכירות האלה נרמול של רצח עם.
הגנת הצרכן כתחפושת
בהודעה לעיתונות לא הוצג קנדי שקנה דירה וטוען שהוטעה. התלונה הצרכנית־כביכול עוסקת בחוות הדעת של בית הדין הבין־לאומי בהאג, בהכרה של קנדה במדינה פלשתינית, ואף בכך שמונטריאול וטורונטו יושבות על "אדמות ילידים שלא נמסרו". המארגנים אמרו לעיתונות הקנדית שהם משאירים פתח לתביעות נגד עצם "אי החוקיות" של הנכסים, ועומר־מן הוסיפה שקנדה יכולה "לסלול את הדרך" למדינות נוספות. זו אינה הגנה על הצרכן. זו מערכה מדינית שלבשה חליפה של עורך דין לענייני צרכנות.
גם לירושלים לא עשו שם הנחות. אחת הדוגמאות ל"הטעיה" בהודעת הארגון היא אתר של חברה המתאר פרויקט בגבעת המטוס כפרויקט בירושלים שבישראל. לפי החוק הישראלי גבעת המטוס היא חלק מירושלים. לפי ההיגיון של Global Echo, חברה ישראלית שכותבת "ירושלים, ישראל" מטעה את הצרכן, משום שכך קובעת מדיניות החוץ של קנדה.
ההיגיון של התלונה חל באותה מידה על צפון קפריסין, שבה רוב הקרקע הפרטית הייתה בבעלות קפריסאים יוונים עד שנת 1974, וקנדה עצמה מזהירה את אזרחיה מלרכוש בה נכסים. אבל Global Echo, לפי משימתו המוצהרת, עוסק בישראל בלבד. אין אצלו תיק על קפריסין, על מערב סהרה או על חצי האי קרים. הגאוגרפיה של הצדק שלו מתחילה ונגמרת בגבולות ארץ ישראל.
זו גם אינה החזית הראשונה. בגרמניה הוגשה בשנת 2024 תלונה נגד תאגיד אקסל שפרינגר בשל מודעות על נכסים ביהודה ושומרון באתר יד2, והיא נדחתה. בקנדה מנסים כעת את דיני התחרות, על רקע הודעת הממשלה מאוגוסט נגד פעילות עסקית הקשורה ליישובים וכוונתה לאסור את הייבוא מהם. אין כאן ויכוח על הקרקע. יש כאן ניסיון לייבש את השוק ולהטיל פחד על יהודי בחוץ לארץ שמבקש לקנות בית בגוש עציון או בירושלים.
מומחה קנדי לדיני תחרות שעיין בתלונה אמר לעיתונות שהראיות משכנעות, אך הוסיף שמדובר בנושא טעון פוליטית. לשכת התחרות טרם החליטה אם לפתוח בבדיקה.
הממשלה שתקום בירושלים תצטרך להכריע אם היא מוסיפה להחריש מן הצד. בקנדה, בבריטניה ובזירות נוספות מנהלים נגדנו מלחמה משפטית שיטתית, מדי פעם בחוק אחר ובמדינה אחרת. ומי שמתבונן כיום בתוצאות בחירות האמצע בארצות הברית מבין היטב מה עתיד להתרגש עלינו. עבדול אל־סייד, המועמד הדמוקרטי לסנאט ממישיגן, כינה את רעיון המדינה היהודית "לא ליברלי" וקרא "להפסיק לחמש את ישראל". העיר המטרמק שבאותה מדינה הייתה לעיר האמריקנית הראשונה שאימצה מדיניות חרם על ישראל, בימי ראש העירייה אמר ע'אלב, שהנשיא טראמפ ביקש למנותו לשגריר בכווית ושסנאטורים רפובליקנים הקשו עליו בשל לייק שנתן לפוסט שהשווה יהודים לקופים. חברות ישראליות ובני העם היהודי ניצבים מול כל זה לבדם. על שר החוץ הבא לראות בכך חזית של ממש, ולהושיט להם משענת משפטית ומדינית איתנה.
