ביום ראשון פרסמה סוכנות הידיעות בלומברג תחקיר המבוסס על מאגר שנפרץ ממחשבי רוסטאט, הלשכה הממלכתית לסטטיסטיקה של רוסיה. שתי קבוצות האקרים, "הקיבר־פרטיזנים", אנשי האופוזיציה הבלארוסית למשטר לוקשנקו, וקבוצת "סיילנט קרואו" האוקראינית, חדרו לדבריהן לכעשרים וחמישה אלף מחשבים והוציאו מהם כעשרים ושלושה טרה־בייט של מידע. ובתוכו יותר מאחד עשר מיליון תעודות פטירה, ובהן גילו של הנפטר, מקום מגוריו ומקום מותו.
מתוך הררי הרשומות איתרו אנשי בלומברג כ־392,700 תעודות פטירה הקשורות במפורש למלחמה, מהפלישה בפברואר 2022 ועד סוף אוגוסט 2026. בסוכנות מודים ביושר כי לא עלה בידם לאמת את המאגר באופן מוחלט, אך לא מצאו בו סימני זיוף, והנתונים עולים בקנה אחד עם סטטיסטיקות התמותה הרשמיות שפורסמו בעבר. ברוסטאט הודו כי הותקפו בסייבר, אך טוענים שמאגריהם החסויים לא נפרצו. ההאקרים עצמם הגיעו לספירות שונות. הקיבר־פרטיזנים מנו 393,881 הרוגים עד 27 באוגוסט, ו"סיילנט קרואו", המונים גם מתים שלא בקרב ורשומות שסיבת המוות בהן לא צוינה, מגיעים לכ־450 אלף.
אין זה מקרה שהאמת יצאה לאור דווקא בפריצה. בשנת 2024 חדלה רוסטאט לפרסם נתונים שנתיים על סיבות המוות, ובשנה שעברה הפסיקה לפרסם אפילו את מספרי הלידות והפטירות החודשיים. כאשר דווח בארצות הברית בינואר האחרון על כ־1.2 מיליון נפגעים רוסים, ובהם 325 אלף הרוגים, מיהר הקרמלין לפסול את הדברים כבלתי אמינים. ובשבוע שעבר פרסם אתר "מדיאזונה" העצמאי רשימה שמית של לפחות 350 חיילי חובה שנהרגו בחזית, זאת בשעה שרשמית רוסיה כלל איננה שולחת חיילי חובה להילחם.
לכל הפחות ארבע מאות אלף
אולי יעניין אתכם
עוד מאת לאוניד ברץ
גם לאוקראינה אין תוכנית ל"יום שאחרי"
עוד מאת לאוניד ברץ
תמלוגים גרעיניים: הידע הרוסי שזולג לאיראן
עוד במדיני
העידן הכחול: הדמוקרטים עולים, אמריקה נכנסת לעידן חדש
עוד במדיני
גל כחול בארה"ב: ניצחון מוחץ למפלגה הדמוקרטית בבחירות האמצע
בנושא רוסיה
אירופה מתכוננת למלחמה?
עוד מאת לאוניד ברץ
זלנסקי בדרך למטה? פיטורי פדורוב מציתים מחדש את הרחובות
ארבעה טעמים מורים כי ארבע מאות האלף הם רצפה ולא תקרה. ראשית, המאגר נעצר בסוף אוגוסט, ודווקא החודשים שלאחר מכן היו העקובים מדם ביותר במלחמה כולה. בניו יורק טיימס ציטטו את המכון לחקר המלחמה (ISW), שסימן את חודש אוקטובר 2026 כחודש שבו ספג צבא רוסיה את המכה הקשה ביותר מאז תחילת המלחמה, עם יותר מ־54 אלף חיילים הרוגים ופצועים קשה. המכון הוסיף כי באותו חודש עצמו איבדה רוסיה שטח בחזית, זה החודש השני ברציפות, וכי מערך הגיוס שלה מגייס פחות חיילים משהיא מאבדת. סיכומי המטה הכללי האוקראיני מלמדים שהמגמה רק מחריפה.
בספטמבר נמנו 46,230 נפגעים רוסים, באוקטובר 54,400, שיא חודשי, באחד בנובמבר 2,500 ביום אחד, שיא יומי, בשבוע הראשון של נובמבר 16,130, שיא שבועי, ובסוף השבוע האחרון כמעט שלושת אלפים ביממה אחת. על פי אותם סיכומים, מספר הנפגעים הרוסים מתחילת הפלישה עומד על כ־1.61 מיליון, הרוגים ופצועים כאחד. יש לזכור כי אלה נתוניו של צד לוחם, וכי מדובר בנפגעים ולא רק בהרוגים. אך גם החלק היחסי של ההרוגים מתוכם אינו מצוי במאגר שנפרץ.
שנית, הנעדרים. חייל שגופתו נותרה בשדה, בין קווי האש, אינו מקבל תעודת פטירה. במקרים רבים הוא מוכרז מת רק לאחר זמן רב, ולעתים רק בפסק דין. בלומברג עצמה מציינת כי בשל הנעדרים ובשל מי שמתו מפצעיהם לאחר זמן, המספר שנחשף נמוך כנראה מן המציאות. שלישית, הזרים. חיילי צפון קוריאה ושכירי החרב שגויסו ממדינות רחוקות אינם נרשמים, מטבע הדברים, במרשם האזרחי הרוסי.
רביעית, ההערכות שקדמו לפריצה. ראשת סוכנות הביון הבריטית GCHQ, אן קיסט־באטלר, העריכה עוד במאי כי כחצי מיליון חיילים רוסים נהרגו. "מדיאזונה" ושירות ה־BBC ברוסית, הבודקים כל שם ושם מתוך מודעות אבל, קברים ופרסומים מקומיים, אימתו עד השבוע כ־286 אלף שמות, וזהו רק מה שהושאר בגלוי. הערכה סטטיסטית של "מדוזה" ו"מדיאזונה", המבוססת על מרשם הירושות, הגיעה כבר במאי לכ־352 אלף.
המסקנה המתבקשת היא לכל הפחות ארבע מאות אלף הרוגים רוסים, ככל הנראה קרוב לחצי מיליון, ואולי יותר. נשיא אוקראינה מדבר על כשבע מאות אלף, אך זו טענתו של צד לוחם, ויש לנהוג בה במשנה זהירות.
ובאותה מידה של יושר, מי שתובע אמת מהקרמלין חייב לנהוג באותה מידה גם כלפי קייב. גם אוקראינה מתייחסת לאבדותיה כאל סוד מדינה. זלנסקי מסר בפברואר כי כ־55 אלף חיילים אוקראינים נהרגו, ובקיץ דיבר על כחמישים אלף הרוגים, ארבע מאות אלף פצועים ומספר רב של נעדרים, והודה בגלוי שאינו רוצה לפרט, פן ילמדו הרוסים על מצב צבאו. אלא שמכון CSIS האמריקני העריך כי עד סוף 2025 נהרגו בין מאה למאה וארבעים אלף חיילים אוקראינים, ופרויקט UALosses, הבודק שמות מתוך רשומות פומביות, אימת כבר בתחילת השנה יותר מתשעים ושניים אלף חללים ועוד למעלה משמונים ותשעה אלף נעדרים. האמת, כידוע, היא הקרבן הראשון של כל מלחמה, משני צדי החזית. ובכל זאת אין לבלבל בין הצדדים. האחד פלש, והשני מגן על ביתו.
יהודים משני צדי החזית
לכאורה, זו מלחמה של אחרים. אך מאחורי המספרים מסתתרים גם בנים לעם ישראל. לפי הערכת פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה, כבר באמצע השנה שעברה עמד מספר הלוחמים היהודים שנפלו בשורות צבא אוקראינה על כמאתיים. בקיץ 2024 נעלם בקרב בכיוון פוקרובסק מתתיהו (אנטון) סמבורסקי, בנו המאומץ של הרב משה ראובן אזמן. הרב חי ופועל כיום בקייב, אך נולד בלנינגרד, ברוסיה עצמה. ובאירוניה מרה, הצבא של ארץ הולדתו הוא שקטף את חיי בנו. הרב ורעייתו אימצו את מתתיהו בהיותו יתום בן אחת עשרה, וקראו לו על שם מתתיהו החשמונאי, שקם נגד אימפריה פולשת. שבוע אחד אחרי שנולדה לו בת גויס לצבא, ולאחר אימון חטוף נשלח לחזית. בספטמבר אותה שנה נפרדו ממנו מאות אנשים, ובהם לוחמים חובשי כיפה, בבית הכנסת המרכזי של קייב, ושם הזכיר אביו בכאב את טענתו של הקרמלין שהוא בא אל אוקראינה כדי "לטהר אותה מנאצים".
הרב יונתן מרקוביץ', הרב הראשי של קייב, ליווה לקבורה חייל יהודי צעיר בשם דניאל, יליד אוקראינה שחזר אליה מחוץ לארץ כדי להתגייס ליחידה מיוחדת, ונפל בקרב. קציני המטה הכללי האוקראיני הם שפנו אל הרב, והוא עמד על כך שדניאל ייקבר כדת משה וישראל, בחלקה שהוקצתה בבית הקברות הצבאי בקייב, בנוכחות מניין, ובאמירת קדיש על הקבר הטרי. מאז פועל הרב מרקוביץ' מול צמרת צבא אוקראינה, ואף נועץ ברבנות הצבאית של צה"ל, כדי שהחיילים היהודים לא יישרפו, כנוהג הצבא שם, אלא יובאו לקבר ישראל.
הקשר לבית שלנו הדוק מכפי שנדמה. אזרחים ישראלים נפלו בשורות צבא אוקראינה, ובהם דמיטרי פיאלקה, לוחם נח"ל לשעבר ומאמן נוער במכבי באר שבע, ואלכסנדר דובוביק, שלפי עדויות נלכד פצוע בבחמוט והוצא להורג. ומקסים נליפה, שחקן ועיתונאי יהודי שהיה למפקד פלוגה ונפל במזרח אוקראינה, הותיר אחריו בן הלוחם בגולני. את הבשורה המרה קיבל הבן בעודו משרת בעזה.
ומהצד הרוסי? כמעט אין פרסומים. אין ספק שיש גם שם יהודים שנפלו. המגייסים ברוסיה אינם שואלים על מוצא, ומשפחות יהודיות רבות נותרו שם. אך בשתיקה שהקרמלין משליט על מתיו, נבלעים גם שמותיהם. וכך, כמו בפרשת השבוע, מתרוצצים הבנים משני עברי המתרס.
